Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

שביעות רצון והצדקה – בהשגת המשיח

(דרשה מס' 13 על ישעיה נ"ג)
SATISFACTION AND JUSTIFICATION – OBTAINED BY CHRIST
(SERMON NUMBER 13 ON ISAIAH 53)
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
ערב יום האדון, אוקטובר 9, 2011
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, October 9, 2011

"מעמל נפשו יראה ישבע, בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים, ועוונותם הוא יסבול" (ישעיה נ"ג 11).

הטקסט הזה מלא בכל כך הרבה משמעות עד כדי כך שכל מילה ראויה היא לתשומת לבנו. לכן לא אחרוג הרחק מהטקסט, גם לא אצייר דימויים רבים. מספיק בדרשה אחת להניח את האמיתות הנפלאות אשר בטקסט הזה; לתת את הנקודות העיקריות, לדבר במילים כה פשוטות עד כי כל המבקר בפעם הראשונה בכנסייתנו הערב ילך הביתה ביודעו את המשמעות הפשוטה והעמוקה של המילים האלה,

"מעמל נפשו יראה ישבע, בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועוונותם הוא יסבול"
       (ישעיה נ"ג 11)

.

שאלוהים יפתח את לבכם לקבל את האמת בטקסט. הרי ניתן לומר אליכם באמת בהטפת הטקסט הזה, "האזינו, ובוא אלי. שמעונה, ותחיה נפשכם" – כן, לחיות לנצח – עם המשיח במלכותו!

הטקסט מדבר על שלושה דברים. ראשית, יש אלוהים. שנית, יש עבד צדיק, המשיח. שלישית, יש נשיאת חטא על ידי המשיח, מה שמביא כפרה שלמה לחוטא המאמין.

"מעמל נפשו יראה ישבע, בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים, ועוונותם הוא יסבול"
       (ישעיה נ"ג 11).

1. ראשית, סבלות המשיח משביעות את הצדק של אלוהים.

"מעמל נפשו יראה, ישבע..." (ישעיה נ"ג 11).

ד"ר יורגן מולטמן הוא גרמני אשר היה שבוי מלחמה למשך שלוש שנים אחרי מלחמת העולם השניה. במהלך שהייתו בכלא בריטי, החל ללמוד את המקרא. מתוך חוויה זו של הכלאה ועיון במקרא, כתב את הספר ההיסטוריה והאל המשולש: תרומות לתיאולוגיה טריניטרית (קרוסרוד, 1992). ד"ר מולטמן הוא תיאולוג ליברלי, ואני בהחלט לא מסכים עם רוב הדברים שכתב. אולם יש לו מספר תובנות. למשל, מולטמן רואה את הצלב כאירוע אשר בו אלוהים מכריז על הזדהותו עם הגזע האנושי עזוב-האל. אלוהים מממש את אהבתו לחוטאים על הצלב, ואלוהים הבן סובל פירוד מהאב, ומרשה לאלוהים לדעת כאב וסבל "מבפנים ומבחוץ." מולטמן לרוב טעה, אמנם הצליח לתאר את הסבלות האישיויות של השילוש בצליבה, ולדעתי זאת נקודה חשובה. להשקפתי, זהו דבר שראוי לחשוב עליו – הסבלות האישיויות של השילוש בצליבה.

"מעמל נפשו יראה, ישבע" (ישעיה נ"ג 11).

ספרג'אן אמר,

במילים אלה יש לנו את אלוהים האב אשר מדבר אודות על בנו, ומכריז כי משום שסבל מעמל נפשו, יבטיח לו גמול משביע רצון. איזה תענוג לבחון בשותפות של האישיויות השונות בשילוש הקדוש בנוגע לעניין הישועה! (צ"ה ספרג'אן, בימת המשכן המטרופוליטני, הוצאת פילגרים, 1980 דפוס חדש, כרך 61, עמ' 301).

"הוא," כלומר, אלוהים האב; מעמל נפשו יראה," כלומר, עמל נפש הבן; "וישבע." כפי שספרג'אן ניסח, "במילים אלה יש לנו את אלוהים האב מדבר אודות על בנו."

"עמל נפשו" מתייחס לעוגמה הפנימית של המשיח, הכאב הפנימי ויגון אשר חווה בזמן סבלותיו לשם חטאינו. אל לנו להפחית מערך הסבל הפיזי של המשיח. אל לנו לחשוב בקלילות דעת על הלקאת המשיח כמעט עד מוות תחת מרותו של פונטיוס פילטוס. אל לנו להפחית מערך חשיבות זה שירקו על המשיח ושמו עליו כתר קוצים. וודאי שאל לנו להפחית מערך מחשיבות דקירת ידיו ורגליו, והכאב והצימאון אשר חווה בשבילנו על הצלב. "עדיין," אומר ספרג'אן, "עמל נפשו זהו העיקר, ועל זה הטקסט מדבר... ישוע המשיח סבל כל כך שאני נואש מלהבין את סבלותיו או להסביר אליכם בניסוח מילולי כלשהו" (ספרג'אן, שם, עמ' 302-303). נאמר כבר כי "סבלות נפש של המשיח היו אלה הנפש של סבלותיו (שם, עמ' 302), לב סבלותיו, החלק המרכזי ביגונו.

המילה "עמל" מראה את היגון, הסבל והכאב אשר חווה המשיח "בנפשו" כאשר הוסמכו עליו משקל החטא של בני אדם ומשפט אלוהים האב. ברור שהמשיח חווה את האמור בגן גת שמנים, לפני שנעצר, לפני שהולקה, לפני שנצלב. כפי שד"ר גיל ניסח,

עמל נפשו זה העבודה הקשה אשר סבל, בעשותו ישועה לעמו; ציותו עד מוות, צרותיו וסבלותיו; במיוחד צירי הלידה של נפשו, תחת תחושת זעם אלוהים, הרי הדימוי הוא לאישה בסבל לידה; וכל הכאבים וצרות המוות אשר חווה (ד"ר ג'ון גיל, פרשנות לתנ"ך, המוכ"ז הבפטיסטי הסטנדרטי, דפוס חדש 1989, כרך 5, עמ' 315).

"מעמל נפשו יראה, ישבע..." (ישעיה נ"ג 11).

"ישבע" מדבר על ריצוי זעם אלוהים. אלוהים האב "שבע," או ניתן לומר, מרוצה,

"הרי עשה אותו לחטא בשבילנו, זה אשר לא ידע שום חטא" (שניה לקורינתים ה' 21).

"הוא הריצוי לחטאינו" (ראשונה ליוחנן ב' 2).

"זה אשר שם אלוהים לריצוי" (רומים ג' 25).

ד"ר ג'ון מקארתור, למרות שטעה לגבי הדם, אומר בצדק,

המילה [ריצוי] פירושה "פיוס" או "סיפוק." קרבן ישוע בצלב סיפק את דרישות אלוהים לקדושה ועונש על חטא...כך ישוע פייס או סיפק את אלוהים (ד"ר ג'ון מקארתור, המקרא ללימוד ע"ש מקארתור, הוצאת וורד, 1997, הערה על הראשונה ליוחנן ב' 2).

כך, רואים אנו פיוס, סיפוק זעם אלוהים נגד חטא, אשר חווה ישוע ביגונו. סבלות ישוע "סיפקו" את צדק האלוהים, בפיוס, ריצוי, זעמו נגד חטא.

"הוא [אלוהים האב] עשה אותו לחטא בשבילנו, זה אשר לא ידע חטא; כדי שנהיה צדיקי אלוה באמצעותו" (שניה לקורינתים ה' 21).

"מעמל נפשו יראה, ישבע..." (ישעיה נ"ג 11).

סבלות המשיח מרצות את צדקת האלוהים, וכך התאפשר לנו להיוושע.

2. שנית, דעת המשיח מביאה להצדקת רבים.

הבה נעמוד לקרוא ביחד את הטקסט, עד המילים, "לרבים."

"מעמל נפשו יראה ישבע, בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים..."
       (ישעיה נ"ג 11).

אפשר לשבת.

הנביא ישעיה מתייחס למשיח כאל "עבד" אלוהים בישעיה נ"ב 13. ואילו כאן, בטקסט שלנו, המשיח נקרא "עבדי צדקי." המשיח הינו צדיק מכיוון שהוא "לא ידע חטא" (שניה לקורינתים ה' 21). הוא בן האלוהים חסר החטא, הוא "עבד צדיק" לאלוהים האב.

המשיח "יצדיק... רבים" (פסוק 11). הנה לב הבשורה. איננו מצדיקים את עצמנו בציות לחוקים של אלוהים, כי

"במעשים של החוק לא יצדק כל בשר בעיניו" (רומים ג' 20).

אין אנו יכולים להצדיק את עצמנו כי אנחנו חוטאים בטיבנו. יכולים אנו רק להיחשב צדיקים בייחוס צדקת המשיח אלינו. "ייחוס" זה מונח משפטי. אנחנו נחשבים מבחינה טכנית צדיקים בייחוס צדקת המשיח אלינו. "צדיק עבד" של אלוהים "יצדיק... לרבים" (ישעיה נ"ג 11) בייחוס צדקתו אליהם!

ג'ון טראפ הזכיר לנו שהקרדינל קונטרנוס הוצא להורג על ידי קרדינל אחר, פיגיוס. משום שקונטרנוס האמין בפסוק הזה מילולית נקרא "פרוטסטנטי" והוצא להורג בגלל אמונתו כי "צדקת האדם על ידי חסד בחינם מטעם אלוהים ומידות המשיח" (ג'ון טראפ, פרשנות לברית הישנה והחדשה, 1997 דפוס חדש, כרך 3, עמ' 410-411, הערה על ישעיה נ"ג 11).

"יצדיק צדיק עבדי רבים." היו אלה מילים ששווה למות לשמן? אכן היו! זהו לב ליבה של אמונתנו הבפטיסטית ופרוטסטנטית! אין אנו מצדיקים את עצמנו, כמו שתלמידי פיני טוענים, וכמו שמלמדים הכתולים! לא ולא!

"אלוהים הוא המצדיק" (רומים ח' 33).

"איש אינו מוצדק במעשי החוק, אלא באמונת ישוע המשיח" (גלטים ב' 16).

"קודם לכן החוק היה מחנך כדי להביאנו אל המשיח, כדי שנצטדק באמונה"
       (גלטים ג' 24).

מדובר במשיח, "צדיק עבדי" של אלוהים, אשר מצדיק רבים!

אבל איך זה קורה? איך המשיח "יצדיק רבים"? האם הוא מצדיק אותם בגלל הגעתם אל הכנסייה? לא! זאת כתוליות והחלטתיות! האם הוא מצדיק אותם בגלל מעשיהם והתנערות מכמה חטאים? לא! זה כתוליות והחלטתיות! האם הוא מצדיק אותם משום שלמדו את "תכנית הישועה" ושיננו את יוחנן ג' 16, והתפללו את "תפילת החוטאים"? לא! גם זה, כתוליות והחלטתיות!

איך, אם כך, יכול אדם להיצדק? איך אפשר להיטהר ולהיות צדיק בעיני אלוהים? זאת השאלה הנצחית! זאת השאלה הגדולה של בלדד בספר איוב!

"ומה יצדק אנוש עם אל, ומה יזכה ילוד אישה?" (איוב כ"ה 4).

והתשובה באה אלינו במילים של הטקסט,

"בדעתו יצדיק צדיק עבדי רבים" (ישעיה נ"ג 11).

או, כפי שתרגם ספרג'אן, "בדעת אותו עבדי הצדיק יצדיק רבים" (צ"ה ספרג'אן, בימת המשכן המטרופוליטני, הוצאת פילגרים, 1980 דפוס חדש, כרך 63, עמ' 117). וכך, ספרג'אן אמר,

הדרך לקבל את התוצאה של קרבן המשיח זו על ידי דעת אותו ואמונה בו – לא על ידי עשייה... "במעשים של החוק לא יצדק כל בשר." "בחוק דעת החטא." "חסד ושלום באו בישוע המשיח," ואלה מגיעים אלינו באמצעות אמונתנו או דעתנו – דעת אותו... באמצעותו...נהיינו צדיקים" (שם).

"לו אשר לא עשה אלא האמין בזה אשר מצדיק את חסרי האלוהים, אמונתו נחשבת לו לצדקה" (רומים ד' 5).

"האמינו באדון ישוע המשיח, ותיוושעו" (מעה"ש ט"ז 31).

"בדעתו יצדיק צדיק עבדי רבים" (ישעיה נ"ג 11).

סבלות המשיח מרצות את צדקת אלוהים. לדעת את המשיח עצמו מביאה לידי צדקת רבים. ואילו –

3. שלישית, נשיאת החטא על ידי המשיח מביאה כפרה שלמה לחוטאים.

אנא עמדו לקרוא שוב את הטקסט, ושימו לב במיוחד למילים האחרונות.

"מעמל נפשו יראה ישבע, בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים, ועוונותם הוא יסבול" (ישעיה נ"ג 11).

אפשר לשבת.

המשיח "יצדיק... רבים, ועוונותם הוא יסבול." כלומר, יישא את חטאיהם. הבסיס לצדקתנו, היסוד של כפרה וישועה, מתגלה במילים האלה, "ועוונותם הוא יסבול."

"והוא מחולל מפשענו מדוכא מעוונותינו, מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו"
        (ישעיה נ"ג 5).

"כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו"
       (ישעיה נ"ג 6).

"מעוצר וממשפט לוקח, ואת דורו מי ישוחח; כי נגזר מארץ חיים, מפשע עמי נגע למו"
       (ישעיה נ"ג 8).

"ואת חטאתנו הוא נשא בגוויתו על העץ" (ראשונה לפטרוס ב' 24).

"ועוונותם הוא יסבול" (ישעיה נ"ג 11).

הנה הנקודה הראשונה של בשורת המשיח – פשוט וברור. סבלות המשיח מרצות את צדקת אלוהים. לדעת את המשיח מביא הצדקה. סבלות המשיח לשאת חטא מביאות לישועה שלמה בשביל חוטאים אשר יודעים את המשיח, אשר יודעים אותו באמונה. בשורה נפלאה! גאולה נפלאה! לא קרה דבר כזה לפני או אחרי, בכל ההיסטוריה!

"מעמל נפשו יראה, ישבע, בדעת יצדיק צדיק עבדי רבים, ועוונותם הוא יסבול"
       (ישעיה נ"ג 11).

האם הנכם מכירים את המשיח? הוא שה האלוהים הנושא חטאת העולם. אך עליכם לבוא אליו, לנוח בו, לקבל ישועה. האם באתם אליו באמונה? האם הומרתם אליו? אם לא, האם תביטו אל שה האלוהים? האם תבואו אליו באמונה ותיוושעו על ידי דמו וצדקתו? שמעו שוב את המילים אשר שר מר גריפית לפני רגע.

אם הינך נכסף להשתחרר מחטא,
   הבט אל שה האלוהים;
הוא, מת בגולגותא, כדי לגאולך,
   הבט אל שה האלוהים.
הבט אל שה האלוהים, הבט של שה האלוהים,
   כי הוא לבדו יכול להושיעך,
הבט אל שה האלוהים.
     ("הבט אל שה האלוהים" מאת ה"ג ג'קסון, (1838-1914).

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל' צ'אן: ישעיה נ"ג 1-11.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"הבט אל שה האלוהים" (מאת ה"ג ג'קסון, (1838-1914).

מתאר

שביעות רצון והצדקה – בהשגת המשיח

(דרשה מס' 13 על ישעיה נ"ג)

ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"מעמל נפשו יראה ישבע, בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים, ועוונותם הוא יסבול" (ישעיה נ"ג 11).

1.  ראשית, סבלות המשיח משביעות את צדקת אלוהים, ישעיה נ"ג 11א;
שניה לקורינתים ה' 21; ראשונה ליוחנן ב' 2; רומים ג' 25.

2.  שנית, דעת המשיח מביאה הצדקה לרבים, ישעיה נ"ג 11ב; נ"ב 13;
שניה לקורינתים ה' 21;
רומים ג' 20; ח' 33; גלטים ב' 16; ג' 24; איוב כ"ה 4; רומים ד' 5;
מעה"ש ט"ז 31.

3.  שלישית, נשיאת החטא על ידי המשיח מביאה כפרה שלמה לחוטאים.
ישעיה נ"ג 11ג; ישעיה נ"ג 5, 6, 8; ראשונה לפטרוס ב' 24.