Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-40 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

המשיח – נדחה ע"י ההמון

(דרשה מס' 3 על ישעיה נ"ג)
CHRIST – REJECTED BY THE MASSES
(SERMON #3 ON ISAIAH 53)
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בוקר יום האדון, 26 יוני, 2011
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Morning, June 26, 2011

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה? ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ ציה – לא תואר לו ולא הדר ונראהו, ולא מראה ונחמדהו" (ישעיה נ"ג 1-2).

ישעיה הנביא מספר לנו שמעטים יאמינו במסר שלו אודות העבד הסובל של אלוהים, שמעטים יקבלו את מה שהנביא אמר עליו, ומעטים יחוו את חסדו וישתנו. כמו שראינו בבוקר יום ראשון האחרון, יוחנן השליח ציטט את ישעיה נ"ג 1 כדי לתאר את חוסר האמונה של רוב היהודים בזמנו של המשיח.

"רבים האותות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו, למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר אדוני, מי האמין לשמועתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (יוחנן י"ב 37-38).

פאולוס השליח גם ציטט את הפסוק הזה 30 שנה לאחר עלייתו של המשיח חזרה לשמיים, כדי להראות שרוב הגויים בעולם הרומי יהיו אך ורק קצת יותר פתוחים לאדון ישוע המשיח מאשר הגויים. פאולוס אמר,

"ואין הפרש בין היהודי ליווני כי אדון אחד לכולם והוא עשיר לכל קוראיו... אבל לא כולם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר, אדוני, מי האמין לשמועתנו?" (רומים י' 12, 16).

האדון ישוע המשיח בעצמו אמר לנו את אותו הדבר. הוא אמר שמספר המאמינים שגם יוושעו באמת יהיו מעטים,

"צר הפתח ומוצק דרך החיים, ומעטים הם אשר ימצואה"
       (מתי ז' 14).

המשיח חזר על אותה נקודה כאשר אמר,

ויאמר אליהם, התאמצו לבוא בפתח הצר, כי אומר אני לכם –
רבים יבקשו לבוא ולא ויוכלו" (לוקס י"ג 24).

האנשים בעולם מאמינים באופן כללי שכמעט כל אחד ימצא לו את הדרך לשמיים. אך ישוע אמר את ההפך המוחלט,

"מעטים הם אשר ימצואה" (מתי ז' 14).

"אומר אני לכם, רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו" (לוקס י"ג 24).

האמת המטרידה הזו מקבלת ביטוי בקינת ישעיהו,

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (ישעיה נ"ג 1).

יש לשאול את עצמנו מדוע כך הדבר. היהודים חיפשו שליט גדול וחזק, מלך נפלא ועשיר, להיות משיחם, ואילו הגויים לא חיפשו שום משיח! כך, רואים אנו שבני אדם באופן כללי לא ציפו למשיח שיבוא כעבד סובל, שימות תוך שירות בצלב בכדי לשלם על חטאיהם.

הסריס האתיופי, בפרק השמיני של ספר מעשי השליחים, היה עיוור לעובדות האלה בדיוק כמו הכוהנים והפרושים מהיהדות. הוא קרא את פרק נ"ג בישעיה כאשר פיליפוס המבשר הגיע אליו ברכבו.

"וירץ פיליפוס אליו וישמע אותו קורא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא? ויאמר ואיככה אוכל..." (מעשי השליחים ח' 30-31).

האיש הזה ודאי היה מומר ליהדות, וככל הנראה הכיר את התנ"ך, אך היה עיוור כמו הסופרים היהודים בנוגע לפסוקים אלה.

נדמה לי שכל אדם יכול היה לראות מפסקה זו שהמשיח כאשר יבוא לא יהיה עשיר ומפורסם מוקף תפארת וכבוד מבני אדם, אלא יבוא בתור "איש מכאובות וידוע חולי," להיות "נבזה וחדל אישים." אמנם למרות שאמת זו נכתבה בברור על דפי המקרא,

"הוא בא בשלו [העם היהודי], ואשר המה לו ולא קבלוהו" (יוחנן א' 11).

עם ישראל, ככלל, לא קיבל את ישוע כמשיחם למרות שהוא התאים כל כך לתיאורי הנבואה בישעיה פרק נ"ג. והנביא נותן לנו את הסיבה מדוע אלה דחו אותו, בפסוק 2,

"ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ ציה – לא תואר לו ולא הדר ונראהו, ולא מראה ונחמדהו" (ישעיה נ"ג 2).

אל לנו לשפוט את היהודים האלה אשר דחו אותו בנוקשות יתרה מהגויים, אשר גם הם בגדול דחו אותו. כפי שספרג'אן אמר,

יש לזכור שהאמת באשר ליהודים אמת גם לגויים באופן שווה. בשורת ישוע המשיח זו הדבר הפשוט ביותר בעולם, אך אף אדם איננו מבין זאת עד שאלוהים ילמד אותו... חטא הביא על בני האדם חוסר יכולת מנטלית ביחס לדברים הרוחניים... מה לגביך? האם גם אתה עיוור?... האם גם אתה עיוור? הו, אם כן, שאלוהים ידריך אותך באמונת ישוע (צ"ה ספרג'אן, "כשורש מארץ ציה," בימת המשכן המטרופוליטני, הוצאת פילגרים, דפוס חדש 1971, כרך 18, עמ' 565-566).

כעת, בהפנותינו לפסוק 2 בטקסט, נבחן שלוש סיבות מדוע ישוע נדחה. קראו את הפסוק השני בקול רם,

"ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ ציה – לא תואר לו, ולא הדר, ונראהו ולא מראה ונחמדהו" (ישעיה נ"ג 2).

1. ראשית, המשיח נדחה כי הוא נראה לבני אדם כשורש, כיונק.

מעטים מאמינים בישוע מהסיבה הזו.

"ויעל כיונק לפניו..." (ישעיה נ"ג 2).

או, כפי שד"ר גיל אמר, "כיונק קטן, לפי משמעות המילה, צומח משורש של עץ... אשר אף אחד לא שם לב אליו או דואג לו, ולא מצפים שיצא ממנו משהו; והדימוי מצביע על המראה הנחות ולא-מבטיח של המשיח בהיוולדו; זו הסיבה שניתנה למה היהודים באופן כללי לא האמינו, דחו ושנאו אותו" (ד"ר ג'ון גיל, פרשנות לתנ"ך, המוכ"ז הבפטיסטי הסטנדרטי, דפוס חדש 1989, כרך 1, עמ' 310-311).

"ויעל כיונק לפניו..." (ישעיה נ"ג 2).

פירושו שהמשיח נולד וגדל "לפני" אלוהים האב, אשר שם לב אליו וחיזק אותו. אך ד"ר יונג אמר, "אולם לבני אדם, המשרת [ישוע] נראה כשורש... אנשים חותכים את השורשים, מכיוון שאלה לוקחים מחיי העץ ובעיני בני אדם יש להסיר דבר זה" (ד"ר אדוארד ג' יונג, ספר ישעיה, הוצאת חברת וויליאם ב' ארדמנס, 1972, כרך 3, עמ' 341-342).

האם זו לא עצם הסיבה שהכוהנים הראשיים והפרושים רצו להיפטר מישוע? אלה אמרו,

"אם לא נכלאהו כולם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו את אדמתנו ואת עמנו"
       (יוחנן י"א 48).

"אנשים חותכים את השורשים, משום שאלה לוקחים מחיי העץ ובעיני בני אדם רבים יש להסיר דבר זה" (יונג, שם). הם פחדו שיאבדו את זהותם בתור האומה היהודית אם יאמינו בו. בתור "יונק," שורש, חששו שהוא "ייקח מחיי העץ" של האומה.

האם זו לא אמת גם לגביכם – שאתם חוששים לאבד משהו שמרגיש חשוב – גם בבואכם לפניו ובוטחים אתם בו? האם הינכם פוחדים שהמשיח "ייקח מחיי העץ," שישאב מכם משהו מאוד חשוב?

לו הייתי מורה שקר הייתי אומר לכם שזה לא באמת ככה. לו לכם שאפשר לבוא למשיח בלי לאבד משהו אז הייתי מטיף תורת שקר. בודאי שיש מחיר לבוא לישוע! המחיר הוא חייך ממש! איך יכול היה המשיח לומר זאת בצורה יותר מפורשת? הוא אמר,

"החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי. כי כל אשר יחפוץ להציל את נפשו יאבדנה וכל אשר תאבד נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יצילנה. כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?" (מרקוס ח' 34-37).

זה מספיק מפורש נכון? כדי לבוא למשיח יש להתכחש לעצמך, לוותר על הרעיונות שלך, התכניות שלך, והשאיפות שלך. עליך למסור את עצמך אליו. זה פירוש לבטוח במשיח. יש לבטוח בו – לא בעצמך.למסור את עצמך אליו – לא עוד המחשבות והמטרות שלך. מדובר "באובדן" החיים שלך על ידי מסירתם אליו. רק כאשר אתה מאבד את חייך, על ידי כניעה למשיח, אז חייך ניצלים לנצח.

כך, המילה "שורש" משמעותה שהמשיח הוא נותן חיים בעיני אלוהים. אבל הוא לוקח חיים בעיני בני אדם, ולכן רוב בני אדם דוחים אותו. אינם רוצים שהוא "ייקח" את חייהם! הם מפחדים לשחרר את חייהם ולתת לו להוביל אותם.

2. שנית, המשיח נדחה בגלל שנראה לאדם כשורש מארץ ציה.

"ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ ציה..." (ישעיה נ"ג 2).

זמני תם משום ששהיתי יותר מדי זמן בנקודה הראשונה. אך אפשר בקלות לראות איך שהמשיח נראה "כשורש מארץ ציה." ד"ר יונג אמר,

ארץ ציה פירושה המצב וההקשר הנחות בהם המשרת [המשיח] נראה. הכוונה היא שטיב הנסיבות בהן חי העבד היו כה אומללות... שורש בארץ ציה נאבק לשרוד ולחיות (יונג, שם, עמ' 342).

נבואה זו מתייחסת לעוני שבו נולד המשיח. אביו המאמץ היה רק נגר. אמו האמיתית מרים הייתה עלמה ענייה. הוא נולד באבוס וגדל בקרב העניים, "כשורש בארץ ציה." הוא עשה את מלאכת חייו בקרב העניים והאומללים. תלמידיו היו אף דייגים. הוא נדחה על ידי המלך הורדוס, על ידי הנציב הרומי פילטוס, על ידי הסופרים המלומדים והפרושים, "כשורש מארץ ציה." הם הלקו אותו עד מוות כמעט, ואז מסמרו את ידיו ואת רגליו לצלב. אז הניחו את גופתו בקבר ששאלו. כל חייו עלי אדמות, סבלותיו ומותו, כל אלה היו "כשורש מארץ ציה" אמנם, תודה לאל, הוא קם מן המתים ביום השלישי, "כשורש מארץ ציה!"

ואילו רוב האנשים לא מאמינים בו. הם חושבים עליו בתור "שואב חיים" ובתור "יהודי מת."

"מי האמין לשמועתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה? ויעל כיונק, כשורש מארץ ציה..." (ישעיה נ"ג 1-2).

3. שלישית, המשיח נדחה כי לא תואר לו ולא הדר ונראהו, ולא מראה ונחמדהו.

עמדו בבקשה לקרוא את הפסוק השני בקול.

"ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ ציה – לא תואר לו ולא הדר ונראהו, ולא מראה ונחמדהו" (ישעיה נ"ג 2).

אפשר לשבת.

לישוע אין "תואר ולא הדר," לא מראה חיצוני של תפארת והדר. ד"ר יונג אמר, "כאשר אנו רואים את העבד [המשיח] איננו מוצאים יופי כזה שנחמדהו. יכולת השיפוט שלנו, במילים אחרות, מתאימה למראה החיצוני ואין זו דבר אמת וצודק. זו תמונה עצובה. העבד [המשיח] שכן בקרב עמו שלו, ומאחורי צורתו הפיזית, עין האמונה אמורה לראות את הכבוד האמיתי; אך בהסתכלותם על מראהו החיצוני, ישראל לא מצא דבר יופי להנאת העין... המראה של העבד [המשיח] היה כזה שבני אדם, השופטים מנקודת מבט מוטעית, שפטה אותו לחלוטין בשגגה" (יונג, שם).

מבחוץ, לישוע אין יופי או הדר בכדי למשוך את העולם. הוא לא מציע דברים שמושכים אנשים לרוב. הוא לא מציע הצלחה או פרסום או כסף או תאוות. ההפך הוא נכון. השמש שלנו ד"ר צ'אן קרא מהמקרא בו כתוב מה המשיח מציע.

"החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי. כי כל אשר יחפוץ להציל את נפשו יאבדנה וכל אשר תאבד נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יצילנה. כי מה יסכון לאדם שיקנה את כל העולם ונשחתה נפשו, או מה יתן איש פדיון נפשו?" (מרקוס ח' 34-37).

המשיח מציע התכחשות לעצמך. המשיח מציע אובדן שליטה על חייך וייעודך. המשיח מציע ישועת הנפש, סליחת חטאים וחיי נצח. אלה דברים בלתי-מוחשיים, דברים שלא ניתן לגעת בהם או לראות אותם באמצעות חושים אנושיים, דברים שהם רוחניים בטיבם. לכן המשיח נדחה על ידי אלה אשר עיניהם הפנימיות לא נפקחו על ידי אלוהים, בגלל

"האדם הטבעי איננו מקבל את דברי רוח אלוהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם כאשר המה נדונים בדרך הרוח" (הראשונה לקורינתים ב' 14).

אני תוהה, הבוקר הזה, אם אלוהים אולי מדבר אל לבך. אני תוהה אם אלוהים אומר לך, "למרות שלא מראה ונחמדהו, אמנם אני מושך אותך אל בני." האם הרגשת כך מתישהו בלבך? האם הרגשת שהעולם מציע רק רגעים של תאווה ועונג או רגעים חולפים של הצלחה? האם חשבת על נפשך? האם חשבת על איפה תבלה את הנצח אם ישוע לא ירחץ את חטאיך בדמו? האם חשבת על העניינים החשובים כל כך? ואם כן, האם תבוא אל זה אשר "לא תואר לו ולא הדר ונראהו, ולא מראה ונחמדהו?" (ישעיה נ"ג 2). האם תכרע ברך לפני ישוע מנצרת, ותבטח בו בכל לבך? אני מתפלל שתעשה כן.

הבה נעמוד ומר גריפית יבוא לשיר שני משפטים מההמנון אשר שר לפני הדרשה הזאת.

קחו את העולם, אך תנו לי את ישוע, וכל התאוות ההן;
אך אהבתו היא לנצח, אותו דבר למשך שנים נצחיות.

קחו את העולם אך תנו לי את ישוע, בצלבו בטחתי;
עד שאראה בברור, פנים אל פנים את האדון שלי אני רואה.
הו, הגובה והעומק של חסד! הו האורך והרוחב של אהבה!
הו שלמות הגאולה, ערבון לחיים בלי סוף מעל!
("קחו את העולם, אך תנו לי את ישוע" מאת פאני ג' קרוסבי, ‏1820-1915).

אם האלוהים דיבר אל ליבך, ואתה מוכן לעזוב את הכבוד ואת התאוות של העולם החולף הזה, ואם אתה מוכן לציית לישוע המשיח ולבוא אליו באמונה, ואם אתה רוצה לרחוץ את חטאיך בדמו, ואם אתה רוצה לדבר אלי או אל אחד מהשמשים על זה, בבקשה צעדו אל עבר סוף החדר עכשיו, וד"ר קגן יוביל אותך למקום שקט היכן שיתאפשר לדבר על כך. אני מתפלל שאתה תבוא ותיוושע באמונה פשוטה בישוע. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל' צ'אן: מרקוס ח' 34-37.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"‏קחו את העולם אך תנו לי את ישוע" (פאני ג' קרוסבי, 1820-1915).

מתאר

המשיח – נחדה ע"י ההמון

(דרשה מס' 3 על ישעיה נ"ג)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה? ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ ציה – לא תואר לו, ולא הדר, ונראהו ולא מראה, ונחמדהו" (ישעיה נ"ג 1-2).

(יוחנן י"ב 37-38; רומים י' 12, 16; מתי ז' 14;
לוקס י"ג 24; מעשי השליחים ח' 30-31; יוחנן א' 11)

1. ראשית, המשיח נדחה כי הוא נראה לבני אדם כשורש, כיונק,
ישעיה נ"ג 2א; יוחנן י"א 48; מרקוס ח' 34-37.

2. שנית, המשיח נדחה בגלל שנראה לאדם כשורש מארץ ציה, ישעיה נ"ג 2ב.

3. שלישית, המשיח נדחה כי לא תואר לו ולא הדר ונראהו, ולא מראה ונחמדהו,
ישעיה נ"ג 2ג; מרקוס ח' 34-37; הראשונה לקורינתים ב' 14.