Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

העלת יצחק

(דרשה מס' 70 על ספר בראשית)
THE OFFERING OF ISAAC
(SERMON #70 ON THE BOOK OF GENESIS)
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בוקר יום האדון, 17 פברואר, 2013
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Morning, February 17, 2013

זאת הדרשה מספר שבעים שאני מטיף לכם מתוך ספר בראשית בחודשים האחרונים. אני מקוה שזאת ברכה בשביל כל אחד הבוקר הזה! אנא פנו לבראשית כ"ב 1 בספרי המקרא שלכם, ונעמוד.

"ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני. ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך" (בראשית כ"ב 1-2).

אפשר לשבת.

המסופר לכאורה די פשוט, אך יש כאן מסר עמוק, כל כך עמוק שאני מתלבט אם להטיף על זה שנים רבות. אסביר על כך בעוד כמה דקות. אבל קודם כל אתן לכם את הסיפור. אברהם היה איש זקן מאוד כאשר בנו יצחק נולד. הוא היה בגיל שבעים וחמש כאשר אלוהים הבטיח לתת לו בן. הוא חיכה עשרים וחמש שנים, ואז היה בן מאה כאשר בנו יחידו נולד. בפרק הזה יצחק כבר בן 26 או 27 שנים. עכשיו אלוהים מנסה את אברהם. הוא אמר לו לקחת את בנו יחידו יצחק אשר אהבו, ללכת לארץ המוריה, "והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך" (בראשית כ"ב 2). הם נסעו למקום הזה. אברהם לקח את העץ אשר הביא עמו, בנה מזבח, והניח את העצים לאש. אז עקד את יצחק ושם אותו על המזבח.

"וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו. ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני. ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלה לעלה תחת בנו" (בראשית כ"ב 10-13).

זהו תיעוד המאורעות. כפי שאמרתי, זה די פשוט וברור. אך ישנם חלקים רבים לסיפור שלא העזתי להטיף עד כה. אז אני קורא את ההערה לקטע הזה מאת ד"ר ה"ס לאופולד. הוא אמר, "בדרישת הפסקה הזאת ישנן לפחות שתי גישות אפשריות" (ד"ר ה"ס לאופולד, אקספוזיציה לספר בראשית, כרך 2, בית ספרים בייקר, גרסת 1985, עמ' 637).

הרעיון שישנן "לפחות" שתי גישות להטיף בקטע הזה שחרר אותי. על כן אמסור לכם ארבע דרכים ליישם את הפסקה הגדולה הזאת.

I. ראשית, הקטע מדבר על אמונה בנסיון.

בפסוק הראשון כתוב, "ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם" (בראשית כ"ב 1). השורש בעברית "נסה" פירושו "לבחון" (סטרונג). ד"ר מקגי אמר, "המילה לפתות חזקה מדי. יעקב מבהיר באיגרתו שאלוהים אף פעם לא מפתה אף אחד באמצעות רשע. אלוהים מפתה אנשים במובן שהוא מנסה את אמונתם. אלוהים אכן ניסה את אברהם" (ד"ר ג' ורנון מקגי, דרך המקרא, תומאס נלסון מוציאים לאור, 1981, כרך 1, עמ' 90).

הטקסט שלנו מתאר את המבחן הרביעי הגדול של אלוהים לאברהם. כל מבחן היה בו הכנעת משהו אהוב לו. ראשית, נקרא לעזוב את משפחתו וארץ מולדתו (בראשית י"ב 1). שנית, נאמר לו להיפרד מאחיינו לוט (בראשית י"ג 1-18). שלישית, נאמר לו לוותר על תכניותיו לישמעאל (בראשית י"ז 17, 18). רביעית, נאמר לו כאו להעלות את בנו אשר אהב יצחק לעולה. ארתור ו' פינק אמר,

      חיי המאמין הנו סדרה של מבחנים, כי רק על ידי משמעת אפשר לפתח אופי נוצרי. תכופות יש מבחן גדול שכל המבחנים האחרים נראים כהכנה לקראתו. כך היה עם אברהם. הוא נבחן שוב ושוב, אבל אף פעם לא במידה כמות כאן. אלוהים דרש, "תנה בני לבך לי" (משלי כ"ג 26). זה לא השכל שלנו, הכשרונות שלנו וכספינו, אלא לבותינו, שאלוהים מבקש קודם כל. לאחר שהגבנו לדרישתו של אלוהים, הוא מניח את ידו על משהו יקר וקרוב אלינו ויקר לנו, להוכיח את כנות תגובתנו, כי אלוהים דורש אמת בחלקים הפנימיים ולא רק מס שפתיים. כך עשה עם אברהם (ארתור ו' פינק, ליקוטים מספר בראשית, דפוס מודי, גרסת 1981, עמ' 226).

תמיד יש מבחן גדול ממש בהתחלה, כאשר אדם שומע לראשונה את הבשורה. ישוע אמר, "מי שלא מתכחש לכל אשר לו, לא יהיה תלמיד שלי" (לוקס י"ד 33). זאת אומרת שעליך לרצות את המשיח יותר מכל דבר אחר. עליך לוותר על מעשים של חטא אשר אהובים עליך. נכסים גשמיים במעמד נחות. התמכרויות סודיות לגרש. לא ניתן לעבוד את הדברים האלה ולהיות נוצרי בו-זמנית! אבל מישהו יאמר, "אך זה עלול לפגוע בקריירה שלי." ישוע אמר, "לא ניתן לעבוד את האלוהים ואת הממון" (לוקס ט"ז 13). ישוע אמר, "אם אדם ילך אחרי שיתכחש לעצמו..." (לוקס ט' 23). כאן רבים נופלים. הם רוצים להיות נוצרים בלי לוותר שום דבר. הם רוצים להיוושע בלי לשנות דבר בחייהם. הם רוצים להיאחז בחטא ולהיות מומרים בו-זמנית! זה בלתי-אפשרי! לא ייתכן דבר כזה! זה בלתי-יעלה על הדעת, מחוץ לחשבון וסתירה אבסורדית! "מי שלא מתכחש לכל אשר לו, לא יהיה תלמיד שלי" (לוקס י"ד 33).

האם זה לא בדיוק מה שאברהם עשה בהר המוריה? אלוהים ניסה את אברהם. האם הוא מוכן לוותר על מה שהוא אוהב יותר מכל בעולם הזה – בנו יחידו? אלוהים אמר, "קח נא את בנך יחידך אשר אהבת את יצחק... והעלהו שם לעלה" (בראשית כ"ב 2). זה המבחן לפניך גם כן. קח נא עכשיו את החטא האהוב עליך והעלהו לעולה. האם תעשה זאת? אם לא אז לא תהיה נוצרי אמיתי. תשמור על זה ובחיים לא תומר – לנצח לא! לנצח לא! אמן שהתפילה שלך תהיה כמו השיר הישן הזה!

אדון ישוע, הבט מטה מכסאך בשמים,
   ועזור לי להשלים את הקרבן;
אני מוותר על עצמי, וכל מה שידוע לי,
   כעת רחץ אותי ומשלג אלבין...
   שבור כל אליל, הוציא כל אויב;
   כעת רחץ אותי ומשלג אלבין...
(“משלג אלבין" מאת ג'יימס ניקולסון, 1828-1896).

II. שנית, הקטע מדבר על אהבת אלוהים.

תחשבו על כאב הלב שחש אברהם כאשר לקח את בנו האהוב יצחק להקריבו לאלוהים!

"קח נא את בנך יחידך אשר אהבת... והעלהו שם..." (בראשית כ"ב 2).

ארתור ו' פינק אמר, "זהו אחד מהטיפוסים המעטים בברית הישנה אשר מביאים לנו לא רק את אלוהים הבן אלא גם את אלוהים האב. כאן [יותר מכל מקום אחר בברית הישנה] מראים לנו את לב האב. כאן אנו מקבלים תמונה נפלאה כל כך לצד האלוהי של הצליבה" (פינק, שם, עמ' 222).

בפרק העשרים ושניים של בראשית למדים אנו דבר על רגשות אלוהים כאשר

"הוא... לא חשך את בנו שלו, אלא מסרו לשם כולנו" (רומים ח' 32).

מר פינק אמר, "הו! כמה שרוח אלוהים מרחפת על העולה ומעליו, כאילו שיש שם בהכחר דמיון עמוק בין הטיפוס [אברהם] ואנטי-טיפוס [אלוהים האב] – 'בנך' – 'בנך יחידך' – 'אשר אהבת'! ...באמת שזה דבר מרכזי בבראשית כ"ב. בפרק זה אברהם מתגלם הרבה יותר מיצחק... זהו [אהבתו] של האב אשר מתגלמת כאן באופן ניכר" (פינק, שם). הצער והעצב של אלוהים האב כאשר ישוע נצלב נראים לנו כאן באברהם, הטיפוס של אלוהים האב.

"כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המאמין בו אלא ינחל חיי עולם" (יוחנן ג' 16).

הקטע הזה מראה לנו את נסיון האמונה, ואת אהבת אלוהים האב. אבל יש עוד, כי זהו פרק מאוד עשיר בדבר אלוהים.

III. שלישית, הקטע מדבר על ציות המשיח עד מוות.

"ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה. ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו. ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים. וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו" (בראשית כ"ב 7-10).

ראו כמה עניו וצייתן הוא יצחק בלכתו לעולה. יצחק הוא הטיפוס. ישוע הוא האנטי-טיפוס, התגשמות הטיפוס. יצחק הלך למותו בצייתנות, אפילו כמו שעשה המשיח. הנביא אמר שהמשיח, "כשה לטבח יובל" (ישעיה נ"ג 7). יצחק לא התגונן כאשר אביו עקד אותו "וישם אתו על המזבח ממעל לעצים" (בראשית כ"ב 9). וכאשר פילטוס תשאל את ישוע, "לא ענה לא במילה אחת; עד כי התפלא המושל" (מתי כ"ז 14). וישעיה אמר, "נגש הוא ונענה ולא יפתח פיו" (ישעיה נ"ג 7).

שימו לב גם שיצחק נושא את העצים. בפסקה זו נאמר, "ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו" (בראשית כ"ב 6). איזו תמונה למשיח אשר נשא את צלבו למקום הצליבה! כאן אנו נזכרים שהמשיח, "השפיל עצמו וציית עד מוות, עד מוות בצלב" (פיליפים ב' 8).

"איש מכאבות," איזה שם
   לבן האלוהים אשר בא
לכבוש מחדש חוטאים!
   הללויה! איזה מושיע!"
("הללויה! איזה מושיע!" מאת פיליפ פ' בליס, 1838-1876).

אך ישנה נקודה אחת נוספת.

IV. רביעית, הקטע מדבר על מותו של המשיח במקומם של חוטאים.

אברהם הוציא מאכלת להרוג את בנו יצחק. זה היה מוזר לאברהם כמו שזה מוזר לנו כאשר אנו קוראים על כך. אברהם האמין שזה רע להקריב בני אדם. עד כה לא עלה בדעתו להקריב אדם. היה זה משבר אמיתי במוחו של אברהם. אברהם כבר עבר שלושה מבחנים. ראשית, נקרא לעזוב את קרובי משפחתו כולם באור כשדים. היה עליו לעזוב את כל משפחתו. זה היה מבחן אמיתי לאברהם. אני יודע איך זה מרגיש כשיש לך משפחה לא נוצרית אשר חושבת שהשתגעת כי נהיית נוצרי. לכן אני יודע את הצער שהרגיש אברהם כאשר עזב אותם מאחור. אז היה מבחן עם אחיינו לוט. הוא היה משפחתו האחרונה עמו. אך הגיע הזמן להיפרד, ולוט הלך לגור בעיר סדום. אז היה מבחן בנו על ידי הגר. הוא אהב את ישמעאל הצעיר, ולא רצה להיפרד ממנו. אברהם זעק אל אלוהים, "לו ישמעאל יחיה לפניך!" (בראשית י"ז 18). כעת אברהם הגיע למבחן הגדול, המשבר הרביעי הגדול בחייו – אלוהים אמר לו להקריב את יצחק! אברהם לא הבין זאת בכלל, כי אלוהים אמר לו, "ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כ"א 12). אברהם לא הבין למה עליו להרוג את הבן שהובטח לו שנים כה רבות. אבל אמונתו של אברהם היתה כה איתנה עד כי האמין "שיכול אלוהים להחיות גם את המתים" (עברים י"א 19).

אתה רואה, כל פעם שעוברים מבחן מאלוהים מקבלים יותר אמונה, אמונתך נהיית חזקה יותר. היו כמה פעמים בחיי שחשבתי שלא אוכל להמשיך להיות נוצרי. היו זמנים של אכזבה גדולה ומבחן כבד, כבד מאוד בהחלט. אבל אני מסתכל אחורה ורואה איך אלוהים ניסה אותי בגלל סיבה מסוימת. אם לא הייתי עובר את המבחנים הנוראיים האלה בחסד אלוהים, לא הייתי נהיה למי שאני היום. וכך היה עם אברהם.

אבל כעת, כשאברהם לקח את המאכלת להרוג את בנו, אלוהים קרא אליו פתאום,

"אל תשלח ידך על הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני" (בראשית כ"ב 12).

אלוהים ידע שאברהם ירא ממנו לפניכן, אך משפחתו ויצחק עצמו לא ידעו בוודאות – עד שראו שהוא מוכן לעשות את הקרבן הגדול מכל. לכן אמר יעקב השליח שאברהם "במעשיו נצדק" (יעקב ב' 21). אמונתו יצרה מעשים טובים. לכן אמר יעקב, "אמונה ללא מעשים מתה היא בעצמה" (יעקב ב' 17). אברהם הוכיח את אמונתו במעשיו, בנכונותו לציית לאלוהים על ידי הקרבת יצחק.

אבל חכו! כאן התבלבלתי בפרק הזה בעבר. תהיתי איך הטיפוס של יצחק ישתנה לאיל הרי אנו קוראים,

"וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו" (בראשית כ"ב 13).

הטיפוס של המשיח כממלא מקום התחלף מיצחק אל האיל. כאן ד"ר לאופולד עזר לי כשאמר, "לפחות שתי גישות אפשריות" בלמדו על פרק זה. מצאתי שישנן לפחות ארבע גישות.

הטיפוס הוחלף כאן, ויצחק נהיה טיפוס לחוטא, מורשע בחוק אלוהים, המרשיע חוטאים למוות. כן, יצחק היה חוטא, כמו כל בני אדם. ונכון, "שכר החטא הנו מוות" (רומים ו' 23). ואיזה טיפוס נפלא זה! יצחק החוטא ניצל ממשפט חוק אלוהים באיל הזה, שאברהם לקח "והעלהו... עלה תחת בנו" (בראשית כ"ב 13). בברית החדשה נאמר, "המשיח מת לשם חטאינו" (ראשונה לקורינתים ט"ו 3). ופטרוס השליח אמר,

"המשיח גם סבל אז לחטאים, הצדיק לבני-עוולה, כדי להביאנו אל אלוהים" (ראשונה לפטרוס ג' 18).

שימו לב לבראשית כ"ב 14. "ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה," אשר פירושו, "אלוהים ידאג." אלוהים הביא את ישוע, לקחת את מקומך כנושא-עוון, כמו שהביא את האיל להחליף את יצחק! בטחו בישוע שהוא לוקח את מקומך, ומשלם את המחיר לחטאים שלך בצלב! תפילתי שתפנה מחטאיך ותבטח בישוע עכשיו. הוא מת במקומך, לסלוח חטאים, ולהביא אותך לאלוהים!

אולי אתה מפחד שתצטרך להשתנות יותר מדי כשתבטח במשיח. אם תיכשל במבחן הזה לעולם לא תיוושע! עליך לעמוד נגד פחדיך ולבוא למשיח באומץ. אל תהסס! השלך את עצמך אל המושיע באמונה. הוא יושיע אותך מזעם אלוהים, ממשפט החטא. דם ישוע יטהר אותך מכל חטא. הוא מת במקומך בצלב לשלם על מחיר החטא ולא תענש.

אם אתה מעוניין להיות נוצרי אמיתי, אנא תקום כעת ממקום מושבך ולך לגב האולם. ד"ר קגן ייקח אותך למקום שקט שם נוכל להשיב על שאלותיך, לדבר ולהתפלל. בבקשה לכו עכשיו. ד"ר צ'אן, אנא הוביל אותנו בתפילה להמרתם של אלה אשר הגיבו. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר אייבל פרודהום: בראשית כ"ב 1-13.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"הוא קנה את נפשי" (מאת סטוארט המבלן, 1908-1989).

מתאר

העלת יצחק

(דרשה מס' 70 על ספר בראשית)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני. ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך" (בראשית כ"ב 1-2).

(בראשית כ"ב 10-13)

I.   ראשית, הקטע מדבר על אמונה בנסיון, בראשית כ"ב 1;
בראשית י"ב 1; י"ג 1-18; י"ז 17, 18; משלי כ"ג 26; לוקס י"ד 33, ט"ז 13; ט' 23.

II.  שנית, הקטע מדבר על אהבת אלוהים, רומים ח' 32; יוחנן ג' 16.

III. שלישית, הקטע מדבר על ציות המשיח עד מוות,
בראשית כ"ב 7-10; ישעיה נ"ג 7; מתי כ"ז 14; בראשית כ"ב 6; פיליפים ב' 8.

IV. רביעית, הקטע מדבר על מותו של המשיח במקומם של חוטאים, בראשית י"ז 18; כ"א 12;
עברים י"א 19; 21:12; בראשית כ"ב 12; יעקב ב' 21, 17; בראשית כ"ב 13;
רומים ו' 23; ראשונה לקורינתים ט"ו 3; ראשונה לפטרוס ג' 18; בראשית כ"ב 14.