Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-39 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


לבוא למלכות השמיים בצרות רבות

ENTERING THE KINGDOM
THROUGH MUCH TRIBULATION
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בבוקר יום אדוני, ה-24 באפריל, 2016
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Morning, April 24, 2016

"ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא, ואחרי העמידם תלמידים הרבה, שבו אל לוסטרא, איקניון ואנטיוכיא. ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אותם לעמוד באמונה, וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 21-22).

לא מזמן שמעתי שני בחורים צעירים שאמרו שאני צריך להפסיק לדבר על הפילוג הגדול שהיה בקהילה שלנו לפני 25 שנים. הם אמרו שאני צריך לדבר על העתיד ולא על הדברים הנוראיים שעברו על האנשים שלנו בעבר. אני תמיד מקשיב לביקורת, במיוחד כשהיא מגיעה מחברים. והבחורים הצעירים האלה הם חברים שלי. אבל הם טועים! לגמרי טועים! האמת שכבר מזמן לא דיברתי על הפילוג הנוראי הזה. ואלוהים הראה לי שאני צריך לדבר עליו שוב ושוב, ושוב – עד שהמסר יחדור לתוך לבכם וישנה את חייכם! ואז אצטרך לדבר על זה ביתר שאת! כן, עוד ועוד, ועוד – שוב ושוב, ושוב!

הסיפור פשוט. היו לנו אז 500 חברי קהילה. אבל היה בקהילה שלנו "מנהיג" אחד שאמר שאני שלילי מדי. הוא אמר שאני דורש מהאנשים יותר מדי.

הוא כינה אותי 'רודן' ו'דיקטטור' בגלל שלימדתי את מה שישוע לימד – "ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי, לא יוכל להיות תלמידי" (לוקס י"ד 27). ואז 400 חברים קהילה קמו ועזבו את הקהילה שלנו, לטובת חיים "נוחים" יותר. מה קרה איתם בהמשך? ובכן, "המנהיג לשעבר" הצליח לשמור רק על 14 או 15 מהם בקהילה ה"נוחה" והקטנה שלו, שהתאספה רק בימי ראשון בבוקר. השאר התפזרו לכל עבר. אין בהם אחד שנהיה למשיחי שמנצח, או שעושה יותר מדי עבור אלוהים. החיים הרוחניים שלהם התייבשו, והתעופפו כמו עלי הסתו. המשיח אמר, "כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו, לא יכשר למלכות האלוהים" (לוקס ט' 62).

כן, אני הולך לדבר על "ה-39", האנשים שהצילו את הבניין הזה. אני הולך לדבר על ה-400 שעזבו את הקהילה וחזרו לעולם! כן! יש כמה ילדי קהילה מרדנים ונסוגים לאחור שאומרים, "הוא אדם זקן עם סרטן שלא אומר הרבה". אל תבנו על זה! אני עדיין לא מת! הבוקר הזה אני שונא אנטינומיאניזם וניו-אוונגליקליזם באותה מידה ששנאתי אותם לפני 40 שנה! כן, שנאה זאת המילה הנכונה. אני שונא אותם! ש-ו-נ-א – שונא! עם שנאה קדושה, כי גם המשיח שונא אותם בעצמו! כתוב בתנ"ך, "שנאו רע ואהבו טוב" (עמוס ה' 15).

המשיח דיבר לניאו-אוונגליסטים הלודקיאנים, האנטינומיאנים והעצלנים – זה מה שהוא אומר, "אקיאך מפי" (חזון יוחנן ג' 16). כן! "אקיא אותך מפי" (ריירי, ניו אמריקן סטנדרט ורז'ן). "אקיא אותך! אקיא אותך! אקיא אותך, ארק אותך, אקיא אותך – מפי!" ד"ר צ'ארלס צ'. ריירי אמר על הפסוק הזה, "קהילה...פושרת, נייטרלית, ומתפשרת מעוררת גועל אצל האדון, ופוגעת במטרתו" (תנ"ך הלימוד של ריירי; הערה על חזון יוחנן ג' 16).

מהי התרופה לפשרנות הלודקיאנית? מהו הטיפול בעצלות ובמרד הניו-אוונגליקלי? הטיפול מופיע בטקסט שלנו,

"כי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 22).

שאל השליח ובר-נבא עוזרו חזרו ללוסטרא, איקניון ואנטיוכיא. הם חזרו לשם כדי ללמד את המשיחיים החדשים שם. ד"ר תומאס הייל נתן על זה כמה הערות. הוא אמר,

      זה לא מספיק לבשר את הבשורה במקום כלשהו רק פעם אחת. צריך גם ללמד את המשיחיים החדשים ולבסס אותם באמונה. וזה מה ששאול ובר-נבא עשו. הם הזהירו את [הנושעים] החדשים באמרם שכדי להיכנס למלכות השמיים עליהם לעבור קשיים. אם ברצונם להיות יורשים עם המשיח, עליהם לסבול עבורו (ד"ר תומאס הייל, הפרשנות השימושית לברית החדשה, שריוט ויקטור פובלישינג, 1997; הערה על מעשי השליחים י"ד 22).

בהערות שלו על פסוק 23, ד"ר הייל הצביע על כך ששאול ובר-נבא לימדו אך ורק משיחיים חדשים. הוא אמר שאפילו ה"זקנים" בקהילות הללו "היו בעצם משיחיים חדשים" (שם, פסוק 23). שאול ובר-נבא לימדו את המאמינים החדשים האלה ש"רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 22). לפי הפרשנות של מתיו הנרי, "לא רק שהם חייבים, אלא אנחנו חייבים: כל מי שיבוא למלכות השמיים צריך לקחת בחשבון שיהיה עליו לצפות לצרות ולרדיפות...יכול להיות שיהיה מישהו שיחשוב שזה דווקא עלול להכניס אותם להלם, או להתיש אותם. אבל לא...זה יעזור לחזק אותם ולתקן אותם עבור המשיח... 'כל מי שיחיה חיי אמונה במשיח ישוע יסבול רדיפות'...כל תלמיד של ישוע צריך לשאת את צלבו" (הפרשנות של מתיו הנרי לתנ"ך כולו; הערה על מעשי השליחים י"ד 22).

ישוע, את צלבי נשאתי, לעזוב הכל וללכת אחריך;
   חסר-כל, בזוי, עזוב, אבל מעתה, אתה תהיה הכל עבורי:
להרוס כל שאיפה טפשית, ביקשתי, קיוויתי וידעתי;
   מה עשיר אני, יש לי את אלוהים ואת מלכות השמיים!
("ישוע, את צלבי לקחתי" מאת הנרי פ. לייט, 1793-1847).

"כי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 22).

I. דבר ראשון, צרת החזרה בתשובה.

זה מופיע בפסוק, "כי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלוהים". המילה שתורגמה מהמקור היווני ל"צרות" היא "תליפסיס". פירושה, "לחץ, חרדה, עומס, דאגה" (סטרונג). חשבו על החזרות בתשובה הטיפוסיות הגדולות בתנ"ך. החזרה של יעקב בתשובה היא אחת מהן.

"וייוותר יעקב לבדו, ויאבק איש עמו, עד עלות השחר...ותקע כף-ירך יעקב, בהאבקו עימו" (בראשית ל"ב 25, 26).

ה"איש" שנאבק ביעקב היה אלוהים הבן, ויעקב אמר, "ראיתי אלהים פנים אל-פנים, ותנצל נפשי. כאשר עבר את פנואל, והוא צולע על ירכו" (בראשית ל"ב 31, 32). יעקב צלע למשך כל שארית חייו, בגלל שנפצע בליל חזרתו בתשובה, שבמהלכו שמו שונה מיעקב לישראל "שפירושו 'הוא נלחם באלוהים'" (תנ"ך הלימוד של ריירי). תחשבו על החזרה שלכם בתשובה. האם לא נלחמתם באלוהים? האם לא היה שום מאבק לפני שהתחלתם לבטוח במשיח?

תחשבו על החזרה של שאול בתשובה. הוא התעמת עם המשיח שאמר לו, "קשה לך לבעוט בדורבנות" (מעשי השליחים ט' 5). ד"ר הנרי מ. מוריס אמר שהוא התנהג כמו "חיה עיקשת, שמתמרדת נגד הכאב שנגרם מהדורבנות ברתמה שלה" (תנ"ך הלימוד של המגן). "והוא חרד ונבעת, ויאמר, 'אדוני, מה-תחפץ ואעשה?'" (מעשי השליחים ט' 6). ואחר כך עברו על שאול שלושה ימים של עיוורון וצום, עד שנושע (מעשי השליחים ט' 17).

אחר כך תקראו על החזרות הגדולות בתשובה בהיסטוריה המשיחית – של אוגוסטין, של לותר, של בוניאן, של ווייטפילד, של ווזלי, של ספורג'ן. ועד שהגיעו לבטוח במושיע – כולם עברו דרך צרות, לחצים, ייסורים, סבל תחת עול החטא וחרדות עמוקות. אתם חושבים שבאמת תוכלו להיוושע ללא שום תחושת לחץ, חרדה וסבל תחת עול החטא שלכם? אתם יכולים לקבל החלטה מלאכותית. אבל אדם לא יכול להיוושע באמת ללא תוכחת חטא. יש בחורים שהשטן מספר להם שהם יהיו חלשים אם יזילו דמעה. אז מתוך "גבריות" הם מתנגדים לתוכחת חטא. זה לא גברי! זו עיקשות מטופשת – להתנגד לרוח אלוהים! להתנגד למשיח שמת על הצלב כדי להושיע אותו. בחור כזה הוא לא יותר טוב ממוסלמי, שחושב שזה גברי לפוצץ ילדים קטנים, לאנוס נשים ולערוף ראשים של בחורים צעירים באמצעות חרב. האם אי-פעם הזלתם דמעה על חטאיכם? אחד כזה אומר, "בחיים לא תגרום לי לעשות את זה". הוא מתרברב, "אתה לא תצליח להחליש אותי. אני לא בכיין!" אני אומר שאחד כזה הוא לא יותר טוב מהשטן – זה שסירב להשתחוות לפני האלוהים הגדול! בחור שמפחד להזיל דמעה על חטאיו הוא בעצם פחדן מבפנים. הוא לא "גב-גבר". הוא גם לא "מאצ'ו". הוא סתם פחדן זב-חוטם שמפחד להתוודות על חטאיו בפני האלוהים הגדול!

"כי רק בצרות רבות [ולבבות מיוסרים וחרדים] בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 22).

II. דבר שני, צרת ההתקדשות.

הצרות הן לא רק חלק מהחזרה בתשובה – הן הכרחיות כדי להפוך להיות משיחי בוגר. שאול השליח אמר,

"הצרה מביאה לידי סבלנות; וסבלנות לידי עמידה בנסיון ועמידה בנסיון לידי תקווה. ותקווה היא לא תביש, כי הוצקה בלבבנו אהבת אלוהים על ידי רוח הקודש הניתן לנו" (רומים ה' 3-5).

אני כלל לא מסכים עם ג'ון מקארת'ור בעניין דם המשיח. הוא ממש לא בכיוון בעניין החשוב הזה! אבל ההערות שלו על רומים ה' 3-5 נכונות לגמרי. הוא אמר, "צרה זו מילה שמשמשת לתאר לחץ, כמו הלחץ שמפעילים כדי לסחוט את המיץ מהזיתים או מהענבים. לא מדובר כאן על הלחצים הרגילים שיש בחיים, אלא בצרות שהן הכרחיות כדי להיות תלמידיו של המשיח...הקשיים הללו מניבים רווח רוחני רב... סבלנות, מילה שמתקשרת לכוח-סבל, היכולת לשאת משקל ולחץ עצומים מבלי להיכנע...המשיחיים יכולים להתהלל בצרות, בגלל הרווח שהן מניבות" (תנ"ך הלימוד של מקארת'ור).

דרך הצרות, הלחצים, הניסיונות ושברון הלב אנחנו נהיים למשיחיים חזקים יותר. כששמעתי את שני הבחורים הצעירים אומרים לי להפסיק לדבר על פילוג אוליבס, ידעתי שזה קולו של השטן ששם להם את המחשבות האלה. ידעתי שהם טעו ובגדול. וזה גרם לי להיות נחוש מתמיד לדבר על הניסיון הנורא שעברו האנשים שלנו כדי להציל את הקהילה הזו. איך אתם בכלל מצפים להפוך להיות משיחיים חזקים, אם אתם לא רוצים לעבור את הניסיונות האלה בעצמכם? את האנשים שהצילו את הקהילה שלנו אנחנו מכנים "ה-39". 39 אנשים סבלו כדי שיהיה לכם את בניין הקהילה הנחמד הזה. הם הקריבו את חייהם עבורכם. איך אתם מעיזים להגיד לי לא לדבר עליהם? איך אתם מעיזים! מעולם לא הקרבתם כלום לאלוהים! אין פלא שאלוהים לא נראה לכם כמו משהו אמיתי! אין פלא שאתם מרגישים רע עם עצמכם, ואיבדתם את אמונתכם וקנאתכם! כדי להיות משיחיים טובים כמו "ה-39", עליכם לעבור דרך צרות. איזה צרות עברו עליכם? שום דבר! זה נראה לכם מובן מאליו שאתם מקבלים הכל בכפית של זהב! אם לא תעברו דרך צרות, נשיאת צלב וקורבנות, אתם לעולם, אבל לעולם, לא תהיו משיחיים חזקים כמו גב' סלזאר, או קלרה דיבוט, או ד"ר קייגן, או בן גריפית', או אבל פרודהום, או מר סונג, או גב' היימרס. לעולם לא תהיו משיחיים טובים אם לא תקריבו את חייכם לישוע המשיח!

חלקכם לא אהב את הדרשה שנתן ד"ר קייגן על החיים שלי בלילה שעבר. חלקכם חשב שהיא הייתה שלילית מדי. "מי היה רוצה לעבור את כל הדבר הזה?", חשבתם לעצמכם. ובכן, אני אומר לכם, שאם לא הייתי עובר את כל זה, הבוקר הזה לא היה עומד כאן בניין קהילה! אם לא הייתי עובר את כל זה, גם לא הייתם יושבים כאן היום! אתם, "ילדי הקהילה", לא הייתם יושבים כאן! אם לא הייתי עובר את כל זה, אתם לא הייתם אפילו קיימים! אני הדרכתי את הוריכם למשיח. אני ערכתי את טקסי החתונות שלהם. הייתי הרועה שלהם בזמן הפילוג הנוראי בקהילה. אם לא הייתי עובר את כל הכאב והסבל הזה, אתם, ילדי הקהילה, לא הייתם אפילו חיים היום!

רק ילד קהילה אחד שלח לי גלויה לרגל יום הולדתי ה-75! כל "ה-39" שלחו לי גלויות ופתקים עם תודות. אבל רק ילד קהילה אחד שלח לי גלויה. הוא ילד שנולד ונושע בקהילה שלנו, ורק הוא, מבין כל ילדי הקהילה, שלח לי גלוית יום-הולדת. ורק הוא כתב את המילים הללו כדי לשמח את ליבי,

ד"ר היימרס היקר,

      יום הולדת 75 שמח. שאלוהים יברך אותך על כל השירות הנאמן שלך לישוע! אני מודה לאלוהים על רועה קהילה כמוך! תודה שאתה נצמד לדבר ולחיים למען ישוע. החיים שלך הם עדות נפלאה עבור ישוע! תודה שאתה מהווה דוגמא למשיחי נאמן. בגלל ישוע, יש לך חיים נפלאים, בגלל שהחיים שלך נוגעים בכל כך הרבה חיים של אנשים אחרים. "התכוננו, בל-תימוטו, והעדיפו בכל עת במעשה אדונינו". ד"ר היימרס, אתה מזכיר לי את הפסוק הזה, ואני מתפלל שהקהילה הזו תשנס את מותניה ותשאף לקחת את החזון שלך ולגרום לו לבעור למען ישוע! שאלוהים יברך אותך וישמור עליך, בשם ישוע, (והוא חתם את שמו). מתחת לשמו הוא שם את הראשונה ליוחנן ב' 17,

"והעולם עבור יעבור עם תאוותיו, והעושה רצון אלוהים יעמוד לעד".

אני לא כועס על שאר הילדים. בכלל לא. אני רק דואג לנפשות שלכם. אני רק מתפלל עבורכם, לפעמים על הלילה. אני דואג לכם בגלל שאני יודע,

"כי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 22).

אני יודע שאם אינכם מוקירים את "ה-39" – אם אתם לא אוהבים אותם והולכים בעקבות הדוגמא של ההקרבה העצמית – לעולם לא תהיו חלק מהקהילה הגדולה שראיתי בחלומות ובחזיונות שלי. אדם שמקשה את עורפו ואומר, "לעולם לא אעשה את זה", הוא אדם שמסתכן בכך שלא ייכנס למלכות אלוהים. כתוב בתנ"ך, "איש תוכחות מקשה-עורף; פתע ישבר, ואין מרפא" (משלי כ"ט 1). ישוע אמר,

"זכרה אפוא אי מזה נפלת, ושובה ועשה כמעשיך הראשונים; ואם לא, הנני בא עליך מהר, והדפתי מנורתך ממקומה, אם לא תשוב" (חזון יוחנן ב' 5).

בואו נעמוד ונשיר את שיר מס' 3 בדף השירים שלכם.

הכל לישוע! הכל לישוע! כל הכוחות שהשתחררו בי;
   כל מחשבותיי ומילותיי ומעשיי, כל ימיי וכל שעותיי.
הכל לישוע! הכל לישוע! כל ימיי וכל שעותיי;
   הכל לישוע! הכל לישוע! כל ימיי וכל שעותיי.

תן לידיי את רצונו לעשות, תן לרגליי בדרכיו לרוץ;
   תן לעיניי רק את ישוע לראות, תן לשפתיי תהילתו להגיד;
הכל לישוע! הכל לישוע! תן לשפתיי תהילתו להגיד;
   הכל לישוע! הכל לישוע! תן לשפתיי תהילתו להגיד.

מאז שעיני לישוע נשואות, את כל אשר סביב הפסקתי לראות;
   כה מרותקות עיני רוחי, אל הצלוב מביטות.
הכל לישוע! הכל לישוע! אל הצלוב מביטות;
   הכל לישוע! הכל לישוע! אל הצלוב מביטות.
("הכל לישוע" מאת מרי ד. ג'יימס, 1810-1883).

המשיח מת על הצלב כדי לשלם עבור החטאים שלכם. הוא שפך את דמו כדי לטהר אתכם מכל חטא. הוא קם מן המתים כדי לתת לכם חיי נצח. עכשיו הוא נמצא למעלה, בגן עדן, לימין האלוהים. כאשר אתם שבים מחטאיכם ובוטחים בישוע, הוא מיד מושיע אתכם. אם תרצו לדבר איתנו על ישועה, לכו בבקשה עכשיו בעקבות ד"ר קייגן לקצה האודיטוריום. אמן.


אם הדרשה הזו בירכה אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net. (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרודהום: מעשי השליחים י"ד 19-23.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"חי למען ישוע" (מאת תומאס א. צ'ישולם, 1866-1960).

מתאר

לבוא למלכות השמיים בצרות רבות

ENTERING THE KINGDOM
THROUGH MUCH TRIBULATION

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן

"ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא, ואחרי העמידם תלמידים הרבה, שבו אל לוסטרא, איקניון ואנטיוכיא. ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אותם לעמוד באמונה, וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 21-22).

(לוקס י"ד 27; ט' 62; עמוס ה' 15; חזון יוחנן ג' 16)

I.   דבר ראשון, צרת החזרה בתשובה, בראשית כ"ב 24, 25, 30, 31;
מעשי השליחים ט' 5, 6, 17.

II.  דבר שני, צרת ההתקדשות, רומים ה' 3-5; הראשונה ליוחנן ב' 17;
משלי כ"ט 1; חזון יוחנן ב' 5.