Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

האי של נפשות אובדות

THE ISLAND OF LOST SOULS
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
מוצאי יום האדון, 21 ביולי,
2013 A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, July 21, 2013

"כי מחשבת הבשר היא המוות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום, מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל. כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 6-8).

שאול השליח אמר, "מחשבת הבשר היא המוות." זה מתאר את המצב של האובדים. "המוות" עליו הוא מדבר זהו מוות רוחני. הוא דיבר על זה פעמיים בפרק השני של האיגרת אל האפסים. הוא אמר שהם היו "מתים בעוונותיהם ובחטאיהם" (אפסים ב' 1). הוא אמר שהם היו "מתים בחטא" (אפסים ב' 5). ההערה של סקופילד על אפסים ב' 5 אומרת, "מוות רוחני זה המצב של האדם הטבעי שטרם התחדש ועדיין בחטא שלו, מורחק מחיי אלוהים, ונואש מבחינת הרוח" (המקרא לשם לימוד סקופילד, גרסת 1917; הערה על אפסים ב' 5).

השליח הנגיד את המילה "מוות" עם מילים כגון "חיים ושלום." להיות בלתי-מומר זה להיות "מת" רוחנית. להיות מומר זה להיות בעל "חיים ושלום." ד"ר מרטין לויד-ג'ונס ציין ש"שלום" זו מילת מפתח ברומים פרק ח'. אלה אשר אבודים אין להם שלום. בכך שאול מתכוון "שלום עם אלוהים" –

"לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלוהים באדונינו ישוע המשיח" (רומים ה1).

למה אנשים לא-נוצרים אין להם שלום עם אלוהים? הסיבה ניתנת בפסוק 7 בטקסט שלנו. אין להם שלום עם אלוהים,

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל" (רומים ח' 7).

המקרא של ז'נבה משנת 1599 מתרגם את "בשר" במובן "בשר כלומר אדם שלא התחדש לו." הלא-נושעים, האדם הלא-מחודש "הוא שנוא לאלוהים."

אם לוקחים את זה ברצינות, הפסוק נותן לנו השקפה מאוד שלילית לגזע האנושי במצבו הבלתי-מומר של חטא.

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל" (רומים ח' 7).

למרות השליליות, זו תיאור אמיתי של בני אדם. הבה נחשוב על שתי נקודות שיוצאות מן הטקסט שלנו.

I. ראשית, הטקסט מהווה תיאור של אמת מוחלטת לאנושות.

שחיתי בחדר כושר שלי ביום ראשון שעבר. פגשתי שם אישה אשר לא ראיתי מספר חודשים. היא אדם מאוד נחמד עם אישיות נעימה. שמחתי לראות אותה שוב לאחר חודשים רבים. כמובן היא יודעת שאני פסטור. כמו תמיד השתדלתי שהשיחה שלנו תהיה חיובית וללא עימותים. אני לא זוכר למה, אבל לא דיברנו יותר משלוש או ארבע דקות עד שאמרה שהיא לא יכולה להאמין באל שמאפשר כל כך הרבה סבל בעולם. מפני שיש כל כך הרבה סבל, היא אמרה שהיא לא מאמינה באלוהים, וזה אשמתו. היא היתה מאמינה לו עשה דברים כפי שהיא חשבה לנכון! טוב, כמובן, הגנתי על אלוהים. אמרתי שזהו האדם, לא אלוהים אשר הביא כל כך הרבה סבל מתוך מרד נגד אלוהים. אך העיניים שלה סלדו, והיא לא הקשיבה. שיניתי את הנושא והמשכנו בשיחה נעימה לאחר מכן.

מה שהאישה הזאת אמרה זה דוגמה מושלמת לדרך שבה אנשים אבודים חושבים. "מחשבת הבשר היא שנאת אלוהים." הם לא אוהבים את הדרך שבה אלוהים פועל. הם מעוצבנים על ידי אלוהים. כאשר הם חושבים על אלוהים, הם מתרגשים ממנו בגלל סיבה כזו או אחרת. "הכומר התעולל בי." זה דבר גדול בשביל הכתולים. "אם היה אלוהים, לא היה מאפשר דבר כזה," הם אומרים. אני עונה, "כן, אבל אלוהים לא היה קשור לזה בכלל. זה היה אדם בחטא שעשה זאת!" העיניים שלהם סולדות. הם לא ישמעו אתכם. הם ימשיכו להאשים את אלוהים.

"אני ראיתי צבועים בכנסיה." זה דבר גדול בשביל הבפטיסטים והפנטקוסטלים. אני משיב, "כן, אבל אלוהים לא עשה את זה. האדם בחטא גרם לכך. זה לא היה אלוהים שעשה אותם צבועים. הם עשו את עצמם לצבועים." שוב, העיניים שלהם סולדות והם מביטים למקום אחר. וככה זה אם כל אדם בלתי-מומר שעמו אני משוחח. כל אחד חושב שהוא אומר משהו עמוק ומשמעותי – כאילו שאף אחד אחר אף פעם לא חשב על זה!!! אמנם, התלונות שלהם כל כך נפוצים שהם אוניברסליים!!! כל אחד שאינו מומר מדבר בדיוק כך לגבי אלוהים. זה כאילו שכולם יצאו מאותה תבנית! וכל הטיעונים שלהם אינם רק אוניברסליים, אך למעשה די ילדותיים. "אני לא אוהב את הדרך בה אלוהים פועל – אז אעניש אותו על ידי זה שלא אאמין בו." שטויות! האדם היחיד שנפגע מזה זה הם עצמם. זה לבכות כמו ילדים מפונקים, שמרימים את הצעצועים שלהם ועוזבים כאשר משחק החיים אינו מתגלם בדיוק כפי שהם מתעקשים שיהיה!

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל" (רומים ח' 7).

שימו לב איך שטיבו המושחת של הבשר מתבטא בכנסיה. פילוגים בכנסיה נגרמים תמיד על ידי חברי כנסיה בלתי-מומרים. אני לא חושב שיש יוצאי דופן כלשהם – לפחות לא שאני מכיר. כאשר הדברים לא מסתדרים בדיוק כפי שהם רוצים, הם מרימים את הצעצועים שלהם, אומרים משהו בכעס, ויוצאים! הסימן נראה כאשר מנסים לדבר איתם, או להראות להם את הכתובים. אומרים להם, "אבל אלוהים לא רוצה שתעזבו את הכנסיה." הם לא שומעים אתכם. עיניהם סולדות, והם מביטים הצידה. אני לא הכרתי אדם אחד שהיה מסוגל להתפייס לאחר שהחליט לעזוב כנסיה – אף לא אחד! למה?

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל" (רומים ח' 7).

אחת הבנות שעובדת כפקידה בבנק שלי אמרה לי שפעם היתה משתתפת בכנסיה דרום בפטיסטית קטנה קרוב לביתי. אך היא אמרה שהוריה כעסו ועזבו – והיא כבר לא הרגישה נוח שם בלעדיהם. ניסיתי לדבר אל ליבה, אך עיניה סלדו, והיא הביטה הצידה. היא חשבה שהוריה צדקו להתפלג מהכנסיה, למרות שהם לא הולכים לשום כנסיה כעת, היא נדהמה וכבר לא הולכת, והכנסיה עצמה הצטמצמה עד כדי כך שזו כמעט ולא קיימת – יש שם רק מספר קטן של נשים קשישות שחברות שם! כאשר מנסים לדבר בהגיון עם אנשים כאלה, ולהראות להם את הכתובים, הם תמיד מגיבים באותה צורה – כאילו שיצאו מאותה תבנית! עיניהם סולדות, והם פונים הצידה. למה?

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל" (רומים ח' 7).

עוד הוכחה אחת! דברו עם כאלה שאינם נוצרים שנולדו מחדש. תנו להם דרשות אוונגליסטיות טובות. תנו להם אסיפות תפילה חזקות. תנו להם אוכל, והתחברות, וייעוץ מעולה – ומה כמעט כולם עושים? הם ימצאו משהו שלא מוסכם עליהם! הם ימצאו תירוץ כלשהו להתרגז. זה לא יהיה באשמה שלהם! ממש לא, זה אף פעם לא באשמה שלהם! אפשר לעשות כל דבר לשמור עליהם – ומה יעשו? עיניהם יסלדו, והם יפנו הצידה,

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל" (רומים ח' 7).

אכן, הטקסט נותן לנו תיאור מדויק לחלוטין לאנושות במצבה הבלתי-מומר.

II. שנית, הטקסט מראה את האוניברסליות של מצב הרשע הזה.

אף אחד לא הטיב להבהיר זאת מיוחנן השליח, אשר אמר,

"כל העולם ברע הוא" (ראשונה ליוחנן ה' 19).

כל העולם הוא ברע תחת קללת אדם, ולכן,

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל" (רומים ח' 7).

ה"ג וולס היה אתאיסט אשר קידם בכוח את הדרוויניזם. אפשר לראות זאת בכל הסרטים של מדע בדיוני אשר מבוססים על הרומנים שלו, כמו "מלחמת העולמות," "מכונת הזמן," "העולם האבוד," ובמיוחד "האי של נפשות אובדות." לא הקדשתי את הזמן לקרוא את זה, אך ראיתי את הסרט גרסת 1932 פעמיים. "האי של נפשות אובדות" נהיה סרט שלוש פעמים, אך הגרסה של 1932 היא היחידה ששווה לראות. מבקר הסרטים לאונרד מלטין נתן לזה שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה. זהו סיפורו של מדען משוגע, המבוים ע"י השחקן צ'רלס לאוטון, הוא מבודד באי מורחק, שם הוא הופך בהמות מהג'ונגל לייצורים חצי אנושיים בשם "בהמותאדם." אחד הייצורים האלה מבוים ע"י בלה לוגוסי, אשר ביים את דרקולה בגרסה המקורית של הסרט. הדמות של לוגוסי, חצי אדם חצי כלב, תוקף את לאוטון בסוף, באומרו, "האם איננו אדם?" כרגיל, הסיפור של ה"ג וולס מלא בהתייחסויות לדרוויניזים. אם תצפו בסרט הזה ודאו שילדים קטנים לא רואים את זה. זה צולם בשנת 1932, לפני שתקנת הייז נכנסה לתוקף. זה די זוועה בכמה נקודות, במיוחד בסצנה האחרונה. "האי של נפשות אובדות."

זמן קצר לפני שנפטר, ק"ס לואיס אמר לחבר שהוא החל להאמין שהאבולוציה היא "השקר העיקרי בזמננו." והוא צדק. התיאוריה של דרווין היתה למעשה מדע בדיוני. רוב האנשים לא מבינים שדרווין בעצמו לא החזיק אפילו תואר ראשון במדעים. התואר היחידי שלו היה בתיאולוגיה אוניטרית. הספרים שלו נקראו בעצם כמו מדע בניוני ויקטוריאני, כמו הסיפורים של ג'ולס ורן. אך "התיאוריה של אבולוציה" שלו הביאה לרעות רבים בעולם המודרני, כולל הפשיזם של היטלר, קומוניזם, והשואה של הפלות. ה"ג וולס היה אחד התלמידים של דרווין.

אך "האי של נפשות אובדות" באופן מוזר מתאר את העולם שבו אנו חיים היום! האנושות חיה כמו ב"אי של נפשות אובדות." אך לא נהיינו כך על ידי אבולוציה! יש פואמה ישנה על שני קופים מדברים בעץ. אחד מהם אומר,

"אכן, האדם ירד, הקללה העקשנית,
ואח, הוא לא יצא מאיתנו!"

בני אדם נהיו "נפשות אובדות" כאשר אדם מרד נגד אלוהים בגן, בראשית הזמנים. והמרד של ההורה הראשון שלנו עבר מטה לכל צאצאיו. המקרא אומר, "באדם אחד החטא נכנס לעולם" (רומים ה' 12). ושוב, "על ידי המרי של אדם אחד רבים נהיו לחוטאים" (רומים ה' 19). כל אדם נולד עכשיו עם טבע שהושחת על ידי "החטא הקדמון." המקרא של ג'נבה משנת 1599, "חטא הכוונה למחלה שרכשנו בתורשה, וזה נקרא בדרך כלל חטא קדמון" (הערה על רומים ה' 12).

אני יודע שבני אדם "מודרניים" שונאים את הדוקטרינה של "חטא קדמון." אך עצם שנאתם רק מאשר את העובדה שזו אמת! אינני חושב שיש דוקרטינה (מלבד גיאהנום) יותר שנואה במקרא מאשר חטא קדמון, והמסקנה מזו, שחיתות גמורה. ואמנם, כפי שציין ק"ס לואיס, אין דוקטרינה קלה יותר להוכיח מהמקרא בבחינת בני אדם.

לדוגמה, האם צריך ללמד ילד להיות רע? ודאי שלא! ילדים רעים מטבעם. המקרא אומר שאדם הוא "ופשע מבטן" (ישעיה מ"ח 8).

המחבר וויליאם גולדינג תיאר את השחיתות הגמורה של בני אדם בסיפורו המפורסם, "בעל זבוב." זהו סיפור על קבוצה של בנים אנגליים נטושים באי בודד. בתחילה נהגו כשורה, כמו ג'נטלמנים קטנים. אך תוך זמן קצר ירדו לשיגעון ופרא. אף אחד לא היה צריך ללמדם לנהוג בפראות. זה נהיה בטבעיות, מתוך השחיתות בנפשם – מתוך החטא הקדמון אשר רכשו מאביהם הראשון, אדם. דרך אגב, השם "בעל זבוב" זה כינוי במקרא לשטן, בדמות בעל זבוב. ילדי המקהלה האנגליים האלה, כאשר יצאו מהמסגרת של הציביליזציה, במהרה ירדו לפרא תחת שלטון השטן, בעל זבוב.

כל אחד שיודע מה זה ילדים, רואה אותם בכנסיה, רואה את התופעה הזאת שוב ושוב. הילדים נכנסים בלבוש יפה של כנסיה, עם ספרי מקרא בידיהם. אך ברגע ששום מבוגר צופה בהם הם עושים משהו מרדני – כמו לספר שקר, או לגנוב משהו, או – טוב, אתם יודעים מה עושים ילדים! הם לא צריכים שילמדו אותם להיות רעים ולמרוד. הם עושים את זה מטיבם. הידעתם שהיתה קבוצת היפ הופ בשם "שובבים לפי הטבע"? איזה שם! זה ממש תיאור של האנושות – שובבים לפי הטבע!

כאשר ילדים קטנים בכנסיה שלנו רואים את הפסטור או שמש, הם לפעמים מתכווצים, כאילו שתפסו אותם! הם מגיבים כך גם כאשר אינם עושים משהו רע באותו רגע! הם מצטמצמים אחורה עם מבט מופתע בפנים – בדיוק כמו שאביהם אדם ודאי עשה כאשר אלוהים תפס אותו בחטא שלו, בגן.

בני הנוער "הנחמדים" בבית ספר של יום ראשון שלי בשנות ה-50 היו מחייכים ועושים רושם חמוד כאשר נכח מבוגר. אך ברגע שהמבוגר עזב התחילו לספר בדיחות גסות. זה ממש בלבל אותי בהתחלה, ואז הבנתי (אפילו לפני שהומרתי) שהם מזויפים, לא נוצרים אמיתיים בכלל. זה דורש חסד מאלוהים לראות את זה. רוב האנשים לא רואים את זה כך אף פעם. אז הם עוזבים ואומרים שהכנסיה מלאה בצבועים. אני שומע את זה כל הזמן, "אני עזבתי את הכנסיה כי זו מלאה בצבועים." אך זה לא האמת! זה בעצם אומר שיש אנשים בכנסיה שאינם נוצרים, אנשים שלא הומרו. אני מאמין היום ש"צבוע" זה לא בדיוק המילה הנכונה לתאר את רובם. הם פשוט אנשים אבודים. הם אנשים אשר חברים בכנסיה אך לא הומרו. ואנשים כאלה הם "שובבים לפי הטבע." הם לא יכולים להיות שום דבר אחר! הם לכודים בחטא! הם לא יכולים להימלט מזה! כמו אותם "בהמותאדם" בסרט "האי של נפשות אובדות," הם לא מסוגלים להתגבר על טיבם בחטא ובשר! הדמות של בלה לוגוסי "בהמתאדם" אמרה, "האם איננו בני אנוש?" הם היו כל כך לא מפותחים שהיו יותר כמו בהמות מאשר בני אדם! איזו תמונה של אנשים רבים מנוונים בעולם שלנו היום! וגם, במידה פחותה, איזו תמונה לאנשים בלתי-מומרים בכנסיות שלנו. אני לפעמים ראיתי אנשים כאלה באמת מתנהגים יותר כמו בהמות מאשר בני אדם!

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל. כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 7-8).

הפסטור ריצ'רד וורמברנד היה כומר לותרני אשר עבר עינויים לשם המשיח למשך ארבע עשרה שנה על ידי הקומוניסטים ברומניה. כאשר הוא דיבר בפני ועדה בסנאט של ארה"ב, פסטור וורמברנד אמר לסנאטורים,

נוצרים [היו] נקשרים לצלבים למשך ארבעה ימים ולילות. הצלבים הונחו על הרצפה ומאות אסירים היו צריכים לעשות את צרכיהם על הגופות של הצלובים. אז הצלבים הועמדו שוב והקומוניסטים לעגו וזלזלו, "ראו את משיחכם! כמה יפה הוא! איזה ריח ניחוח הוא מביא משמיים!" אני תיארתי איך, אחרי שהיתי על סף שיגעון בגלל העינויים, כומר הוכרח לקדש צואה ושתן ולמסור את זה לנוצרים בצורה זאת כסעודת האדון. זה קרה בכלא הרומני של פיטסטי. שאלתי את הכומר אחר כך למה הוא לא העדיף למות מאשר להשתתף בבוז זה. הוא ענה, "בבקשה אל תשפוט אותי! אני סבלתי יותר מהמשיח עצמו." כל התיאורים המקראיים של גיאהנום והסבל בספר של דנטה הם כלום לעומת העינויים בבתי הכלא של הקומוניסטים (ד"ר ריצ'רד וורמברנד, מעונה לשם המשיח, חברת ספרים קרבן חי, גרסת 1998, עמ' 36, 37).

אלה הזוועות שעלולות להתרחש בגין החטא שמרעיל את בני האדם!

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל. כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 7-8).

ד"ר לויד-ג'ונס מסר את ההסבר המעניין הזה לטקסט שלנו. שימו לב – כי זה מתאר אתכם, אם הינכם לא-מומרים.

הלא-מאמין אינו רק מת מבחינה רוחנית, אבל בו בזמן הוא ב"שנאה לאלוהים," כל הבנתו את אלוהים מוטעית. הוא מתייחס לאלוהים כאויב; אלוהים הוא מישהו ששהוא [לא אוהב]. יכול להיות שהוא אומר שהוא מאמין באלוהים, אבל...הוא מרגיש שאלוהים נגדו, הוא מאחל שאין אלוהים. כמובן מאליו שאדם כזה לא יכול לרצות את אלוהים, ולא הצדקה של התורה להתגשם בו. אמת שניה לגבי הלא-מאמין זה שהוא לא כפוף לחוק האל; הוא שונא את החוק של אלוהים. העולם מראה את זה היום. זה שונא את עצם הרעיון של חוק; שונא משמעת, ומה שזה מתאר כחופש זה רק [העדר חוק]. האדם בטיבו, ובחטא, רוצה חוק של עצמו, הוא רוצה לעשות את מה שהוא אוהב לעשות, את מה שטוב לו...והוא מתנגד לכל הצעה של חוק ומשמעת... הלא-מאמין אינו כפוף לחוק האל. אכן...הוא אפילו לא מסוגל להיות כפוף לזה – "ולא יכול הוא להיות כזה." כי הוא מה שהוא, בגלל הרוע שבתוכו, בגלל הסטיה, הכוח של החטא בתוכו, הוא לא יכול אפילו לרצות להיות כפוף לחוק האל (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, רומים: פרשנות לפרק ח' 5-17, קרן נאמנות דגל האמונה, 2002 דפוס חדש, עמ' 43).

ואז, בהערה על אותה פסקה ברומים ח', ד"ר לויד-ג'ונס אמר, "לפני שאנחנו נהיים נוצרים אנו נלחמים נגד החוק של אלוהים; הרגע שבו אנו נהיים נוצרים הקרב הזה מסתיים, ויש שלום" (שם, עמ' 45).

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל. כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 7-8).

אם אתם בלתי-מומרים, האם זה לא מתאר אתכם, אפילו במובן כלשהו? האם זה לא נכון שאתם לא באמת אוהבים לשיר המנונים? האם זה לא נכון שאתם לא באמת אוהבים לשבת באסיפת תפילה במוצאי שבת, ולהקשיב לגברים נוצרים מתפללים? האם זה לא נכון שאתם לא באמת אוהבים לכבוש נפשות? האם זה לא נכון שאתם מעדיפים להיות במקום אחר ביום ראשון – לפחות חלק מהזמן? האם זה לא נכון שאתם לעתים תכופות חושבים שהכנסיה מחמירה למדי? האם זה לא נכון שאתם אוהבים לחשוב על דברים שאתם יודעים שהם לא בסדר – אך אתם שונאים ממש להתפלל כשאתם לבד? והאם כל הדברים האלה לא מראים שאתם חוטאים אבודים, עם שכל אבוד ובשרי?

"מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל. כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 7-8).

עכשיו, אם משהו מזה מתאר אתכם, מה אתם יכולים לעשות לגבי זה? ישנם למעשה רק שני דברים שאתם יכולים לעשות. הכל מסתכם בשתי האופציות האלה.

1. אפשר להכריח את עצמכם להמשיך להגיע לכנסיה לכמה זמן, ואז לעזוב. יש לנו אנשים שעוזבים מעת לעת מסיבה זו ממש. הם לא רצו לשמוע את מה שאלוהים דרש מהם, ולא רצו להיות תחת כללים כה מחמירים בכנסיה. אז הם עזבו את הכנסיה. זה משחרר אותם לכמה זמן. אך "דרך בוגדים איתן" (משלי י"ג 15). "אין שלום, אמר אלהי לרשעים" (ישעיה נ"ז 21). בסוף לבבותיהם חסרי מנוחה ולא מרוצים. כפי שאמר לאלוהים אוגוסטינוס הקדוש, "ליבותינו חסרי מנוחה עד שימצאו מנוחה בך."

2. אפשר להתפלל לאלוהים לשנות את לבכם, ולחדש את שכלכם. רק המשיח יכול לעשות זאת בך ובשבילך! רק המשיח יכול לתת לכם שלום עם אלוהים, ושלוות נפש. "עליך להיוולד מחדש" (יוחנן ג' 7). רק אלוהים יכול לעשות זאת בכם. רק אלוהים יכול להביאכם תחת תוכחה של חטא, ולמשוך אתכם למשיך להיטהר בדמו היקר! זעקו אליו, כי רק הוא יכול להושיעכם. רק המשיח יכול לקחת מכם את מחשבת הבשר ולתת לב חדש לאהוב את אלוהים – במקום הלב המרדני שיש לכם עכשיו! "ובכן," אתם אומרים, "זה ידרוש נס!" אתם צודקים! זה כן דורש נס!

אך כאשר הושיעני,
טיהר והשלים אותי,
זה דרש נס של אהבה וחסד!
("זה דרש נס" מאת ג'ון ו' פטרסון, 1921-2006).

אן סטיל (1760), מלחין המנונים מההתעוררות הגדולה הראשונה, אמר,

הו שנה את הלבבות האומללים האלה שלנו,
   ותן להם חיי אלוה!
אז התשוקות שלנו והכוחות שלנו,
   אלוהים כל יכול, יהיו שלך.
("כמה חסר אונים הטבע האשם הוא" מאת אן סטיל, 1717-1778;
      למנגינה של "הו תהיה אתה פתוח אלי").

אם ברצונכם לדבר עמנו על לידה מחדש, ולהיות נוצרי אמיתי, בבקשה עזבו את מושבכם ולכו לגב האולם כעת. ד"ר קגן ייקח אתכם לחדר שקט שם נוכל לדבר ולהתפלל. ד"ר צ'אן, אנא התפלל עבור אלה אשר הגיבו. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

מתאר

האי של נפשות אובדות

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"כי מחשבת הבשר היא המוות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום, מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף לא תוכל. כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 6-8).

(אפסים ב' 1, 5; רומים ה' 1)

I.   ראשית, הטקסט מהווה תיאור של אמת מוחלטת לאנושות, רומים ח' 7.

II.  שנית, הטקסט מראה את האוניברסליות של מצב הרשע הזה,
ראשונה ליוחנן ה' 19; רומים ה' 12, 19; ישעיה מ"ח 8; משלי י"ג 15;
ישעיה מ"ז 21; יוחנן ג' 7.