Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-39 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


חזון לתחיה

A VISION OF REVIVAL
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בערב יום אדוני, ה-3 ביולי, 2016
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Evening, July 3, 2016

בואו נפתח יחד בישעיהו ס"ד 1. זה בעמוד 768 של תנ"ך הלימוד סקופילד.

"לו קרעת שמיים, ירדת, מפניך הרים נזלו. כקדוח אש המסים, מים תבעה אש, להודיע שמך לצרך, מפניך גוים ירגזו. בעשותך נוראות לא נקוה, ירדת, מפניך הרים נזלו. ומעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה, אלוהים זולתך, יעשה למחכה לו" (ישעיהו ס"ג 19-ס"ד 3).

אמן. אתם יכולים לשבת.

בדרך כלל התחיה מגיעה קודם כל לאלה שכבר נושעו. אבל הם לא באמת מודעים לנוכחות אלוהים בחיים שלהם. הם באים לקהילה מתוך הרגל, אבל הם לא מרגישים את נוכחות אלוהים חיה בתוכם. הם מתפללים, אבל זה מרגיש כמו סתם מילים. הם לא מרגישים שאלוהים באמת שומע אותם. הם לא מרגישים שתפילותיהם מקבלות מענה. הם לא מרגישים שאלוהים שומע אותם. יכול להיות שיהיו להם תפילות נהדרות באסיפות התפילה. התפילות שלהם יכולות להישמע חזקות. אבל אין להם שום שיח פנימי עם אלוהים. הרבה פעמים רואים בתחיה, שאלה שמתפללים בכוח רב הם הראשונים להבין ש"חטאותי[ה]ם, הסתירו פנים מ[ה]ם משמוע" (ישעיהו נ"ט 2).

הרבה פעמים התחיה מתחילה אחרי שמנהיג אחד, שנחשב מאמין טוב, מרגיש שהחטא שלו גרם לו לאבד את התחושה הקדושה והעדינה של נוכחות אלוהים. בעוד רגע אקריא לכם תיאור של תחיה גדולה. איך היא התחילה? היא התחילה באסיפת תפילה בשבת בערב. התפילות שם היו שגרתיות, אבל לא הורגשה נוכחות אלוהים. "ואז רועה קהילה אחד נשבר והחל לבכות. וזה היה דבר מאוד לא שגרתי". הוא התוודה בפני כל הקהילה ש"היה לו לב קשה". בזמן שהוא דיבר עם דמעות בעיניים, תוכחת החטא "התפשטה עד שכל הנוכחים באסיפה התייפחו, קוננו ונאנחו". כל האנשים שם היו נושעים, אבל הווידוי הפומבי של רועה הקהילה גרם להם להבין שגם הלבבות שלהם התקשו. "האסיפה נמשכה עד השעה 2 לפנות בוקר...ורוח הקודש צלחה על כל הנוכחים".

לחלק מהאנשים, שנמצאים פה כבר הרבה שנים, נמאס לשמוע אותי מדבר על נושא התחיה. זה בגלל שאף פעם לא ראיתם תחיה, ולכן אתם לא יודעים מה אנחנו מפסידים. ג'ון קייגן אמר לי שאני רוצה תחיה בגלל שאפשר "לטעום ממנה". ראיתי תחיה, אהבתי את ה"טעם" ונשארתי עם טעם של עוד. אתם אף פעם לא טעמתם ממנה, ולכן אתם חושבים, "על מה רועה הקהילה מדבר? למה הוא כל הזמן מדבר על תחיה?" אם אי-פעם תטעמו ממנה, גם אתם תרצו. אתם תתגעגעו אליה. אתם תייחלו לנוכחות אלוהים בקרבנו.

היום בבוקר לימדתי על "המשכן הבפטיסטי החדש". אבל לא נוכל ליצור קהילה חדש אם נשנה רק כמה דברים בודדים, ונתקן את "המנגנון" של הקהילה. אנחנו צריכים שיהיו לנו חיים חדשים! ורק אלוהים נותן חיים חדשים. ד"ר א. וו. טוזר אמר, "אלוהים מציע חיים, אבל לא חיים ישנים שעברו מקצה שיפורים. הוא מציע חיים אחרי מוות...חיים שבהם אנחנו תמיד ולחלוטין תלויים באלוהים, כי הוא מקור ומעיין החיים". כל עוד הלבבות שלנו לא יעברו שיפוץ, חידוש, תיקון והחייאה מחדש על ידי רוח הקודש, לא נוכל לקבל משכן בפטיסטי "חדש". יש מילה אחת שמתארת את זה. והמילה היא תחיה! תחיה היא מה שישעיהו התפלל עבורו בטקסט שלנו,

"לו קרעת שמיים, ירדת, מפניך הרים נזלו. כקדוח אש המסים, מים תבעה אש, להודיע שמך לצרך, מפניך גוים ירגזו. בעשותך נוראות לא נקוה, ירדת, מפניך הרים נזלו. ומעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה, אלוהים זולתך, יעשה למחכה לו" (ישעיהו ס"ג 19-ס"ד 3).

אני לא יכול להפסיק לשיר את "מלא את כל חזוני". אני שר אותו בזמן שאני הולך בפארק ומתפלל. אני שר אותו בזמן שאני מכין דרשה. אני מוצא את עצמי מזמזם אותו לאורך כל היום. זה הדבר האחרון שאני שר לעצמי בלילה כשאני הולך לישון,

מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני,
   עד שרוחי תזרח בתפארתך.
מלא את כל חזוני, שאראה
   את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי
("מלא את כל חזוני" מאת אויס בורגסון כריסטיאנסן, 1895-1985).

בואו נעמוד ונשיר יחד את הפזמון.

מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני,
   עד שרוחי תזרח בתפארתך.
מלא את כל חזוני, שאראה
   את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.

אתם יכולים לשבת.

ישעיהו התפלל, "לו קרעת שמיים, ירדת, מפניך הרים נזלו" (ישעיהו ס"ג 19). ד"ר לויד-ג'ונס הדביק לזה את הכינוי "התפילה האולטימטיבית לתחיה" (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, תחיה, קרוסוויי בוקס, מהדורת 1992, עמ' 305).

אני מאוד מצטער שלא שמרתי את מגזין התחיה שהגיע לקהילה שלי, הקהילה הבפטיסטית הסינית הראשונה של לוס אנג'לס. זה היה נותן לכם הצצה לנושאים שצריך להתפלל עבורם. לדאבוני הרב, גם לא שמרתי את התיאור של זה. הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות זה לתאר לכם תחיה אחרת, שהייתה די דומה לתחיה הגדולה שראיתי בקהילה הסינית בסוף שנות ה-60. את התיאור הזה הביא רב' דיויד דיויס בשנת 1989. אביא לפניכם קטעים ממנו. רב' דיויס אמר,

      ...זה לא קמפיין בישור וגם לא סערה. תחיה זה כשאלוהים יורד עם נוכחותו.

הוא אמר,

      הנהגתי מספר קהילות באזור שלנו. הן היו קהילות עסוקות עם המון פעילות. היו לנו הרבה אסיפות...אבל האנשים החלו להתקרר; התשוקה שלהם לבוא לאסיפות ירדה. אין שום פקפוק בישועה ובחזרה שלהם בתשובה, אבל היה חסר שם משהו. מטיף אחד אמר לי, "אנחנו נראים טוב כלפי חוץ" [הערה שלי: נכון שלפעמים אתם מרגישים שמשהו חסר באסיפות שלנו?]
      היה מישהו שהפציר במנהיגים להקדיש יום אחד שלם בחודש לטובת תפילה. וכך עשינו. היו בינינו כמה אנשים שהחלו להרגיש שלא הייתה לנו את אש אלוהים. הבנו שהיו בינינו יחסים לא-טובים, ויישרנו את ההדורים.
בפועל, התחיה החלה במהלך אסיפת לימוד תנ"ך ותפילה ביום שבת בלילה. במשך זמן מסויים הלימוד היה מתוך ספר מעשי השליחים, כשהנושא העיקרי היה השתחוויה לאלוהים בקהילה הראשונה. המטיפים היו מודאגים מהיעדר החופש בתפילה ומהקרירות באסיפות. ואז אחד מרועי הקהילה נשבר והחל לבכות. זה היה דבר מאוד לא-שגרתי. הוא הסביר שהיה לו לב קשה, ובזמן שדיבר, תוכחת החטא התפשטה – עד שכל הנוכחים באסיפה התייפחו, קוננו ונאנחו ואף זעקו. אנשים נפלו על פניהם תוך שהם בוכים ומתפללים. נזכרתי במילות התפילה שספורג'ן התפלל, "אדון, שלח לנו תקופה של אי-סדר נהדר". המנהיגים ניסו להרגיע את כולם, אבל ללא הועיל, והאסיפה נמשכה עד 2 לפנות בוקר.
      אחי שמע על התחיה והתנגד לה בגלל שהיא נראתה לו כריגוש מוגזם. הוא התפלל עבור תחיה, והוא אמר לאלוהים שזה לא מה שהוא רצה. ואז אלוהים דיבר אליו על אש התחיה שהתקררה שבגלל לב האבן חסר האמונה. וברגע ההוא רוח הקודש צלחה על הנוכחים באסיפה. [הערה שלי: זה קורה כשאלוהים נכנס לתמונה ונוצר מה שספורג'ן מכנה "אי-סדר נהדר"].

רב' דיויס אמר,

      עכשיו הגיע תורי לפקפק. הטריד אותי כשאחי השתמש במילים קיצוניות כדי לתאר את מה שקרה. אבל תחיה היא תמיד שונה, בגלל שאינה מאורגנת על ידי בני האדם. תחיה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים למרחקים של מאות ק"מ, כך שהיא נוגעת גם בקהילות אחרות.
      מטיף צעיר אחד נתן דרשה חזקה, אבל כלום לא קרה. אז שרתי את השיר האחרון וסגרתי את האסיפה בתפילה. בזמן שהאנשים עזבו, מורה צעיר אחד הגיע והתיישב מקדימה. הוא רעד בצורה בלתי-נשלטת והתייפח. בחורה צעירה אחת צעקה, "מה אעשה? מה אעשה? אני הולכת לגיהנום!" אנשים החלו לחזור לקהילה בריצה. הבחורה הזו הייתה ידועה בתור משיחית טובה. אבל היא קיבלה תוכחה על חטא של רמאות. הבחור הצעיר היה אשם בקנאה, דבר פעוט יחסית לחטאים אחרים, אבל זה החריד אותו.
      בזמן שדיברתי עם האנשים שזעקו לעזרה, אמרו לי שאשתי צריכה אותי בבית. מצאתי על הרצפה בחור משיחי טוב שהיה מיוסר, וזעק שוב ושוב, "מה אעשה? מה אעשה?" אחרי זמן-מה הוא התוודה באוזנינו על חטאיו ואמר בשמחה, "ליבי נקי בזכות דם ישוע". כולנו חזרנו לאסיפה נוספת בקהילה. למחרת היה יום של וידוי פומבי ויישור ההדורים אחד עם השני. לפתע אלוהים ירד וקיבלנו ביקור שמיימי.
      אנחנו לא היינו בשליטה. אלוהים היה בשליטה, והכל היה בסדר המושלם. שמתי לב שביום הראשון הושפעו מנהיגי הקהילה. ביום השני עובדי הקהילה באו תחת תוכחת החטא. ביום השלישי הייתה זו האישה, ביום הרביעי הילדים מבית-הספר, ביום החמישי הילדות מבית-הספר. המטיפים היו כמו צופים במחזה, צופים באלוהים בפעולה.
      בזמן הזה התחיה התרחשה בקרב אנשים שכבר נושעו בעבר. מעט מאוד לא-משיחים נושעו בחודשיים-שלושה הראשונים. אלוהים קודם כל טיהר את הקהילה. הלבבות נבחנו. לחלק מהאנשים היו חטאים שהוסתרו במשך שנים רבות; והם הרגישו שאין טעם להסתיר אותם יותר. אלוהים טיפל בכאב בכל אחד ואחד. מטיף גדול וחזק אחד פכר את ידיו בחוזקה, ודמעות זלגו במורד פניו. הבחור הזה הדריך אנשים רבים למשיח. אבל היה לו חטא להתוודות עליו, ולא היה לו שלום בלב עד שעמד והתוודה עליו בפני כל הקהילה. מילותיו היו כמכת חשמל, ואנשים נפלו לרצפה והתוודו. בזמן הזה כל העיירה דיברה על אלוהים. [הערה שלי: כשהמשיחיים נפתחים ואמתיים אחד עם השני, זה מרשים את האובדים].
      לפעמים וידוי יכול להיות דבר נורא, ואלה שלא רצו להתוודות בפומבי על חטאיהם סובלים הכי הרבה. אדם אחד נפטר. אישה אחת הרגישה שהיא עלולה להשתגע תחת תוכחת החטא, אם לא תתוודה בפומבי על חטאיה. זה המחיר שנדרשו לשלם אלה שניסו להסתיר את חטאיהם, והתנגדו לאלוהים. התופעה חלפה, אבל הפרי שנשאר מהתחיה הוא קדושה, עדינות, אהבה לתנ"ך ולתפילה, התרוממות רוח של האדם ופעולה של המשיח. [הערה שלי: כאשר המשיחיים מסירים את המסכות שלהם ונהיים אמתיים אחד עם השני, זה יוצר עדינות ואהבה חדשה בקהילה. קנאות ישנות, פחדים ודעות קדומות מוחלפים על ידי חמלה אמתית ואהבה עדינה].
      כולם הגיעו לאסיפות, שנמשכו שעות ארוכות. זה לא היה דבר בלתי רגיל שאסיפה תתחיל ב-6:30 בבוקר ותימשך עד הצהריים. האנשים דיברו בלחש, בגלל שהרגישו שאלוהים כל כך קרוב. אחד הבחורים אמר, "נראה כאילו נוכחות אלוהים עוטפת אותנו". נכחתי באסיפות שבהן אלוהים היה כל כך קרוב, שבקושי העזת לשבת על כסא. נזכרתי בציטוט מאיוב מ"ב 5, "לשמע אוזן שמעתיך; ועתה, עיני ראתך".
      האנשים התפללו כמו שלא התפללו מעולם. תפילה סימולטנית היה דבר נפוץ בתחיה, אבל היא מעולם לא נראתה פרועה או שלא במקומה. הייתה לאנשים גם תשוקה לבישור. אנשים נושעו במאות ובאלפים. [הערה שלי: ראיתי את זה קורה בשתי תחיות].

רב' דיויס אמר,

      האם זה החזיק מעמד? במשך 18 חודשים ניהלתי יומן, ובסופם כוח אלוהים עדיין היה שם. 30 שנים אחרי, מנהיגי הקהילה הם אלה שהתברכו מהתחיה. אבל עכשיו יש דור חדש שצריך תחיה משלו – בגלל ש"קם דור אחר אחריהם, אשר לא ידעו את ה', וגם את המעשה אשר עשה לישראל" (שופטים ב' 10). אבל אתם לא יכולים להתפלל לתחיה בקהילה שלכם אלא אם אתם רוצים שהיא תבוא גם אליכם באופן אישי – אלא אם "[נתוודה] עוונותי[נו] איש לפני רעהו, ו[נתפלל] איש בעד רעהו" (יעקב ה' 16).

זהו תיאור מפי רב' דיויד דיויס. בחלק מהמקומות ניסחתי אותו בצורה אחרת, והשמטתי מילים אחדות להבנה קלה יותר, שצוטטו מבריאן ה. אדוארס, תחיה! אנשים שמלאים באלוהים, אוונגליקל פרס, מהדורת 1991, עמ' 258-262.

רב' דיויס אמר, "כשאלוהים בא בכוח תחיה, זה שונה מכל מה שתוכלו לדמיין...תחיה זה כשאלוהים יורד בנוכחותו. היא החלה כאשר אחד המנהיגים בקהילה נשבר והחל לבכות. הוא הסביר שהיה לו לב קשה, ובזמן שדיבר, תוכחת החטא התפשטה, עד שכל הנוכחים באסיפה, שכבר נושעו בעבר, התייפחו, קוננו ונאנחו. האנשים בכו והתפללו, והאסיפה נמשכה עד 2 לפנות בוקר".

זה היה ממש דומה לתחיה שאני ראיתי בקהילה הבפטיסטית הסינית הראשונה בסוף שנות ה-60. המאפיינים העיקריים של התחיה היו הדמעות, התפילות והווידוי הגלוי על החטאים בפני כל הקהילה. זה היה מאוד שונה מהאסיפות של הכריזמטים או הפנטקוסטלים. לא היו שם "לשונות" או רפואה או מוזיקה מיוחדת. לא היה שם "הלל". זה היה פשוט וידוי פומבי על חטאים, בכי, ואנשים שביקשו סליחה אחד מהשני. כעבור מספר שבועות הרבה אנשים ללא-קהילה באו ונושעו. ג'ון קייגן שאל אותי איך האובדים הגיעו לשם. היה לי קשה לענות. האנשים פשוט הביאו איתם את החברים ואת בני המשפחה. לא היו הסעות. זה פשוט קרה מעצמו. בסופו של דבר לקהילה הסינית הגיעו קרוב ל-2000 אנשים, שנושעו, נטבלו והפכו להיות חברי קהילה חזקים. מאות מהם עדיין נמצאים כאן היום! ארבע קהילות חדשות נולדו כתוצאה מפעולת רוח הקודש.

"לו קרעת שמיים, ירדת, מפניך הרים נזלו. כקדוח אש המסים, מים תבעה אש, להודיע שמך לצרך, מפניך גוים ירגזו. בעשותך נוראות לא נקוה, ירדת, מפניך הרים נזלו" (ישעיהו ס"ג 19-ס"ד 2).

בואו נקום ונשיר את שיר מספר שמונה.

מושיע, אני מתפלל, מלא את כל חזוני,
   תן לי רק לראות את ישוע היום;
גם כי תובילני בגיא,
   תפארתך שאינה דוהה תנחני.
מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני,
   עד שרוחי תזרח בתפארתך.
מלא את כל חזוני, שאראה
   את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.

מלא את כל חזוני, מלא כל רצון
   עשה שתפארתך לנפשי תשמש השראה
עם שלמותך ואהבתך
   הצף את דרכי באור ממרום.
מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני,
   עד שרוחי תזרח בתפארתך.
מלא את כל חזוני, שאראה
   את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.

מלא את כל חזוני, רוקן מחטא
   אשר מאפיל על האור שזורח בפנים.
תן לי לראות את פניך המבורכים,
   לשמח נפשי בחסדך האינסופי.
מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני,
   עד שרוחי תזרח בתפארתך.
מלא את כל חזוני, שאראה
   את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.
("מלא את כל חזוני" מאת אויס בורגסון כריסטיאנסן, 1895-1985).

אל תפסיקו להתפלל שאלוהים ישלח לנו תחיה. אל תפסיקו להתפלל שאלוהים יקרע את השמיים וירד להיות בקרבנו! אל תפסיקו להתפלל שאלוהים יגרום לנו "[להתוודות] עוונותי[נו] איש לפני רעהו, ו[להתפלל] איש בעד רעהו, למען [נרפא]" מהקרירות שלנו ומהחטאים שלנו (יעקב ה' 16). זה שמאפיין את התחיות שמתרחשות עכשיו בסין ובחלקים אחרים של העולם השלישי. אל תפסיקו להתפלל שאלוהים ירד וירפא את הלבבות שלנו, ויתן לנו משכן בפטיסטי חדש , אוהב יותר וחזק יותר. אני מבקש מאהרון יאנסי ומג'ון קייגן לעמוד ולהדריך אותנו בתפילה שאלוהים ירד להיות בקרבנו. קודם אהרון, ואחר כך ג'ון. עוד מישהו? בואו נעמוד ונתפלל!

ישוע המשיח ירד לארץ כדי לסבול ולמות על הצלב במקומם של החוטאים. אם עדיין לא נושעתם, עליכם לזנוח את אורח-החיים החוטא והאנוכי שלכם. עליכם להתוודות ולבטוח בישוע, בנו יחידו של אלוהים. רק הוא יכול למחות באמצעות דמו את כל חטאיכם. רק הוא יכול להציל אתכם מלהבות הגיהנום. רק ישוע יכול להושיע אתכם מחטאיכם. אם תרצו לקבל ייעוץ, אנא קבעו פגישה עם ד"ר קייגן ביום חמישי בערב. אתם יכולים להתקשר אליו כדי לקבוע פגישה או לדבר איתו על זה אחרי האסיפה. אמן.


אם הדרשה הזו בירכה אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net. (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: ישעיהו ס"ד 1-3.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"מלא את כל חזוני" (מאת אויס בורגסון כריסטיאנסן, 1895-1985)