Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

הערך של נפשך

THE VALUE OF YOUR SOUL
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
מוצאי יום האדון, 9 יוני, 2013
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, June 9, 2013

"כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?“ (מרקוס ח' 36-37).

הערך של נפשך גדול מכל דבר אחר בעולם. פעם היינו אומרים שנפשך שווה יותר מכל הזהב במחנה נוקס. אך לא ניתנה רשות לשום אדם לראות את הזהב שם כבר עשרות שנים. האדם האחרון שניסה להסתכל בזה היה הנשיא רגן. אך הפקידים הבכירים שמנהלים את מחנה נוקס לא הרשו לנשיא רגן להיכנס לראות את זה. רבים חושבים שכבר אין שם זהב בכלל. יש אומרים שבזבזו את זה בהוצאות פדרליות. אם הוציאו את זה בערמה והשתמשו בזה למטרות אחרות, זה לא יפתיע אותי. אך פעם היו שם מיליארדי דולרים בזהב טהור, עושר מעבר לכל דמיון. ואילו נפשך שווה יותר מכל זה.

משפחתי ואני היינו במגדל של לונדון. ראינו את התכשיטים של המלוכה, אשר שווים כמות אדירה של כסף. אשתי ואני עברנו בווטיקן ברומא. בווטיקן ראינו עושר עצום של הכנסיה הכתולית – יהלומים ענקיים ואמרלדים, ואבני חן אחרות. ראינו את תקרת כנסיית יוחנן הקדוש ברומא. התקרה הזאת מכוסה בטונות של זהב מה שנלקח מהאינדיאנים במקסיכו ומרכז אמריקה על ידי הכנסיה הכתולית. אך נפשך שווה יותר מהתכשיטים של בית המלוכה הבריטי, כל אוצרות האפיפיור, וכל הזהב בתקרה של הכנסיה ההיא. נפשך שווה יותר מכל זה – וכל הזהב שפעם היה במחנה נוקס! נפשך שווה יותר מכל זה ביחד! ישוע אמר, "כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו?" או מה יתן איש פדיון נפשו?“

ג'ורג' בברלי שיה מת לפני מספר שבועות בגיל 104. ספר השיאים של גינס אומר שהוא שר מול יותר אנשים מכל אדם אחר בעולם. אך השיר הכי מפורסם שלו, שהוא הלחין, היה בו מסר פשוט:

עדיף לי את ישוע מאשר כסף או זהב,
   עדיף לי להיות שלו מאשר שיהיה לי את כל העושר;
עדיף לי את ישוע מאשר כל דבר אחר
   שמקנה העולם היום.
יותר מלהיות מלך של ארץ גדולה,
   ולהיות כבול לשלטון החטא.
אני מעדיף את ישוע מאשר כל דבר
   שהעולם מקנה היום.
("אני מעדיף את ישוע," מילים מאת ריה פ' מילר, 1922;
     לחן מאת ג'ורג' בברלי שיה, 1909-2013).

אני חושב שהוא צדק לגמרי, "כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?“ (מרקוס ח' 36-37).

I. ראשית, תחשבו על מחיר הנפש ביחס לייסורי גיאהנום.

מטיפים רבים היום מפחדים לדבר על גיאהנום. ולא כולם אנשים ליברליים אפילו! ליברלים רשעים כמו הנרי סלון קופין והרי אמרסון פוסדיק דיברו בפתיחות נגד גיאהנום. הם אמרו שאין כזה מקום. עכשיו הם מתים. עכשיו הם בעצמם נמצאים בגיאהנום.

אך אוונגלים מודרנים רבים אינם כנים כמו שהיו אותם ליברלים זקנים! האוונגלים המודרנים האלה לא אומרים שאין גיאהנום. הם פשוט לא מזכירים את זה בכלל! ד"ר ג'ון בלנצ'רד כתב ספר בשם, מה קרה לגיאהנום? (דפוס אוונגלי, 2003). הוא הצביע על כך שאוונגלים כה מעטים מזכירים את הגיאהנום בדרשות היום – וכמעט אף אחד מהם לא מטיף דרשה שלמה על גיאהנום. זה לא אומר שאין גיאהנום. זה פשוט אומר שהמטיפים האלה הם יותר מדי מושפעים מהעולם, ופחדנים מדי ויותר מדי מחפשים לרצות בני אדם מלהזהיר אנשים חוטאים על הגיאהנום. אבל ד"ר ג'ון ר' רייס אמר,

שום מטיף מקראי שהוא שווה [דבר] דואג להזכיר את הגיאהנום. מטיף אשר לא מדבר על גיאהנום ומה שהמקרא אומר על זה איננו מטיף כמו שישוע עשה ואיננו כנה עם הכנסיה שלו...והחוטאים אשר שומעים אותו. ביחס לייסורים של הגיאהנום, מה שווה נפש אדם? (ד"ר ג'ון ר' רייס, החטא האדום ודרשות אחרות לתשובה, חרב אדוני הוצאה לאור, גרסת 1979, עמ' 110).

ישוע דיבר פעם אחר פעם על גיאהנום. הוא אמר, "ואשר נבל יקרא לו הוא מחויב אש גיאהנום" (מתי ה' 22).

ישוע אמר, "ואל תיראו מן ההורגים את הגוף...אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיאהנום" (מתי י' 28).

ישוע אמר, "כן יהיה לקץ העולם המלאכים יצאו והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרוק השיניים" (מתי י"ג 49-50).

ישוע אמר, "ואז יאמר גם אל הניצבים לשמאלו לכו מעלי ארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ומלאכיו" (מתי כ"ה 41).

ושוב, ישוע אמר, "והלכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם" (מתי כ"ה 46).

כל המילים האלה הן מפי המשיח לגבי גיאהנום רק מבשורת מתי. אלה מילים שיצאו מפיו של המשיח עצמו. זה מראה שתכופות האדון ישוע המשיח הטיף על גיאהנום!

אישה סינית אשר בעלה הוא פסטור צחקה עלי שאני מטיף על גיאהנום לפעמים לצעירים בשיעור שלי ביום ראשון, ובאסיפות של בישור, בכנסיה הבפטיסטית הסינית הראשונה. היא צחקה עלי מול קבוצה גדולה של אנשים במסיבת יום הולדת תשעים של הפסטור שלי ד"ר טימותי לין. לא אמרתי שום דבר. אך הבנתי מאיך שהיא דיברה שבעלה אף פעם לא הטיף על גיאהנום בכנסיה שלו. אך הזלזול שלה לא שינה את דעתי בכלל. כשהסתכלתי סביב האולם, ראיתי עשרות צעירים נוצרים שהיו סטודנטים שלי לאורך השנים! ישוע אמר, "ונצדקה החכמה בבניה" (מתי י"א 19). הצעירים אשר שמעו אותי מטיף על גיאהנום נהיו נוצרים יציבים. ד"ר ג'ון ר' רייס אמר,

אני זוכר כמה מוזר זה הרגיש כאשר הייתי פסטור של כנסיה, שפסטורים רבים וכנסיות רבות חשבו שאני קיצוני, אבל הם אהבו את סוג הנוצרים שההטפה שלי עשתה...[אנחנו] נראנו רדיקלים מאוד לפסטורים ומנהיגים של הכנסיה סביבנו. אך גילינו שהם מאוד העריכו את כל חברי הכנסיה שיכלו למצוא מהכנסיה שלנו...העולם אהב את המומרים שלנו, למרות שהוא לא אהב את המטיף! (ד"ר ג'ון ר' רייס, המחיר להיות נוצרי טוב, חרב אדוני הוצאה לאור, 1952, עמ' 41).

אני זוכר מטיף אחד שמתח עלי המון ביקורת – קרא לי דיקטטור ומורה שקר! הוא עשה את מיטב יכולתו להרעיל חלק מהאנשים שלנו ולהביא אותם לכנסיה שלו. הוא קיבל את האנשים שלנו בשמחה, ועשה אותם לחברי כנסיה בלי שאלות. הוא נתן להם תפקידים בכנסיה שלו על ההתחלה. הוא אפילו שכנע אישה צעירה שהשיג מהכנסיה שלנו להתחתן עם אחד מאנשיו. כפי שד"ר רייס אמר, "[אנחנו] נראנו מאוד רדיקליים לפסטורים רבים...סביבנו. אך גילינו שהם מאוד העריכו כל חבר כנסיה שיכלו להשיג מהכנסיה שלנו." בשבילי, מטיפים כאלה הם מורי שקר, צבועים וגנבים. הם צריכים "להשיג" חברי כנסיה מכנסיות אחרות כי הם עצלנים מדי או חוטאים מדי לזכות במומרים חדשים ולתלמד אותם בעצמם!

מטיפים בני בליעל כאלה אף פעם לא שכנעו אותי לרכך את הדרשות שלי ולהפסיק לומר לאנשים שעליהם להימלט מסבל נצחי. ביחס לייסורי הגיאהנום, מה שווה נפשך?

II. שנית, ערך נפשך ביחס לקרבן המשיח בצלב.

אני לעתים מזדעזע כאשר אני שומע מטיפים מודרנים נותנים "הזמנה" בלי להזכיר את קרבן המשיח בצלב. דיברתי עם שני מנהיגים שמרנים לאחרונה. שניהם גערו בי על זה שמתחתי ביקורת על ג'ואל אוסטין. שניהם אמרו, "הוא מטיף את הבשורה כל יום ראשון." שחררתי את העניין במקום להתווכח. אני ראיתי מספר צילומים של הטפתו של מר אוסטין. שמעתי את התפילה שהוא מבקש מאנשים לומר בסוף הדרשות. זאת גרסה מאוד חלשה של "תפילת החוטא" כביכול. ואין שם מילה אחת של הבשורה שמה – אף לא מילה אחת של הבשורה! הם מבקשים מישוע להיכנס לליבם ואז הוא אומר, "אנחנו מאמינים שאם אמרתם את המילים האלה אתם נולדתם מחדש." הוא חושב שאפשר להיוולד מחדש על ידי אמירת כמה מילים. זה ישועה במעשים – ישועה על ידי אמירת כמה מילים. פשוט יש לומר את "מילות הקסם" ואז נולדת מחדש! זה כישוף אתם יודעים. הרעיון הזה שאפשר לאכוף את אלוהים לעשות משהו על ידי אמירת המילים הנכונות זה כישוף. זה צורה של "כישוף לבן" שזה זדוני ממש כמו "כישוף שחור.“

אך מה שהכי הפתיע אותי זה ששני המנהיגים האוונגליים האלה לא שמו לב אפילו שאוסטין לא הזכיר את הבשורה! הוא לא אמר מילה אחת על זה שישוע מת על הצלב לשלם את המחיר לחטאינו, שזה הנקודה הראשונה של הבשורה! (ראשונה לקורינתים ט"ו 1-4). איך יכול אדם להיוושע בלי לשמוע ולהאמין כי "המשיח מת בעד חטאינו בהתאם לכתובים"? זה בשורה ללא המשיח, ללא כפרת דם, וללא אזכור תחיית המשיח!

זה לא היה אמור להפתיע אותי שהאוונגלים האלה הולכו שולל על ידי ג'ואל אוסטין. זה בעיה כל כך גדולה היום שד"ר מיכאל הורטון כתב על זה ספר איתן בשם נצרות בלי המשיח (ספרי בייקר, 2008). הוא נותן ציטוטים רבים ממר אוסטין בספר הזה. ד"ר ג'ון ר' רייס אמר, "זה לא מוזר ש... חברי כנסיה, שמשים, זקנים, עוזרים ומורים [ופסטורים] יש להם לבבות קרים כל כך והם קרים וקהים? האם זה לא מוזר שאנחנו לא קמים ברגש וצער ואשמה ואהבה כאשר אנו זוכרים מה קרה בגולגותא? כה התרגלנו למותו של המשיח! (רייס, שם, עמ' 116). ד"ר ג' גרשם מאכן אמר, "אלוהים שלח לנו מטיפים אשר...יהיו להוטים בעניין הצלב" (ד"ר ג' גרשם מאכן, נצרות וליברליזם, חברת הוצאה ארדמנס, גרסת 1990, עמ' 176).

זה מזעזע אותי לחשוב על מנהיגים בכנסיה שאף פעם לא מטיפים דרשות שלמות על צליבתו של המשיח. איך "מנהיגים" כאלה יכולים להיוושע בעצמם? בא דין גדול על הכנסיות שלנו. אני תוהה כמה מאותם מטיפים "חסרי משיח" יהיו בגיאהנום? אני מזדעזע כאשר אני חושב על מנהיגים כאלה שיהיו זועקים, "אדון, אדון, האם לא הטפנו והעדנו בשמך?" אז המשיח יאמר להם, "סורו ממני, פועלי און" (מתי ז' 22, 23). אני מקווה שלא תהיו כמו אותם אוונגליים "חסרי משיח"! אני מקווה שאתם תיוושעו על ידי קרבן המשיח בצלב! שום דבר לא מראה את ערך נפשכם יותר בברור מאשר מותו ממלא המקום והנורא של המשיח על הצלב לשלם את המחיר לחטאים שלך! פאולוס השליח אמר,

"ואנכי חלילה לי מהתהלל בלתי אם בצלוב אדונינו ישוע המשיח אשר בו העולם נצלב לי ואני נצלב לעולם" (גלטים ו' 14).

כמה שאני מייחל לכם לראות כמה יקרה הנפש של כל אחד ואחד מכם לאלוהים! המשיח עזב את השמיים כדי להושיע את נפשך. המשיח יזע ודימם טיפות גדולות של דם, בחצות שם בגת שמנים. המשיח הוכה בפניו. הוא ספג בעיטות ויריקות כאשר נשא את צלבו לגולגותא. הם מסמרו את ידיו ורגליו לצלב הזה. השמש היכתה על ראשו. הוא זעק, "צמא אני." השמש כיסתה את הארץ והיה חושך. שוב, ישוע קרא "אלוהי אלוהי, למה עזבתני?" הוא מת שם לבד- לחלוטין לבד, לשלם את מלוא המחיר לחטאים שלך ושלי. המקרא אומר, "המשיח מת עבור החטאים שלנו בהתאם לכתובים" (ראשונה לקורינתים ט"ו 3).

זה לא איש רגיל אשר סבל ודימם ומת על הצלב! ממש לא! זה היה האדון ישוע המשיח, היישות השניה בשילוש הקדוש, אלוהים בבשר. אלוהים הבן מת שם על הצלב להושיע את נפשך. קרבן המשיח על הצלב מראה את ערך נפשך. הלוואי שכל מטיף יכול היה לראות את ערך הנפשות בכנסיה שלו כמו שהמשיח ראה את הערך שלהם כאשר היה תלוי על הצלב! הלוואי שיכולתם לראות את הערך של נפשכם, ביחס לקרבן המשיח בצלב כדי שתיוושעו!

"כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?“ (מרקוס ח' 36-37).

III. שלישית, ערך הנפש שלך ביחס לכבוד שמיים.

בליל יום ראשון לפני שאמא שלי הלכה לבית החולים ומתה, היא היתה כאן בכנסיה. משום מה ביקשתי ממר גריפית לשיר שיר ישן שאני אף פעם לא שמעתי.

שמעתי על ארץ רחוקה,
   שם בית נהדר בשביל הנפש;
נבנה על ידי ישוע במרומים, שם לא נמות,
   זה ארץ שבה לא נזדקן.
לא נזדקן, לא נזדקן,
   בארץ שם כלל לא נזדקן!
לא נזקדן, לא נזדקן,
   בארץ שם ככל לא נזדקן.
("כלל לא נזקדן" מאת ג'יימס ס' מור, 1888-1962).

מר גריפית שר את השיר הזה בפעם האחרונה שאמי היתה כאן בכנסיה. חשבתי עליה כאשר ביקשתי ממנו לשיר את זה. היא השתמשה בהליכון, ולפעמים היתה בכסא גלגלים. אף פעם לא היו לה חיים קלים. אכזבות רבות באו עליה. לאחר שנושעה בגיל שמונים, היא עברה לגור איתנו. היתה לה קצת שמחה אז במשך חמש שנים בערך. אך זה לא כמה שרציתי שתהיה לה. אבל כעת אמי בשמיים! כעת יש לה וילה משלה. היא שם במקום הזה שם אנשים לא מזדקנים, ולא חולים או עייפים ולא עניים. אני הולך לפגוש אותה שם יום אחד.

לפעמים בליל אני חושב על להילקח לשמיים. אני רואה את אמי דרך העננים. אני קורא בקול, "ססיליה! ססיליה! הנה את! חיכיתי לראותך והנה את!" תראו! הנה חברי ג'ין וילקרסון! כמה שמח אני לראותו! תראו, הנה הפסטור שלי, ד"ר לין. והנה ד"ר ג'ימי קומס! הנה ד"ר מקגוואן, האיש אשר לקח אותי לכנסיה בהיותי ילד. הנה ג'ורג' בברלי שיה! הנה ג'ון ווסלי וג'ורג' ויטפילד! כן, והנה מר ספרג'אן! כמה חיכיתי לראות אותם! הנה הם! "הנה הנשיא לינקולן! הנה וויליאם ג'נינגס ברייאן! הנה כולם, בדיוק כפי שדמיינתי אותם! עכשיו תראו! הנה ישוע! אני רואה אותו! הנה הוא בא!“

אדע אותו, אדע אותו,
   ואעמוד לצידו מגואל.
אדע אותו, אדע אותו,
   בסימן המסמרים בידיו.
("מושיעי ראשון בכל" מאת פאני ג' קרוסבי, 1820-1915).

ישנה עיר קדושה ויפה,
   אשר הבונה והשליט זה אלוהים;
יוחנן ראה זאת יורדת משמיים,
   כאשר הסתובב מגולה בפטמוס;
החומה הענקית שלה עשויה מישפה,
   העיר עצמה מזהב טהור;
וכאשר חיי החלשים כאן מסתיימים,
   עיני יביטו בכבודה.
בעיר הנוצצת הזאת, לבנה כפנינים,
   יש לי שם וילה, נבל וכתר;
כעת אני צופה, צופה ונכסף,
   לעיר הלבנה שיוחנן ראה יורדת.
("העיר לבנה כפנינים" מאת ארתור פ' אינגלר, 1873-1935).

איך יידמה השמים אם אלה אשר אתם הכי אוהבים לא נמצאים? ביחס לכבוד שמיים, מה שווה לך נפש אחיך או אחותך, או חברך? קיטי וולס, זמרת הקאנטרי, שרה שיר בשם, "חלמתי שחיפשתי אותך בשמים.“

חלמתי שחיפשתי אותך בשמיים,
   חיפשתי אותך לשווא בשמים;
למה שלא תתכונן לפגוש אותי שם,
   שמא אני אחפש שם אותך?
("חלמתי שחיפשתי אותך בשמיים" מאת קיטי וולס, 1919-2012).

מה שווה לך נפש חבר או אהוב? אלוהים עזור לנו לראות את הערך של נפשם ואז ללכת אליהם "לגרום להם להיכנס.“

"כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?“ (מרקוס ח' 36-37).

אם אתם אבודים, מה שווה לכם להשיג את העולם כולו ולפספס את השמיים? אם תשיג את כל ההנאה וכל הכבוד מבני אדם, כל הכסף ותענוגות העולם הזה, אך מפספס את השמיים, ותלך לגיאהנום, ותפספס את הישועה בדמו של ישוע והצדקה, זה יהיה אסון. מה אם יכולת להיות כוכב רוק גדול, ולהרוויח את כל הכסף שרצית, ולהתחתן עם מי שרצית, ולנסוע במכונית הכי יקרה, ולחיות בוילה בבברלי הילס – אבל לפספס את השמיים? אם תפספס את השמיים ותלך לגיאהנום, איזה כסיל אתה, בזבזת את החיים!

"כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?“ (מרקוס ח' 36-37).

המוות יבוא בכל רגע נתון. מה הערך של הנפש שלך? כמה חוטא וכסיל זה להזניח את הישועה, או לדחותה! זהו היום שאלוהים קורא לך! זה היום לבוא לישוע ולהיוושע, ולהיטהר מחטאיך על ידי הדם שהוא שפך בצלב. הוא קם מן המתים. הוא למעלה בשמיים לימין האב. בטחו בו! שובו מהחטא ובטחו בו! הוא יושיע אותך לנצח.

אם ברצונכם לדבר עימנו על ישועת נפשכם, אנא קומו ממקום מושבכם כעת, ולכו לגב האולם. ד"ר קגן ייקח אתכם למקום שקט שם נוכל לדבר ולהתפלל. לכו עכשיו. אם אתם כאן בפעם הראשונה, ויש לכם שאלה על מה שאמרתי, לכו מהר לגב האולם. ד"ר צ'אן, אנא התפלל לישועת אלה אשר הגיבו. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרודהום: מרקוס ח' 34-37.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"לו השגתי את העולם" (מאת אנה אולנדר, 1861-1939).

מתאר

הערך של נפשך

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?“ (מרקוס ח' 36-37).

I.   ראשית, הערך של נפשך ביחס לייסורי גיאהנום,
מתי ה' 22; י' 28; י"ג 49-50; כ"ה 41, 46; י"א 19.

II.  שנית, הערך של נפשך ביחס לקרבן של המשיח בצלב,
ראשונה לקורינתים ט"ו 1-4; מתי ז' 22, 23; גלטים ו' 14.

III. שלישית, הערך של נפשך ביחס לכבוד השמיים,
מרקוס ח' 36-37.