Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

נחש הנחושת

THE SERPENT OF BRASS
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
ערב יום האדון, פברואר 26, 2012
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, February 26, 2012

"ויעש משה נחש נחשת, וישמהו על הנס, והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת, וחי" (במדבר כ"א 9).

בזמן שבני ישראל נסעו דרך המדבר נהיו חסרי סבלנות ומרדניים. הם דברו נגד אלוהים ונגד משה. אלה אמרו, "למה העלתנו ממצרים למות במדבר? כי אין לחם ואין מים, ונפשנו קצה בלחם הקלקל" – המן אשר אלהים שלח להם לאכול (במדבר כ"א 5). מתיו הנרי אמר, "למרות שבדיוק השיגו ניצחון מכובד על הכנענים...בכל זאת דברו באי שביעות רצון אודות על מה שאלהים עשה בשבילם ובלי בטחון במה שהוא יעשה...היה להם לחם די והותר; אמנם התלוננו שאין להם לחם." היו להם גם מים, אך עדיין מררו נגד אלוהים! (הפרשנות ע"ש מתיו הנרי למקרא כולו, כרך 1, 1996 דפוס חדש, עמ' 519; הערה על במדבר כ"א 4-9).

בגלל חוסר אמונתם ומרדנותם, אלהים שלח נחשים בוערים לנשוך אותם ולהרגם. הנחשים האלה נקראו "נחשים שרפים" בגלל הצבע שלהם, ובגלל שנכישותיהם גרמו להתלבות של הגוף, "באופן מיידי נהיה להם חום גבוה" (הנרי, שם).

"ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו, כי דברנו ביהוה ובך, התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש, ויתפלל משה בעד העם" (במדבר כ"א 7). אחר כך אלוהים אמר למשה להכין נחש מנחושת ולשים אותו על עמוד גבוה. אז משה אמר לעם להביט בנחש על העמוד ויחיו. והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי" (במדבר כ"א 9).

ד"ר ג'ון ר' רייס אמר, "ראו את הנחשים הערסיים וקטלניים זוחלים בדשא! אלהים הוציא את בני ישראל ממצרים בהופעת אותות אדירה מאי פעם. ואילו ברכות אלהים נתן להראות את חסדו באהבה: מן, מים מן הצור, גאולה מעמלק. אך כאן אנו מזדעזעים לגלות שאין דברי שבח על שפתי ההמון הזה. הנה התגלמות חטא והמושיע במדבר!" (ד"ר ג'ון ר' רייס, גן המקרא, חרב אדוני מוציאים לאור, 1982, עמ' 212).

בתיעוד זה ישנם שלושה לקחים – גורם הדין, שיא הדין, ופתרון לדין.

I. ראשית, גורם הדין.

"וידבר העם באלוהים ובמשה, למה העלתנו ממצרים למות במדבר? כי אין לחם ואין מים, ונפשנו קצה בלחם הקלקל" (במדבר כ"א 5). תלונתם היתה תוצאת חוסר אמונה. הם פשוט לא האמינו באלוהים ובמשה עבדו!

"ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר? ולמי נשבע שלא יבאו אל מנוחתו כי אם לסוררים? ואנחנו רואים שלא יכלו לבוא על אשר לא האמינו" (עברים ג' 17-19).

"ולא ננסה את אדוני כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים. גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית. כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי עולמים"
       (ראשונה קורינתים י' 9-11).

אני יודע שישנם מספר חוטאים כאן הערב אשר מתלוננים באלהים. חלקכם חושבים שאלהים לא עשה מספיק בשבילכם, או שהוא מקשה יותר מדי על השגת ישועה. בלבבכם אתם ממררים ומתלוננים. "למה אני חייב להאמין בישוע, אשר אינני רואה?" אתם אומרים. "למה אני חייב לבוא אל ישוע בלי שום רגש, בלי שום הוכחות?" וחלקכם אומרים, "למה אני חייב לעזוב את החטאים הסודיים שלי ולבטוח במשיח?" אך תלונות כאלה הנן רשע וחטא. אלה נובעים מלב רשע של חוסר אמונה. פאולוס השליח אמר, "ולא ננסה את אדוני כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים" (ראשונה לקורינתים י' 9).

אני מזהיר אתכם הערב, אם תסרבו לבוא אל ישוע המשיח תמותו בחטאיכם. אם תמשיכו להתלונן ובמתכוון תדחו את המושיע, "לא ישאר עוד זבח על החטאים, כי אם בעוותי הדין העתיד ואש קנאה" (עברים י' 26-27). הדין יפול עליכם. אם תמשיכו מרצונכם ובמתכוון תדיחו את ישוע המשיח, הוא יבוא פתאום, "באש בוערת יטיל נקמה עליכם אשר אינכם מצייתים לבשורה של אדוננו ישוע המשיח" (שניה לתסלנוקים א' 8). אתם "תענשו בהרס נצחי מנוכחות האדון ומכבוד כוחו" (שניה לתסלוניקים א' 9).

האם זה לא בדיוק מה שקרה לאותם בני ישראל אשר מרדו וסרבו להאמין במדבר? האם לא הוכשו על ידי נחשים שרפים? האם לא מתו והורדו לגיאהנום? האם לא ניתנו כדי להוות דוגמה למה שעלול לקרות לך אם תמשיך במרדנות מכוונת, בסירובכם לבוא אל המשיח?

"אבל רובם לא רצה בם האלהים ופגריהם נפלו במדבר. וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה"
       (ראשונה לקורינתים י' 5-6).

גורם הדין שלהם היה חוסר אמונתם החוטא ומרדנותם נגד אלהים.

II. שנית, שיא הדין.

ביום מסוים, בשעה מסוימת, אלהים שלח נחשים שרפים לנשוך ולהרוג אותם. מתיו הנרי אמר, "המדבר דרכו עברו תמיד היה מלא בנחשים שרפים כאלה, ככל הנראה, במדבר ח' 15, אבל [לפני כן] אלהים בצורה נפלאה שמר [עליהם] שלא ייפגעו מאלה, עד עכשיו שהם מררו... [נחשים] אלה, אשר [קודם לכן] הורחקו מהמחנה, כעת פולשים אליו. בצדק אותם אנשים שלא הודו לאלהים בחסדו הרגישו את דין אלהים. הנחשים [הציתו] את הגוף, מה שגרם באופן מיידי לחום גבוה, וצמאון בלי מרפה. הם התלוננו שלא בצדק בגלל [חוסר] מים (פסוק 5), לייסר אותם לכך שלח אלהים צמאון, אשר אף מים לא ירוו," כאשר הוכשו על ידי הנחשים השרפים ההם! (הנרי, שם, עמ' 519-520).

הנחשים האלה קודם לכן הורחקו מהמחנה ביד אלהים. אך כעת, בגלל החטא שלהם וחוסר אמונה, הנחשים האלה פלשו לקרבם, תקפו אותם, וגרמו להם כאבי תופת, מוות וייסורים ממושכים. הנחשים האלה תקפו אותם פתאום! ואנו נזהרים בברית החדשה כי "חרבן פתאומי יבוא עליהם...ולא יצליחו להימלט" (ראשונה לתסלוניקים ה' 3). האם זה לא היה המקרה של השוטה העשיר עליו דיבר המשיח? זה אמר לעצמו, "תקל על עצמך, אכול, שתה ותהנה" (לוקס י"ב 19). "אך אלהים אמר...שוטה שכמותך, הלילה הזה נפשך תילקח ממך" (לוקס י"ב 20). הוא נהנה ממש, אך פתאום נפשו נלקחה מגופו. באותו לילה, ברגע של זמן, נפשו נקרעה מגופו ונשלחה לאש נצחית! האם זה לא אותו גורל של האיש בלוקס פרק ט"ז? הוא מת פתאום, "ובגיאהנום נשא את עיניו, בהיותו מיוסר" (לוקס ט"ז 23).

הדין אולי יתמהמה לבוא, אך כאשר זה בא, זה בא בפתאומיות! כמו שהנחשים האלה באו בפתאומיות, לאחר שההתנגדו לאלהים, כך יבוא דינכם בפתאומיות, ולא תצליחו להימלט!

שימו לב שהנחשים השרפים האלה מהווים טיפוס, תמונה של השטן והשדים שלו. אלהים יכול להגן עליך למשך שנים רבות מפני פגיעתו הקטלנית של "הנחש העתיק יומין ההוא, הנקרא השטן" (התגלות י"ב 9). אך פתאום, ביום מסוים (הרי הוא "יקבע יום" – עברים ד' 7), ובאותו "יום מסוים" אלהים ישחרר את הנחש השטן עליכם במלוא זעם – אם תמשיכו למרוד נגד האדון ישוע המשיח. זה מה שקורה כאשר השטן והשדים שלו מכים חוטאים אשר מסרבים לחזור בתשובה ולבוא אל המשיח!

"הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוח ולא תמצא. אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אותו מפונה ומהודר. ואחר תלך ולקחה עמה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו שכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו"
        (מתי י"ב 43-45).

הו, אני ראיתי את זה קורה אינספור פעמים! אדם יהיה בכנסיה, ינקה את חייו, אך ימשיך לסרב את המשיח וחסדו. ביום מסוים, ובשעה מסוימת, הרוחות הטמאות תבואנה ותכישנה אותו עד מוות, "והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו" (מתי י"ב 45). אני יכול לתת לכם סיפור אחרי סיפור של מקרים כאלה עם אנשים אשר מרדו וסרבו לבוא אל האדון ישוע המשיח!

אלה הם סיפורים אמיתיים. הוא אמר, "אני בסדר." אבל אני הסתכלתי לתוך ארון המתים שלו וראיתי שחצי מהראש שלו הורד מרובה ציד. הוא אמר, "אני בסדר." אך הוא צנח לתוך המים. הם היו הרבה יותר נמוכים משחשב. ראשו פגע בתחתית במלוא העוצמה. הוא שבר את המפרקת ונהיה נכה עד יום מותו. הוא אמר, "אני בסדר." אך הוא עמד תחת עץ והותקף על ידי שודד. הם שמעו אותו צועק. לפני שהם הגיעו לשם הוא דימם עד מוות – צורח בכל כוחו! הוא אמר, "אני בסדר." אך מת פתאום לאחר שנחנק למוות בקיא של עצמו. היא אמרה, "אני בסדר." אך המכונית שלה סטטה מהכביש לתוך בור. היא עדיין היתה חיה כאשר הוא ניגש אליה, והמעיים שלה התגלגלו לידיו, בזמן שהיא נאבקה לנשום לכמה רגעים, לפני שנפשה צנחה ללהבות עולמים. כאשר אני ראיתי אותו לאחר מספר דקות פניו היו לבנות וידיו רעדו. הוא אמר שוב ושוב, "לא יכולתי להציל אותה. לא יכולתי להציל אותה. לא יכולתי להציל אותה. "אלה הם סיפורים אמיתיים. אלהים יודע שאני לא מגזים בהם בכלל! נחמיה אמר,

”אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא"! (נחמיה א' 5).

דניאל אמר,

"אנה אדני האל הגדול והנורא"! (דניאל ט' 4).

"וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב בישראל" (במדבר כ"א 6).

כמו שנחשים שרפים פתאום הרעילו את החוטאים ההם, כך יבוא דין עליכם פתאום – אלא אם כן תחזרו בתשובה ותביטו אל המשיח לפני שזה מאוחר מדי לנצח!

ראינו את גורם הדין שלהם, ואת שיא הדין שלהם, אך כעת אנו מגיעים לנקודה האחרונה.

III. שלישית, הפתרון לדין.

"ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש, ויתפלל משה בעד האם. ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי. ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס, והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי" (במדבר כ"א 7-9).

אלהים סיפק דרך לחוטאים האלה להיוושע. "אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי" (במדבר כ"א 9).

לא היינו שמים לב במיוחד לאירוע הזה אלמלא ישוע לא השתמש בזה כמשל כאשר דבר עם נקדימון, כפי שמתועד בפרק השלישי של יוחנן. נקדימון היה המורה המרכזי בישראל, אך הוא לא נולד מחדש. ישוע סיפר לו על משה ונחש הנחשת. כמלומד בתנ"ך, נקדימון הכיר את המתועד בבמדבר כ"א היטב. ישוע אמר לו,

"כאשר משה הרים את הנחש במדבר, כך על בן האדם להיות מורם: כדי שכל המאמין בו לא ימות אלא יהיו לו חיי נצח" (יוחנן ג' 14-15).

כדי שתיוושע מהדין, לא נדרש ממך כלום מלבד מבט של אמונה אל ישוע, בהיותו מורם על הצלב, כפי שהנחש מנחשת הורם. "אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי" (במדבר כ"א 9). ישוע אמר,

"כאשר משה הרים את הנחש במדבר, כך על בן האדם להיות מורם [בצלב]: כדי שכל המאמין בו לא ימות אלא יהיו לו חיי נצח" (יוחנן ג' 14-15).

דברתי עם אישה צעירה אחרי האסיפה הבוקר. היא אמרה, "אני חושבת שנושעתי בגלל שאני מאמינה שישוע לא יגרש אותי." היא התייחסה בעצם ליוחנן ו' 37, "אשר יבוא אלי לא אגרש." אמרתי אליה, "זה לא מספיק. האמנת בפסוק מהמקרא, יוחנן ו' 37. להאמין בפסוק במקרא לא יושיע אותך. עליך להאמין בישוע המשיח עצמו!"

"אתם דורשים בכתובים כי חושבים אתם שבהם יש לכם חיי נצח, ואילו אלה מעידים עלי. ולא תבואו אלי, כדי שיהיה לכם חיים"
       (יוחנן ה' 39-40).

נכון, במקרא כתוב שישוע לא יגרש אותך אם תבוא אליו. אך להאמין בפסוק במקרא לא יושיעך. עליך להאמין בישוע המשיח עצמו! עליך להאמין בישוע. עליך לבוא אליו. עליך להביט בו, ולא בפסוק מקראי!

אל תביטו לתוך עצמכם! הביטו לא אל מחשבותיכם ורגשותיכם וספקותיכם! הביטו אל ישוע ותיוושעו! הוא אמר, "פנו אלי והושעו" (ישעיה מ"ה 22). הפסיקו למרוד ולהטיל ספק – והביטו אל ישוע על הצלב, מת במקומכם, לשלם את העונש לחטאיכם. הביטו אליו בשמים, לימין אלהים, מתפלל בשבילכם! הביטו אל ישוע והאמינו בו. כמו שבני ישראל הביטו אל נחש הנחשת ונושעו, כך אני מבקש מכם להביט אל ישוע ולהיוושע הלילה! מר גריפית שר שיר ישן לפני הדרשה הזאת, "הביטו וחיו." אני מוצא במאה העשרים שאותם "מחליטנים" שינו את "הביטו וחיו, הו איש חוטא, חיה" אל "הביטו וחיו, אח שלי, חיה." אבל, אם לא הבטת אל ישוע, אינך אח שלי! אתה חוטא אבוד בדרך לגיאהנום. על כן נשיר את זה עם המילים המוקריות, "הבט וחיה, הוא איש חוטא, חיה." הקשיבו לזה שוב. הביטו אל ישוע. האמינו בזה אשר נישא על הצלב לשלם בעד חטאיך. הביטו אליו ותיוושעו מעוקץ הנחש וכוח המוות. הביטו אל ישוע וחיו!

יש לי מסר מהאדון, הללויה!
   המסר אתן לך;
זה מתועד בדברו, הללויה!
   זהו רק שאם "תביט ותחיה."
הבט וחיה, הו איש חוטא, חיה,
   הבט אל ישוע כעת וחיה;
זה מתועד בדברו, הללויה!
   זהו רק שתביט ותחיה.

מוצעים לך חיים, הללויה!
   חיי נצח לנפשך יהיו,
אם רק תביט אליו, הללויה!
   הבט אל ישוע אשר לבדו יכול להושיע.
הבט וחיה, הו איש חוטא, חיה,
   הבט אל ישוע כעת וחיה;
זה מתועד בדברו, הללויה!
   זהו רק שתביט ותחיה.

אספר לך אך באתי, הללויה!
   אל יושע, והשלים אותי;
על ידי אמונה בשמו, הללויה!
   בטחתו בו והושיע את נפשי.
הבט וחיה, הוא איש חוטא, חיה,
   הבט אל ישוע כעת וחיה;
זה מתועד בדברו, הללויה!
   זהו רק שתביט ותחיה.
      ("הבט וחיה" מאת וויליאם א' אוגדן, 1841-1897; המילים המקוריות, 1887).

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל' צ'אן: במדבר כ"א 4-9.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"הבט וחיה" (מאת וויליאם א' אוגדן, 1841-1897; גרסה מקורית, 1887).

מתאר

נחש הנחושת

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"ויעש משה נחש נחשת, וישמהו על הנס, והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת, וחי" (במדבר כ"א 9).

(במדבר כ"א 5, 7)

I.   ראשית, גורם הדין, במדבר כ"א 5; עברים ג' 17-19; ראשונה לקורינתים י' 9-11;
עברים י' 26-27; ראשונה לתסלוניקים א' 8, 9; ראשונה לתסלוניקים י' 5-6.

II.  שנית, שיא הדין, ראשונה לתסלנוקים ה' 3; לוקס י"ב 19, 20; ט"ז 23; התגלות י"ב 9;
עברים ד' 7; מתי י"ב 43-45; נחמיה א' 5; דניאל ט' 4; במדבר כ"א 6.

III. שלישית, הפתרון לדין, במדבר כ"א 7-9; יוחנן ג' 14-15; יוחנן ו' 37; ה' 39-40;
ישעיה מ"ה 22.