Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

מושיע עזוב-אל

THE GOD-FORSAKEN SAVIOUR
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בוקר יום האדון, אפריל 1, 2012
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Morning, April 1, 2012

"וכעת השעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני? והוא אלי אלי למה עזבתני?" (מתי כ"ז 46).

לאחר שקם מתפילה בחושך של גן גת שמנים, ישוע נתקל ב"גדוד ומשרתים מאת ראשי הכוהנים והפרושים." הם באו "בנרות ובלפידים ובכלי נשק" (יוחנן י"ח 3). הם כבלו את ישוע והובילו אותו לכוהן הגדול, שם "נקהלו בביתו הסופרים והזקנים" (מתי כ"ו 57). הם האשימו את ישוע בחילול ה'. הם ירקו בפניו, הכו אותו באגרופים, ותלשו שערות מזקנו (ישעיה נ' 6).

בבוקר למחרת החליטו הכוהנים הגדולים והזקנים להוציא את ישוע להורג. הם כבלו אותו שוב ולקחו אותו אל פונטיוס פילטוס, המושל הרומי. פילטוס תחקר אותו. אז פילטוס אמר להמון, "מה אעשה... עם ישוע אשר נקרא המשיח?" האנשים זעקו, "צלבוהו" (מתי כ"ז 22). פילטוס רחץ את ידיו ואמר, "נקי אני מדם צדיק הזה" (מתי כ"ז 24). אז פילטוס ציווה שילקו אותו וימסרו אותו להיצלב. החיילים הרומים שמו על גופו המדמם גלימת משי. הם הכינו כתר קוצים ודחפו את זה על ראשו. שמו בידו הימנית מקל, "ויכרעו לפניו ויתלוצצו לו בו לאמור שלום לך מלך היהודים!" (מתי כ"ז 29). ירקו עליו ולקחו ממנו את המקל והכו אותו בראש. לאחר שלעגו לו הסירו את הגלימה, שמו עליו את בגדיו, והובילו אותו להיצלב.

לא היה לו כתר כסף או זהב,
   לא נזר להחזיק;
אלא דם קישט את פניו ובראש מורם נשא את כתמו,
   וחוטאים העניקו לו את הכתר אשר חבש.
צלב מחוספס היה כסאו,
מלכותו בלבבות בלבד;
כתב את אהבתו באדום,
ולבש את הקוצים מעל ראשו.
("עטרת קוצים" מאת איירה פ' סטנפיל, 1914-1993).

ישוע יצא בהינשאו את צלבו. הוא נפל שוב ושוב תחת משקלו. לבסוף החיילים הכריחו אדם בשם שמעון איש קוריני לשאת את הצלב. כאשר הגיעו אל גולגותא הציעו לו לשתות חומץ, אך סירב. הם ישבו והביטו עליו שם" (מתי כ"ז 36).

שמו כתובת מעל ראשו, על הצלב, אשר אמר, זהו ישוע מלך היהודים. שני שודדים גם נצלבו איתו, אחד לימינו ואחד לשמאלו. אלה אשר עברו ליד הצלב צעקו לכיוונו בזלזול, "אם אתה בן האלוהים, רד מהצלב" (מתי כ"ז 40). ראשי הכוהנים גם לעגו לו ואמרו, "אחרים הוא הושיע; את עצמו לא יכול להושיע. אם הוא מלך ישראל שירד עכשיו מהצלב, ואז נאמין בו" (מתי כ"ז 42).

הוא לא מלך על כס של שנהב,
   הוא מת על צלב בגולגותא;
בשביל חוטאים שם ספר את כל אשר לו כהפסד,
   ובחן את מלכותו מהצלב.
צלב מחוספס היה לו לכס,
   מלכותו בלבבות בלבד;
כתב את אהבתו באדום כמו דם,
   ולבש את הקוצים מעל ראשו.

ישוע נצלב בתשע בבוקר. בשעת הצהריים חושך נפל על הארץ עד שלוש אחר הצהריים. בערך בשעה שלוש אחר הצהריים ישוע קרא בקול רם, "אלי, אלי, למה שבקתני? כלומר, אלי, אלי, למה עזבת אותי?" (מתי כ"ז 46). "צלב מחוספס היה לו לכס." שירו-נא!

צלב מחוספס היה לו לכס,
   מלכותו בלבבות בלבד;
כתב את אהבתו באדום כמו דם,
   ולבש את הקוצים מעל ראשו.

ישוע קרא, "אלי, אלי, למה עזבת אותי?" זעקתו מהצלב מראה לנו שלושה דברים.

1. ראשית, זעקת ישוע מהצלב הגשימה נבואה בתנ"ך.

במזמור כ"ב 1 דוד אמר,

"אלי, אלי, למה עזבתני?" (מזמור כ"ב 1).

ישוע הגשים את הפסוק הזה בכוונה. מזמור כ"ב נותן 15 נקודות אשר כולן התגשמו בצליבתו של ישוע. דבר זה גרם לסופרים בכנסיה הקדומה לכנות את מזמור כ"ב, "הבשורה החמישית." מזמור כ"ב 19 אומר, "יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורלי." זה בדיוק מה שעשו החיילים עם בגדיו של המשיח לרגלי הצלב. מזמור כ"ב 17 אומר, כארי ידי ורגלי." בעברית מילה זו פירושה "לחפור, לדקור, או לנקב" (ג'ון גיל). זכריה י"ב 10 אומר, "והביטו אלי את אשר דקרו." בעברית מילה זו פירושה "לדקור, לנקב, לדחוף פנימה" (סטרונג). המקרא ללימוד ע"ש סקופילד נאמר,

מזמור כ"ב מהווה תמונה מפורטת של מוות בצליבה. העצמות (של הידיים, זרועות, כתפיים ואגן) יוצאים ממקומם (14); זיעה מוקצנת בגלל סבל רב (14); הלב נפגע (14); הכוח אזל, וצמאה רבה (15); ניקוב הידיים והרגליים (16); ערום חלקי וכאב לצניעות (17), כל אלה מצביעים על מוות מסוג זה. הנסיבות הנלוות תואמות בדיוק את אלה בצליבתו של המשיח. זעקת הייאוש של פסוק 1 (מתי כ"ז 46); אור וחושך בפסוק 2 (מתי כ"ז 45)...הפלת גורל בפסוק 18 (מתי כ"ז 35), כל אלה התגמשו לפי הפירוש המילולי. כאשר נזכרים שהצליבה היתה רומית, ולא יהודית, צורת ההוצאה להורג, זו הוכחה להשראה של הכתובים (המקרא ללימוד ע"ש סקופילד, עמ' 608; הערה על מזמור כ"ב).

ד"ר הנרי מ' מוריס אמר,

מזמור כ"ב הוא תיאור נבואי מדהים לצליבה העתידית של בן האלוהים. מזמור זה נכתב אלף שנה לפני הגשמתה ומתאר בפרטים את סבלות המשיח, זמן רב לפני ששיטת הצליבה נודעה... (ד"ר הנרי מ' מוריס, המקרא ללימוד המגן, הוצאות וורלד, גרסת 1995, עמ' 608; הערה על מזמור כ"ב 1).

ד"ר ג'ון ר' רייס רשם נבואה תנ"כית אחת אחרי השניה אשר התגשמה בצליבתו של ישוע. הוא אמר, "זה בלתי-אפשרי שכל ההגשמות האלה היו מקריות. כך יש לנו הוכחה סוחפת להשראת כתבי הקודש ואלוהותו של המשיח (לוקס כ"ד 25-27). רק כסיל לא יאמין. מכיוון שאלוהים שם דגש מיוחד על נבואה זאת אשר התגשמה...רואים אנו שהטקסט שלנו קרוב ללבו של אלוהים" (ד"ר ג'ון ר' רייס, גן המקרא, מוציאים לאור חבר אדוני, 1982, עמ' 31).

2. שנית, זעקת ישוע מהצלב במידה כלשהי מציירת חוטא בגיאהנום.

"אלי, אלי, למה עזבתני?" (מתי כ"ז 46).

אנא שימו לב שאינני מאמין שישוע היה בגיאהנום כמו שמלמד בשגגה ד"ר פרדריק ק' פרייס. אין שום כתוב על כך שישוע "סבל בשביל חטאינו בגיאהנום," כמו שד"ר פרייס אמר.

אני מסכים עם ד"ר ג'ון ר' רייס שזעקתו הנואשת של ישוע, "אלי, אלי, למה עזבתני," זו תמונה של סבלותיהם של חוטאים בגיאהנום. ד"ר רייס אמר,

אנחנו מאמינים שסבלות המשיח בצלב במידה כלשהי מציירים את הסבל בגיאהנום. בצלב ישוע זעק, "אני צמא," ממש כמו שהאיש העשיר בגיאהנום היה צמא (לוקס ט"ז 24). האם אי אפשר לדמיין את האיש העשיר זועק, "אלי, אלי, למה עזבתני?" גיאהנום זה דבר אמיתי. חטא בהכרח מביא לידי סבל ממש...הפרדה מאלוהים. חוטאים בגיאהנום עדיין יהיו עיוורים, עדיין יהיו רשעים, עדיין ישאלו, "למה?" (ראשונה לקורינתים ב' 14). יהודה איש קריות, במוחו המעונה, ידע שהוא הסגיר דם תמים (מתי כ"ז 4), אך לא חזר בו מחטאיו (רייס, שם, עמ' 31, 32).

אכן, זעקת ישוע מהצלב באופן כזה מציירת את זעקת חוטאים בגיאהנום,

"אלי, אלי, למה עזבתני?" (מתי כ"ז 46).

אין שום תקוה למי שהולך לגיאהנום. ישוע סיפר לנו מה קורה לאנשים שלא נושעים כאשר הם מתים. הוא יאמר להם,

"לכו מעלי ארורים אל אש עולם" (מתי כ"ה 41).

"אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה" (מרקוס ט' 44).

"ויהי בשאול וכאבו גדול מאוד וישא את עיניו" (לוקס ט"ז 23).

הכאבים שסבל ישוע בצלב ימשיכו וימשיכו לנצח, בשביל אלה אשר מסרבים לבטוח במשיח. הם יהיו בלי סוף מיוסרים "באש עולם" (מתי כ"ה 41). נראה לי שהם יזעקו בלי סוף, "אלי, אלי, למה עזבתני?" נכון, אנו מאמינים שהסבל של המשיח בצלב במידה כלשהי מצייר את סבלות החוטאים האובדים בגיאהנום. בגלל זה אנו מתחננים מכם לבטוח במשיח ולהיוושע מחטאיכם עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי לנצח.

3. שלישית, זעקת ישוע מהצלב מראה שהוא מת לשלם על החטא של בני אדם.

ישוע קרא בקול גדול, ואמר, אלי, אלי, למה שבקתני? כלומר, אלי, אלי, למה עזבתני?" (מתי כ"ז 46).

יש הרבה דברים קשים להבנה בקשר לזעקתו. אני זוכר שקראתי איפשהו על כך שלותר היה יושב ללמוד למשך ימים, בלי לאכול או לזוז, מנסה להפנים את זעקת המושיע. לבסוף הבין שהוא כבן אדם לא מסוגל להבין איך האב והבן היו פרודים. איך יכול להיות שהאישיות הראשונה בשילוש עזב את האישיות השניה? לבסוף הפסיק לנסות, ויצא מחדרו לאכול ארוחת ערב עם אשתו וילדיו. הסוד הגדול של זעקת המושיע נדרשה על ידי ג'ון טראפ הפרשן הפוריטני (1601-1669), אשר אמר, "כאדם, הוא זועק 'אלי, אלי [למה עזבתני],' כאשר הוא כאלוהים, הוא מספק גן עדן לשודד שהביע חרטה" (ג'ון טראפ, פרשנות לברית הישנה והחדשה, הוצאות טראנסקי, 1997 דפוס חדש, כרך 5, עמ' 276; הערה על מתי כ"ז 46).

ד"ר ר' ק' ה' לנסקי (1864-1936) אמר, "עם כוחותיו האחרונים הוא זועק אל אלוהים וכבר לא רואה אותו כאב, כי מחיצה קמה בין האב לבן, בייחוד החטא בעולם והקללה הכרוכה בזה אשר כעת מונחים על הבן. ישוע צמא לאלוהים, אך אלוהים הסיר עצמו. זה לא שהבן עזב את האב, אלא האב את הבן. הבן זועק אל אלוהים, ואלוהים אינו מגיב לו... הכי קרוב שאפשר לתקוה כדי לפצח את הסוד הזה זה לחשוב על ישוע מכוסה בחטא והקללה של העולם, וכאשר אלוהים ראה את ישוע כך, הפנה את מבטו. בן האלוהים נשא את החטא שלנו והקללה הכרוכה בזה...בגלל זה ישוע זעק 'אלי' ולא 'אבי.' אך מילת השייכות חשובה. למרות שאלוהים התעלם ממנו ועזב אותו, הוא עדיין קורא לו ודבק בו בתור אלוהיו. כאן מופיעה השלמות האלוהית של ישוע. הוא השה בלי מום למרות שנהיה לחטא וקללה בשעת הקרבתו" ( ד"ר ר' ק' ה' לנסקי, הפירוש של בשורת מתי הקדוש, בית הוצאה אוגסבורג, גרסת 1964, עמ' 1119-1120).

ד"ר רייס אמר, "בדרך נפלאה כלשהי, אם כן, ישוע המשיח נשא את החטאים של העולם וסבל כאיש חוטא" (רייס, שם, עמ' 31). שאול השליח אמר,

"המשיח מת לשם חטאינו בהתאם לכתובים" (ראשונה לקורינתים ט"ו 3).

פטרוס השליח אמר,

"ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ, למען נחיה לצדקה אחרי חדלנו מן החטאים אשר בחבורתו נרפא לכם" (ראשונה לפטרוס ב' 24).

ישוע מת במקומנו, כדי לשלם על העונש לחטאינו, "נהיה קללה למעננו" (גלטים ג' 13).

ישוע אהב אותנו כל כך שהוא מת על הצלב כדי להושיע אותנו מחטא וגיאהנום. אהבה כזאת דורשת את אמונתנו ואהבתנו כלפיו. ד"ר וואטס אמר, "אהבה כה מדהימה, כה אלוהית, נפשי דורשת, כל חיי, כל כולי." פנו לישוע ובטחו בו. הוא יושיע אותך מעונש החטא.

הוא לא מלך על כס של שנהב,
   הוא מת על צלב בגולגותא;
בשביל חוטאים שם ספר את כל אשר לו כהפסד,
   ובחן את מלכותו מהצלב.
צלב מחוספס היה לו לכס,
   מלכותו בלבבות בלבד;
כתב את אהבתו באדום כמו דם,
ולבש את הקוצים מעל ראשו.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהכתובים לפני הדרשה מאת ד"ר קרייטון ל' צ'אן: מרקוס ט"ו 24-34.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"עטרת קוצים" (מאת איירה פ' סטנפיל, 1914-1993).

מתאר

מושיע עזוב-אל

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"וכעת השעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני? והוא אלי אלי למה עזבתני?" (מתי כ"ז 46).

(יוחנן י"ח 3; מתי כ"ו 57; ישעיה נ' 6; מתי כ"ז 22, 24, 29, 36, 40, 42).

1.  ראשית, זעקת ישוע בצלב הגשימה נבואות בתנ"ך.
)מזמור כ"ב 1, 18, 16; זכריה י"ב 10).

2.  שנית, זעקת ישוע בצלב במידה כלשהי מציירת חוטא בגיאהנום, לוקס ט"ז 24; ראשונה
 לקורינתים ב' 14; מתי כ"ז 4; מתי כ"ה 41; מרקוס ט' 44; לוקס ט"ז 23.

3.  שלישית, זעקת ישוע בצלב מראה שהוא מת כדי לשלם על חטא בני אדם, ראשונה
לקורינתים ט"ו 3; ראשונה לפטרוס ב' 24; גלטים ג' 13.