Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-215 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-36 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


הווידוי השקרי של יהודה איש-קריות

THE FALSE REPENTANCE OF JUDAS
(Hebrew)

מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בערב יום אדוני, ה-2 באפריל, 2017
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, April 2, 2017

״וירא יהודה המוסר אותו כי הרשיעוהו, וינחם וישב את שלושים הכסף אל ראשי הכהנים והזקנים לאמור: ׳חטאתי, כי דם נקי הסגרתי׳. ויאמרו: ׳מה לנו ולזאת? אתה תראה׳. וישלך את הכסף אל ההיכל, ויפן וילך ויחנק״ (מתי כ״ז 3-5).

הסיפור המתואר במתי כ״ז מתחיל מוקדם בבוקר, אחרי שישוע נעצר בגת שמני, אחרי שהובא בפני הכהן הגדול והסנהדרין, אחרי שעדי השקר העידו נגדו, אחרי שהוכה בפניו והושם ללעג, ואחרי שפטרוס התכחש לו.

״ויהי לפנות הבוקר וייוועצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו. ויאסרו אותו, ויוליכהו משם, וימסרוהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון״ (מתי כ״ז 1-2).

הוליכו את ישוע במשכנו של הכהן הגדול. יהודה איש-קריות נכנס ונעמד ליד ישוע. אבל יהודה איש-קריות לא פנה לישוע וביקש את סליחתו. אם היה פונה לישוע, אפילו בשעה מאוחרת זו, היה נושע. הגנב שנצלב ליד ישוע נושע רגע לפני מותו. למה פנה יהודה איש-קריות אל הכהן הגדול במקום לפנות לישוע ולבקש סליחה? אני חושב שיש לכך שתי סיבות:

I. דבר ראשון, יהודה איש-קריות כבר חטא בחטא הבלתי-נסלח.

ישוע אמר,

״כל חטא וגידוף יסלח לאדם, אך גידוף הרוח לא יסלח לאדם, וכל אשר ידבר דבר חרפה בבן-האדם יסלח לו, והמחרף את רוח הקודש לא יסלח לו, לא בעולם הזה ולא לעולם הבא״ (מתי י״ב 31-32).

ד״ר ג׳ון ר. רייס אמר שנראה היה כי יהודה איש-קריות כבר ״חטא בחטא הבלתי-נסלח״, כלומר ויתר על התוכחה. ד״ר ג׳ון ר. רייס אמר,

החטא הבלתי-נסלח הוא דחיה מלאה, מוחלטת וסופית של המשיח...זה פוגע ומבריח את רוח הקודש לנצח. ואז [רוח הקודש] כבר לא משנה את הלב, מוכיחה או מעוררת רצון להיוושע...אדם [שחטא בחטא הבלתי-נסלח] נהיה אדיש, בגלל שרוח הקודש עזבה אותו. כל חזרה אמתית לאלוהים חייבת לקרות בזכות פעולת רוח הקודש בלב. אם [רוח הקודש] מסתלקת, לאלוהים אין שום סוכנות אחרת שתוכיח ותושיע את החוטא (ד״ר ג׳ון ר. רייס, פרשנות פסוק-אחר-פסוק לבשורת מתי, הוצאת סורד אוף ד׳ה לורד, מהדורת 1980, עמ׳ 183; הערות על מתי י״ב 31-32).

השיר של ד״ר רייס, ״אם תתמהמה יותר מידי״, מתאר את יהודה איש-קריות!

חיכית והתמהמהת בעודך דוחה את המושיע,
   את אזהרותיו הסבלניות ואת כל תחינותיו האדיבות,
וכך אכלת מהפרי האסור, האמנת להבטחתו של השטן,
   וכך ליבך התקשה; החטא השחיר את מחשבותיך.
ואז כאשר תעמוד למשפט חסר-רחמים, תיזכר בעצב
   שהתעכבת והתמהמהת עד שהרוח כבר הלכה;
כמה חבל ונורא, אם המוות יפגוש בך כשהנך חסר-תקווה,
   התעכבת, התמהמהת וחיכית יותר מדי!
(״אם תתמהמה יותר מדי״, מאת ד״ר ג׳ון ר. רייס, 1895-1980).

יהודה איש-קריות ״התמהמה עד שהרוח כבר הלכה״. הוא חטא בחטא הבלתי-נסלח. הוא לא פנה לישוע באותו בוקר. כבר היה מאוחר מדי עבורו להיוושע. מאוחר מדי! מאוחר מדי! מאוחר מדי לנצח נצחים!

יש קו ברור מאוד כשדוחים את האדון,
   כשמאבדים את הקריאה של רוחו;
ואתם ממהרים יחד עם ההמון המתאווה עד כדי שיגעון –
   האם חישבתם, האם חישבתם את העלות?
האם חישבתם את העלות, של נפשכם שתאבד,
   אם תרוויחו את כל העולם לעצמכם?
ייתכן אפילו שעכשיו חציתם את הקו,
   האם חישבתם, האם חישבתם את העלות?
(״האם חישבתם את העלות?״, מאת א. ג׳. הודג׳, 1923).

אני מפציר בכם, אל תחכו שרוח הקודש תעזוב אתכם לעולמים! כאשר היא מוכיחה אתכם על חטא – בואו למשיח. יכול להיות שלעולם לא תהיה לכם הזדמנות שניה! אני מפציר בכם, בואו למשיח לפני שיהיה מאוחר מדי לעד!

II. דבר שני, ה״חרטה״ של יהודה איש-קריות לא הייתה אלא ״עצבת העולם״.

לפי הפסוק,

״וירא יהודה המוסר אותו כי הרשיעהו, וינחם...״ (מתי כ״ז 3).

המילה ״וינחם״ תורגמה מהמילה היוונית ״מטאמלומאי״ שפירושה ״להצטער״ (סטרונג), ״להרגיש צער על משהו״ (ג׳ורג׳ רייקר ברי). אבל ״מטאמלומאי״ לא מובילה לישועה. זה רק ״צער״, ולא תוכחת חטא שמגיעה מרוח הקודש. זה רק צער על כך שנתפסנו עושים חטא. סוג כזה של צער מוביל רק לדיכאון, רחמים עצמיים וחוסר-אונים. שאול השליח אמר,

״כי העצבת שהיא כרצון אלוהים גורמת תשובה לישועה, אשר איש לא יתחרט עליה, ועצבת העולם מביאה לידי מיתה״ (השניה לקוריתנים ז׳ 10).

עצבת כרצון אלוהים גורמת לתשובה אמתית, שמובילה לישועה במשיח. המילה שתורגמה ל״תשובה״ בשניה לקורינתים ז׳ 10 שונה מהמילה במתי כ״ז 3, שם יהודה איש-קריות ״ניחם״. המילה היוונית בשניה לקורינתים ז׳ 10 היא ״מטאנויה״ – שפירושה ״התחדשות דעת״ (ויין). ד״ר טימותי לין (1911-2009), רועה הקהילה הסיני שלי, היה חוקר של השפה העברית והיוונית. ד״ר לין אמר, ״זה ׳נוס׳ חדש, דעת חדשה״. זהו שינוי יסודי של ליבו ומחשבותיו של האדם, שינוי שרק אלוהים יכול לעשות. ד״ר ג׳ורג׳ רייקר ברי (1865-1945) אמר ש״מטאנויה״ היא ״מילה נאצלת יותר [מאשר סתם מטאמלומאי], הביטוי הרגיל לחרטה עמוקה״ (הלקסיקון היווני-אנגלי לברית החדשה). הסופר הפוריטני ריצ׳ארד באקסטר (1615-1691) כינה את זה ״שינוי החיבה״ – שינוי הגישה כלפי אלוהים והחטא, שינוי במה שאתם אוהבים ובמה שאתם שונאים.

״כי העצבת שהיא כרצון אלוהים גורמת תשובה לישועה, אשר איש לא יתחרט עליה, ועצבת העולם מביאה לידי מיתה״ (השניה לקוריתנים ז׳ 10).

עצבת כרצון אלוהים נגרמת על ידי רוח הקודש. ואז רוח הקודש גורמת לחרטה עמוקה, מחדשת את הדעת, ומובילה לישועה במשיח.

יהודה איש-קריות חווה חרטה שקרית בכך שהצטער על כך שנתפס. ״וירא יהודה המוסר אותו כי הרשיעוהו, וינחם״. הטקסט בתרגום של קינג ג׳יימס נותן לזה משמעות. ״וינחם״. אלוהים לא גרם לזה. זה היה צער אנושי טהור. זו לא הייתה ״עצבת שהיא כרצון אלוהים [ה]גורמת [ל]תשובה״. זו לא הייתה ״עצבת כרצון אלוהים״ שגורמת להתחדשות אמתית של הדעת. היו אלה רחמים עצמיים ותו לא! רק ״עצבת העולם [ש]מביאה לידי מיתה״. אז ״ויפן [יהודה איש-קריות] וילך ויחנק״ (מתי כ״ז 5).

קין הוא סוג (או תמונה) של יהודה איש-קריות. ישוע כינה את יהודה איש-קריות ״בן האבדון״ (יוחנן י״ז 12). יהודה איש-קריות היה אחראי בצורה אנושית למותו של המשיח. ״ויקם קין אל הבל אחיו, ויהרגהו״ (בראשית ד׳ 8). לפי ההערה של סקופילד על קין, ״קין...כמו כל אדם טיפוסי על פני האדמה...חסר כל תחושת חטא מתאימה, או צורך בכפרה״ (תנ״ך הלימוד של סקופילד; הערה על בראשית ד׳ 1). מעולם לא הייתה לקין ״עצבת שהיא כרצון אלוהים״. מעולם לא הייתה לקין ״תשובה לישועה״. הוא רק הרגיש צער על עצמו. קין אמר, ״גדול עווני מנשוא״ (בראשית ד׳ 13). רחמים עצמיים! זה כל מה שהוא הרגיש. הוא הרגיש רק את ״עצבת העולם״. זה לא היה אלא צער על כך שנתפס. זה הוביל לרחמים עצמיים, ולא יותר מזה. זה הותיר את קין במצב של חוסר-תקווה. חלקכם חושב שהוא נמצא תחת תוכחת חטא, אבל אתם לא. אתם בסך הכל מרגישים צער על עצמכם, כמו קין. רחמים עצמיים הם לא תוכחת חטא! זה ״עצבת העולם [ש]מביאה לידי מיתה״.

עשו הוא סוג (או תמונה) אחר של יהודה איש-קריות. עשו מכר את הבכורה שלו תמורת נזיד עדשים, בדומה לשלושים הכסף שקיבל יהודה איש-קריות תמורת הסגרתו של המשיח. לפי ההערה של סקופילד, ״עשו מייצג את האדם הרגיל בארץ״ (שם, הערה על בראשית כ״ב 25). כאשר עשו גילה שהוא הפסיד את הברכה, ״ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד; ויאמר לאביו: ׳ברכני גם אני, אבי׳״ (בראשית כ״ז 34). בדומה לקין וליהודה איש-קריות, עשו התמלא ב״עצבת העולם״. הוא אף פעם לא הרגיש ״עצבת שהיא כרצון אלוהים [ה]גורמת תשובה לישועה״. כל מה שהרגיש היה רחמים עצמיים וצער, כמו יהודה איש-קריות. בדומה ליהודה איש-קריות, גם עשו אמר, ״אהרגה את יעקב אחי״ (בראשית כ״ז 41). באגרת אל-העברים מכונה עשו ״חלל...אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו. הלא ידעתם כי נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה, כי לא מצא מקום לתשובה, אף כי ביקש אותה בדמעות״ (עברים י״ב 16-17). הוא אף פעם לא מצא ״תשובה [אמתית], אף כי ביקש אותה בדמעות״. כן, לעשו זלגו דמעות. אבל הן לא היו דמעות של תוכחה. הן היו דמעות של צער על עצמך. אם כל מה שאתם עושים זה להצטער על עצמכם, אתם אף פעם לא תבואו לידי תוכחת חטא. כל מה שיהיה לכם זה את ״עצבת העולם [ש]מביאה לידי מיתה״. ולא תיוושעו לעולם!

אני מקווה שאתם לא כמו קין, עשו ויהודה איש-קריות. אני מקווה שתבואו תחת תוכחת חטא עמוקה. אני מקווה שלא תהיו כמו קין, ״כמו כל אדם טיפוסי על פני האדמה...חסר כל תחושת חטא מתאימה, או צורך בכפרה״. אני מקווה שלא תהיו חללים כמו עשו. אני מקווה שלא תשליכו את נפשכם תמורת הדברים של העולם הזה. אני מקווה שלא תהיו כמו יהודה איש-קריות, שמסר את המשיח תמורת כמה חתיכות כסף!

התרחקו מהעולם הזה. התרחקו מהחטאים ומהאוצרות המזויפים שלו! התרחקו מהחטא ובואו למשיח. בואו למשיח והיטהרו מחטאכם בדמו, כל עוד רוח אלוהים קוראת לכם וליבכם חש את המשא ואת המשקל של החטא שלכם! בואו עכשיו לישוע, לפני שיהיה מאוחר מדי לעד!

ואז כאשר תעמוד למשפט חסר-רחמים, תיזכר בעצב
   שהתעכבת והתמהמהת עד שהרוח כבר הלכה;
כמה חבל ונורא, אם המוות יפגוש בך כשהנך חסר-תקווה,
   התעכבת, התמהמהת וחיכית יותר מדי!
(״אם תתמהמה יותר מדי״, מאת ד״ר ג׳ון ר. רייס, 1895-1980).

פעם, בחור צעיר אחד אמר את הדברים הבאים לשותף שלי, ד״ר קייגן, ״במחיר הזה לעולם לא אהיה משיחי״. הוא צדק! כל מה שאתם לומדים וכל התפילות שלכם לא יעזרו לכם, כל עוד לא תבואו תחת תוכחת חטא. רק אז תפנו לישוע. כפי שאישה אחת אמרה, ״התחלתי ממש להיגעל מעצמי״. זו ״עצבת שהיא כרצון אלוהים [ה]גורמת תשובה לישועה״. זמן קצר אחרי שחשה ״גועל״ מליבה החוטא, האישה הזו באה למשיח וחזרה בתשובה. הלוואי שרוח אלוהים תגרום לכם ״ממש להיגעל״ מעצמם, כך ש״ייסכר כל פה, ו[תהיו אתם] חייב[ים] לפני אלוהים״ (רומים ג׳ 19). הלוואי שרוח אלוהים תקרב אתכם לישוע, לישועה מחטא דרך כפרת דמו. אמן.


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר נוח סונג: מתי כ״ז 3-5.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״אם תתמהמה יותר מידי״ (מאת ד״ר ג׳ון ר. רייס, 1895-1980).

מתאר

החרטה השקרית של יהודה איש-קריות

THE FALSE REPENTANCE OF JUDAS

מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן

״וירא יהודה המוסר אותו כי הרשיעוהו, וינחם וישב את שלושים הכסף אל ראשי הכהנים והזקנים לאמור: ׳חטאתי, כי דם נקי הסגרתי׳. ויאמרו: ׳מה לנו ולזאת? אתה תראה׳. וישלך את הכסף אל ההיכל, ויפן וילך ויחנק״ (מתי כ״ז 3-5).

(מתי כ״ז 1-2)

I.    דבר ראשון, יהודה איש-קריות כבר חטא בחטא הבלתי-נסלח, מתי י״ב 31-32.

II.   דבר שני, ה״חרטה״ של יהודה איש-קריות לא הייתה אלא ״עצבת העולם״,
השניה לקורינתים ז׳ 10; מתי כ״ז 5; יוחנן י״ז 12; בראשית ד׳ 8, 13;
בראשית כ״ז 34, 41; עברים י״ב 16-17; רומים ג׳ 19.