Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

חווית הבדידות!

! THE EXPERIENCE OF LONELINESS
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בבוקר יום אדוני, ה-17 באוגוסט, 2014
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Morning, August 17, 2014

"הביט ימין וראה, ואין לי מכיר; אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי" (תהילים קמ"ב 5).

המלך שאול חטא ולכן נדחה על ידי אלוהים. אז הנביא שמואל משח אדם צעיר בשם דוד להיות המלך החדש. שאול כל כך קינא בדוד, שהוא הפך להיות אחוז שדים. בעת שכעס הטיח שאול רומח בדוד, אבל פספס. דוד היה חייב לנוס על נפשו. דוד הלך הרחק לתוך השממה והתחבא במערה. הוא היה מפוחד, רעב ולגמרי לבד. שימו לב למילים מלאות ההשראה מיד מתחת למילים "תהילים קמ"ב", "משכיל (או מורה) לדוד; בהיותו במערה תפילה." המילים האלה הן חלק מטקסט שנכתב תחת השראה, לא כזה שהתווסף מאוחר יותר. אז אנחנו יודעים שדוד היה מבולבל, מפוחד ובודד – שהתחבא במערה מפני מלך אחוז שדים. אף אחד לא רצה שום קשר עם דוד בגלל החשש מהמלך שאול. ודוד אמר:

"אין דורש לנפשי" (תהילים קמ"ב 5).

לאף אחד לא היה אכפת מדוד. הוא היה לגמרי לבד. אבל היה לו את אלוהים, שזה יותר ממה שיש להרבה צעירים היום.

לא הלכתי לקולג' משיחי. סיימתי את לימודיי באוניברסיטת מדינת קליפורניה בלוס אנג'לס. בהרבה מובנים אני שמח שהלכתי לקולג' חילוני 'רגיל'. זה גרם לי להיות במגע עם מה שלומדים וחושבים הצעירים של היום. למדתי ספרות מודרנית. רב הסופרים המודרניים היו אתאיסטים או אקזיסטנציאליסטיים.

ה. ג. וולס הוא המחבר של מכונת הזמן ושל קווי המתאר של ההיסטוריה. הוא אמר, "אני בן 65, אני בודד, ואף פעם לא מצאתי מנוחה." חתן פרס פוליצר ארנסט המינגווי אמר, "אני חי בואקום של בדידות שדומה לרדיו שנגמרו לו הסוללות ואין שום מקור זרם לחבר אליו." במחזה שלו, מסע של יום ארוך לתוך הלילה, יוג'ין אוניל אמר, "משמעות החיים היחידה היא המוות." נושא המחזה הזה הוא בדידות קיומית. ג'. ד. סליניג'ר עשה קריירה מלכתוב סיפורים קצרים על ניכור ובדידות של אנשים צעירים בתרבות שלנו.

ה. ג'. וולס מת בתור אדם זקן, ערירי וחסר תקווה. ארנסט המינגווי התאבד ביריה בראשו מרובה ציד. הדמות הראשית במחזה של אוניל הייתה מכורה נואשות, שעה שניסתה לרפא את הבדידות שלה באמצעות סמים. ג'. ד. סלינג'ר נהיה כל כך אובססיבי לגבי בדידותם של הצעירים, שהוא הפך להיות מתבודד וחי חיי נזירות קרוב לחמישים שנה.

בדידות היא הבעייה העיקרית של הצעירים היום. שירו של גרין דיי, "שדרה של חלומות מנופצים", מבטא את מה שהרבה צעירים בגיל התיכון והקולג' מרגישים, "אני הולך לבד. אני הולך לבד. אני הולך לבד". אני זוכר איך זה הרגיש כשהייתי צעיר. אתה יכול להרגיש בודד אפילו כשאתה בתוך ההמון. אתר אינטרנט אחד אומר לנו ש"בדידות היא הרגשה של ריקנות ונביבות בתוכך. אתה מרגיש מבודד ומופרד מהעולם, מנותק מאלה שהיית רוצה להיות איתם בקשר" (http://www.counseling.ufl.edu/cwc/how-to-deal-with-loneliness.aspx). זה איך שדוד הרגיש, כשהתחבא באותה מערה, ואמר,

"אין דורש לנפשי" (תהילים קמ"ב 5).

הרבה צעירים מרגישים ככה בימינו. זו הסיבה שבגללה אני אתן לכם הבוקר שלושה רעיונות, שתפילתי שיעזרו לכם להתמודד עם הבדידות.

I. ראשית, יש סוגים שונים של בדידות.

אתר האינטרנט אמר,

יש סוגים שונים של בדידות ורמות שונות של בדידות. ייתכן שחשתם בדידות בתור הרגשה עמומה שמשהו לא בסדר, סוג של ריקנות במקצת. או שייתכן וחשתם בדידות בתור הרגשה מאוד חזקה של קיפוח וכאב עמוק. סוג אחד של בדידות יכול להיות קשור בגעגועים למישהו שמת או שנמצא ממש רחוק. סוג אחר יכול לערב הרגשת בדידות וחוסר קשר עם אנשים בגלל שפיזית אתה מבודד מאנשים כמוך, וזה יכול לקרות במצבים בהם אתה עובד לבד במשמרת לילה או נמצא בחלק מרוחק בבנין שאנשים פוקדים אותו לעיתים רחוקות. אתה עלול להרגיש מנותק [ובודד] רגשית אפילו כשאתה מוקף באנשים אבל קשה לך להושיט להם יד (שם).

לפי כמה מחקרים פסיכולוגיים, סטודנטים בקולג' פגיעים במיוחד לבדידות. נראה שהקמפוס לא מצליח ליצור יחסים קבועים בין האנשים. צעירים הלומדים בקולג' או באוניברסיטה מרגישים לעיתים קרובות כאילו כל העולם חולף על פניהם, אבל לאף אחד לא אכפת מהם ואף אחד לא מבין אותם. אין להם למי לפנות.

זה די אירוני שהציביליזציה שסיפקה מכוניות, מטוסים, טלוויזיה ומסעות חלל לא מספקת שום דבר כדי שלא תהיה בודד! ההורים שלך חוזרים גמורים הביתה מהעבודה ומתיישבים מול הטלוויזיה. אין להם זמן לדבר איתך, או להקשיב לך. רבים מכם באים ממשפחות הרוסות. ילדים שהוריהם התגרשו עוברים גיהנום מיוחד של בדידות. אבל כמעט כל צעיר שיצא לי לדבר איתו הרגיש ככה לפעמים.

בחורה אחת אמרה, "הייתי נורא בודדה. השכנים שלי אף פעם לא דיברו איתי". בחור אחד אמר, "נראה שאף פעם לא אצליח למצוא חברים, בגלל שאלה שנדמה שהם חברים שלי יעזבו אותי במוקדם או במאוחר". האם אי פעם הרגשתם ככה? דוד הרגיש ככה בזמן שהתחבא במערה. הוא אמר,

"אין דורש לנפשי" (תהילים קמ"ב 5).

אני מאמין שבדידות היא אחת הסיבות העיקריות לכך שכל כך הרבה צעירים מתאבדים היום. ידעתם שהתאבדות היא אחת מסיבות המוות השכיחות ביותר בגילאי 15 עד 24? אדם צעיר אחד מתאבד כל שעתיים ושש דקות, יומם ולילה, בארה"ב. ופסיכולוגים אומרים לנו שהסיבה העיקרית להתאבדויות שלהם היא בדידות. אלוהים צדק כשאמר,

"לא טוב היות האדם לבדו." (בראשית ב' 18)

II. שנית, אתה תורם לבדידות של עצמך.

נכון, יכול להיות שאתה האחראי מספר אחד לבדידות של עצמך. אתר האינטרנט על בדידות אמר במדויק,

בדידות היא מצב פסיבי. ככזו, היא מתקיימת מהפסיביות שלנו לאפשר לה להימשך ומחוסר המעש לשנותה. אנחנו מקווים שהיא תיעלם, אבל בסופו של דבר, אנחנו לא עושים כלום חוץ מלתת לה לעטוף אותנו. באופן מוזר, לפעמים אנחנו אפילו נאמץ את ההרגשה הזו. ועדיין, אימוץ הבדידות ושקיעה בתוך התחושות הנלוות לה בדרך כלל מוביל לדיכאון ולחוסר אונים, אשר בתגובה, מוביל למצב פסיבי עוד יותר ולדיכאון רב יותר [ובדידות רבה יותר] (שם).

"בדידות היא מצב פסיבי. ככזו, היא מתקיימת מהפסיביות שלנו לאפשר לה להימשך." זה לגמרי נכון. זה אומר שאתה תמשיך להרגיש בודד אלא אם תעשה משהו כדי לשנות את המצב!

לפני זמן מה נשאתי דרשה על הבדידות של יעקב מבראשית ל"ב 24. באמצע הדרשה בחור צעיר אחד קפץ על רגליו ויצא בריצה מהקהילה. הוא ברח במקום לשמוע את מה שאמרתי על הרפואה מבדידות בקהילה. אבל לא תוכלו להתגבר על הבדידות על ידי בריחה! זה מה שקין גילה. אלוהים אמר לו,

"נע ונד תהיה בארץ." (בראשית ד' 12)

אלה שבורחים מהקהילה הופכים להיות בחורים צעירים בודדים ונודדים, כמו קין!

"אוי להם! כי בדרך קין הלכו." (יהודה א' 11)

זה דבר נורא לנדוד לבד בחיים, כמו שקין עשה – וכמו שצעירים רבים עושים היום!

זו הסיבה שאנחנו אומרים, "למה להיות בודד? בוא הביתה – לקהילה! למה להיות אובד? בוא הביתה – לישוע, בן האלוהים!" אלוהים אמר,

"לא טוב היות האדם לבדו." (בראשית ב' 18)

בגלל זה אלוהים נתן לאדם אישה בשם חוה. ואשתו של אדם היא תמונה של הקהילה לפי התנ"ך של סקופילד סטאדי. ההערה שלהם לגבי בראשית ב' 23 אומרת,

חוה, תבנית של הקהילה ככלה של המשיח (הערה על בראשית ב' 23)

זאת אומרת שאשתו של אדם היא אילוסטרציה, או תמונה, של הקהילה המקומית. אלוהים אמר,

"לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו [המתאים לו]" (בראשית ב' 18)

ואלוהים נתן לאדם חברה ועוזרת. והיא תמונה, אילוסטרציה, "תבנית" של הקהילה המקומית. אלוהים נתן לאדם את חוה כדי לרפא את בדידותו, ואלוהים שם את הקהילה הזו כאן כדי לעזור לרפא את בדידותכם! הקהילה הזו נמצאת כאן כדי לעזור לרפא את הבדידות שלכם!

"לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב' 18)

וה"עזר כנגדו" שאלוהים נתן כדי לרפא את הבדידות שלכם הוא הקהילה הזו! אנחנו כאן כדי לעזור לכם להתגבר על הבדידות שלכם! אני מכיר הרבה קהילות שלא יכולות לעזור לכם. אבל אני לא מדבר עליהן. אני מדבר על הקהילה הזו. זו קהילה ששמה את הצעירים במרכז. אנחנו כאן כדי לעזור לך!

אל תתרום לבדידות של עצמך על ידי התרחקות מהקהילה! בוא תחזור ביום ראשון הבא! בוא בשבת בערב! בוא הערב אם תוכל! יש לנו פעילויות לצעירים שקורות בכמה ערבים במהלך השבוע. למה להיות בודד? בוא הביתה לקהילה!

III. אבל, שלישית, יש לך בדידות עמוקה יותר.

זו הבדידות שהמינגווי דיבר עליה כשאמר,

אני חי בואקום של בדידות שדומה לרדיו שנגמרו לו הסוללות ואין שום מקור זרם לחבר אליו.

אחד הצעירים שלנו סיפר לי שהוא קרא סיפור של המינגווי במסגרת קורס שלקח בקולג'. הוא נקרא, "מקום נקי, ומואר היטב". הסיפור הוא על הבדידות הקיומית של האדם. המינגווי ידע הכל על זה. הוא באמת התמודד עם בדידות מכרסת, קוסמית, והריחוק אלוהים. הוא אף פעם לא התגבר עליה. כמה שנים מאוחר יותר הוא התאבד. הפילוסוף פרידריך ניטשה אמר, "אלוהים מת". הוא הפך לאתאיסט. כמה שנים מאוחר יותר הוא השתגע. הוא לא יכל לחיות בעולם בלי אלוהים, בלי משמעות, בלי סליחה או תקווה.

אתם רואים, עצם זה שאתם באים לקהילה, ועצם זה שאתם באים לכאן כל שבוע, מסייע לכם לרפא את בדידותכם ואת הריחוק מהחברים. אבל מה בנוגע לריחוק שלכם מאלוהים? אחד הטרגדיות הגדולות ביותר במאה ה-21 היא שכל כך הרבה צעירים לא באמת מכירים את אלוהים. ובלי אלוהים אין תקווה!

כן, אני רוצה שתחזרו לקהילה ותרכשו לכם חברים – אבל אני גם רוצה שתמצאו את אלוהים. אוגוסטין אמר, "ליבנו חסר מנוחה עד אשר נמצא מנוחה בך". הפילוסוף הצרפתי בלז פסקל אמר שקיים "ואקום בצורת אלוהים" בליבנו. הוא התכוון לכך שבכל לב אנושי יש חלל ריק שרק אלוהים יכול למלא.

אבל התנ"ך מלמד שאתה מופרד מאלוהים בגלל החטא שלך. התנ"ך אומר,

"כי אם עוונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלוהיכם, וחטאותיכם הסתירו פנים מכם..." (ישעיה נ"ט 2)

זו הפרדה בינכם לבין אלוהים בגלל החטא. אדם וחוה גורשו מגן עדן בגלל שחטאו. החטא שלהם הפריד אותם מאלוהים.

התנ"ך מלמד שאלוהים כועס בגלל החטא שלכם. ועדיין, באותו הזמן, הוא אוהב אתכם. אלוהים כועס עליכם בגלל החטא שלכם, אבל באותו הזמן גם אוהב אתכם. זו הסיבה שבגללה הוא שלח את ישוע המשיח למות על הצלב. הוא מת על הצלב כדי שתהיו רצויים לאלוהים. אלוהים לא יכול סתם להתעלם מהחטא שלך. הוא שלח את ישוע המשיח כדי לשלם עבור החטאים שלך על הצלב, "להיות צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע" (רומים ג' 26). אלוהים כועס יכול להתרצות רק דרך קורבן המשיח על הצלב!

זו לא הייתה תאונה שישוע מת על הצלב. הוא הלך לשם בכוונה. התנ"ך אומר שכאשר הגיע זמנו להיצלב, "והוא שם פניו ללכת ירושלים" (לוקס ט' 51). אז ישוע אמר לתלמידים,

"הננו עולים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכוהנים ולסופרים והרשיעוהו למות. ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלוב אותו..." (מתי כ' 18-19)

הוא הלך לשם בכוונה, למות על הצלב, כדי שחטאינו ייסלחו – ויימחו בזכות הדם ששפך שם!

השומרים באו ועצרו אותו בחשיכה של גת שמנים. הם אסרו אותו בשלשלאות, היכו אותו בפנים, תלשו חתיכות מזקנו, וגררו אותו לנציב הרומי, פונטיוס פילטוס. הם היכו אותו בגבו עד שכמעט נפח את נשמתו. הם שמו צלב על גבו והכריחו אותו לגרור אותו ברחובות. הם מיסמרו את ידיו ורגליו לצלב. ישוע הביט בהם מהצלב ואמר,

"אבי סלח להם, כי לא ידעו מה הם עושים" (לוקס כ"ג 34)

"אבא, סלח להם!" כך הוא התפלל
אפילו בעת שדם-החיים שלו זרם מהר ממנו והלאה;
תפילה עבור החוטאים בשעת צרה כזו –
אף אחד חוץ מישוע לא אהב ככה אי פעם.
גואל מבורך! גואל יקר!
נדמה שאני רואה אותו עכשיו על העץ של גולגולתא;
פצוע ומדמם, מתחנן עבור החוטאים -
עיוורים וחרשים – מת עבורי!
   ("גואל מבורך" מאת אוויס בורגאסן כריסטיאנסן, 1895-1985)

ישוע מת על הצלב ההוא, נושא את חטאיך בגופו (ראשונה לפטרוס ב' 24). השמיים השחירו באמצע היום. כשהוא מת, רעידת אדמה גדולה גרמה לאדמה לרעוד. הפרוכת שכיסתה את קודש הקודשים בבית במקדש נקרעה לשתיים. המשיח במותו על הצלב שילם את מחיר חטאינו. הדם ששפך כדי לטהר אותנו מחטאינו אפשר לנו לבוא לנוכחות אלוהים!

"ועתה, אחי, בהיות לנו ביטחון דרך הקודש בדם ישוע." (עברים י' 19)

תוכלו לבוא לאלוהים רק אם חטאיכם נמחו באמצעות הדם של בנו, ישוע המשיח. תוכלו להיות רצויים לאלוהים רק אם חטאיכם נמחו באמצעות הדם של המשיח.

אם התחלתם להיות מעורבים בקהילה הזו, חלק מההורים שלכם יאמרו לכם שאתם מבזבזים את זמנכם. אני אומר לכם איך ללמוד ולקבל ציונים טובים בכל אסיפה. אני מלמד אותכם איך להשיג ציונים טובים יותר. אבל כמה מההורים יגידו שאתם צריכים להישאר בבית כדי ללמוד עוד, כדי שתוכלו לעשות יותר כסף כשתסיימו את הלימודים.

מה לגבי רובי וויליאמס העני, הקומיקאי האמריקאי המפורסם? הוא עשה יותר כסף מכל מי שאתם מכירים! היה לו את הכל. אבל לא הייתה לו קהילה. לא היה לו את אלוהים. כמה ימים אחרי שהוא התאבד, אשתו חשפה שהתפתחה אצלו מחלת הפרקינסון. הוא לא יכל להתמודד עם זה. הוא היה לבד בבית הגדול שלו באזור העשיר של מחוז מארין, שבצפון קרוליינה. הוא כרך חגורה סביב צווארו ותלה את עצמו. איזו טרגדיה! אהבתי את רובי וויליאמס! הרגשתי כזה צער עבורו שפשוט בכיתי.

תגידו את זה להורים שלכם! אתם יכולים לעשות ים של כסף, אבל מה יקרה כאשר יגיעו החדשות הרעות, שבסופו שלדבר יגיעו לכל אחד במוקדם או במאוחר? מה יקרה אם אין לך חברים מאמינים לפנות אליהם? מה יקרה אם אין לך אלוהים לפנות אליו בעת צרה?

שאלוהים יעזור לכם לראות שאתם צריכים את הקהילה, שאתם צריכים חברים מאמינים, שאתם צריכים את ישוע המשיח שיסלח על חטאיכם וייתן לכם שלום עם אלוהים. זו הסיבה שאנחנו אומרים "למה להיות בודד? בוא הביתה – לקהילה! למה להיות אובד? בוא הביתה – לישוע המשיח, בן האלוהים!" שאלוהים יברך את כולכם! אמן. ד"ר קאן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: תהילים קמ"ב 1-7.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בינימין קינקייד גריפית':
"שדרה של חלומות מנופצים" (מאת גרין דיי, 2004)/ "זה לא סוד" (מאת סטיוארט האמבלן, 1908-1989).

מתאר

חווית הבדידות!

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן

"הביט ימין וראה, ואין לי מכיר; אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי" (תהילים קמ"ב 5).

I.   ראשית, יש סוגים שונים של בדידות, בראשית ב' 18.

II.  שנית, אתה תורם לבדידות של עצמך, בראשית ד' 12; יהודה א' 11; בראשית ב' 18.

III. שלישית, יש לך בדידות עמוקה יותר, ישעיה נ"ט 2; רומים ג' 26; לוקס ט' 51;
מתי כ' 18-19; לוקס כ"ג 34; ראשונה לפטרוס ב' 24; עברים י' 19.