Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

צום ותפילה בזמנים של כפירה

FASTING AND PRAYER IN A TIME OF APOSTASY
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בערב יום אדוני, ה-26 ביולי, 2015
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Evening, July 26, 2015

אני רוצה שתפתחו את ספר לוקס, פרק ד', פסוקים 18 עד 21. אני חוזר על הפסוקים שמר. פרודהום הקריא לפני מספר דקות. לוקס ד' 18-21 נמצא בעמוד 1077 בתנ"ך הלימוד סקופילד.

"רוח אדוני ה' עלי, יען משח אותי לבשר ענווים. שלחני לחבוש לנשברי לב, לקרוא לשבויים דרור ולעיוורים פקח קוח, לשלוח רצוצים חופשים, לקרוא שנת רצון לה'. ויהי כאשר גלל את הספר, וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו. ויחל ויאמר אליהם, היום נתמלא הכתוב הזה באוזניכם" (לוקס ד' 18-21).

אתם יכולים לשבת.

ישוע הקריא את הקטע הזה מישעיהו ס"א 1, 2. אחרי שסיים לקרוא את הפסוקים הללו, הוא אמר שהם התגשמו בו. הוא היה זה שנמשח לבשר את הבשורה. הוא היה זה שאלוהים שלח כדי לרפא את נשברי הלב. הוא היה זה שאלוהים שלח כדי לקרוא לשבוים דרור, ולעוורים פקח קוח. הוא היה זה שאלוהים שלח כדי לשלוח רצוצים לחופשי.

שנאו אותו בגלל שאמר שהוא האחד. הם היו שכניו וחבריו, בנצרת, עיר הולדתו. הם אמרו, "הלא זה הוא בן יוסף?" (לוקס ד' 22). "וכל אשר בבית הכנסת כשמעם את הדברים האלה וימלאו חמה" – נתמלאו בכעס (לוקס ד' 28). הם קמו מכסאותיהם והוציאו אותו מהעיר. ההמון הדף אותו אל עבר שפת המצוק – והיה קרוב לדחוף אותו למטה אל מותו. "אך הוא עבר בתוכם, וילך לדרכו" (לוקס ד' 30). מתיו הנרי אמר שהוא עיוור את עיניהם או מילא אותם במבוכה, "בגלל שפעולתו לא הסתיימה, היא רק החלה".

הוא עזב את נצרת וירד לכפר נחום. בבית הכנסת שם היה אדם אחוז שדים. אשתי אליאנה ואני היינו שם. ראינו את החורבות של בית הכנסת העתיק הזה. האדם אחוז השדים צעק בקול גדול,

"אהה, מה לנו ולך ישוע הנוצרי? כי באת להאבידנו? ידעתיך מי אתה - קדוש האלוהים" (לוקס ד' 34).

ישוע אמר, "שתוק, וצא ממנו!" השד השליך את האדם ארצה ויצא מתוכו. האנשים שראו את זה היו בשוק. הם אמרו, "מה הדבר הזה? בשלטון ובגבורה הוא מצווה לרוחות הטומאה והן יוצאות!" "ושמעו הולך בכל מקומות הכיכר" (לוקס ד' 37).

אז ישוע עזב את בית הכנסת והלך ברחוב לביתו של פטרוס. כשאליאנה ואנוכי היינו שם, הופתעתי לראות עד כמה קרוב היה ביתו של פטרוס לבית הכנסת – צעדים ספורים משם, בצד השני של הרחוב. עשו חפירות ארכיאולוגיות בביתו של פטרוס והיום אפשר לראות את יסודותיו. חמותו של פטרוס הייתה בבית עם חום גבוה. ישוע גער בחום והוא עזב אותה. באותו אחר הצהריים, לקראת השקיעה, האנשים הביאו את אחוזי השדים ואת החולים. הוא שם את ידיו עליהם. כל אחד מהם נרפא. השדים יצאו תוך שהם קוראים, "אתה הוא המשיח, בן האלוהים!" והתיאור הנפלא ממשיך הלאה והלאה! אני אוהב לקרוא אותו!

ספר לי את הסיפור של ישוע,
   כתוב כל מילה על ליבי.
ספר לי את הסיפור הכי יקר,
   והכי מתוק שאי פעם שמעתי.
("ספר לי את הסיפור של ישוע" מאת פאני ג'. קרוסבי, 1820-1915).

והסיפור ממשיך אחרי שהמשיח עולה חזרה השמיימה. אנחנו רואים את אותו כוח של המשיח, שיורד מאת האלוהים. הוא ממשיך, בקהילות של המאה הראשונה, השניה והשלישית לספירה – והוא ממשיך עד היום בחלקים רבים של "העולם השלישי". מאמינים חדשים נוהרים בעשרות אלפים לקהילות ה"לא רשומות" בסין, ובחלקים אחרים של העולם המתפתח.

אבל משהו קרה לקהילות שלנו באמריקה, אירופה והמערב. משהו נורא התחיל בעולם המערבי לקראת אמצע המאה ה-19. בערך החל משנת 1830 הרבה דברים החלו להשתנות. ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר שהמקור לכמעט כל הבעיות שיש היום בקהילה הוא אמצע המאה ה-19 – ביקורת על התנ"ך, גילוי כתבי היד המזוהמים בגנסוטיקה, סינייטיקוס וותיקנוס, ה"החלטיות" של פיני, המורמונים, עדי יהוה, הקמפבליטים, הכנסיה האדוונטיסטית של היום השביעי, בפטיסטים ברגע אחד, דרוויניזם – כל הדברים האלה החלו לצוץ תוך פרק זמן של כ-50 שנה! זו הייתה תקופה מבולבלת ושטנית במידה ניכרת. ואז הייתה לכם את מלחמת העולם הראשונה, שהחריבה את אירופה. גם הקהילות עצמן נחרבו. מעולם לא התאוששנו מזה. הליברלים סיפרו לקהילות שהאדם הוא טוב מטבעו – שהאדם מתקדם כלפי מעלה, ומתפתח לתוך עולם נפלא. מלחמת העולם הראשונה חיסלה סופית את הרעיון הזה! האנשים לא ידעו שכתוב בתנ"ך שהאדם הוא רע. האנשים הפשוטים לא ידעו שהליברלים הטעו אותם. הם לימדו שהאמונה המשיחית היא אבסורד. שזה סתם היה איזה סיפור סבתא. מעולם לא התאוששנו מזה. ואז הייתה מלחמת העולם השניה. תראו כמה רבים מהדור ההוא דחו את אלוהים. הם אמרו, "אני לא יכול להאמין באלוהים בגלל אושוויץ – או בגלל הירושימה". לא לימדו אותם את מה שכתוב בתנ"ך אודות השחיתות המוחלטת של האדם. הרב-סבים והסבים שלנו עזבו את קהילות. הם הפכו להיות דור של אגנוסטיים ואתאיסטים. ועכשיו אנחנו מתמודדים אתכם – הצאצאים שלהם.

הפונדמנטליסטים נלחמו על חייהם נגד הליברליזם. הם היו אנשים טובים. אני מעריץ אותם. אבל הם לא השכילו להבין שה"החלטיות" הכניסה לקהילות עשרות אלפי אנשים לא-נושעים. ואז, כתוצאה מכך, נוצר הנאו-אוונגליזם, שייצר אנשים כדוגמת רובּ בל מהסמינר התיאולוגי פולר (האהבה מנצחת – אוניברסליזם). אנשים התנהגו כאילו שזה משהו חדש. זה בכלל לא חדש. אנשים כמו בל הם פשוט יבול אוניטרי חדש. בל הוא בעצם אוניטרי – וכך גם סמינר פולר, אותה גברת בשינוי אדרת. אז יש לכם את האוניטרים הלא-מאמינים החדשים שמתרוצצים בכל מקום ומכנים את עצמם "מבשרים". זו טרגדיה! בשנה שעברה הועידה הדרום-בפטיסטית איבדה 200,000 מהאנשים האלה תוך שני-עשר חודשים! תחשבו על זה – כמעט רבע מיליון אנשים עזבו את הקהילות הדרום-בפטיסטית תוך 12 חודשים! זה לא ייאמן! הם פחדו מדאע"ש; הם ראו בחדשות את ראשיהם של המאמינים נערפים, והם פחדו; הם פחדו מהמהפכה המינית; הם פחדו מאובמה; הם פחדו מהכל – אז הם ברחו מהקהילות כדי להסתתר! זה מטריף את הדעת. 200,000 בני אדם עזבו את הקהילות תוך 12 חודשים בלבד!

ולכאן אנחנו נכנסנו. הנה אנחנו כאן, במרכז העיר, במרכז לוס אנג'לס, רבע שעה מהוליווד – פח האשפה של העולם המערבי. ואנחנו עוד אמורים להחזיק קהילה שמורכבת מלא-מאמינים! אתם חושבים שחבורה של ילדי קולג' מבתים לא-משיחיים יכולים להקים קהילה? זה בלתי אפשרי! אבל, יותר מזה, אנחנו מתפללים עבור תחייה! חה! חה! חה! זה חלום בלתי אפשרי! או שכן? מבחינתו כבני אדם זה בלתי אפשרי. אבל כאן אלוהים נכנס לתמונה. ישוע אמר,

"מבני אדם תפלא זאת, אך לא מאלוהים, כי מאלוהים לא יפלא כל דבר" (מרקוס י' 27).

שום דבר חשוב לא השתנה מאז המאה הראשונה לספירה. ישוע ציטט מישעיהו ואמר, "היום נתמלא הכתוב הזה באוזניכם" (לוקס ד' 21). הם חשבו שהוא משוגע. הם ניסו להרוג אותו מיד אחרי זה. "אך הוא עבר בתוכם, וילך לדרכו" (לוקס ד' 30).

הוא יצא מבית הכנסת ההוא כדי לעשות נס אחר נס. תוך שנים בודדות חסידיו היו בכל מקום באימפריה הרומית. כשהם הגיעו לעיר תסלוניקי, שליטי העיר זעקו, "הנה המדיחים את כל יושבי תבל באו גם הלום" (מעשי השליחים י"ז 6).

שום דבר חשוב לא השתנה. האדם נשאר כמו שהיה – מלא במרד ובחוסר אמונה. אלוהים נשאר כמו שהיה, עדיין על כסאו, עדיין רב-כוח, עדיין בשליטה. המשיח נשאר כמו שהיה. הוא קם מן המתים והוא אדון!

הוא אדון, הוא אדון,
   והוא קם מן המתים,
והוא אדון.
   כל ברך תכרע,
וכל לשון תודה
   שישוע המשיח הוא אדון!
("הוא אדון" מאת מרווין ו. פריי, 1918-1992).

"אתה אדון". שירו את זה!

אתה אדון, אתה אדון,
   וקמת מן המתים,
ואתה אדון.
   כל ברך תכרע,
וכל לשון תודה
   שישוע המשיח הוא אדון!

אלוהים והמשיח ורוח הקודש מהווים את הכוח הכי גדול ביקום! אני משוכנע שאלוהים יכול לשלוח את כוח רוח הקודש היום – כפי עשה בעבר! אנחנו לא יכולים לעשות את זה. לנו אין כוח. אבל בתנ"ך כתוב, "כי עוז לאלוהים" (תהילים ס"ב 12). כשאלוהים שופך את רוח קודשו, דברים גדולים ועצומים מתחילים לקרות. ג'ון נוקס, האומן הסקוטי, אמר שסקוטלנד ניצלה מחרבה של בלאדי מרי בגלל ש"אלוהים נתן לאדם הפשוט את רוחו קודשו בשפע" (פועלו של ג'ון נוקס, כרך 1, מהדורת 1946, עמ' 101).

כאשר אתם מתפללים עבור הקהילה שלנו, התפללו שאלוהים ישפוך את רוח קודשו בקרבנו. כאשר אתם הולכים לבישור, התפללו שאלוהים ישפוך את רוח קודשו על העבודה שלנו. כאשר אתם נוהגים במכוניתכם, התפללו שרוח הקודש תישפך על העבודה שלנו! המטיף הגדול צ'ארלס סימאון אמר, "פעולת החזרה בתשובה תהיה מאוד הדרגתית אצלכם, עד שאלוהים לא ישפוך את רוחו עליכם באופן בלתי רגיל" (וו. קראוס, זכרונותיו של צ'ארלס סימאון, מהדורה שניה, 1847, עמ' 373).

זכרו, אנחנו לא יכולים לגרום לאלוהים לשפוך את רוחו. במשך 40 שנה התפללתי שאלוהים ישפוך את רוח קודשו על הקהילה הזו. הוא לא עשה את זה עדיין. במבט לאחור, אני חושב שאני יכול לראות עכשיו את הסיבות שהוא לא ענה. אבל היום יש לנו קהילה טובה יותר. היום ההנהגה מורכבת מאנשים שחזרו בתשובה. היום רב הצעירים שלנו חזרו בתשובה. אולי עכשיו אלוהים יענה על תפילותינו – ולפחות שישלח את רוח קודשו וימשוך 10 או 12 צעירים חדשים לקהילה שלנו בקיץ הזה. בואו נחזור בבקשה לפסוק שאנחנו צריכים לזכור בנושא צום. זה בישעיהו נ"ח 6. זה בעמוד 763 בתנ"ך הלימוד סקופילד. עימדו וקראו אותו בכל רם.

"הלוא זה צום אבחרנו, פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חפשיים, וכל מוטה תנתקו?" (ישעיהו נ"ח 6).

אתם יכולים לשבת. שננו בבקשה את הפסוק הזה. פיתחו וקראו אותו בזמן שאתם צמים ומתפללים ביום שבת הבא. שימו לב כמה דומה ישעיהו נ"ח 6 בהשוואה לישעיהו נ"א 1-2.

"רוח ה' עלי, יען משח ה' אותי לבשר ענווים, שלחני לחבוש לנשברי לב, לקרוא לשבויים דרור, ולאסורים פקח קוח. לקרוא שנת רצון לה' ויום נקם לאלוהינו, לנחם כל אבלים" (ישעיהו נ"א 1-2).

כשמשווים בין שני המקומות האלה אנחנו יכולים לראות שפעולת המשיח תימשך היום בארץ, דרך המענה של אלוהים לתפילות ולצומות שלנו.

ד"ר ג'ון ר. רייס (1895-1980) אמר, "אני יודע שצום אמיתי ונמיכות דעת בזמן שאנחנו ממתינים לאלוהים, יניב את הברכה שאלוהים רוצה לתת לנו!...צומו והתפללו עד שאלוהים יפגוש בכם עם הברכה" (תפילה: לבקש ולקבל, סורד אוף ד'ה לורד, מהדורת 1997, עמ' 230, 231).

ג'ונתן אדוארס (1703-1758) צם והתפלל במשך 3 ימים בזמן שהתכונן לתת את הדרשה חוטאים בידיים של אלוהים כועס...התחיה הגדולה הראשונה החלה עם הדרשה הזו (ד"ר אלמר טאונס, מדריך הצום למתחילים, רגאל פובליקיישנס, 2001, עמ' 123, 124).

ד"ר מרטין לויד-ג'ונס (1899-1981) אמר, "אני תוהה אם אי פעם קרה לנו שהיינו חייבים לקחת בחשבון את שאלת הצום? האמת היא, כמדומני, שכל שהעניין נעדר מחיינו...מכל החשיבה המשיחית שלנו" (תובנות מהדרשה על ההר, חלק ב', אירדמנס, עמ' 34).

רועה הקהילה מהמאה ה-2, פוליקרפוס (80-167 לספירה) אמר, "בואו נשוב לדבר שניתן לנו מלמעלה מההתחלה; 'שיקדו בתפילה' ו'והתמידו בצום'" (האגרת אל הפיליפים).

ספורג'ן (1834-1892) אמר, "איבדנו ברכה גדולה מאוד בקהילה המשיחית, בכך שוויתרנו על הצום" (צ'. ה. ספורג'ן, "מקרה נואש – כיצד לקדם את פניו", ה-10 בינואר 1864).

ד"ר ר. א. טורי (1856-1928) אמר, "אם אנחנו רוצים להתפלל עם כוח, אנחנו צריכים להתפלל ולצום" (כיצד להתפלל, מהדורת 2007, עמ' 37).

ג'ון ווזלי (1703-1791) הנכבד אמר, "האם היו לכם אי אילו ימי צום ותפילה? הסתערו על כס החסד והתמידו בזה, ורחמים ירדו ממעל" (פועלו של ג'ון ווזלי, כרך 10, מהדורת 1827, עמ' 340).

המבשר הסיני הגדול ד"ר ג'ון סאנג (1901-1944) אמר, "רבים [מהצעירים] קיימו אסיפות של צום ותפילה. האהבה של הסטודנטים כלפי האדון הייתה נוגעת ללב" (יומנו של ג'ון סאנג, נאסף על ידי לוי, ג'נסיס בוקס, 2012, עמ' 298).

השליח החלוץ לסין, ד"ר ג'יימס האדסון טיילור (1832-1905) אמר, "מצאתי בשאנסי מאמינים סיניים שהיו מורגלים לבלות זמן בצום ובתפילה...אמצעי חסד שנקבעו בשמיים. הכוח המדומה שלנו הוא ככל הנראה המעצור הכי גדול לעבודה שלנו; ובצום אנחנו לומדים איזה יצורים מסכנים וחלשים אנחנו – תלויים בארוחת בשרים בעבור מעט כוח שאנחנו כל כך ממהרים להישען עליו" (האנציקלופדיה החדשה של הציטוטים המשיחיים, בייקר בוקס, 2000, עמ' 360).

ד"ר טימותי לין (1911-2009) אמר, "החסמים למודעות הרוחנית שלנו מוסרים ברגע שאנחנו מתחילים לצום ולהתפלל...הדברים האלה באים מניסיוני האישי" (הסוד לגדילת הקהילה, הקהילה הסינית הבפטיסטית הראשונה, 1992, עמ' 23).

ביום שבת הבא נקיים בקהילה יום צום נוסף. אני רוצה לתת לכם מספר דגשים לגביו.


1.  שמרו על הצום שלכם בסוד (במידת האפשר). אל תלכו ותספרו לאנשים שאתם צמים.

2.  הקדישו זמן לקריאה התנ"ך. קראו כמה חלקים מספר מעשי השליחים (עדיף קרוב להתחלה).

3.  שננו את ישעיהו נ"ח 6 במהלך הצום של יום שבת.

4.  התפללו שאלוהים יביא לנו 10 אנשים או יותר שיישארו איתנו.

5.  התפללו לחזרה בתשובה בקרב הצעירים הלא-נושעים שלנו. התפללו שאלוהים יעשה להם ככתוב בישעיהו נ"ח 6.

6.  התפללו שאלה שבאו היום (יום ראשון) בפעם הראשונה יימשכו לכאן גם ביום ראשון הבא. התפללו עבורם בשם, אם אפשר.

7.  התפללו שאלוהים יראה לי מה לדבר ביום ראשון הבא – בבוקר ובערב.

8.  שתו הרבה מים. בערך כוס מים אחת לשעה. בתחילת הצום אתם יכולים לשתות כוס קפה גדולה, אם התרגלתם לשתות קפה כל יום. אל תשתו משקאות קלים, משקאות אנרגיה וכו'.

9.  אם יש לכם אי אילו שאלות בנוגע לבריאותכם, גשו לראות רופא. (אתם יכולים לבוא אל ד"ר קרייטון צ'אן או אל ד"ר ג'ודית' קגן בקהילה שלנו). אל תצומו אם יש לכם בעיות בריאות רציניות, כמו סוכרת או לחץ דם גבוה. נצלו את יום השבת רק כדי להתפלל עבור הבקשות הללו.

10. התחילו את הצום אחרי ארוחת הערב ביום שישי. אל תאכלו כלום אחרי ארוחת הערב ביום שישי עד הארוחה שתהיה לנו בקהילה ביום שבת בשעה 17:30.

11. זכרו שהדבר הכי חשוב להתפלל עבורו הוא שהצעירים האובדים בקהילה שלנו ייוושעו – וגם עבור הצעירים החדשים שבאים בזמן הזה, שיישארו איתנו באופן קבוע.


כעת אומר מספר מילים עבור אלה שעדיין לא נושעו. ישוע מת על הצלב כדי לשלם את המחיר הגבוה עבור החטא שלך, כדי שאתה לא תישפט בגלל חטאך. ישוע קם מן המתים באופן פיזי, בגוף בשר ודם. הוא עשה את זה כדי שיוכל לתת לך חיי נצח. ישוע עלה חזרה לשבת לימין האב ברקיע השלישי. תוכל לבוא אליו באמונה והוא יושיע אותך מחטא וממשפט! שאלוהים יברך אותך. אמן. ד"ר צ'אן, הדרך אותנו בתפילה בבקשה.

אם הדרשה הזו בירכה אותך, בבקשה שלח/י אימייל לד"ר היימרס וספר/י לו.
ספר/י לו גם בבקשה מאיזו מדינה את/ה. האימייל של ד"ר היימרס הוא
rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ/י כאן) אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל
שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: לוקס ד' 16-21.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"בואי, נפשי, חליפתך מוכנה" (מאת ג'ון ניוטון, 1725-1807).