Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

אברהם – טיפוס של המרה אמיתית

(דרשה מס' 62 על ספר בראשית)
ABRAHAM – A TYPE OF REAL CONVERSION
(SERMON #62 ON THE BOOK OF GENESIS)
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
by .Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לוס
ערב יום האדון, יולי 3, 2011
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, July 3, 2011

"ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב 1).

"והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה" (בראשית ט"ו 6).

"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז 1).

ד"ר א"ב סימפסון (1843-1919) אמר "אמונתו של אברהם...אכן היא, הארכיטיפוס של האמונה לכל הזמנים. על כן הפטריארך נקרא 'אבי כל המאמינים,' רומים ד' 11" (ד"ר א"ב סימפסון, פרשנות המשיח במקרא: הברית הישנה, מוציאים לאור פריסת כנף, דפוס חדש 2009, עמ' 78).

אני מסכים עם ד"ר סימפסון בנקודה הזאת. אברהם הנו "הארכיטיפוס [הטיפוס הראשי ומופת] של האמונה לכל הזמנים." פאולוס השליח דיבר על אלה "אשר הולכים באמונה של אברהם אבינו" (רומים ד' 12). זהו הנושא שלי הלילה, "אברהם – טיפוס של המרה אמיתית." בביטוי "צעדי אמונה," כוונתי למה שספרג'אן אמר, "אנו באים לאמונה במידות...בדרך כלל אנחנו מגיעים לאמונה בשלבים" (צ"ה ספרג'אן, סביב שער הוויקט, הוצאות פילגרים, דפוס חדש 1992, עמ' 57).

בדרשה הזאת אתן את שלושת הטקסטים המרכזיים בבראשית להראות את ההמרה האמיתית של הפטריארך אברהם.

I. ראשית, קריאת אברהם.

אנא פנו לטקסט הראשון שוב, וקראו בקול,

"ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב 1).

אלוהים קרא לאברם "בעת היותו במסופוטמיה, לפני שישב בחרן, ואמר לו, לך לך מארצך וממשפחתך ובוא אל ארץ אשר אראך" (מעה"ש ז' 2-3).

אלוהים קרא לאברם מתוך האלילות החשוכה ופגאנית באור כשדים. אבל אברם טרם ציית לגמרי לאלוהים. בראשית י"ב 1 אומר, "ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך..." (בראשית י"ב 1). במקום זאת, אברם ציית רק באופן חלקי לאלוהים. הוא עזב את אור כשדים, אך לא נטש את אלילות אביו. במקום זאת, לקח את טרח ובנו לוט עמו. במקום ללכת לכנען, הוא עצר בחרן, ונשאר שם עד שאביו נפטר (ראה בראשית י"א 31-32). ארתור ו' פינק אמר, "קריאת אברם מראה לנו את נקודת ההתחלה של חיים באמונה. הדרישה הראשונה היא פרישה מהעולם...אין תיעוד לכך שאברם קיבל התגלות נוספת עד שציית עד הסוף לקריאת [אלוהים]...רק כאשר יש פרישה ממש מהעולם מתרחשת שותפות אמיתית [באמצעות המשיח] אפשרית" (ארתור ו' פינק, ליקוטים בבראשית, דפוס מודי, גרסת 1981, עמ' 141, 143, 144).

איזו דוגמה זאת למעננו היום! בספר המסע של פילגרים ג'ון בניאן סיפר על אדם שטרם נושע אשר נקרא כמו אברם אך היה עליו לעזוב את "עיר ההרס," ואת משפחתו, במסעו אל ישועה במשיח.

אלוהים "קרא לך לצאת מהחושך ולבוא אל אורו הנפלא" (ראשונה לפטרוס ב' 9). "זה אשר ידיד העולם הנו עוין לאלוהים" (יעקב ד' 4). "על כן צאו מתוכם והיברו... ואקבל אתכם, ואהיה לכם אב, ותהיו בנים ובנות לי, אומר האדון בגבורה" (שניה לקורניתים ו' 17-18). כמובן אין פירוש הדבר להצטרף למנזר, או לוותר על כל מגע עם העולם. ישוע אמר,

"תפילתי איננה שתוציאם מן העולם אלא שתשמרם מן הרע" (יוחנן י"ז 15).

פעמים רבות אנו רואים צעירים מטלטלים הלוך ושוב, כמו אברם. הם רוצים לחיות בשני העולמות, עם חברים אבודים במהלך השבוע, וקבוצה אחרת של חברים נוצרים בסופי שבוע. אז הם תוהים למה הם נותרים בלתי-מומרים! הסיבה הנה פשוטה. עליהם לומר עם פאני קרוסבי (1820-1915), "קחו את העולם, אך תנו לי את ישוע." שירו!

קחו את העולם, אך תנו לי את ישוע,
   כל השמחות שבו הנם לשווא;
אך אהבתו לעד,
   לנצח עומדת על כנה...
("קחו את העולם, אך תנו לי את ישוע" מאת פאני קרוסבי, 1820-1915).

עליך להחזיק גם כן בגישה כזאת, "קחו את העולם אך תנו לי את ישוע," או שלעולם לא תהיה מומר!

ישוע אמר, "רבים נקראים, אך מעטים נבחרים" (מתי כ"ב 14). רק אלה אשר נקראים בצורה אפקטיבית, כמו אברם, יכולים לקחת חלק ב"דור נבחר, כהונה מלכותית, עם סגולה, גוי מיוחד; כדי להראות שבח לזה אשר קרא אתכם מתוך החושך אל אורו הנפלא" (ראשונה לפטרוס ב' 9). אך במקרה של "רבים" קריאת אלוהים מגיעה לאוזניים חרשות. "כי רבים הנקראים אך מעטים נבחרים" (מתי כ"ב 14). כפי שניסח א"ו פינק, "אין תיעוד שאברם קיבל התגלות נוספת מאלוהים עד שציית לגמרי לקריאת אלוהים" (פינק, שם, עמ' 143).

II. שנית, הצדקת אברהם.

אנא פנו לטקסט השני שלנו, בבראשית ט"ו 6. הבה נעמוד להקריא בקול,

"והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה" (בראשית ט"ו 6).

אפשר לשבת. אני לא יכול להפנות זמן בדרשה הקצרה הזאת למסור לכם את כל הפרטים של חיי אברהם. אני רק נוגע בשלושת הפסוקים החשובים בבראשית, להראות את "הצעדים באמונה של אברהם אבינו" (רומים ד' 12).

כאן, בבראשית ט"ו 6, אנו מגיעים לרגע שבו אברם הוצדק. זהו פסוק בעל חשיבות רבה. מצטטים אותו שלוש פעמים בברית החדשה, ברומים ד' 3; גלטים ג' 6, ויעקב ב' 23.

פרשנים רבים אומרים שאברם הוצדק על ידי אמונתו בהבטחה בפסוק חמש. אך אברם האמין שההבטחה היא מספיקה לציית לאלוהים הרבה לפני בראשית ט"ו 6, כי נאמר לנו בעברים י"א 8,

"באמונה אברהם, לאחר שנקרא לצאת אל מקום שבו יקבל נחלה, ציית [למרות שטרם נושע]; והוא יצא, בלי לדעת לאן פניו" (עברים י"א 8).

אך בבראשית ט"ו 6 נאמר לנו משהו חדש. לפני כן, אברם האמין בקיום אדוני, ואף ציית אמנם בהיסוס על ידי האמונה המעומעמת שהיתה לו, מה שספרג'אן כינה "אמונה לפני אמונה" – כלומר, הארה לפני ההמרה עצמה.

אולם בבראשית ט"ו 6 יש לנו משהו חדש. אברם לא רק האמין "בהבטחה." יותר חשוב, "האמן ביהוה ויחשבה לו צדקה" (בראשית ט"ו 6). הוא לא רק האמין בהבטחה! הו לא! הוא "האמין ביהוה." ס"פ קייל מתרגם את המשפט הזה, "הוא האמין ביהוה, וזה נחשב לו צדקה." ד"ר קייל גם אמר שאברם לא רק הסכים למה שאלוהים אמר, אלא ממש בטח באדוני, "ביטחון כנוע, פרסונלי, יציב ופנימי בישות פרסונלית... 'להאמין באדוני,' לבטוח בו" (ד"ר ס"פ קייל, פרשנות לברית הישנה בעשרה כרכים, חברת הוצאה וויליאם ב' ארדמנס, 1973 דפוס חדש, כרך 1, עמ' 212).

זה לא מספיק להאמין בדברים על אלוהים או המשיח. צריך ממש להאמין במשיח עצמו כדי להצטדק בעיני אלוהים. כפי שמנוסח ברומים ד',

"כי מה אמר הכתוב? והאמין אברהם באדוני ויחשבה לו צדקה. הנה הפועל לא יחשב לו שכרו לפי החסד כי אם לפי החובה. אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה" (רומים ד' 3-5).

כאשר מאמינים "בו" אמונתך "נחשבה לצדקה" (רומים ד' 5).

זה מה שאברם עשה ביום ההוא, אך לא לפני היום ההוא, כי אנו קוראים בבראשית ט"ו 18, "ביום ההוא [היום בו האמין באדוני] כרת יהוה את אברם ברית."

ביוחנן ג' 18 אנו קוראים את המילים האלה, "המאמין בו איננו מורשע" (יוחנן ג' 18). המילה ביוונית היא "אייס." פירושה "תנועה אל מקום או דבר" (זודהיאטס). האמונה שלך צריכה לנוע אל ישוע, לימין אלוהים בשמים. שוב המקרא אומר, "האמין באדון ישוע המשיח, ותיוושע" (מעה"ש ט"ז 31). היוונית משתמשת במילה "אפי," פירושה "על" (סטרונג). הרעיון כאן זה להשליך את עצמך על ישוע. מילולית, האמין על האדון ישוע המשיח, ותיוושע" (מעה"ש ט"ז 31). כדי שייסלחו לך חטאיך ותחשב צדיק, עליך להימשך "אל תוך" ישוע (איחוד עם המשיח), ולהאמין "עליו." השלך עצמך על ישוע כאיש אשר משליך עצמו מבעד לחלון בבניין בוער "אל תוך" או "על" הרשת של מכבי אש למטה לתפוס אותו כאשר הוא נופל. השלך עצמך "אל תוך" וגם "על" ישוע המשיח! "האמין באדון ישוע המשיח ותיוושע" (מעה"ש ט"ז 31). זה מה שאברם עשה ביום ההוא. "האמן ביהוה ויחשבה לו לצדקה" (בראשית ט"ו 6).

אמונתי מצאה מקום מנוחה,
   לא כתכסיס ולא תורה;
בטוח אני באחד החי לעולמים,
   אשר פגעיו למעני מפגיעים...
("ללא בקשה אחרת" מאת לידי ה' אדמונדס, 1851-1920).

למרות שאני לא מסכים עם ד"ר ג'ון מקארתור בעניין "התגלמות בבשר כבן" ודמו של ישוע, אני כן מסכים איתו בנקודה הזאת על בראשית ט"ו 6. הוא אמר שכאשר אברהם "האמין באדוני," אז "אברם נולד מחדש באמונה!" (המקרא ללימוד ע"ש מקארתור, מקראי וורד, 1997, עמ' 36; הערה על ט"ו 6). הוא צודק לחלוטין בזה! אך ישנה נקודה נוספת על אברם, מתוך הטקסט השלישי שלנו בבראשית.

III. שלישית, קדושת אברהם.

אלוהים קרא לאברם בצורה אפקטיבית. אלוהים החיה והצדיק את אברם. ואז אלוהים "נראה" אל אברהם שוב וקרא לו לחיות בצורה קדושה. אנא עמדו עמו ופנו לבראשית י"ז 1, ולקרוא בקול רם.

"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז 1).

אפשר לשבת. ספרג'אן נתן את ההסבר הזה של בראשית י"ז 1.

      התחלנו את הדרישה שלנו בחיי אברם בקריאתו, כאשר יצא מאור כשדים והבדיל עצמו לאדוני בארץ כנען. אחר כך עברנו להצדקתו, כאשר האמין באלוהים, וזה נשחבה לו לצדקה; וכעת...אנו ממשיכים את אותו הנושא לשלב ההמשך...בפרק לפנינו [בראשית י"ז] אנו רואים את קדושתו לאדוני...ככלי חפץ לשימושו. כל הנקראים מוצדקים, וכל המוצדקים מקודשים על ידי רוח הקודש...
      אזכיר לכם את סדר הברכות. אם נדבר על קדושתנו, זה לא הדבר הראשון, אך דרגה נעלה לאחר שלבים קודמים. לשווא אנשים מתיימרים להיות מקודשים באלוהים לפני שהם נקראים [על ידי] רוח אלוהים... עליהם ללמוד את משמעות הדבר, "עליך להיוולד מחדש," הרי עד שאיש לא נכנס לחיים רוחניים על ידי רוח הקודש, כל הדיבור על שירות לאלוהים מקבלת תשובת הישועה, "לא תוכלו לעבוד את אדוני." אני מדבר על הקדשה, אבל זאת לא הדבר הראשון או אפילו השני, כי אדם צריך להיצדק באמונה בישוע המשיח, או שלא יהיה לו את החסד במקור כל קדושה אמיתית; כי קדושה צומחת מתוך אמונה במשיח ישוע. זכרו שקדושה איננה פרח אלא שורש; הקדושה לא מושיעה, אך הישועה מקדשת. איש לא נושע על ידי קדושתו, אלא נהיה קדוש משום שהוא כבר נושע...הקדשה לאלוהים באה בעקבות קריאה והצדקה (ס"ה ספרג'אן, "הקדשה לאלוהים – בהמחשת מילת אברהם," בימת המשכן המטרופוליטני, הוצאת פילגרים, דפוס חדש 1976, כרך 19, עמ' 685-686; על בראשית י"ז 1-2).

אדם אשר עבר המרת שווא לא יוכל "ללכת לפני אלוהים, ולהיות...מושלם [ישר, כן, סקופילד]." במוקדם או מאוחר יתברר שאיש כזה לא חווה המרה אמיתית מכתחילה. רק אלה אשר נקראו ונענו, ואז הוצדקו על ידי איחוד אמיתי עם אלוהים, יוכלו ללכת לפני אלוהים, ולצמוח בחסד אלוהים להיות אנשים שיכולים לחיות למען אלוהים באמצעות חייהם. אלה אשר סך הכל "אמרו את המילים הנכונות" במסגרת "עדויות" שלהם מתישהו יפלו, ויהיו נוצרים רק כמס שפתיים, או גרוע מזה. אל תנסה ללמוד את "המילים הנכונות"! אל תנסה אפילו לחוש את "הרגשות הנכונים." מילים "נכונות" ורגשות "נכונים" לא יושיעו אותך! ממש לא! בקש את ישוע עצמו! רק ישוע עצמו יכול להצדיק אותך ולתת לך את החסד לחיות את החיים הנוצריים. אף אחד לא הבהיר זאת יותר מפאולוס השליח ברומים ה' 1-5,

"לכן אחרי שנצדקנו באמונה שלום לנו עם האלוהים באדונינו ישוע המשיח אשר בידו מצאנו באמונה גם מבוא החסד הזה אשר אנחנו עומדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלוהים. ולא עוד אלא שנתהלל בצרות מפני שידענו כי הצרה מביאה לידי סבלנות. וסבלנות לידי עמידה בנסיון ועמידה בנסיון לידי תקוה. ותקוה היא לא תביש כי הוצקה בלבבנו אהבת אלוהים על ידי רוח הקודש הניתן לנו" (רומים ה' 1-5).

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל' צ'אן: רומים ד' 1-5.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"ללא בקשה אחרת" (מאת לידי ה' אדמונדס, 1851-1920).

מתאר

אברהם – טיפוס של המרה אמיתית

(דרשה מס' 62 על ספר בראשית)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב 1).

"והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה" (בראשית ט"ו 6).

"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז 1).

(רומים ד' 11, 12)

I.   ראשית, קריאת אברהם, בראשית י"ב 1; מעה"ש ז' 2-3; ראשונה לפטרוס ב' 9;
יעקב ד' 4; שניה לקורינתים ו' 17-18; יוחנן י"ז 15; מתי כ"ב 14.

II.  שנית, הצדקת אברהם, בראשית ט"ו 6; רומים ד' 12; עברים י"א 8;
רומים ד' 3-5; בראשית ט"ו 18; יוחנן ג' 18; מעה"ש ט"ז 31.

III. שלישית, קדושת אברהם, בראשית י"ז 1; רומים ה' 1-5.