Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


המכות, המריטות, הכלימות והיריקות

THE SMITING, PLUCKING, SHAME AND SPITTING
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
ביום ראשון בערב, ה-25 במרץ, 2018
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, March 25, 2018

"גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק" (ישעיהו נ' 6).

זוהי הפסקה השלישית בישעיהו שמדברת על עבד אדוני והיא מנבאת בצורה מושלמת על סבלו של המשיח. מבין כל הטקסטים, זה היה הטקסט שישוע בחר להתייחס אליו כאשר אמר לתלמידיו,

"וייקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עולים ירושלימה וכל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם ימלא: כי יימסר לגוים והתלו בו והתעללו וירקו בפניו: והכוהו בשוטים והמיתוהו וביום השלישי קום יקום" (לוקס י"ח 31-33).

הנבואה יוצאת הדופן בישעיהו נ' 6 מתייחסת לישוע ללא ספק. רק האדון ישוע המשיח מימש אותה.

""גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק" (ישעיהו נ' 6).

הערב אחלוק אתכם אמיתות גדולות לגבי הטקסט הזה.

I . דבר ראשון, ישוע "נתן" את עצמו למענים שלו!

אכן, ישוע "נתן" את גוו למכים. הוא "נתן" את לחיו לאלו שמרטו את שערו. הוא "נתן" את פניו ל"כלימות ורוק." ישוע אמר,

"את נפשי אתן...ואיש לא יקחנה מאיתי כי אם אני מעצמי אתננה" (יוחנן י' 17-18).

שוב, בגן של גת שמני, כאשר הם הגיעו לעצור אותו, ישוע אמר לפטרוס,

"התאמר בלבך כי לא יכולתי לשאול עתה מאת אבי ויצווה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים? ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה?" (מתי כ"ו 53-54).

אפילו כאשר החיילים הגיעו לעצור אותו, ישוע היה יכול לקרוא ל72,000 מלאכים כדי למנוע זאת. אבל הוא סירב לעשות זאת. אכן, הוא "נתן" את גוו, לחייו ופניו ל"מכים" הוא "נתן" לעצמו לעבור את הסבל הזה כדי למלא את הייעוד שבשבילו ירד לארץ, להושיע את עמו, ולשחרר את כל מי שיבוא אליו. הוא,

"נתן את נפשו כפר בעד הכול" (הראשונה לטימותאוס ב' 6).

הוא,

"נתן את נפשו על חטאתינו לחלצנו מן העולם הרע הזה" (גלטים א' 4).

הוא,

"נתן את נפשו בעדנו לפדות אתנו מכל עוול" (טיטוס ב' 14).

הוא אמר,

"את נפשי אתן...ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה" (יוחנן י' 17-18).

הוא נתן את עצמו למענים שלו, הושפל ונצלב בגלל שהוא אהב אתכם! הוא אמר,

"אין אהבה רבה מאהבת הנותן נפשו בעד ידידיו" (יוחנן ט"ו 13).

ישוע ירד מכיסאו בשמיים לארץ למטרה הזאת: לתת את חייו לאלו שהתעללו בו והשפילו אותו, כדי שאנחנו נוכל לחיות! איזו מחשבה! הוא אמר, "גווי נתתי למכים בגלל שאני אוהב אתכם. את לחיי נתתי למורטים את שערותיי כיוון שידעתי שזו הדרך היחידה בה אני יכול לשחרר אתכם. נתתי את פניי לכלימות ורוק כדי להושיע את פניכם מכלימות במשפט האחרון!" הוא מסר את חייו ונתן לעצמו לעבור את הדברים הנוראיים הללו בגלל שהוא אוהב אתכם והוא חבר שלכם! "ישוע ידיד החוטאים!" עמדו ושירו זאת!

ישוע ידיד החוטאים,
   ידיד החוטאים, ידיד החוטאים;
ישוע ידיד החוטאים,
   הוא יכול לשחרר אותנו!
(“Jesus is the Friend of Sinners,” by John W. Peterson, 1921-2006).

"גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק" (ישעיהו נ' 6).

II. דבר שני, ישוע "נתן" את עצמו למענים שלו כדי לרפא את הנפש החוטאת שלכם!

הוא "נתן את גוו למכים." אל תיקחו זאת כמובן מאליו! בתנ"ך רשום,

"אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים" (יוחנן י"ט 1).

ספרג'ון אמר,

פילטוס, המושל, הפקיר אותו לתהליך אכזרי של מלקות...השוט...היה עשוי מגידי בקר...ובתוכו היו שזורות עצמות של כבשים, עם רסיסי עצמות, כדי שכל מכה תחתוך עמוק יותר את הבשר המסכן והרועד, שכבר היה מרוסק מהמלקות הנוראיות הקודמות. מלקות היו עונש שהיה נחשב גרוע מהמוות עצמו, ואכן, רבים מתו במהלך ההלקאה, או זמן קצר אחריה. המושיע המבורך שלנו נתן את גוו למכים, והם יצרו בו [פצעים] עמוקים. איזה מחזה אומלל! איך אנחנו מסוגלים להביט עליו? (C. H. Spurgeon, “The Shame and Spitting,” The Metropolitan Tabernacle Pulpit, Pilgrim Publications, 1972 reprint, volume XXV, p. 422).

"גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק" (ישעיהו נ' 6).

למה נתת את גווך למכים, ישוע? ושוב, ישעיהו נותן לנו את התשובה.

" ובחבורתו נרפא לנו" (ישעיהו נ"ג 5).

ב"חבורות" שהיו על גבו נפשנו נרפאה מהחטא! פטרוס השליח הבהיר זאת כשאמר,

"ואת חטאתנו הוא נשא בגוויתו על העץ: למען נחיה לצדקה אחרי חדלנו מן החטאים: אשר בחבורתו נרפא לכם" (הראשונה לפטרוס ב' 23-25).

נפשנו, שנהרסה מהחטא, יכולה להירפא באמצעות החבורות שישוע סבל!

קהל גדול בא אליו כשהוא היה בכנרת,

"וירפאם כולם" (מתי י"ב 15).

כפי שריפא אותם, כך הוא יכול לרפא את ליבנו החוטא, "אנוש" (ירמיהו י"ז 9). צ'ארלס ווסלי, במזמור חג המולד המפורסם שלו "Hark, the Herald Angels Sing", אמר שהמשיח "קם עם מרפא בכנפיו...נולד כדי לגדל את בני האדם, נולד לתת להם לידה מחדש". בואו לישוע ופצעי החטא בנפשכם ירפאו בחבורותיו, ותיוולדו מחדש!

III. דבר שלישי, ישוע "נתן" את עצמו לאלו שעינו אותו כתחליף לכם, החוטאים!

"גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק" (ישעיהו נ' 6).

לא היה אפשר לכתוב זאת יותר בבירור:

"הוא מחולל מפשענו, מדכא מעוונותינו; מוסר שלומנו עליו, ובחברתו נרפא לנו: כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו; וה' הפגיע בו, את עוון כולנו" (ישעיהו נ"ג 5-6).

ישוע עבר את כל העינויים הללו במקומכם, כדי להושיע אתכם מעינויי הגיהינום!

"וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי" (מתי כ"ו 6-7).

"ויחלו מהם לירוק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הינבא והמשרתים אחזהו במכות על הלחי" (מרקוס י"ד 65).

"וירקו בו וייקחו את הקנה ויכהו על ראשו" (מתי כ"ז 30).

"ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו" (מרקוס ט"ו 19).

"והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכוהו: ויחפו את ראשו ויכוהו על פניו וישאלהו לאמור הינבא מי הוא המכה אותך: ועוד גידופים אחרים הרבו עליו" (לוקס כ"ב 63-65).

"אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים" (יוחנן י"ט 1).

"גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק" (ישעיהו נ' 6).

היטב אמר ג'וזף הארט,

ראו באיזו סבלנות עמד ישוע,
   פגוע [במקום הנורא ההוא]!
חוטאים קשרו את ידי הכול יכול,
   וירקו בפנים של בוראם.
(“His Passion” by Joseph Hart, 1712-1768; נערך על ידי ד"ר היימרס).

ישוע עבר את כל הסבל הזה. והם מסמרו את ידיו ורגליו לצלב! הוא עבר את כל הדברים הנוראיים האלו והכאב הזה כתחליף לכם. הוא סבל ומת על הצלב במקומכם, כדי לשלם את העונש על חטאיכם ולהביא אתכם, טהורים ובריאים, לאלוהים!

"כי גם המשיח מת פעם אחת על חטאתינו, הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלוהים" (הראשונה לפטרוס ג' 18).

ד"ר איזק וואט אמר,

ראו איך מראשו, מידיו ומרגליו,
   צער ואהבה זורמים בערבוביה;
האם אי פעם נפגשו אהבה כזו וצער כזה?
   או קוצים יצרו כתר כה עשיר?

לו לי היה כל הון תבל
   היה זה שי, קטן, שולי;
כי אהבה גדולה כל כך,
   תובעת אך ורק את כולי.
(“When I Survey the Wondrous Cross” by Isaac Watts, D.D., 1674-1748).

ווילאם וויליאמס אמר,

המשא האדיר של החטא האנושי,
   היה על גבו של המושיע,
כמו לבוש, את הצער הוא
   עבור החוטאים עטה.
עבור החוטאים עטה.
(“Love in Agony” by William Williams, 1759).

אמי זבלגה נולדה בקהילה שלנו. היא הגיעה לכל אסיפה. אבל זה לא הפך אותה למשיחית. היא הייתה חוטאת בטבעה כמו כל אחד אחר. היא נאבקה בחטא שלה ובעצמה. אבל יום אחד היא באה קדימה בסוף הדרשה. היא כרעה ברך ובטחה במשיח! הקשיבו למה שהיא אמרה,

"חטאי היו נראים כמו אוקיינוס ללא גבולות. לא יכולתי לשאת זאת עוד. הייתי צריכה את המשיח! הייתי זקוקה לדמו! ירדתי על ברכיי ובטחתי בישוע בעצמי. אלוהים שחרר אותי מהאלילים של רגשות, פסיכואנליזה, והצורך בביטחון. שחררתי אותם וקרסתי לזרועותיו של המושיע. במקום לפחד מעוד ישועה שקרית, או לחפש בתוכי ולבדוק מה הרגשות שלי כפי שעשיתי לפני כן, הסתכלתי על המשיח באמונה. המשיח החי הושיע אותי. הוא רחץ את חטאי בדמו היקר. הוא לקח את המשא הכבד של חטאי. ישוע לקח על עצמו את זעם אלוהים שהיה שולח אותי לגיהינום. הוא סלח לכל חטאי. המילה "זכאית" רשומה בדמו. הוא הסנגור שלי, המושיע שלי, הגיבור שלי והאדון שלי! אני רק יכולה להגיד עם פולוס השליח, "ותודה לאלוהים על מתנתו העצומה מספר – ישוע."

המשיח הוא התחליף שלכם. הוא מת במקומכם – כדי לשלם על חטאיכם. ספורג'ן הגדול אמר, "אולי אחרים יטיפו אחרת, אבל מהבמה הזאת, תמיד תשמעו על כך שהמשיח החליף אתכם!"

ישוע שילם את חוב-החטא שלכם באמצעות הסבל והמוות שלו על הצלב! בואו לישוע והוא יסלח על חטאיכם ויושיע את נפשכם! הלוואי שתגידו בכל לבבכם,

אני בא, אדון!
   בא כעת אלייך!
רחץ אותי, טהר אותי בדמך
   שזורם מגולגותא.
(“I Am Coming, Lord” by Lewis Hartsough, 1828-1919).


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״ישוע שלי, אני אוהב אותך" (מאת וויליאם ר. פידרסטון, 1842-1878).

מתאר

המכות, המריטות, הכלימות והיריקות

THE SMITING, PLUCKING, SHAME AND SPITTING

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן

"גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק" (ישעיהו נ' 6).

(לוקס י"ח 31-33).

I.    דבר ראשון, דבר ראשון, ישוע "נתן" את עצמו למענים שלו! יוחנן י' 17-18;
מתי כ"ו 53-54; הראשונה לטימותיוס ב' 6; גלטים א' 4; טיטוס ב' 14;
יוחנן ט"ו 13.

II.   דבר שני, ישוע "נתן" את עצמו למענים שלו כדי לרפא את הנפש החוטאת
שלכם! יוחנן י"ט 1; ישעיה נ"ג 5; הראשונה לפטרוס ב' 23-25;
מתי י"ב 15; ירמיה י"ז 9.

III.  דבר שלישי, ישוע "נתן" את עצמו לאלו שעינו אותו כתחליף לכם, החוטאים!
ישעיה נ"ג 5-6; מתי כ"ו 67; מרקוס י"ד 65; מתי כ"ז 30; מרקוס ט"ו 19;
לוקס כ"ב 63-65; יוחנן י"ט 1; הראשונה לפטרוס ג' 18.