Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-39 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


המאבק למען אמונה משיחית חיה!

היכרות עם ד״ר ר.ל. היימרס, הבן
!THE FIGHT FOR LIVING CHRISTIANITY
.AN INTRODUCTION OF DR. R. L. HYMERS, JR
(Hebrew)

מאת מר ג׳ון סמואל קייגן
by Mr. John Samuel Cagan

בשעת משבר, ההיסטוריה נכתבה על ידי אלה שהאמינו במשהו נשגב יותר מעצמם. ההיסטוריה לא נכתבת על ידי אדם רגיל. יש כאלה שמעדיפים את היציבות והביטחון שבבינוניות. יש כאלה שמרב שהם מפחדים מכישלון, הם אף פעם לא מנסים. יש כאלה שלעולם לא ישיגו שום דבר גדול, בגלל שהם לא מוכנים לשלם את מחיר ההתמדה. יש את אלה שלא ישנו דבר, לא ישפיעו על העולם, ימותו ללא השארת חותם. אלוהים הקים את ד״ר היימרס בתקופה שהיו הרבה אנשים כאלה.

רב האנשים שמחליטים ללכת לשירות מקבלים תמיכה כמעט מכל כיוון. לעומת זאת, ד״ר היימרס היה צריך לממן את עצמו בתקופת הלימודים בקולג׳. הוא עבד במהלך היום והלך ללימודים בערב. הוא שם לו למטרה להיות משרת של אלוהים, למרות שפעמים רבות חבריו ובני משפחתו ניסוי להניא אותו מהשירות, ולא ירד מהעניין, קשה יהיה ככל שיהיה. הוא עמד במאבקו להפוך להיות מטיף עבור אלוהים, למרות התקפות מצד השטן וכאב נפשי. ד״ר היימרס עמד בכל צרה וניסיון כדי שיוכל לספר את האמת של אלוהים. ובגלל שהוא עמד בחייו בהרבה טבילות אש, האמת בוערת בד״ר היימרס.

ד״ר היימרס מאמין בכל ליבו באמת של אלוהים, והוא מוכן להילחם עבורה. הוא לא אחד שיהיה מוכן להכיל או לקבל שקר בגלל שזה נוח. הוא נהג כך כל חייו. הוא לא ישב בשקט ובחוסר מעש בשעה שהתנ״ך הושמץ בסמינר האנטי-תנ״כי שלו. גם אם זה העמיד בסיכון את הרישום והקבלה שלו, ד״ר היימרס נלחם בליברלים שתקפו את התנ״ך. הוא סגר כיתות, כתב מאמרים בעיתון של בית הספר, קיים אסיפות תפילה בחדרו; הוא השתמש בכל כלי שעמד לרשותו כדי להיאבק בשקרים שאיימו לקעקע את אמיתות התנ״ך. ד״ר היימרס לא נכנע, גם אחרי שנקרא למשרדו של נשיא הסמינר, שהורה לו לחדול מהמחאה להגנת התנ״ך. אדרבה, הוא כתב ספר שתקף את הליברליות בסמינרים. הוא עמד איתן וזקוף קומה במאבקו למען התנ״ך.

היו כאלה שמתחו עליו ביקורת, היו כאלה שהתלוננו, היו גם כאלה שנסוגו, אבל ד״ר היימרס הוא איש-מעשה. האמת של אלוהים בערה בליבו כל כך, שהוא שלף את חרבו והרשיע את כוחות הרשע, גם כשראה את המוות לנגד עיניו. ד״ר היימרס לא אוהב את החיים ברמה כזו שיהיה מוכן לקנות אותם תמורת שלילת חירותו. הוא איש מלחמה, לעומת אנשים אחרים שהיו מוכנים לקנות שקט תמורת עבדות.

כאשר בהוליווד ירקו על הפנים של המשיח, ד״ר היימרס הלך לנגב את הפנים של מושיעו. הוא ספג מתקפות על זה. הוא הגן על המשיח גם בשעה שנכתבו בעיתונים מאמרים בגנותו! הוא איבד חברים בגלל זה. ולמרות הכל, החובה לעשות את מה שנכון דחפה את ד״ר היימרס לפעול, למחות ולהילחם.

כאשר נדמה היה שכל החברה מסכימה עם ״זכותה של האישה להפלה״, ד״ר היימרס סירב לתת לילדים להירצח ללא קרב. אדם רגיל היה מגלה אמפתיה ובמקרה הטוב היה תורם לצדקה, אבל ד״ר היימרס הוא לא אדם רגיל. הוא ואבי ישבו בפתח מרפאה שביצעו בה הפלות. ד״ר היימרס נותר נאמן לעקרונותיו אפילו בשעה שרבים אחרים נטשו עקב איומים מצד פרשי משטרה חמושים באלות. הוא לא זז מהמקום, שידע שהוא הקו האחרון שמפריד בין חיי ילד וזכות האישה. הוא הוציא את הקהילה שלו לרחובות וגרם לסגירתן של שתי מרפאות שביצעו בהן הפלות. הוא עמד איתן וזקוף קומה במאבקו נגד ההפלות.

ואז הגיע המאבק על הקהילה שלנו. אחד ה״מנהיגים לשעבר״ של הקהילה שלנו עזב. יחד איתו עזבו גם 400 חברי קהילה. הקהילה שלנו הייתה קרובה לאבד את הבניין הזה. הקהילה הייתה קרובה לפשוט רגל. היה מטיף מפורסם אחד שהציע לד״ר היימרס מפלט, להיות רועה של קהילה גדולה בפרברים. הוא הציע לד״ר היימרס להיחלץ ממה שנראה כמו ספינה טובעת! הוא אמר לו, ״זו ההזדמנות האחרונה שלך לצאת״. הרבה רועי קהילות היו עוזבים. אבל ד״ר היימרס נשאר – בזמן שחברי קהילה עזבו ועם קהילה במצוקה פיננסית! ד״ר היימרס היה מוכן להילחם על הקהילה המקומית הזו. בזכות האומץ הרוחני שלו והאנשים הנאמנים שנתנו מזמנם ומכספם, עדיין יש לנו קהילה בלב ליבה של לוס אנג׳לס! הוא נשאר והתייצב מול האתגר הבלתי אפשרי בנחישות ובאומץ, בדומה לווינסטון צ׳רצ׳יל שהתייצב מול היטלר במלחמה על העולם המערבי.

ד״ר היימרס מכיר בחשיבות של הקהילה המקומית. ד״ר היימרס אמר לעיתים קרובות שהצלחתה של הקהילה הזו היא כל עולמו. יש לו אהבה עמוקה, לא רק לקהילה הזו, אלא גם לכל הקהילות בעולם. כוחה של הקהילה הזו מגיע מהתשוקה שלו. זהותו קשורה בקשר איתן עם חיי הקהילה הזו. יש לו הבנה ברורה של מטרות המשיח והקהילה, כזו שיש לספורטאי-על, גאונים פוליטיים ומושלים. הוא יודע שהקהילה היא הכלה של המשיח, ולכן הוא מתפלל, נלחם ומטיף בזכות הקהילה.

למרות שהיו כאלה שהסתייגו ממנו או פיקפקו בו, מנהיגים פרוטסטנטים רבים שנותרו נאמנים לאלוהים, העריצו את ד״ר היימרס ותמכו בו. אחד מהם היה האוונגליסט המפורסם והעורך הותיק של ״ד׳ה ביבליקל אוונג׳ליסט״, ד״ר רוברט ל. סאמנר. אחרי שהיה מוקף בדמויות המשיחיות החשובות ביותר של המאה ה-20, ד״ר סאמנר ידע מה זה להיות איש אלוהים אמיתי. סאמנר כתב על ד״ר היימרס,

״ד״ר יצא לדרך במתכוון, בכוונה תחילה, כדי להקים קהילה שמלמדת את הבשורה, שמבשרת ושמלמדת את התנ״ך, בלב ליבה המרושע של לוס אנג׳לס. אם אין משהו אחר לחלוק עליו שבחים, אז אני משבח אותו על כך, ועל כך שלא הצטרף לכל הארגונים האוונגליסטים שברחו לפרברים... אני מעריך ומעריץ אדם שמוכן לעמוד על האמת שהוא מכיר מדם ליבו, לעמוד על עקרונותיה גם כשהכל פועל נגדו. רוברט לזלי היימרס הוא משרת נאמן של המשיח מהזן הזה! בנוסף לשירות המקומי בליבה של אחת הערים הרעות של ארה״ב, הוא מחזיק גם בשירות בינלאומי – גם ברמה המקומית, האסיפות שלו מתורגמות לספרדית ולסינית״.

לאחר הרבה שנים כמבשר, ד״ר סאמנר זיהה את המעלות ואת הכוח שמאפיינים את חייו ואת שירותו של ד״ר היימרס!

ד״ר היימרס הוא איש של חזון. הוא מאמין שגם בזמנים בהם נראה שהתקווה נגוזה, אלוהים יכול לעשות דברים גדולים. הוא ראה בעיני רוחו אתר שיספק דרשות כתובות וחומרים נוספים לרועי קהילות ולשליחים בכל העולם. אף אחד לא ניסה לעשות דבר כזה בעבר. אבל במאמץ להביא לשינוי במדינות רבות, הוא שינה את סגנון הכנת הדרשות, כדי לקדם את המשימה הגדולה הזו.

ברב תקופת שירותו, ד״ר היימרס נהג ללמד על בסיס תקציר. אבל הוא רצה שהדרשות שלו יהיו זמינות גם למשיחיים ממדינות אחרות שאין להם גישה לתנ״כים או לחומרים נוספים. לכן הוא החליט להעלות את הדרשות שלו על הכתב, וללמד מילה-במילה מתוך הכתוב. רב המטיפים לא היו משנים את אופן הכנת הדרשות אחרי שנים רבות כל כך בשירות, אבל ד״ר היימרס הוא איש של חזון. שנים אחרי, הדרשות הכתובות של ד״ר היימרס נקראות כמעט בכל מדינה בעולם והאתר שלו זכה בלמעלה ממליון וחצי כניסות ב-2016 לבדה.

אחרי שתמיד היה רועה קהילה מהסוג שמתייחס לאנשים מרקעים שונים, ד״ר היימרס התחיל בעבודה ממוקדת לתרגם את הדרשות שלו לשפות אחרות. בהתחלה, הדרשות שלו תורגמו למספר מועט של שפות. אבל ד״ר היימרס המשיך עם חזונו להגיע לכל העולם למרות מחסום השפה.

היום הדרשות של ד״ר היימרס מתורגמות ל-35 שפות! הדרשות האלה מהוות ברכה ועוזרות לשליחים ולרועי קהילות בעולם השלישי. בחסד הן שימשו להוכיח נפשות ולעורר אותן לצורך שלהן בישוע, ויש כאלה שאפילו נושעו אחרי שקראו את הדרשות. היות ונדרש חזון ומחוייבות לתרגם את הדרשות ל-35 שפות, אלוהים השתמש בזה כדי להשפיע בעוצמה על העולם המשיחי.

לא משנה מה הייתה עוצמת הקרב, ד״ר היימרס חתר להיות זה שנמצא בזירה בשביל אלוהים. הוא הטיף את בשורת המשיח אפילו בשעה שרבים אחרים כבר שכחו ממנה. הוא הטיף בסגנון המיושן של לימוד מלא אש ותשוקה, בשעה שכל האחרים נטשו את זה. הוא מאמין בחזרה אמיתית בתשובה בחסד וגבורת אלוהים, דרך האמונה בישוע המשיח, ולא יתפשר על פחות מזה, כך שלא יתן לאף אחד שאלה שמוכנים לשמוע להסתכן בירידה לגיהנום.

בתקופה שתפילה היא מחזה נדיר, ד״ר היימרס מאמין בגבורת אלוהים שבאה לידי ביטוי בתפילה שנענית. בתקופה שאחרים רודפים אחרי התקווה להגדיל את המעשרות על ידי ״ניוד״ אנשים מקהילות אחרות, ד״ר היימרס מאמין בבישור לצעירים מהעולם. בשעה שאחרים מבטלים עוד ועוד אסיפות, ד״ר היימרס מאמין בחשיבות ובחיוניות של הקהילה. בשעה שרבים כל כך מסתפקים בהאכלת שלד של גוף שאיבד את חיותו וכוחו, ד״ר היימרס מאמין בזה ונלחם על אמונה משיחית חיה.

בעוד רגע ד״ר היימרס יעלה לדבר. אבל לפני כן, מר גריפית׳ ישיר את אחד השירים האהובים על ד״ר היימרס, ״הלאה, חיילים משיחיים״.

המלחמה על יום ראשון בערב

(דרשה מס׳ 1 בסדרת זעקות הקרב)
THE BATTLE FOR SUNDAY NIGHT
(NUMBER ONE IN A SERIES OF BATTLE CRIES)
(Hebrew)

מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בבוקר יום אדוני, ה-15 בינואר, 2017
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Morning, January 15, 2017

״חביבי, בשוקדי לכתוב אליכם על דבר התשועה האחת לכולנו, הציקתני רוחי לעורר אתכם במכתב, אשר תלחמו לאמונה המסורה פעם אחת לקדושים״ (יהודה 3).

הבוקר נתחיל סדרת דרשות בשם זעקות קרב. במהלכן אנחנו ״נילחם לאמונה״. אנחנו נשלול הרבה תורות ומנהגי שקר שקיימים בקהילות שלנו.

בשנת 1963 העניק הנשיא ג׳ון פ. קנדי לצ׳רצ׳יל אזרחות של כבוד, ובכך הפך אותו לאדם הראשון שמקבל אותה בארה״ב. הנשיא אמר על גיבור המלחמה הותיק, ״הוא גייס את השפה האנגלית ושלח אותה לקרב״. באחד מנאומיו הגדולים ביותר במהלך מלחמת העולם השניה צ׳רצ׳יל אמר, ״כאשר גורמים עצומים פועלים בעולם, אשר מעוררים את הרגש אצל הגברים, מוציאים אותם מבתיהם וממשפחותיהם, גורמים להם לשים בצד את הנוחות, העושר ואת המרדף אחר האושר בתגובה לכוחות שהם נוראיים ומפתים בו-זמנית, אנחנו מבינים שאנחנו לא חיות, ושיש משהו שמתרחש בזמן ובמרחב, ומעבר לזמן ולמרחב טמונה החובה, בין אם אנחנו אוהבים אותה או לא״.

עברנו הרבה קרבות. מימנו, הפצנו ושלחנו בדואר לכל קהילה בפטיסטית דרומית בארה״ב מידע על תורות השקר שמלמדים בסמינרים את המטיפים-לעתיד. אשתי ההיספאנית הייתה בחודש השישי להריונה כאשר חילקה את החומר הזה בועידה הדרום-בפטיסטית בפיטסבורג שבפנסילבניה. למרות שאפשר היה לראות שהיא קטנה וכבד לה עם הילד, היו כמה גברים מגודלים שקימטו את העלונים וממש ירקו לה בפנים. כאשר חזרנו לחדר, אשתי המסכנה שאלה אותי שאלה שלא הייתה לי עליה תשובה. היא אמרה, ״רוברט, איך האנשים האלה יכולים להיקרא משיחיים?״ רבים מהם נראו יותר כמו שדים מהגיהנום מאשר בפטיסטים-דרומיים. הם התרגזו על כך שהיא חילקה עלונים עם ציטוטים מפי הפרופסורים שלימדו בסמינרים שלהם, שאמרו שגופו של ישוע לא קם מן המתים – אלא נאכל על ידי כלבי בר, שמשה לא היה קיים, ושהאיגרות של פטרוס הן זיוף, ושהן לא נכתבו על ידיו. אבל אנחנו המשכנו לרכוש עוד חומר, לשלוח ולחלק אותו שנה אחרי שנה – עד שבסוף ניצחנו וכל אותם מורי שקר אחוזי-שדים פוטרו מכל הסמינרים הדרום-בפטיסטיים בארה״ב. בעזרתו של אלוהים, ניצחנו בקרב ההוא!

בשעה שארגונים אחרים אספו כסף (ושילשלו אותו לכיסם) כדי לעצור את רצח הילדים בשואת ההפלות – בזמן שהם אספו כסף בשביל עצמם, הקהילה שלנו הוציאה אנשים וגרמה לסגירתן של שתיים מהקליניקות ספוגות-הדם האלה! היה מקרה שד״ר קייגן ואנוכי ישבנו על מפתן אחד הקליניקות האלה – ונשארנו שם בשעה שפרשים משטרתיים הקיפו אותנו ואיימו לאזוק ולעצור אותנו. אבל ברגע שהם ראו שלא התכוונו לזוז משם, הם הסתובבו והלכו. בעזרתו של אלוהים, ניצחנו גם בקרב ההוא!

אחרי שלו וסרמן, שעמד בראש יוניברסל פיקצ׳רס, הפיק סרט מתועב, שבו הציג את המשיח מקיים יחסי מין עם מרים המגדלית, הלכנו למחות בפתח ביתו של וסרמן בבוורלי הילס. המחאה שלנו יצרה כותרות בעמודי השער של עיתונים ברחבי העולם: בבריטניה, ספרד, ישראל, צרפת ואפילו הציתה ביוון מהומות נגד הסרט! המחאות שלנו סוקרו במשך שבועיים רצופים בכל תוכניות החדשות – כל ערב. יונבירסל פיקצ׳רס כל כך נבהלו מהמחאה שלנו, שהם יותר לא הפיקו סרט שמשמיץ את המשיח! בעזרתו של אלוהים, ניצחנו גם בקרב ההוא!

לאחר שאדם בשם פטר ס. רוקמן החל ללמד שתרגום קינג ג׳יימס לתנ״ך חף מטעויות, ושהוא אף מתקן טעויות שהיו במקור העברי והיווני, מאות קהילות התפלגו בגלל השקר של רוקמן. כתבתי ספר בשם ״הרוקמניזם נחשף״ – שהופץ לקהילות רבות. היום זה נושא כמעט מת, בעיקר בגלל הספר ההוא, שאתם יכולים לקרוא באתר שלנו בכתובת www.sermonsfortheworld.com. וכן, בעזרתו של אלוהים, גם בקרב נגד תיאורית הרוקמניזם השקרית אנחנו ניצחנו!

ואז היה את ריצ׳ארד אוליבאס, שעזב אותנו ולקח איתו 400 חברי קהילה. הדרכתי את אנשינו לקום ולשלם כל חודש 16,000$, בנוסף לכל המעשרות והתרומות שלהם, עד שהבניין הזה ניצל, וכך נעצרה תוכניתו של אוליבאס להרוס את הקהילה שלנו. ושוב פעם, בעזרתו של אלוהים, ניצחנו בקרב ההוא!

אבל היום אנחנו נמצאים בקרב מסוכן יותר – מלחמה חשאית שבסופו של דבר תשמיד כמעט את כל הקהילות שלנו. ובתור משרת המשיח חובתי להזהיר מפניה. היא הורסת ומחריבה את הקהילות שלנו. זו תורת שקר בשם לודקיניזם. לשיטתה, הקהילות שלנו צריכות להפסיק לקיים אסיפות ביום ראשון בערב. אנחנו צריכים ״להילחם״ (יהודה 3) בתורת השקר הזו. אנחנו צריכים להיאבק בה בכל כוחינו.

במתי כ״ה 5 ישוע נתן תיאור מדיוק של מצב הקהילות שלנו. מליוני אוונגליסטים ופונדמנטליסטים נמים וישנים. ביאתו השניה של המשיח הולכת ומתקרבת משנה לשנה, אבל הקהילות שלנו ישנות! אנחנו רואים עוד קהילות שמפסיקות לקיים אסיפות ביום ראשון בערב. אין לי ספק שזה אחד מסימני אחרית הימים – הקהילות הנמות סוגרות את שעריהן – ככל שהעידן מתקרב לקיצו – והעולם שאנחנו מכירים יגיע לסופו. ישוע אמר,

״וכאשר אחר החתן לבוא, ותנומנה כולן, ותרדמנה״ (מתי כ״ה 5).

גם אם נראה שהנבואה מכוונה נגדינו – אנחנו נילחם – ויהיו כאלה שישמעו וייוושעו.

הפסקת קיומן של אסיפות הערב בימי ראשון הוא הטרנד האחרון בקרב הבפטיסטים וכל הזרמים האחרים. בפטיסטים-דרומיים, בפטיסטים בלתי-תלויים, קהילות BBFI ״מתקדמות״ ואפילו כמה מהקהילות הפונדמנטליסטיות של בוב ג׳ונס, מקצה אחד של ארה״ב ועד הקצה השני – כולם סוגרים את שעריהם אחרי אסיפת הבוקר בימי ראשון. אסיפת הערב בימי ראשון הופכות מהר מאוד להיות נחלת העבר.

זה חושף את המחלה הכרונית של הקהילות שלנו. וזה בטח לא סימן טוב. כמו שקורה בכל מחלה כרונית, הרופא לא ימליץ על שום טיפול עד לביצוע דיאגנוזה מדויקת למחלה. בדרשה הזו, אני אעשה לפציינט (הקהילות שמפסיקות לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון) דיאגנוזה, כמו רופא, אנתח את הגורמים למחלה – וגם אציע מזור – תרופה וטיפול. אפשר לנתח את המחלה של הקהילות האלה בארבע דרכים.

I. דבר ראשון, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון בקהילות שלנו הוא בסך הכל האירוע האחרון בשרשרת של הטרנד הפרוטסטנטי.

המתודיסטים התחילו להפסיק לקיים את אסיפות הערב של ימי ראשון בערך ב-1910. הפרסביטריאנים התחילו להפסיק לקיים את אסיפות הערב של ימי ראשון בערך ב-1925. הבפטיסטים האמריקאיים (שנקראו בעבר הבפטיסטים הצפוניים) התחילו להפסיק את אסיפות הערב שלהם בערך בשנת 1945. הבפטיסטים הדרומיים התחילו לעשות את זה בערך בשנת 1985. צריך לזכור, שהמתודיסטים, הפרסביטריאנים והבפטיסטים האמריקאיים האמינו בתנ״ך בדיוק כמו כל קהילה בפטיסטית פונדמנטליסטית, בזמן שמטיפים ״מתקדמים״ מתוכם התחילו עם הטרנד הזה.

תראו מה קורה היום אצל המתודיסטים, הפרסביטריאנים והבפטיסטים האמריקאיים! כמות חברי הקהילה אצלם הולכת ומצטמקת משנה לשנה. משנת 1900 כל שלושת הזרמים האלה איבדו מאות אלפי חברים. אלפי קהילות שלהם נסגרו לחלוטין. הפסקת קיום אסיפות הערב של יום ראשון לא עזרה להם. היא הייתה רק עוד צעד במורד מדרון ההרס החלקלק.

ועדיין יש היום הרבה בפטיסטים בלתי-תלויים שחושבים שהם נמצאים ״בחוד החנית״ של גישה חדשה ומתקדמת, בשעה שהם הולכים באותה דרך שגרמה לחורבן אצל המתודיסטים, הפרסביטריאנים והבפטיסטים האמריקאיים. מטיף בפטיסטי בלתי-תלוי אחד בשם ג׳ים בייז שהתגורר ליד סן דייגו שבקליפורניה, אמר, ״עשיתי צעד קיצוני! הפסקתי לקיים אסיפות ערב בימי ראשון!״ הוא חושב שזה יעזור לקהילה שלו, אבל אני חושב שזה רק יגרום נזק לקהילה שלו. אני מכנה אדם כמו המטיף הזה קוויזלינג – בוגד בעקרונות המשיח! האנשים האלה עושים את מה שעשו בכל קהילות ה״מיינסטרים״ שהזכרתי. הבפטיסטים הדרומיים מאבדים היום 200,000 חברים מידי שנה. אחת הסיבות לכך היא ביטול אסיפות ערב בימי ראשון בקהילות רבות כל כך.

ווינסטון צ׳רצ׳יל אמר פעם, ״תלמדו היסטוריה! תלמדו היסטוריה!״ הוא אמר, ״ככל שתרחיקו להביט לאחור, כן תוכלו להביט קדימה״. בגלל זה כל כך חשוב לדעת מה קרה לקהילות ה״מיינסטרימיות״ של הפרוטסטנטים והבפטיסטים אחרי שהם התחילו לוותר על אסיפות הערב בימי ראשון. חשוב להבין איך זה קירב את קיצן, התפוררותן, ובסופו של דבר, את מותן.

היום הקהילות ה״מיינסטרימיות״ המסורתיות הן בקושי שריד למה שהן היו בעבר. הן התחילו בכך שויתרו על אסיפות התפילה. אחר כך הן ויתרו על אסיפות הערב. עכשיו הן מוותרות על הרוח! זו תהיה התוצאה הבלתי נמנעת אצל הבפטיסטים ואצל כל האחרים שילכו היום באותה דרך.

II. דבר שני, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון בקהילות שלנו הוא אחד הגורמים ל״דסיז׳יוניזם״.

כפי שהראינו בספרינו טודייז אפוסטאסי, באמצע המאה ה-19 הפך צ׳ארלס ג׳. פיני את הדסיז׳יוניזם לפופולרי בקרב הקהילות הפרוטסטנטיות והבפטיסטיות. ה״דסיז׳יוניזם״ של פיני החליף את הישועה התנ״כית, שבאה לידי ביטוי בפעולת אלוהים בליבו של האדם, ברעיון שאדם נושע בכך שהוא מקבל החלטה מלאכותית ״עבור המשיח״. תפילות גרידא או תגובה פיזית תפסו את מקומה של התפישה הותיקה על הישועה התנ״כית. כתוצאה מכך, הקהילות הפרוטסטנטיות והבפטיסטיות התמלאו מהר מאוד במליוני חברי קהילה אובדים. אנשים לא-נושעים לא רוצים לבוא לקהילה פעמיים ביום ראשון – אז אסיפות הערב בימי ראשון נעלמו מהקהילות האלה עשורים ספורים אחרי שאימצו את גישתו של פיני. אנשים לא-נושעים לא יבואו ביום ראשון בערב! אותו הדבר בדיוק מתרחש עכשיו בקהילות ה״קונסרבטיביות״ בארה״ב.

לא משנה באיזו קהילה בפטיסטית הייתי בצעירותי, אף פעם לא היה מצב שבו כולם הגיעו לאסיפת הערב ביום ראשון. תמיד הבנו שאלה שפחות מחויבים או שאף פעם לא נושעו באמת, לא יהיו שם. אבל בכל זאת המשכנו לקיים את האסיפות. אסיפות הערב בימי ראשון בתקופת נעוריי היו תמיד האסיפות הכי טובות. השירה הייתה טובה יותר. הדרשות היו חזקות יותר. זה היה ככה בגלל שחברי הקהילה האובדים לא היו שם כדי לגרור מטה את רוחם של כל השאר. זה מה שאני חושב בפרספקטיבה של שישים שנה.

בקהילה שלנו כולם מגיעים גם בראשון בערב. אני מאמין שזה כך בגלל שהם חונכו לעשות זאת. אבל אני גם מאמין שזו תוצאה של הדאגה הקפדנית שלנו לוודא שכל אדם נושע באמת לפני שהוא הופך להיות חבר בקהילה שלנו. אני מעדיף לחכות שאדם ייוושע באמת מאשר למהר ולהטביל עוד אדם אובד, אדם שלא יבוא לקהילה ביום ראשון בערב!

ה״דסיז׳יוניזם״ מילא את שורות הקהילות שלנו באנשים אובדים – ועכשיו אנחנו משלמים על כך את המחיר. הם לא רוצים לבוא בימי ראשון בערב בגלל שהם לא נושעו! זו אחת הסיבות לכך שבשנתיים האחרונות הבפטיסטים הדרומיים איבדו קרוב לשני מיליון חברי קהילה!

III. דבר שלישי, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון מביא לתוצאות בלתי-צפויות.

אני בטוח שיש הרבה יותר השלכות שליליות ממה שתיכף אמנה. אבל הנה כמה השלכות שחשבתי עליהן.

1.  קהילות שמפסיקות לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון פותחות את הדלת לאנשיהן לבקר בקהילות אחרות שעלולות לגרום להן לסטות מדרך הישר. מטיף אחד, שהפסיק לאחרונה לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון, אמר, ״עכשיו יש לי זמן פנוי ללכת לקהילות אחרות״. הוא חשב שזה נפלא שעכשיו הוא יכול ללכת לשמוע דוברים אחרים בערבים של יום ראשון. אבל אני חשבתי, ״ומה יהיה עם האנשים שלו? הוא לא חושב שגם לכמה מהם יהיה רעיון דומה?״ ומה יקרה לאנשים האלה? זכרו, האנשים הכי טובים עדיין ירצו לבוא לאסיפות הערב בימי ראשון. אבל לאן הם ילכו? האם ילכו לקהילה הכריזמטית בהמשך הרחוב? האם יוסטו מדרך הישר על ידי מורה תנ״ך ניאו-אוונגליסטי עם מסר ״חכם״, שהקהילה שלו נמצאת ממש מעבר לפינה? אני אומר שלחלקם זה יקרה – ואם נפסיק לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון נאבד חלק מהאנשים הכי טובים שלנו.

2.  קהילות שמפסיקות לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון מאבדות את אחת הזדמנויות הבישור הגדולות ביותר של השבוע. מטיף אחד סיפר לי על קהילה שהפסיקה לקיים אסיפות ערב בימי ראשון. כתחליף, הם חילקו לאנשים סנדויצ׳ים אחרי אסיפת הבוקר ואחר כך החזירו אותם לאודיטוריום לאסיפה נוספת. כך האנשים חזרו הביתה בימי ראשון בשעה 2 אחר הצהריים. ״הם מקבלים מספיק תנ״ך״, הוא אמר לי. אבל האם ״לתת להם עוד תנ״ך״ היא המטרה היחידה באסיפות הערב בימי ראשון? ממש לא! במשך שנים רבות היו קהילות טובות שהפכו את אסיפת הערב של יום ראשון לאסיפות בישור. אני מאמין שזו הייתה אחת מנקודות החוזקה של הקהילות הבפטיסטיות בעבר. היו מעודדים את האנשים להביא איתם את קרובי המשפחה, החברים והמכרים האובדים שלהם, כדי לשמוע את הבשורה בערבים של יום ראשון. זה פינה לאנשים הטובים את כל אחר-הצהריים של יום ראשון כדי ״להכין״ את האדם האובד לאסיפת הערב. אפשר לתת לאנשים ארוחה אחרי אסיפת הבוקר ואחר כך עוד שיעור תנ״ך, אבל זה הורס את הבישור שעזר לבנות את הקהילות הבפטיסיות שלנו בערבים של יום ראשון! רועה קהילה אחד שהוא ידיד שלי סיפר לי איך אחד האנשים החזקים שאצלו בקהילה הגיע לאמונה בזכות זה שהוא ״קפץ״ לאסיפת הערב של יום ראשון, כשהיה עדיין אדם אובד. כמה אנשים כאלה נפספס אם נאבד את הזדמנות הבישור הגדולה הזו, בכך שנפסיק לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון?

3.  קהילות שמפסיקות לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון מפספסות הזדמנות אדירה לגעת ולתלמד את הצעירים. הצעירים רוצים לצאת לבלות בערב. זכרו, שביטול אסיפות הערב בימי ראשון תמצא חן רק בעיני האנשים המבוגרים, שרוצים להיות בבית, לצפות בטלוויזיה וללכת לישון מוקדם. לרב מדובר באנשים נשואים ובאנשים מבוגרים שלא רוצים את אסיפות הערב בימי ראשון. אבל הצעירים לא ידעו מה לעשות עם עצמם. אני מאמין שהקהילה המקומית צריכה להיות ״בית שני״ לבני נוער ולצעירים. אני מאמין שהם העתיד של הקהילה שלנו. האנשים המבוגרים אולי רוצים ללכת הביתה מוקדם. אבל עתיד הקהילה נתון בידי הצעירים. אני מאמין שאסיפות הערב בימי ראשון צריכות להיות בנויות באופן שיותאם לחבר׳ה הצעירים. אם בערבים של יום ראשון יהיו לנו אסיפות מוכוונות-צעירים, נוכל ללכוד את תשומת ליבם, להרוויח אותם למשיח, ולחנך אותם לשירות בקהילה המקומית. מצד שני, אם נבטל את אסיפות הערב בימי ראשון, מהר מאוד באסיפות שלנו יהיו מעט נשים מבוגרות עם שיער שיבה, שמצטופפות בבניין קהילה כמעט-ריק למשך שעה אחת בלבד בבוקר יום ראשון – כמו שקורה בקהילה המתודיסטית שנמצאת מעבר לפינה – שויתרה על אסיפות הערב בימי ראשון לפני 50 או 60 שנה. אני מאמין שקהילות שמוותרות עכשיו על אסיפות הערב בימי ראשון תהיינה באותו מצב בעוד כמה שנים, אלא אם כל יום ראשון בערב נמקד את הלימוד שלנו בצעירים!

IV. דבר רביעי, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון עוצר תחיה אמיתית בקרבינו.

אני יכול רק לחוש את זה, אבל קראתי מספיק על היסטורית התחיות כדי לדעת שלעיתים קרובות הן מתחילות בערב. האמת היא שלרב אלוהים מתחיל תחיות בערבים של יום ראשון!

ד״ר א. וו. טוזר כתב מסר בשם ״נולד אחרי חצות״. שם הוא אמר:

יש אמת לא מבוטלת ברעיון שתחיות מתחילות אחרי חצות, בגלל שתחיות...מגיעות לאלה שממש רוצים אותן...וזה יותר מאפשרי שהנפש הצמאה שדוחפת לחוויה הבלתי-רגילה [של התחיה] מגיעה לשם אחרי חצות (א. וו. טוזר, ״נולד אחרי חצות״, מתוך הטוב ביותר של א. וו. טוזר, לוקט על ידי ווארן וו. ווירסבי, בייקר, 1978, עמ׳ 37-39).

בבקשה אל תזרקו הערה טיפשית על כך שאני אומר שאסיפות הערב שלנו תמיד צריכות להימשך עד חצות.

כן עברתי את החוויה הנדירה והייתי עד ראיה לתחיה קלאסית בשתי קהילות בפטיסטיות, שהסתכמו במאות נושעים. שתי הקהילות קיימו אסיפות ערב שנמשכו אל תוך הלילה. במהלך שלוש שנות תחיה מאלוהים, אחת הקהילות האלה הגדילה את מספר חבריה באלפים ספורים. רבות מהאסיפות נמשכו אל תוך הלילה. הקהילה השניה גדלה ב-500 אנשים נוספים תוך שלושה חודשים. התחיה השניה מאלוהים החלה במהלך אסיפת ערב ביום ראשון. הקהילה הראשונה נהגה לקיים אסיפות ערב בימי ראשון ואסיפות לילה במהלך השבוע. הקהילה הזו חוותה תחיה משמיים!

האם שתי הקהילות האלה היו חוות כאלה תחיות מבורכות אם היו מבטלות את אסיפות הערב בימי ראשון? ממש לא! כפי שאמר ד״ר טוזר, תחיה מגיעה רק ״לאלה שממש רוצים אותה״. אם אנחנו ממש רוצים תחיה, אנחנו לא נבטל את האסיפות שבמהלכן אלוהים שולח תחיות לעיתים קרובות כל כך.

בשנה שעברה אלוהים שלח לקהילה שלנו תחיה בלתי-רגילה. 29 צעירים נושעו במהלך ערבים ספורים – ונשארו בקהילה שלנו בגלל שנושעו באמת. כמעט כל הפגישות האלה התקיימו בערב.

עכשיו אני רוצה לדבר בקצרה לאלה מכם שנמצאים כאן הבוקר הזה ועדיין לא נושעו. האם אתם חרדים מהישועה? האם אתם מרגישים אשמים בגלל החטא שלכם? האם תרצו שישוע יציל אתכם מהחטא ומהגיהנום? אם כן, אני מפציר בכם בכל ליבי לחזור לכאן בערב. ג׳ון קייגן יתן דרשה בנושא ״הקרב על הנפשות האובדות״. זו דרשה שתאתגר אתכם – דרשה שתעזור לכם למצוא את ישוע ולהיוושע מהחטא שלכם, בזכות דמו הקדוש! תפנו את הלו״ז ובואו היום בערב לשמוע את הדרשה הנמרצת של ג׳ון!

אבל למה לחזור עכשיו הביתה מבלי להיוושע? שובו מחטאיכם ובטחו בישוע כבר מעכשיו! ישוע יטהר אתכם מחטאיכם ממש עכשיו, ברגע שתבטחו בו לבדו!

בואו נעמוד ונשיר את שיר מס׳ 7, ״רק הדם״. בזמן שאנחנו שרים, אני רוצה שתבואו קדימה ותכרעו ברך לתפילה. ד״ר קייגן, ג׳ון קייגן ואנוכי נהיה שם כדי לייעץ לכם ולהתפלל אתכם, כדי שאלוהים יקרב אתכם לישוע. כי רק ישוע יכול להושיע אתכם מחטאיכם, בכך שיטהר אתכם בדם ששפך על הצלב למען ישועתכם. בואו בזמן שאנחנו שרים. בואו נעמוד ונשיר את שיר מס׳ 7 ברשימת השירים. השיר הזה הוא ״רק הדם״, והוא השיר השביעי ברשימת השירים.

מי את חטאי יכול למחות? רק דם ישוע;
   מי אותי שלם יכול לעשות? רק דם ישוע.
הו! מה יקר הוא הזרם שעושה אותי לבן כשלג;
   לא מכיר מעיין אחר, רק את דם ישוע.

זאת אראה לסליחה לי – רק את דם ישוע;
   זאת אבקש לטהרה לי – רק את דם ישוע.
הו! מה יקר הוא הזרם שעושה אותי לבן כשלג;
   לא מכיר מעיין אחר, רק את דם ישוע.

מאומה חטא לא יכפר – רק דם ישוע;
   שום דבר טוב שעשיתי – רק דם ישוע.
הו! מה יקר הוא הזרם שעושה אותי לבן כשלג;
   לא מכיר מעיין אחר, רק את דם ישוע.
(״רק הדם״ מאת רוברט לורי, 1826-1899).


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרודהום: יהודה 1-4.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״הלאה, חיילים משיחיים״ (מאת סאביין ברינג-גולד, 1834-1924)

מתאר

המלחמה על יום ראשון בערב

(דרשה מס׳ 1 בסדרת זעקות הקרב)
THE BATTLE FOR SUNDAY NIGHT
(NUMBER ONE IN A SERIES OF BATTLE CRIES)

מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן

״חביבי, בשוקדי לכתוב אליכם על דבר התשועה האחת לכולנו, הציקתני רוחי לעורר אתכם במכתב, אשר תלחמו לאמונה המסורה פעם אחת לקדושים״ (יהודה 3).

(מתי כ״ה 5)

I.   דבר ראשון, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון בקהילות שלנו הוא בסך הכל
האירוע האחרון בשרשרת של הטרנד הפרוטסטנטי.

II.  דבר שני, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון בקהילות שלנו הוא אחד הגורמים
ל״דסיז׳יוניזם״.

III. דבר שלישי, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון מביא לתוצאות בלתי-צפויות.

IV. דבר רביעי, ביטול אסיפות הערב של ימי ראשון עוצר תחיה אמיתית בקרבינו.