Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


לבקש לחם עבור החוטאים – רעיון חדש!

ASKING BREAD FOR SINNERS – A NEW THOUGHT!
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה שניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
ביום שבת בערב, ה- 22באפריל, 2017
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, April 22, 2017

לפני כמה דקות ג'ון סמואל קייגן הקריא מלוקס י"א 5-13. אבל אני רוצה שתפנו לשם שוב. זה נמצא בעמוד 1090 בתנ"ך הלימוד סקופילד. זהו משל החבר המפציר. הערב אני הולך להראות לכם כמה דברים חשובים במשל הזה.

דבר ראשון, במשל הזה יש שלושה אנשים.

"ויאמר אליהם: ׳מי בכם אשר לו אוהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו, ׳ידידי, הלויני שלושת ככרות לחם. כי אוהבי בא אלי מן הדרך ולי אין כל לשום לפניו׳׳" (לוקס י"א 5-6).

ה"חבר" הראשון הוא זה שיש לו הרבה לחם. הוא אלוהים האב. החבר השני הוא האדם שמבקש לחם. הוא המשיחי שצריך את הלחם. החבר השלילי הוא האדן שבא למשיחי. הוא אדם אובד, אדם שעוד לא נושע. זה האדם שזקוק ללחם. אתה ואני הם המשיחיים האמתיים שעומדים בין אלוהים והאנשים האובדים. מהו ה"לחם" במשל זה? בעבר חלקנו חשבנו שהלחם הוא רוח הקודש. אך כעת אני חושב שזו הייתה טעות. נכון, רוח הקודש ניתנת כתשובה לתפילה, בפסוק 13,

"הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, אף כי האב מן השמים ייתן את רוח הקודש לשואלים מאתו" (לוקס י"א 13).

אבל עכשיו אני משוכנע שה"לחם" הוא לא רוח הקודש. ד"ר ג'ון ר. רייס כתב לפרטי פרטים על המשל מלוקס (תפילה: לבקש ולקבל, הוצאת סורד אוף ד׳ה לורד, 1970, עמ' 70). לגבי ה"לחם", ד"ר רייס אומר שזהו המשיח. "הוא הלחם" (יוחנן ו' 35). בעבר חשבתי ש"הלחם" היה רוח הקודש. אך טעיתי. הלחם הוא המשיח עצמו. זה ברור בברית החדשה. כמעט פרק שלם מדבר על ישוע כ"לחם החיים". הסתכלו על מה שישוע אמר ביוחנן פרק ו׳:

"כי לחם אלוהים הוא היורד מן השמים ונותן חיים לעולם" (יוחנן ו' 33).

"אנוכי הוא לחם החיים" (יוחנן ו' 35).

"אנוכי הוא לחם החיים" (יוחנן ו' 48).

"אנוכי הלחם החי" (יוחנן ו' 51).

"והלחם אשר אתננו הוא בשרי" (יוחנן ו' 51).

שוב ושוב נאמר לנו שישוע עצמו הוא "לחם החיים".

אז מדוע, אם כך, המשיחי אומר בלוקס י"א 6, "אוהבי בא אלי מן הדרך ולי אין כל לשום לפניו"? בגלל שאיננו יכולים לגרום להם לאכול את "לחם החיים"! כאשר אנו מנסים לבשר וכאשר אנו מטיפים, פשוט אין לנו את הגבורה לתת להם את לחם החיים! אנחנו יודעים את הבשורה, אך אנחנו מרגישים שאין לנו גבורה, ולכן אנחנו יודעים ש"אוהבי בא אלי מן הדרך ולי אין כל לשום לפניו".

זה הווידוי שלי – "אין לי כל לשום לפניו". זה מה שהרבה צעירים מרגישים כשהם מבקרים בקהילות בפטיסטיות כיום. הם מרגישים שהקהילה לא מציעה להם את מה שהם זקוקים לו. ברוב הקהילות הבפטיסטיות שלנו, "אין להם שום דבר לשים לפניהם מלבד כמה שירים מודרניים". כמה אני שונא אותם! הם כולם נשמעים אותו הדבר! הם "שירי הלל" – ואין בהם דבר שיגרום לחוטא לחשוב על הצורך שלו בישוע! אין לי דבר לשים בפניהם! כלום! כלום! כלום מלבד שירי "הלל" שחוקים. כלום! כלום! אין לי שום דבר לשים לפניהם! כלום! כלום! כלום מלבד פרשנות פסוק-פסוק יבשה וחסרת חיים להחריד של התנ"ך. כלום מלבד שירי "הלל" מתים ולימוד תנ"ך עמום ומשעמם. שמעתם את זה אתמול בערב! אף אדם צעיר, נורמאלי ובריא לא יוכל היה להפיק מזה תועלת. הדבר החי היחיד היה לשיר את מזמור הפסחא, "חי שוב", של פול ריידר. אנחנו כל כך מהופנטים על ידי אספות מתות-למחצה, שהייתי צריך לצעוק ולהזיע כדי להעיר אותנו מספיק, בשביל לשיר את זה כמו שצריך! אין פלא שהקהילה שלנו לא מצליחה להביא לאמונה אנשים צעירים מהעולם! לא פלא שכבר הפסדנו 90% מהצעירים בקהילה שלנו. אין פלא שזה מה שקרה לי כשהייתי צעיר. לא היה בקהילה שלי שום דבר שמשך אותי. זה היה מת, יבש ומיושן. שום דבר לא אתגר אותי בקהילה הראשונה שלי. המחשבות שלי היו ריקות בכל אסיפה. המחשבות שלי היו ריקות כי ישוע לא היה שם. זה היה נראה לי שכל האספות תוכננו כדי להרשים את הנשים בקהילה. לא היה להם דבר לשים לפני! הסתכלו על צ'ארלס סטנלי בטלוויזיה, או על פול צ'אפל באינטרנט. זה מת, יבש, לא מעניין ובלי שום דבר שישים את ישוע המשיח כמענה לחטא, לבדידות ולגורל הנצחי שלהם. "אוהבי בא אלי מן הדרך ולי אין כל לשום לפניו!" הייתי בקהילה של ריק וורן. הייתי בקהילה הבפטיסטית הראשונה בדאלאס. הייתי בקהילות שלנו ששייכות להתחברות הבפטיסטית העולמית! הן נראות כל כך מסוממות שהן לא מבינות ש"אין להן דבר לשום לפניו".

התשובה נמצאת בפסוק 9 ו-10.

"וגם אני אמר לכם, שאלו ויינתן לכם, דרשו ותמצאו, דפקו ויפתח לכם. כי כל השואל יקבל והדורש ימצא והדופק ייפתח לו. ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג הייתן לו נחש תחת הדג? או כי ישאלנו ביצה הייתן לו עקרב? הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, אף כי האב מן השמים ייתן את רוח הקודש לשואלים מאתו" (לוקס י"א 9-13)

ישוע מסיים את המשל באומרו לנו לדרוש, לדפוק ולשאול עד שאבא שבשמיים "ייתן את רוח הקודש לשואלים מאתו" (לוקס י"א 13). המשיכו לדרוש (זו הכוונה במקור היווני). המשיכו לדרוש! המשיכו לדפוק! המשיכו לשאול!

אתם מבינים, אנחנו חייבים את רוח הקודש באספות שלנו. אנחנו צריכים את רוח הקודש אצלינו, אחרת ישוע לא יראה חשוב – וישוע אפילו לא יהיה נוכח! ואף אחד לא ייוושע! בפסוק 8 המושיע אומר,

"אומר אני לכם, גם כי לא יקום לתת לו על היותו אוהבו, יקום בעבור עזות פניו וייתן לו ככל צרכו" (לוקס י"א 8).

המילה היוונית שמתורגמת כ"עזות פנים" בתרגום קינג ג'יימס היא "התמדה ללא בושה". התמדה – כלומר להתפלל ולבקש את כוחה של רוח הקודש בכל אסיפה. ה"מן" במדבר היה מתקלקל אם בני ישראל היו שומרים אותו ליום המחרת. זה כך גם היום. אספות התפילה והדרשות "יתקלקלו" אם לא נתמיד בתפילה "ללא בושה" לפני כל אסיפת תפילה וכל דרשה!

הוצאנו את ישוע מהאספות שלנו – בדיוק כפי שבספר ההתגלות הוציאו אותו מהאספות בלודקיה. אין אש! אין רעמים! אין שירה מלאת חיים! אין לימוד – רק פרשנות פסוק-פסוק מתה של התנ"ך! מסרי פרשנות פונים לשכל! מסרי בשורה פונים ללב! ללב! ללב! "כי בלבבו יאמין האדם והייתה לו לצדקה" (רומים י' 10). עם הלב – לא עם השכל! לא עם השכל לבדו! המשיח חייב לדבר ללב, אחרת אף אחד לא ייוושע – אף אחד לא יקבל חיים חדשים – אף אחד לא יטעם מלחם החיים! הוצאנו את ישוע מהאספות האוונגליסטיות והבפטיסטיות הפושרות שלנו! הוצאנו! הוצאנו! הוצאנו! ישוע אומר, "הנני עומד בפתח ודופק" (ההתגלות ג' 20). למה הוא מחוץ לקהילה דופק בדלת? כי הוצאנו אותו מהקהילה, זה למה. אם אנחנו לא מתפללים שרוח הקודש תצלח בכל אסיפה, לא יהיה לנו את ישוע באסיפה הזו! ישוע בא רק כשרוח הקודש נוכחת – ורוח הקודש נוכחת רק כשאנחנו מתפללים שהיא תצלח! רק כשאנחנו מתפללים שהיא תצלח! רק כשאנחנו מתפללים שהיא תצלח! רבות מהאספות שלנו אינן מלאות חיים יותר ממיסה קתולית. ראיתם את זה. למעשה, הן היו מתות יותר ממיסה קתולית! ואתם יודעים שאני צודק!

"כי אוהבי בא אלי מן הדרך, ולי אין כל לשום לפניו" (לוקס י"א 6).

ומהו הלחם שאדם מבקש באמצע הלילה? מה הוא רוצה כשהוא דופק על דלת שכנו? הלחם שהוא מחפש אותו, והלחם שהוא דופק עבורו, והלחם שהוא מבקש הוא ישוע עצמו. איזה עוד צורך יכול להיות לחוטא? בסוף פסוק 13 ישוע אמר, "אף כי האב מן השמים ייתן את רוח הקדש לשואלים מאתו" (לוקס י"א 13). ההערה של סקופילד מפספסת את הנקודה כאן. לוחם התפילה לא מבקש את רוח הקודש עבור עצמו. הוא מבקש את רוח הקודש עבור חבריו האובדים, שלעולם לא יבטחו בישוע, אלא אם רוח הקודש תפתח את ליבם ותביא אותם לישוע!

"כי אוהבי בא אלי מן הדרך, ולי אין כל לשום לפניו".

אכן, אם אלוהים לא נותן את רוח הקודש כתשובה לתפילותינו, אין לנו שום דבר לתת לחוטאים האובדים! ד"ר ג'ון ר. רייס אמר זאת היטב.

     ישוע לא השתמש במילים המדויקות עד סוף השיעור הזה על...תפילה, שהוא לימד את התלמידים לבקש את רוח הקודש...זו שמביאה תחיה אמתית, מרשיעה את החוטאים ומחזירה אותם בתשובה, זו שנותנת חכמה וגבורה ומנהיגות לאנשי אלוהים! כאשר אנחנו מתפללים עבור לחם לחוטאים, אנחנו בפועל מתכוונים שאנחנו זקוקים...לרוח הקודש של אלוהים (רייס, כנ"ל, עמ' 96).

עכשיו אני מדבר אל אלו מכם שעדיין אובדים. ישוע המשיח הוא הלחם במשל. האדון ישוע המשיח הוא מה שאתם צריכים יותר מכל דבר אחר! אם רוח הקודש לא תצלח עליכם באספות הקהילה שלנו, לעולם לא תורשעו על חטאיכם. ישוע אמר,

"והיה כי יבוא, והוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט" (יוחנן ט"ז 8).

אנחנו מתפללים שרוח הקודש תצלח כדי לגרום לחוטאים אובדים כמותכם להרגיש את החטא הנורא שבלבכם, לגרום לכם להרגיש לעומק את לבבכם החוטא והקשה. אם רוח הקודש לעולם לא תגרום לכם להרגיש ככה, אתם לכולם לא תרגישו צורך אמתי במשיח.

אנחנו חייבים גם להתפלל שרוח אלוהים תביא אתכם למשיח לישועה שלמה. כי המושיע אמר,

"לא יוכל איש לבוא אלי, בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני, ואני אקימנו ביום האחרון" (יוחנן ו' 44).

אז, אנחנו חייבים להתפלל שרוח אלוהים תביא אתכם לישוע, כי רק ישוע יכול להושיע אתכם מהחטא ומהגיהינום.

עד עכשיו רק שמעתם את הבשורה. רק שמעתם שישוע מת על הצלב כדי לשלם את המחיר על חטאיכם. רק שמעתם שדם ישוע יכול לרחוץ את חטאיכם ולהצדיק אתכם בעיני אלוהים. רק שמעתם שישוע קם מן המתים. ורק שמעתם שהוא חי בשמיים, מתפלל עבורכם. עד עכשיו רק שמעתם את העובדות האלו, אבל מעולם לא חוויתן אותן בחייכם. וגם לעולם לא תחוו את העובדות הנפלאות האלו, אם כל יום ראשון רק תשבו בקהילה ותשמעו שוב ושוב את אותם הדברים. משהו גדול יותר מלשמוע את העובדות האלו צריך לקרות לכם, אחרת לעולם לא תוכלו להיוושע!

רוח הקודש חייבת לבוא ולגרום לכם להרגיש חוטאים. רוח הקודש חייבת לבוא ולמשוך אתכם לישוע. רוח הקודש חייבת לרדת ולתת לכם מפגש אנושי-שמיימי עם המשיח החי. צריך נס כדי שהמושיע ימשוך אתכם אליו. צריך נס כדי שתיוולדו מחדש. ורק רוח אלוהים תוכל לגרום לנס הזה להתרחש בחייכם. אם רוח הקודש לא נוכחת כדי למלא את כל הצרכים הרוחנים שלכם, אם רוח הקודש לא נמצאת באספות שלנו, אם הוא נעדר, נוכל רק לומר,

"כי אוהבי בא אלי מן הדרך, ולי אין כל לשום לפניו" (לוקס י"א 6).

בגלל זה התפללנו לישועתכם. בגלל זה אנחנו ממשיכים לבקש. בגלל זה אנחנו ממשיכים לדרוש. בגלל זה אנחנו ממשיכים לדפוק – ונמשיך לעשות את זה עד שאלוהים יפתח את השמיים וישלח את רוחו כדי להחזיר אתכם בתשובה, לשנות אתכם, ולתת לכם חיים נצחיים! ישוע אמר, ״האב ייתן את רוח הקודש לשואלים מאתו״ (לוקס י״א 13). ואנחנו מתפללים עבורכם. אנחנו מבקשים מאלוהים לשלוח את רוחו כדי להוכיח אתכם על החטא שלכם, ולמשוך אתכם למשיח בחווית ישועה ניסית! המשיח ימחה את חטאיכם בדמו. המשיח ילביש אתכם בצדקתו ויתן לכם לב שאוהב את אלוהים ושונא את החטא. הוא יקח את לב האבן ויתן לכם לב בשר! ״אני מתפלל עבורכם״. שירו איתי את הפזמון!

עבורכם אני מתפלל, עבורכם אני מתפלל,
   אני מתפלל עבורכם,
אני מתפלל עבורכם.
   (״אני מתפלל עבורכם״ מאת ס. אומאלי קלאף, 1837-1910).

בליל יום ראשון האחרון התפללנו וביקשנו את רוח הקודש. כולם כבר עזבו, וישבתי עם ד״ר קייגן. ואז טום קסיה הגיע ונושע – בגלל שהתפללנו שרוח הקודש תרד! אמן ואמן!


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

הפסוקים שהוקראו לפני הדרשה על ידי מר ג׳ון סמואל קייגן: לוקס י״א 5-13.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳: לוקס י״א 5-13.
״אני מתפלל עבורכם״ (מאת ס. אומאלי קלאף, 1837-1910).