Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-46 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

הסבל והניצחון של עבד אדוני!

(דרשה מס' 1 על ישעיה נ"ג)
!THE SUFFERING AND TRIUMPH OF GOD’S SERVANT
(SERMON #1 ON ISAIAH 53)
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בוקר יום האדון, 12 יוני, 2011
Lord’s Day Morning, June 12, 2011
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles

"הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא וגבוה מאוד. כאשר שממו עליך רבים, כן משחת מאיש מראהו, ותוארו מבני אדם. כן יזה גוים רבים, עליו יקפצו מלכים פיהם. כי אשר לא סופר להם ראו, ואשר לא שמעו התבוננו" (ישעיה נ"ב 13-15).

הנכם מתבקשים לשמור את המקום בספרי המקרא שלכם. פסוקים אלה נכון שיהיו כלולים בפרק נ"ג ולא בפרק נ"ב, לדעת ד"ר ג'ון גיל, ולדעת "רוב רובם" של פרשנים מודרנים (ד"ר פרנק א' גייבלין, פרשנות למקרא של האקספוזיטור, ספריית הפניות ריג'נסי, 1986, כרך 6, עמ' 300).

כל הטקסט, מפסוק 13 דרך פרק נ"ג פסוק 12, מתייחס לדמות "העבד הסובל" של אלוהים. מתיו הנרי אמר,

נבואה זו, אשר מתחילה כאן וממשיכה עד סוף הפרק הבא, מצביעה בצורה הכי מפורשת על ישוע המשיח; היהודים בעת העתיקה הבינו שמדובר במשיח, למרות שרבנים מודרנים עושים מאמץ רב לעוות את הדברים... אך פיליפוס, אשר בישר את המשיח מתוך הפסקה הזו אל הסריס, קבע מעבר לכל ויכוח "על מי הנביא מדבר", עליו ולא על איש אחר, מעשי השליחים ח' 34, 35 (פרשנות של מתיו הנרי על המקרא כולו, בהוצאת הנדריקסון, דפוס חדש 1996, כרך 4, עמ' 235).

התרגום היהודי העתיק אומר שהפסקה מתייחסת למשיח, כמו שאמרו הרבנים בעת העתיקה, אבן עזרה ואלשיח (ד"ר ג'ון גיל, אקספוזיציה לתנ"ך, המוכ"ז הבפטיסטי הסטנדרטי, דפוס חדש 1989, כרך 1, עמ' 309).

פרשנים נוצרים לאורך ההיסטוריה ראו בפסקה זו נבואה על האדון ישוע המשיח. ספרג'ן אמר,

איך יכלו אחרת? אל מי אם לא זה התייחס הנביא? אם לא רואים את האיש מנצרת, בן האלוהים, בברור בפסוקים הראשונים האלה, אזי חושך מוחלט. אין אנו מהססים לרגע לייחס כל מילה לאדוננו ישוע המשיח (צ"ה ספרג'ן, "הניצחון הבטוח של האיש הצלוב," בימת המשכן המטרופוליטני, פילגרם הוצאה לאור, דפוס חדש 1971, כרך 21, עמ' 241).

כמו שכבר הוזכר על ידי מתיו הנרי, פיליפוס המבשר אמר שפסקה זו מהכתובים חזה את סבלות המשיח.

"ויען הסריס ויאמר אל פיליפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר. ויפתח פיליפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע" (מעשי השליחים ח' 34-35).

אין אנו מסוגלים יותר להבין יותר טוב מהתרגום העתיק, הרבנים בעת העתיקה, פיליפוס המבשר, והפרשנים הנוצרים לאורך הדורות. כל מילה בטקסט שלנו בגדר נבואה משיחית, על האדון ישוע המשיח.

1. ראשית, רואים את שירותו של המשיח לאלוהים.

זהו אלוהים האב אשר אומר את המילים בפסוק 13,

"הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא גבוה מאוד" (ישעיה נ"ב 13).

אלוהים אומר לנו להביט אל "עבדו." כאשר ירד ישוע אל הארץ, הוא

"כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד ויהי דומה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם "(פיליפים ב' 7).

בתור עבדו של אלוהים עלי אדמות, המשיח השכיל לעשות, ופעל בחכמה. כל מה שישוע אמר ועשה, בזמן שירותו בארץ, נעשה בחכמה רבה. בתור ילד קטן בבית המקדש, הרבנים נדהמו מחכמתו. יותר מאוחר, הפרושים והצדוקים לא יכלו להשיב לו, ופילטוס, המושל הרומי, השתומם בעת שזה דיבר.

לאחר מכן, הטקסט אומר אודות עבד אלוהים,

"ירום ונישא גבוה מאוד" (ישעיה נ"ב 13).

לאור המילים "ירום," "נישא," ו"גבוה מאוד," ד"ר יאנג מציין ש"אי אפשר לקרוא את המילים האלה מבלי להיזכר בשבח למשיח כמתואר בפיליפים ב' 9-11 ובמעשי השליחים ב' 33" (ד"ר אדוורד ג' יאנג, ספר ישעיה, ארדמנס, 1972, כרך 3, עמ' 336).

על כן הגביהו האלוהים מאוד ויתן לו שם נעלה על כל שם" (פיליפים ב' 9).

"הוא ישוע אשר הקים אלוהים מן המתים ואנחנו כולנו עדיו. ועתה אחרי הינשאו בימין האלוהים... וישפוך את זאת" (מעשי השליחים ב' 32-33).

"הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא גבוה מאוד" (ישעיה נ"ב 13).

הגביה, הקים, ונישא גבוה מאוד. אלה מילים אשר מבטאות את שלבי הגבהתו של המשיח. הוא קם מן המתים! הוא נישא לשמיים בעלייתו לשם! הוא יושב עתה לימין האלוהים! קם, נישא והוגבה מאוד – אפילו עד ימינו של אלוהים בשמיים!

נישא למות,
   "נגמר" צעק;
עתה בשמיים גבוה מאוד;
   הללויה! איזה מושיע!
("הללויה, איזה מושיע!" מאת פיליפ פ' בליס, 1838-1876).

"הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא גבוה מאוד" (ישעיה נ"ב 13).

ישוע הוא ותמיד יהיה, עבד אלוהים האב – אלוהים הבן – קם מן המתים, עלה לשמיים, יושב לימין האב! הללויה! איזה מושיע!

2. שנית, רואים את הקרבת המשיח עבור חטא.

נא לקרוא בקול את פסוק 14.

כאשר שממו עליך רבים, כן משחת מאיש מראהו, ותוארו מבני אדם"
       (ישעיה נ"ב 14).

ד"ר יאנג אומר שמי אלה אשר ראו את "ההשחתה הנוראית של העבד היו נבהלים בגועל ותדהמה... השחתתו כה גדולה עד כי לא ייראה כאדם... מראהו הושחתה כך שלא עוד נראה הוא כאיש. זו דרך חזקה מאוד לומר כמה גדול היה הסבל שלו" (שם, עמ' 337-338).

ישוע הושחת בצורה אכזרית בזמן שסבל. בלילה לפני צליבתו הוא חש "יגון,"

"חבלי מות באו ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם יורדים לארץ"
      (לוקס כ"ב 44).

זה היה לפני שעצרו אותו. שם בחושך של גת שמנים, הדין עבור חטאיך החל ליפול על המשיח. כאשר החיילים באו לעצור אותו הוא כבר היה ספוג זעה של דם.

אחר כך לקחו אותו והיכו אותו בפנים. במקום אחר, הנביא ישעיה אומר את שאמר העבד הסובל,

"גוי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פני לא הסתרתי, מכלימות ורוק"
       (ישעיה נ' 6).

לוקס אמר, "ויכוהו על פניו" (לוקס כ"ב 64). מרקוס אומר שפילטוס "היכהו בשוטים" (מרקוס ט"ו 15). יוחנן אומר,

"אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים. וישרגו אנשי הצבא עטרת קוצים וישימו על ראשו ויעטוהו לבוש ארגמן. ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכוהו על הלחי" (יוחנן י"ט 1-3).

אחר כך מסמרו את ידיו ואת רגליו לצלב. ד"ר יאנג מנסח כך, "מראהו כה הושחתה עד כי לא נראה כאיש" (שם, עמ' 338).

"כאשר שממו עליך רבים, כן משחת איש מראהו, ותוארו מבני אדם"
       (ישעיה נ"ב 14).

המקרא לשם לימוד סקופילד אומר על פסוק זה, "הפירוש המילולי הינו נוראי: 'כה הושחת ממראה אדם עד שלא נראה כבן אדם" – כלומר, לא בן אדם – התוצאה של המעשים האכזריים המתוארים במתי כ"ו..."

בקוצים רקתו נשסעה ונחתכה,
כך זרם דם נשלח לכל חלק;
גבו הוצלף בשוטים קשים,
אך שוטים חדים יותר קורעים את לבו.

ממוסמר ערום על העץ המקולל,
חשוף לארץ ולשמיים מעל,
מחזה פצעים ודם,
הופגנה בעצב אהבה פצועה!
("הייסורים שלו" מאת ג'וסף הארט, 1712-1768;
   ללחן של השיר "עתה חצות, ועל גבת זיתים").

ולמה, מושיע יקר, אמור לי למה
שכבת מדמם וסובל?
איזה מניע עצום הניעך?
המניע בפשטות – הכל מתוך אהבה!
("גת שמנים, גת הזיתים!" מאת ג'וסף הארט, 1712-1768;
   ללחן של השיר "עתה חצות, ועל גבת זיתים").

מושיע יקר, אמור לי מודע מראך "משחת איש מראהו, ותוארו מבני אדם"? התשובה ניתנת בסוף פסוק 12, בפרק נ"ג, "והוא חטא רבים נשא" (ישעיה נ"ג 12). זהו הקרבן של המשיח עבור חטאיך, קרבן של ממלא מקום – ישוע סובל ומת עבור חטאיך במקומך – על הצלב! כך, רואים אנו את השירות של המשיח לאלוהים. כך, רואים אנו את הקרבן של המשיח לשלם על חטאיך.

3. שלישית, רואים את יישום ישועת המשיח.

אנא עמדו לקרוא בקול את ישעיה נ"ב 15.

"כן יזה גוים רבים, עליו יקפצו מלכים פיהם. כי אשר לא סופר להם, ראו, ואשר לא שמעו, התבוננו" (ישעיה נ"ב 15).

אפשר לשבת. ד"ר יאנג אמר שכאן, בפסוק הזה, הקרבן והסבל של המשיח בפסוק 14 מוסבר ומיושם,

הנביא מסביר למה הוא [המשיח] הושחת. בכך... שבמצב זה של שחת, "יזה גוים רבים." זה אשר נשחת, המשרת עושה משהו עבור אחרים, בעשותו טקס טיהור. שחתו [באמצעות סבלו] היה... המצב בו הוא בעצמו יטהר את הגוים. הפועל "הוא יזה" [מדבר על] התזת... מים, או דם לשם טיהור... זו המלאכה של [המשיח ככוהן] מכאן, מטרת המלאכה הינה טיהור אנשים אחרים... הוא בעצמו בתור כוהן אשר יתיז מים ודם לטהר אומות רבות. הוא עושה זאת בתור אדם סובל, אשר סבלותיו הינן לשם... טיהור וכדי לגרום שינוי עמוק בגישתם של אלה אשר אחזו בו (שם, עמ' 338-339).

תוך הגשמה מדוייקת של הנבואה הזו, בשורת המשיח פרצה מכבלי היהדות ונהייתה דת אוניברסלית. מהמאה הראשונה "גוים רבים" התבשרו, אנשים ברחבי העולם נטהרו בדמו של ישוע, מה שהביא אותם לישועה בישוע המשיח, ועל ידי כך נוצר, כפי שאמר ד"ר יאנג, "שינוי עמוק בגישתם של אלה אשר אחזו בו." אמנם לא כל המלכים של אומות העולם נושעו בשלב זה, אך כשהנצרות ממשיכה לצאת לרחבי העולם, אלה לפחות "שממו," ונהיים נוצרים נומינליים, ולא מדברים נגדו. עד היום, מלכת אליבת השנייה, שוממת "כלפיו" וכורעת לפניו ביראה שקטה בווסטמינסטר-אבי במהלך אסיפות נוצריות שנערכות שם. מונארכים אחרים רבים בעולם המערבי, וגם במזרח, מכבדים אותו לפחות מבחינה חיצונית, ורבים מהם, כמו המלכה ויקטוריה, עשו יותר מלכבד אותו בצורה חיצונית. אכן, כך עשה הקיסר קונסטנטין בשנים המוקדמות של הנצרות, וכך עשו רבים אחרים.

"כי אשר לא סופר להם ראו, ואשר לא שמעו, התבוננו" (ישעיה נ"ב 15).

כפי שחזה כאן הנביא, בשורת המשיח יצאה בין אומות העולם,

"כן יזה גוים רבים" (ישעיה נ"ב 15).

אפילו נשיא ארה"ב, הוא נוצרי נומינלי, רוכן את ראשו מדי פעם בכנסיה "שומם" כלפיו.

אבל עלי לומר שהחיזוי הזה אינו נוגע כל כך לאירופה, לבריטניה ולאמריקה כמו פעם. הכנסיות במערב מצויות בתסכול ומהומה בגלל חדירת מתקפות "ליברליות" על המקרא, וחולשה בכנסיות בעקבות עיוות הבשורה של פיני והתלמידים המודרניים של שיטותיו השטניות של "החלטתיות" בגוונים השונים. בכל זאת, ברוב העולם השלישי, ההתעוררויות העוצמתיות, אשר פעם נראו בכנסיות החלשות של המערב, עוד משגשגות. ליבנו שש כאשר אנו קוראים על העדויות של המונים בסין, דרום מזרח אסיה, הודו, ועוד מקומות בעולם, על אלה אשר נוהרים לתוך כנסיות המטיפות את הבשורה ממש בשעה זו! למרות שהם נרדפים תכופות, כמו שטרטוליאן אמר במאה השנייה, "דם הקדושים הוא זרע הכנסיה." דבר זה נכון היום ברחבי מדינות העולם השלישי. בזמן שבאמריקה, ובמערב באופן כללי, נופלים ממוצאם הנוצרי, ומתפוררים לתוך תסכול רוחני סקפטי והומניסטי, כמו שספרג'ן חזה,

ישוע אכן... יתיז לא רק על היהודים, אלא גם על אומות גוים בכל מקום... כל הארצות תשמענה עליך, וירגישו אותך יורד כמו גשם על דשא. השבטים האפלים אי שם, והיושבים בארץ השמש השוקעת ישמעו את משנתך וישתו... אתה תתיז על גוים רבים עם דברך מלא חסד (שם עמ' 248).

המסר "הנבואי" של ספרג'ן נכון היום יותר משהיה לפני יותר ממאה שנה כשהיגה את הדברים. ואנו שמחים על כך! אמן!

הבטחה זו טרם התגשמה לחלוטין. אבל כך יהיה – כי פי ה' דיבר – דרך הנביא ישעיה, שאמר,

"והלכו גוים לאורך" (ישעיה ס' 3).

"חיל גוים יבואו לך" (ישעיה ס' 5).

"הנה אלה מרחוק יבואו, והנה אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים"
      (ישעיה מ"ט 12).

ג'יימס הדסון טאילור, מסיונר חלוצי לסין, אמר "סינים" זה ארץ סין, כך גורס גם המקרא לשם לימוד סקופילד, בהערה על ישעיה מ"ט 12. איך אפשר לא להסכים עם טאילור וההערה של סקופילד כשרואים את מה שקורה בסין במו עינינו אנו היום? זה ודאי אמת, לפחות ביישום הדברים! אלפים ממירים את דתם למשיח כל שעה ברפובליקה העממית של סין, ורבים אחרים בארצות רחוקות, ואנו שמחים שכך!

כשאמריקה רוצחת בהפלות קרוב לשלושת אלפים ילדים חסרי אונים כל יום והכנסיות נסגרות באלפיהן, אך במקומות הרחוקים ההם מלאכת המשיח צומחת ועוד תנצח! אלוהים תן להם עוד המרות! אלוהים עשה שהאנשים אשר מכירים את המשיח, וברצון סובלים למען שמו, בקרוב ינצחו בקרב האומות בשובו השני!

אך אני מבקש ממך הבוקר, "האם אתה מכיר את המשיח? האם אתה הסתכלת באמונה בזה אשר 'משחת מאיש מראהו' לשלם את העונש עבור החטאים שלך – כן שלך! האם הוא התיז את דמו על החטא שלך וכך תועד בספר אלוהים בשמיים? האם אתה טוהרת על ידי דם שה האלוהים הנושא חטאת העולם? אם לא, האם 'תסתום את פיך' בנוכחותו, ותכרע לישוע, ותקבל אותו בתור אדון ומושיע משלך? האם תעשה זאת עכשיו?"

המשא הגדול של אשמה אנושית הוטל על המושיע;
   ביגון כבגד, הוא הולבש עבור חוטאים
עבור חוטאים הולבש.

ובחבלי המוות הנוראיים שם בכה,
   הוא אהב וחיבק את נפשי האשמה כאשר נעקד על העץ,
כאשר נעקד לעץ.

איזו אהבה מדהימה! אהבה מעבר להישג לשון בני אדם;
   אהבה אשר תהיה נושאו של שיר נצחי.
שיר נצחי.
   ("אהבה ביגון" מאת וויליאם וויליאמס, 1759;
      ללחן של "מתיקות מלכותית יושבת על כסא").

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהכתובים לפני הדרשה על ידי ד"ר היימסר: מתי כ"ז 26-36.
סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"אהבה ביגון" (מאת וויליאם וויליאמס, 1759;
ללחן של "מתיקות מלכותית יושבת על כסא").

מתאר

הסבל והניצחון של עבד אדוני!

(דרשה מספר 1 על ישעיה נ"ג)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא וגבוה מאוד. כאשר שממו עליך רבים, כן משחת מאיש מראהו, ותוארו מבני אדם. כן יזה גוים רבים, עליו יקפצו מלכים פיהם. כי אשר לא סופר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו" (ישעיה נ"ב 13-15).

(מעשי השליחים ח' 34-35)

1.  ראשית, רואים את השירות של המשיח לאלוהים, ישעיה נ"ב 13; פיליפים ב' 7;
פיליפים ב' 9; מעשי השליחים ב' 32-33.

2.  שנית, רואים את קרבן המשיח עבור חטא, ישעיה נ"ב 14; לוקס כ"ב 44;
ישעיה נ' 6; לוקס כ"ב 64; מרקוס ט"ו 15; יוחנן י"ט 1-3; ישעיה נ"ג 12.

3.  שלישית, רואים את יישום ישועת המשיח, ישעיה נ"ב 15; ס' 3, 5; מ"ט 12.