Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


בישור – למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים

WHY WE DO WHAT WE DO – IN EVANGELISM
(Hebrew)

דרשה זו נכתבה ע"י ד"ר כ. ל. קייגן
וניתנה ע"י רב. ג'ון סמואל קייגן
במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
ביום ראשון בבוקר, ה-28 באוקטובר, 2018
A sermon written by Dr. C. L. Cagan
and preached by Rev. John Samuel Cagan
at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Morning, October 28, 2018

"צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא" (לוקס י"ד 23).

אנחנו עוסקים בבישור שגורם לאנשים לבוא לקהילה שלנו לשמוע את הבשורה. בקהילות אחרות, חברי הקהילה מתפללים עם אנשים ברחוב את "תפילת החוטא" ומזמינים אותם לקהילה לאחר שאלה כבר קיבלו את ה"החלטה". אבל אנחנו קודם כל מזמינים את האנשים לקהילה. ורק אחר כך אנחנו מביאים אותם לקהילה. כאשר הם באים, הם רוכשים חברים בקהילה. הם שומעים את הבשורה. חלקם נשארים ובוטחים במשיח. הם נהיים משיחיים נפלאים. השיטה החדשה הזו הגיעה מד"ר היימרס. הוא הגה אותה אחרי שהבין שכל שאר השיטות להביא אנשים אובדים לקהילה שלנו כשלו.

מה היא בעצם השיטה של ד"ר היימרס? מה אנחנו עושים בבישור? בימי רביעי וחמישי בערב ובהזדמנויות נוספות אנחנו יוצאים זוגות-זוגות לקולג'ים, לקניונים ולמקומות ציבוריים נוספים באזור לוס אנג'לס. רבים מאיתנו עושים את זה גם בעצמם. במקומות האלה אנחנו ניגשים לאנשים ומדברים איתם. אנחנו לא מנסים לגרום להם לבטוח במשיח בו במקום. אנחנו לא מנסים לגרום להם להתפלל את "תפילת החוטא". במקום זה, אנחנו מספרים להם איך זה להיות בקהילה שלנו. בקהילה יהיו הרבה צעירים וצעירות שאפשר להכיר. הם ישמעו מסר. תהיה להם ארוחת צהריים (אם הם באים בבוקר) או ארוחת ערב (בערב). הם יראו סרט. הם יהיו במסיבה – אנחנו חוגגים יומולדת לכל חברי הקהילה. יהיה להם זמן מבורך. רבים מהם רוצים לבוא!

אחר כך אנחנו מבקשים מהם את שמם הפרטי ואת מספר הטלפון שלהם. בהמשך אנחנו נותנים את השמות והמספרים האלה לשמשים שלנו ולפעילים משיחיים מנוסים אחרים. הפעילים האלה מתקשרים לאנשים, מספרים להם על הקהילה שלנו, מזמינים אותם לבוא ומארגנים להם הסעה ליום ראשון עם אחד מחברי הקהילה. ביום ראשון אנחנו אוספים אותם, מביאים אותם לקהילה, ומחזירים אותם הביתה. רבים מהאנשים באים לקהילה ביום הראשון הקרוב למועד השיחה אליהם. אחרים עסוקים באותו יום, ובאים במועד מאוחר יותר. כאשר הם באים לקהילה, הם שומעים את הבשורה ומבלים זמן איכות ומכירים חברים חדשים בארוחה ובמסיבה שאחריה – והרבה מהם באים עוד פעם!

השיטה הזו עובדת! במהלך חמשת השבועות האחרונים למעלה מ-100 אנשים פקדו את הקהילה שלנו בפעם הראשונה, השניה או השלישית. וחלק מהם גם נשאר ובוטח במשיח. השיטה הזו ממש מביאה אנשים לקהילה שלנו. היא עובדת!

ד"ר היימרס יצר שיטה שבה אנחנו עושים בישור בהתאם למה שאמר המשיח בלוקס י"ד 23, "צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא". קודם כל אנחנו מביאים את האובדים לקהילה. שם הם שומעים את הבשורה ובוטחים במשיח. קהילות אמריקאיות מודרניות עושות את זה בסדר ההפוך. הם מובילים אנשים ברחוב ל"החלטה" מהירה. אבל כמעט אף אחד מהם לא מגיע לקהילה. השיטה שלהם מייצרת החלטות, לא שינויים. היום אני רוצה להסביר מדוע אנחנו עוסקים בבישור באופן שונה מהאחרים.

מדוע אנחנו יוצאים לקבל שמות ומזמינים אנשים לקהילה, ולא מנסים לגרום להם להיוושע בזמן שאנחנו מדברים איתם?

דבר ראשון, כי הדרך שלנו היא תנ"כית. היא מופיעה לכל אורך הברית החדשה. אנדריי היה אחד משנים-עשר התלמידים. כתוב בתנ"ך,

"ואנדריי אחי שמעון פטרוס היה אחד מן השניים אשר שמעו מאת יוחנן [המטביל] וילכו אחריו. הוא מצא ראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו: 'מצאנו את המשיח'. ויביאהו אל ישוע" (יוחנן א' 41-43).

אנדריי בקושי ידע משהו. אבל הוא ידע שישוע הוא המשיח. אנדריי לא הסתובב והתפלל עם אנשים את תפילת החוטא. מה שהוא עשה זה להביא את אחיו שמעון פטרוס לישוע. פטרוס נהיה תלמיד בעצמו. מאוחר יותר פטרוס עצמו נושע ולימד בחג השבועות, ביום בו למעלה מ-3000 איש בטחו במשיח. אבל כל זה התחיל בכך שהוא הלך בעקבות אחיו ופגש בישוע.

התלמיד פיליפוס אמר דבר דומה לנתנאל. הוא אמר לנתנאל, "בוא וראה" (יוחנן א' 47). פיליפוס לא ידע הרבה. אבל הוא הביא את נתנאל לראות את ישוע, וזה מה שעשה את כל ההבדל.

באחד הימים ישוע עבר בשומרון והדריך אישה לישועה. היא לא הכירה את התנ"ך. היא לא הייתה יהודיה. אבל היא בטחה בישוע. היא לא חזרה לכפרה והדריכה אנשים לומר את תפילת החוטא. במקום זה היא הזמינה אותם לבוא ולראות את ישוע. כתוב בתנ"ך,

"והאישה [השומרונית] עזבה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים: 'בואו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי. אולי זה הוא המשיח?'" (יוחנן ד' 28, 29)

כל אחד יכול לעשות את זה – גם אם עדיין לא נושע. אתם לא צריכים לקחת שיעורי דוקטרינה תנ"כית. אתם לא מנסים לענות על שאלות של אנשים. אתם לא מנסים לגרום להם להיוושע ברחוב. אתם בסך הכל מזמינים אותם לבוא לקהילה, להכיר חברים ולבלות זמן נחמד. כל אחד יכול לעשות את זה – ואנחנו עושים את זה.

דבר שני, כי השיטה שלנו עובדת. קהילות רבות אינן עוסקות בבישור כלל. גם אם כן, הן יוצאות לדבר לאנשים ברחוב או בפתח דלתם. מהר מאוד הן מתחילות להציע לאובדים "תוכנית ישועה" ומבקשות מהם להתפלל את "תפילת החוטא" בו במקום. זה "דסיז'יוניזם". האדם שקיבל "החלטה" נחשב כמי שנושע. הם מחשיבים אותו לאחד ש"נושע". לאחר מכן, הקהילות מבצעות עליהם "פולו-אפ" – אבל כמעט אף אחד מהם לא מגיע לקהילה. אבי, ד"ר קייגן, ביקר פעם אחת בקהילה בפטיסטית פונדמנטליסטית, ששם הם התפללו עם 900 אישבשבוע אחד – אבל הקהילה נשארה עם 125 חברי קהילה. ה-900 קיבלו החלטה, אבל אף פעם לא באו לקהילה. הם התפללו תפילה, אבל לא באו למשיח.

למה שלא נעשה את מה שהקהילות האלה עושות? כי זה לא עובד. חברי הקהילה מדריכים מאות אנשים להתפלל את תפילת החוטא. אבל כמעט אף אחד מהם לא מגיע לקהילה. הם לא יהיו משיחיים. הם קיבלו "החלטה" אבל לא נושעו.

למה שלא ננסה להפוך חוטאים למשיחיים באותו הרגע שאנחנו מדברים איתם? כי הם לא הופכים למשיחיים! במקום זה, אנחנו מזמינים אנשים לקהילה שלנו. אנחנו שואלים לשמם הפרטי ומבקשים מהם את מספר הטלפון שלהם. השמשים והמנהיגים שלנו מתקשרים אליהם ומארגנים להם הסעה כדי שיוכלו להגיע ביום ראשון לקהילה. אנחנו אוספים אותם עם המכוניות שלנו ומביאים אותם לקהילה. אנחנו מתחברים איתם. אנחנו תמיד מקיימים ארוחת צהריים אחרי אסיפת הבוקר וארוחת ערב אחרי אסיפת הערב. אנחנו משמחים אותם בקהילה שלנו. לאחר מכן השמשים והמנהיגים שלנו מתקשרים אליהם ומזמינים אותם לבוא שוב.

למה אנחנו עושים את מה אנחנו עושים? בגלל שזה עובד. השיטה שלנו מביאה אנשים לקהילה, ומשאירה אותם בקהילה. הם שומעים את הבשורה בקהילה. חלק מהאנשים בוטחים במשיח בו במקום, אבל רובם צריכים לשמוע את הבשורה במשך שבועות או חודשים כדי להיוושע. ואחר כך הם חיים בקהילה כמשיחיים לכל חייהם. השיטה השניה היא תכסיס מזויף שלא משיג שום דבר!

לפני מספר חודשים נסעתי עם אבי ד"ר קייגן ועם נוח סונג לאפריקה. לימדנו בקהילות באוגנדה, קניה ורואנדה. בקניה דיברנו בכנס רועים. הכנס הסתיים בשעות אחר הצהריים המאוחרות. ד"ר קייגן אמר לרועים, "בואו נצא ונביא שמות". הלכנו ברחובות ניירובי שבקניה, והרועים סייעו בתרגום לסוואהילי. דיברנו עם האנשים וקיבלנו את מספרי הטלפון שלהם. הזמנו אותם לקהילה. הרועים התקשרו אליהם וארגנו להם הסעה. ביום למחרת היו להם חמישה מבקרים! אחרי שטסנו לרואנדה, הרועים עשו זאת שוב וביום ראשון הגיעו אליהם חמישה מבקרים נוספים!

המטיפים התרגשו. הם מצאו שיטה שעובדת! הם סיפרו לנו שהם השקיעו מאמצים עילאיים וכספים רבים כדי לקיים מפגשים שבהם אנשים קיבלו החלטות, אבל אף אחד מהם לא בא לקהילה. הרועים חשבו שזו הדרך היחידה לעסוק בבישור. הם שמחו ללמוד את השיטה שלנו, שממש מביאה אנשים לקהילה.

דבר שלישי, השיטה שלנו טובה לכם, ולא רק לאלה שהוזמנו. אם תעסקו בבישור באופן קבוע תהיו משיחיים חזקים יותר. זה יחזק את אמונתכם לראות שהאנשים שהזמנתם מגיעים לקהילה, נשארים בקהילה ובוטחים במשיח. זו שמחה גדולה לראות מישהו שהזמנתם מגיע לקהילה. זו שמחה גדולה עוד יותר לראות אותם נושעים. אני מאחל לכם לחוות את השמחה הזו!

למה אנחנו לא מחלקים עלונים? יש אנשים שעושים את זה. אולי אתם לא יודעים במה מדובר. עלון זה חתיכת נייר, מקופל בדרך כלל, שמחלקים בכמויות גדולות לכל מי שיסכים לקבל. העלון מספר סיפור ויש בו את תוכנית הישועה. בתחתית העלון מסבירים כיצד לבטוח במשיח על ידי אמירת תפילה או חתימת השם על העלון.

קהילות רבות שולחות את אנשיהן לחלק עלונים. הם חושבים שכך הם יביאו אנשים למשיח. אבל עלונים לא מביאים אנשים למשיח. הם לא מביאים אותם לקהילה. איפה כל האנשים האלה? עלונים הם בזבוז של זמן וכסף. מסיבה זו אנחנו לא משתמשים בהם.

איך אנחנו יודעים את זה? כי ניסינו את זה. חילקנו מיליון עלונים. האנשים קראו אותם. אבל אף אחד מהם לא בא לקהילה! הם לא נושעו אחרי שקראו את הנייר הזה. השיטה הזו לא תנ"כית. בשום מקום בתנ"ך לא נאמר שהמשיחיים צריכים לחלק עלונים. מה שהתנ"ך קורא לנו לעשות זה לצאת ולהפציר בחוטאים לבוא – לקהילה המקומית! וזה מה שאנחנו עושים.

למה אנחנו יוצאים בזוגות? בגלל שישוע שלח את תלמידיו בזוגות. כתוב בתנ"ך שהמשיח, "קרא אל שנים העשר ויחל לשלוח אותם שניים-שניים" (מרקוס ו' 7). במקום נוסף כתוב, "ואחרי הדברים האלה הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שניים-שניים אל כל עיר ומקום" (לוקס י' 1).

כמובן שתוכלו לצאת ולבשר לבדכם. התנ"ך מעולם לא אסר על כך. אין פסול בכך. אבל יציאה בזוגות היא מעשה תנ"כי וזה עובד!

יציאה בזוגות מביאה יותר אנשים לקהילה. האנשים בלוס אנג'לס ובערים גדולות אחרות הם חשדנים. הם לא ירצו לדבר עם מישהו שהם לא מכירים. הצעירים יתייחסו בחשדנות למבוגרים. הנשים תתייחסנה בחשדנות לגברים. לעומת זאת, זוג שיעמוד מולם ירגיע את חששם ויביא יותר שמות.

יציאה בזוגות טובה לכם. אם תצאו עם משיחי מנוסה יותר תלמדו איך להזמין אנשים לקהילה ותרגישו עם זה בנוח. בהתחלה אולי יהיה לכם חשש מסוים. אתם לא יודעים מה עושים. אבל אם תצאו עם אדם נוסף תלמדו איך עושים את זה. ובקרוב תוכלו להביא שמות בעצמכם!

תהיה לכם התחברות משיחית טובה. עבודה עבור ישוע תקרב אתכם למשיחיים שעובדים יחד אתכם. "התחברות בעבודה" היא אכן התחברות מצוינת.

איך אנחנו יודעים שבדרך אחרת זה לא עובד? שנים ניסינו אותה! עברו מדלת לדלת והדרכנו אנשים לתוכנית הישועה שהופיעה בעלון של בילי גראהם. התפללנו איתם את תפילת החוטא בפתח ביתם או ברחוב. חילקנו מיליון עלונים. אבל האנשים לא באו. הם לא נושעו. בדרך הזו זה פשוט לא עבד!

אבל בשיטה שלנו זה עובד! יש לנו קהילה במרכז לוס אנג'לס. לוס אנג'לס היא עיר רעה ומרושעת. עושים פה את כל החטאים האפשריים. אנשים עסוקים בעבודה, לימודים, משפחה וחברים. יש הרבה הסחות דעת שמגיעות מהטלוויזיה, אינטרנט, סמארטפונים וכל דבר אחר. מעטים מאוד הולכים לקהילה. מעטים מאוד הם משיחיים אמיתיים. ניסינו להדריך אנשים בתפילה ברחוב. אבל זה לא בונה קהילה. זה לא מביא אנשים למשיח.

למדנו מהניסיון. יצאנו והזמנו אנשים לקהילה. ואז הבאנו אותם לקהילה שבה הם יכולים להכיר חברים חדשים ולשמוע את הבשורה. כל יום ראשון מגיעים לקהילה שלנו אנשים אובדים. הם לא מגיעים מקהילות אחרות. הם לא באים מקבוצות בית. הם באים מהעולם עם כל החטא שכרוך בו. וחלק מהם הופכים להיות משיחיים נהדרים. זו הסיבה שהקהילה שלנו רוחנית וחיה. השיטה שלנו מייצרת משיחיים אמיתיים, ואנחנו מודים לאלוהים עליהם! אמן.


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר ג'ק נאן:
"Bring Them In" (מאת Alexcenah Thomas, המאה ה-19).