ישעיה סיפר לנו על שתיקת המשיח,

"כשה לטבח יובל, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, ולא יפתח פיו" (ישעיה נ"ג 7).

ד"ר אדוארד ג' יונג אמר, לאחר שהדגיש את הסובלנת הדוממת של המשיח בסבלותיו, כעת הנביא נותן תיאור מפורט יותר של הסבל הזה" (ד"ר אדוארד ג' יונג, ספר ישעיה, ארדמנס, 1972, כרך 3, עמ' 351).

"מעוצר וממשפט לוקח, ואת דורו מי ישוחח? כי נגזר מארץ חיים, מפשע עמי נגע למו" (ישעיה נ"ג 8).

הפסוק הזה מתחלק באופן טבעי לשלוש נקודות כדי לתאר את (1) סבלות המשיח, (2) דורו של המשיח, (3) הכפרה הממלאת-מקום לחטאינו של המשיח.

1. ראשית, הטקסט נותן תיאור של סבלות המשיח.

"מעוצר וממשפט לוקח... כי נגזר מארץ חיים, מפשע עמי נגע למו" (ישעיה נ"ג 8).

המשיח נעצר בגן גת שמנים. הוא נלקח על ידי משמר המקדש אל הכוהנים הראשיים. הביאו אותו לפני קיפא, הכוהן הגדול, ומול הסנהדרין, בית הדין היהודי הגבוה. הוא הורשע על ידי בית הדין הזה על ידי עדות שקר. ישוע אמר,

"מעתה תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים"
      (מתי כ"ו 64).

אז אמר הכוהן הגדול,

"מה דעתכם? ויענו [הסנהדרין] ויאמרו, איש מוות הוא. וירקו בפניו ויכוהו באגרוף, ואחרים היכוהו על הלחי" (מתי כ"ו 66-67).

"ויהי לפנות הבוקר ויוועצו כל ראשי הכוהנים וזקני העם על ישוע להמיתו"
      (מתי כ"ז 1).

אך לא היה להם שום סמכות משפטית תחת החוק הרומי כדי לעשות זאת, לכן,

"ויוליכוהו משם וימסרוהו אל פונטיוס פילטוס המושל [הרומי]" (מתי כ"ז 2).

פילטוס חקר את ישוע,

"ואת ישוע היכה בשוטים וימסור אותו להיצלב" (מתי כ"ז 26).

כך, החלק הזה של הטקסט שלנו התגשם,

"מעוצר ומשפט לוקח [לפני הכוהן הגדול, ואחר כך לפני פילטוס]... כי נגזר מארץ חיים [במותו על הצלב]" (ישעיה נ"ג 8).

כליאת ישוע על ידי היהודים ועל ידי פילטוס הגשימה את המילים, "מעוצר ומשפט לוקח." הדין לפני קיפא ואז לפני פילטוס הגשימו את הביטוי, "ומשפט." הוא נלקח מהכלא וממעמד הדין אל גבעה שנקראה גולגותא, שם נצלב ומת, כדי להגשים את הביטוי, "נגזר מארץ חיים."

ד"ר ג'ון גיל (1697-1771) אמר,

הוא נלקח בלחץ ומשפט; כלומר, חייו נלקחו ממנו בדרך אלימה, תחת מסוה פנים של צדק; כאשר [באמת] אי-צדק [נורא מכל] נעשה לו; אשמת שווא הונחתה עליו, עדי שקר [אשר קיבלו שוחד להישבע בכזב נגדו], וחייו נלקחו ממנו בידיהם של אנשי-רשע [כמו שכתוב] במעשי השליחים ח' 32, ["כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו"]. בהשפלתו דינו נלקח ממנו: הוא [לא קיבל] צדק נכון (ד"ר ג'ון גיל, פרשנות לתנ"ך, המוכ"ז הבפטיסטי הסטנדרטי, 1989 דפוס חדש, כרך 5, עמ' 314).

כמו שכתוב בטקסט שלנו,

"מעוצר ומפשט לוקח... כי נגזר מארץ חיים..." (ישעיה נ"ג 8).

2. שנית, הטקסט נותן תיאור לדורו של המשיח.

באמצע הטקסט יש סעיף מורכב למדי להבנה,

"מעוצר ומשפט לוקח: ואת דורו מי ישוחח? כי נגזר מארץ חיים..."
      (ישעיה נ"ג 8).

"ואת דורו מי ישוחח?" ד"ר גיל אמר שהביטוי הזה מדבר על "התקופה [או הדור בו חי], והאנשים שאז חיו, אשר אכזריותם כלפיו ורשעתם היתה מעבר למילים ולתיאור בכתב" (גיל, שם). זה גורם לנו למצמץ, ומביא דמעות לליבותינו, כאשר אנו קוראים על אכזריותם ואי-הצדק שגרמו לבן האלוהים התמים! כמו שיוסף הארט (1712-1768) ניסח בהמנון העצוב שלו,

ראו איך ישוע עומד בסבלנות,
   בעלבון [של המקום הנורא הזה]!
חוטאים כבלו את הידיים החזקות,
   ויורקים בפני בוראם.

עם קוצים רקותיו נחתכו ונשסעו,
   בשלוח זרמי דם לכל עבר,
גבו סבוך בהלקאות,
   אך הקלאות חדות יותר קורעות את ליבו.

ממוסמר ערום לעץ המקולל,
   חשוף לארץ ולשמיים ממעל,
מראה של פצעים ודם,
   עילוי של אהבה פגועה!
("ייסוריו" מאת יוסף הארט, 1712-1768; ללחן של "זהו חצות, על ראש גבעת הזיתים").

ג'ון טראפ (1601-1669) אמר, "מי יכול לומר או לתאר את הדור שלו? [מי יכול לתאר] את הרשע של אנשים בתקופתו?" (ג'ון טראפ, פרשנות לתנ"ך והברית החדשה, הוצאת טראנסקי, 1997 דפוס חדש, כרך 3, עמ' 410). ד"ר גיל הביא את אותה מחשבה כאשר אמר, "ואת דורו מי ישוחח" פירושו, "התקופה, והאנשים בה, אשר בה חי, ואכזריותם כלפיו, ורשעתם מעבר למילים ולתיאור בכתב" (גיל, שם).

קשה לתאר במונחים אנושיים למה המנהיגים היהודים ההם רצו שישוע ייצלב, ולמה החיילים הרומים, "היכו על ראשו בקנה וירקו בו... ויוציאוהו לצלוב אותו" (מרקוס ט"ו 19-120).

"אך למלאת דבר הכתוב בתורתם שנאת חינם שנאוני" (יוחנן ט"ו 25).

זו התייחסות לתהלים ס"ט 5, "רבו משערות ראשי שנאי חינם." כפי שניסח ג'ון טראפ, "מי יכול לומר או לתאר את דורו?... רשעתם של בני אדם שחיו אז."

"ואף כי לא מצאו בו משפט מוות שאלו מאת פילטוס להמיתו"
      (מעשי השליחים י"ג 28).

"מעוצר ומשפט לוקח: ואת דורו מי ישוחח? כי נגזר מארץ חיים..."
       (ישעיה נ"ג 8).

ד"ר יונג אמר, "הפועל [ישוחח] רומז על הגות או מתן מחשבה רצינית על משהו... הם היו צריכים לשקול [את משמעות מותו], אך לא עשו זאת" (יונג, שם, עמ' 352).

איך זה שונה היום? מיליונים שמעו על מות ישוע בצלב בלי לתת לכך מחשבה רצינית. "הם היו צריכים לשקול זאת, אך לא עשו זאת." מי חושב על צליבתו של המשיח בצורה עמוקה? האם אתה עושה זאת? האם אתה משקיע זמן לחשוב על מותו של המשיח ומשמעות הדבר עבורך?

3. שלישית, הטקסט מתאר משמעות עמוקה יותר לסבלות המשיח.

אנא מכם, עמדו להקריא בקול את ישעיה נ"ג 8, ושימו לב במיוחד לסעיף האחרון, "מפשע עמי נגע למו."

"מעוצר ומשפט לוקח: ואת דורו מי ישוחח? כי נגזר מארץ חיים: מפשע עמי נגע למו" (ישעיה נ"ג 8).

אפשר לשבת.

"מפשע עמי נגע למו." לדעתו של ד"ר מריל פ' אונגר, התלמוד היהודי העתיק מלמד שישוע נענש בגלל הפשעים של עצמו, כי חשבו עליו כנביא שקר. ד"ר אונגר אמר,

בתלמוד, ישוע מנצרת הורד לגיאהנום לצד טיטוס [הגנרל הרומי אשר הרס את ירושלים בשנת 70 לספירה] ובלעם [נביא שקר בתנ"ך. המשיח, יחד עם הרשעים] וסובל את העונש המחמיר ומשפיל ביותר [בגיאהנום]. (ד"ר מריל פ' אונגר, הפרשנות של אונגר לתנ"ך, דפוס מודי, 1981, עמ' 1297).

אבל ד"ר אונגר המשיך לומר,

איזה יללה של תשובה תושמע [בביאתו השנייה של] המשיח כשישראל תבין את הטעות הנוראית שלה והחטא בהשמצת וצליבת הגואל שלה וחברה הטוב ביותר (שם).

אז ד"ר אונגר הצהיר כך:

למשך שבע עשרה מאות שנים [הפרשנות המשיחית של ישעיה נ"ג] היתה הפרשנות היחידה בין רשויות של נוצרים [וגם] יהודים. [יותר מאוחר היהודים] בכוונה הזניחו את התפיסה הזאת לפרק הזה בגלל ההתגשמות המרשימה במשיח (אונגר, שם, עמ' 1293).

כיום מלומדים יהודים רבים אומרים שהפרק כולו מתייחס לסבלות העם היהודי ולא למשיח. למרות שאני יודע שהיהודים סבלו רבות בידיהם של נוצרים כוזבים, זה לא יכול להיות הפירוש האמיתי של הטקסט שלנו, כי כתוב במפורש, "מפשע עמי נגע למו" (ישעיה נ"ג 8). מתוך סעיף זה, "מפשע עמי נגע למו," ד"ר הנרי מ' מוריס אמר, "הוא מת עבור "עמי" – כלומר, ישראל – מה שמראה [שהמשיח] בפסקה זו איננו ישראל, כמו שרבים מציעים" (ד"ר הנרי מ' מוריס, המקרא ללימוד של השומר, הוצאת וורד, 1995, עמ' 767). כך, המשמעות האמיתית איננה שהעם היהודי נגע אלא המשיח נגע במקומם, עבור חטאיהם, לשלם את העונש לחטאיהם, ובעבור שלנו.

ד"ר ג'ון גיל אמר שהמילים "מפשע עמי נגע למו," קשורים לעם היהודי וגם לנוצרים הנבחרים – להראות שהמשיח הוכה גם עבור חטא עם ישראל וגם חטא "עמו" שהם נוצרים (גיל, שם, עמ' 314). לדעתי ד"ר גיל מוציא את המשמעות האמיתית של המילים האלה,

"מפשע עמי נגע למו" (ישעיה נ"ג 8).

המשיח "נגע" בצלב לשלם על חטא עמו, בין אם אלה יהודים או גויים. מותו ממלאת מקום, המשיח מת לשלם על חטאינו. זה כפיוס, להפנות את זעמו של אלוהים מהחוטא.

אמנם יש תנאי. כדי שהמשיח ישלם בצורה אפקטיבית על חטאיך עליך לבוא אליו באמונה. התשלום על חטא של המשיח בצלב לא יושיע אף אחד שנכשל מלבוא לישוע באמונה. זה רק כשאתה מומר שחטאיך נמחקים ברשומת אלוהים בדמו של ישוע.

ניתן לדעת את כל העובדות בפסוק הזה ועדיין להיות אבוד. לשדים יש דעת מלאה לגבי העובדות האלה אך זה לא מושיע אותם. יעקב השליח אמר, "השדים גם מאמינים, ורועדים" (יעקב ב' 19). לשדים יש רק "דעת בראש" לגבי מותו המכפרת של המשיח. עליך ללכת מעבר לכך אם רצונך להיוושע. עליך לחוות מפגש עם המשיח שקם. עליך להיות מומר במעשה של חסד אלוהים, או שתלך לגיאהנום עם המחשבות ששיננת אודות צליבתו.

הקשיבו לד"ר א"ו טוזר כשהוא מדבר נגד "החלטיות," ובעד המרה אמיתית. ד"ר טוזר אמר,

התמורה המלאה של המרה דתית נהייתה מכאנית וחסרת-רוח. אמונה היום נעשית בלי חיים מוסריים ובלי בושה לאגו האדמי. המשיח יכול "להתקבל" בלי ליצור אהבה מיוחדת עבורו בנפש המקבל (ד"ר א"ו טוזר, המיטב של א"ו טוזר, בית הספרים בייקר, 1979, עמ' 14).

"התמורה המלאה של המרה דתית נהייתה מכאנית וחסרת-רוח" – וגם, אוסיף שתכופות היא גם ללא המשיח! "ההחלטתיים" פשוט רוצים לומר תפילה קצרה, להיטבל, ולסיים עם העניין. לעתים תכופות מות המשיח ותחייתו בקושי נזכרים. לעתים הם נעדרים לחלוטין! זה לא מה שמלמד המקרא. המקרא מלמד שעליך לחוש את אשמת חטאיך, ולגלות שאין לך דרך מילוט מחטא והשלכותיו מלבד לבוא אל המשיח, להניח את עצמך חסר-אונים לפניו, ולבטוח בו מעומק נפשך. אז, ורק אז, תדע מנסיון את מה שהנביא ישעיה התכוון לומר במילים,

"מפשע עמי נגע למו" (ישעיה נ"ג 8).

כאשר אתה נאחז בישוע המשיח על ידי אמונה, דמו מטהר את כל החטא שלך ואתה מומר – אבל לא לפני שכל זה קורה לך. לא, זה אף פעם לא קורה לפניכן! עליך להיאחז בישוע המשיח אם ברצונך להיות מומר!

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל' צ'אן: ישעיה נ"ג 1-8).
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"גואל מבורך" (מאת אביס ב' כריסטיאנסן, 1895-1985).