Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-39 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


הסוד של הקהילה הראשונה
מסתכם בשלוש מילים!

THREE WORDS GIVE THE SECRET
OF THE EARLY CHURCH!
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
ביום ראשון בערב, ה-19 בנובמבר, 2017
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Evening, November 19, 2017

״ויום יום היו שוקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית, ויאכלו מזונם בגילה ובתום לבב, וישבחו את האלוהים, וימצאו חן בעיני כל העם. והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים״ (מעשי השליחים ב׳ 46, 47).

הקהילות היום מתפרקות וגוססות. יותר מ-%88 מהצעירים בגילאי 16 עד 30 נוטשים אותן. עורך הסקרים המפורסם ג׳ורג׳ ברנה אומר לנו את זה כבר שנים. לפי The Southern Baptist Council on Family Life, ״%88 מהילדים שגדלו בבתים משיחיים עוזבים את הקהילה [בערך] בגיל 18, לבלי שוב״ (Baptist Press, ה-12 ביוני 2002). בנוסף, זה לא סוד שהקהילות מתקשות להרוויח צעירים מהעולם. ד״ר ג׳יימס דובסון אמר, ״%80 מהגידול בקהילות נובע מניודים של חברי קהילה״ (״Focus on the Family Newsletter״, אוגוסט 2002). סופר משיחי בשם ג׳ן הטמייקר כתב, ״לא רק שאנחנו לא מסוגלים למשוך אנשים חדשים [לקהילה], אנחנו גם לא מצליחים לשמור על אלה שכבר יש לנו. בשנה שעברה כמעט לחצי מהקהילות בארה״ב לא הצטרף אפילו אדם אחד כתוצאה מישועה...%94 מהקהילות או לא גדלות או שמאבדות [אנשים] בסביבה אותה הן משרתות...מגמת הירידה כאן ברורה, ובקצב הזה, [׳המשכיות׳ האמונה המשיחית בסכנה]״ (Interrupted: When Jesus Wrecks Your Comfortable Christianity, NavPress, 2014, עמ׳ 79, 80).

הסתכלו על הבפטיסטים הדרומיים. על פי דיווח של קרול פייפס בעיתון ״ California Southern Baptist״, [בשנה שעברה] איבדו הקהילות למעלה מ-200,000 חברים, וזו הירידה השנתית הגדולה ביותר מאז 1881 (המפקד השנתי של הקהילה). כמות הנטבלים נמצאת בצניחה ב-8 מתוך 10 השנים האחרונות, כאשר הכמות בשנה האחרונה הייתה הנמוכה ביותר מאז 1947. ת׳ום רנייר [בכיר ב-SBC] אמר, ׳זה שובר את ליבי שהמוטיב המרכזי בזרם שלנו...הוא נסיגה׳. ד״ר פרנק פייג׳ [עוד בפטיסטי דרומי מוביל] אמר, ׳האמת היא, שיש לנו פחות אנשים בקהילה, שנותנים פחות כסף, בגלל שאנחנו [לא] מרוויחים אנשים למשיח, ואנחנו לא מאמנים אותם בלימוד הרוחני של אדונינו׳. הוא המשיך ואמר, ׳אלוהים, סלח לנו...שאלוהים יעזור לנו להיות רציניים בעניין...התלמידות, כמו שהיו הקהילות של המאה הראשונה׳״ (שם, עמ׳ 4).

המספרים האלה נותנים לנו תמונה קודרת ועצובה של הקהילות בארה״ב. חברי הקהילה נוטשים אותן, והן מתקשות מאוד להרוויח מישהו מהעולם. אפילו קהילות הענק מצליחות להרוויח מספר זעום של אנשים מהעולם האובד.

זו התמונה העצובה של הקהילות שלנו בארה״ב ובעולם המערבי. בואו נשווה את הקהילות שלנו לקהילה הראשונה בספר מעשי השליחים. אקריא שוב את הפסוקים שלנו,

״ויום יום היו שוקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית, ויאכלו מזונם בגילה ובתום לבב, וישבחו את האלוהים, וימצאו חן בעיני כל העם. והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים״ (מעשי השליחים ב׳ 46, 47).

איזה הבדל! הם היו מלאי שמחה! הם נפגשו כל יום! הם היללו את אלוהים ללא הרף! ״והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים״ (מעשי השליחים ב׳ 47).

ד״ר מרטין לויד-ג׳ונס אמר, ״המקום שצריך לפנות אליו הוא ספר מעשי השליחים. זה הטוניק [סם חיזוק], זה המקום המרענן, שבו אנחנו מרגישים את חיי אלוהים הפועמים בקהילה הראשונה״ (Authentic Christianity, כרך 1 (מעשי השליחים א׳-ג׳), The Banner of Truth Trust, עמ׳ 225). זה מרומם את ליבנו לקרוא על השמחה, הקנאה והגבורה של הקהילה הראשונה! קיבלתי השראה מקריאה בספרו של ד״ר מייקל גרין, Evangelism in the Early Church (Eerdmans, מהדורת 2003). אחרי שקראתי בספר הזה, יחד עם קריאה בספר מעשי השליחים, גיליתי שיש בברית החדשה מספר מילים ביוונית ששופכות אור על חיי הקהילות במאה הראשונה.

I. דבר ראשון, המילה היוונית ״קיריוס״.

בעברית פירושה הוא ״אדון״. פירושה ״אדון״, ״בעל בית״, ״שליט״. פטרוס השליח השתמש במילה הזו כאשר דיבר על ישוע במעשי השליחים י׳ 36,

״ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח (והוא אדון הכל)״ (מעשי השליחים י׳ 36).

האזינו לד״ר גרין שמתאר לנו כיצד המשיחיים הראשונים העידו ולימדו על ישוע,

אנחנו רואים אותם מפיצים את הבשורה הטובה על כך שישוע הוא המשיח, או שדרכו ההבטחות העתיקות התמלאו. אנחנו רואים אותם מכריזים את החדשות הטובות על השלום בישוע, על האדנות של ישוע, על הצלב של ישוע, על התחיה של ישוע, או פשוט על ישוע עצמו...המטיפים הקדמונים של הבשורה הטובה עסקו רק בנושא אחד ויחיד, ישוע!... אוריג׳ן (185-254) אמר, ״דבר אחד טוב זה החיים, אבל ישוע הוא החיים. עוד דבר טוב זה אור העולם, אבל ישוע הוא האור. אפשר להגיד את אותו הדבר על האמת, הדלת והתחיה. המושיע שלנו מלמד אותנו שכל הדברים האלה זה הוא עצמו״. אוריג׳ן ״חוזר שוב על הטבע הכריסטוצנטרי [של הבשורה], הן אצל השליחים הראשונים והן אצל אחרים [שלמדו מהם]״... אוריג׳ן נתן את הסיבה המלאה ללימוד המשיחי: ״להנציח את הידע על חיי המשיח בארץ ולהתכונן לביאתו השניה״ (גרין, שם, עמ׳ 80, 81).

המשיחיים הראשונים לא שמעו דרשות מלאכותיות. הם לא שמעו ״פירושים״ משמימים של התנ״ך. מה שהם שמעו באופן קבוע זה את הבשורה – מותו, קבורתו ותחייתו של ה״קיריוס״, האדון ישוע המשיח! ״הוא אדון הכל״ (מעשי השליחים י׳ 36).

היה מישהו מקהילה אחרת שביקר אותי על כך שאני מסיים כל דרשה באזכור מותו ותחייתו של המשיח. חשבתי על זה הרבה זמן. ואז נזכרתי במה שספורג׳ן אמר, ״אני לוקח את הטקסט, מסביר אותו, ומשרטט קו אווירי [קו ישר] לצלב״. בדומה למשיחיים הראשונים, ספורג׳ן היה לגמרי כריסטוצנטרי – מפוקס על ישוע המשיח עצמו, האדון ישוע המשיח! אין ספק שהקהילה הראשונה היטיבה לשיר את השיר הזה,

אתה אדון, אתה אדון,
   אתה קמת מן המתים
ואתה אדון.
   כל ברך תכרע, כל לשון תודה,
שישוע המשיח הוא אדון.
   (״הוא אדון״ מאת מרווין ו. פריי, 1918-1992).

שירו איתי!

אתה אדון, אתה אדון,
   אתה קמת מן המתים
ואתה אדון.
   כל ברך תכרע, כל לשון תודה,
שישוע המשיח הוא אדון.

המילה הראשונה, ״קיריוס״, מראה את מרכזיותו של המשיח במסר שלהם ואת האדון של חייהם! אין פלא ששאול השליח אמר,

״אנחנו משמיעים את המשיח הצלוב״ (הראשונה לקורינתים א׳ 23).

״כי לא אמרתי לדעת בתוככם דבר, בלתי אם ישוע המשיח, והוא הנצלב״ (הראשונה לקורינתים ב׳ 2).

עלינו ללמד באופן קבוע על המשיח הצלוב והקם לתחיה. זה צריך להיות המסר העיקרי שלנו, מאז ומתמיד! אני יודע שרב הקהילות לא ממש עושות את זה. וזו הסיבה העיקרית לכך שהן גוססות היום!

קיצונים מולסמים מזמינים אנשים להצטרף אליהם ולמות. אלפי צעירים מארה״ב ומהעולם המערבי עושים את זה. דאע״ש גרם להם לבוא, לעטות על עצמם חגורות נפץ ולרצוח אנשים. זה לא מה שהאדון ישוע המשיח עושה. הוא קורא לכם לבוא אליו כדי לקבל מתנת חיי עולם. המשיח אמר, ״ואני אתן להן חיי עולם, ולא תאבדנה לנצח״ (יוחנן י׳ 28). והאדון ישוע המשיח קורא לך להיות תלמידו. האדון ישוע המשיח אמר, ״איש כי יחפץ ללכת אחרי, יכחש בעצמו, ונשא את צלבו, והלך אחרי״ (מתי ט״ז 24). המשיח קורא לכם לבוא לקהילה שלנו ולהרוויח נפשות. הוא קורא לכם לעזור לנו להביא אחרים כדי שייוושעו!

אני קורא לצעירים להיות משיחיים רדיקלים! כן, אני רוצה שתהיו רדיקלים! תהיו תלמידים! תהיו רדיקלים בשביל ישוע המשיח – ובשביל הקהילה של האלוהים הכל יכול! בואו ביום ראשון בבוקר. צאו איתנו להרוויח נפשות ביום ראשון אחר הצהריים. תחזרו ביום ראשון בערב. תהיו תלמידים רדיקלים של המשיח!

כוח המשיח הלאה מתקדם;
   צבא אויביו יבריח ובעוז יכם!
קריאת הלל חיל שטן תרעיד;
   ועזוז הרוח שאול אותו יוריד!
חיילי ישוע, לחזית צאו,
   דגל המושיע לפניכם שאו.
   ("חיילי ישוע, לחזית צאו" מאת סבינה ברינג-גולד, 1834-1924).

וזה מוביל אותנו למילה היוונית השניה בברית החדשה.

II. דבר שני, המילה היוונית ״אגפה״.

וו. א. ויין אמר שאגפה היא ״מילה שמאפיינת את האמונה המשיחית״. פירושה אהבה מתוך נתינה עצמית. ישוע השתמש במילה הזו כשדיבר אל התלמידים הראשונים. ישוע אמר,

״מצוה חדשה אני נותן לכם אשר תאהבו איש את אחיו, כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון. בזאת ידעו כולם כי תלמידים אתם לי אם תשכון אהבה ביניכם״ (יוחנן י״ג 34, 35).

במשך שנים רבות היה ד״ר טימות׳י לין הרועה שלי בקהילה הסינית. ד״ר לין אמר,

השליחים קיבלו את מצוות האהבה ישירות מאדונינו, ובהמשך גם קיימו אותה...ללא הרף. כתוצאה מכך, ״תראו איך המשיחיים אוהבים זה את זה!״ הפכה להיות הערת הערכה [מלא-מאמינים]. היום ״לאהוב אחד את השני״ היא סתם סיסמא שקהילות נוהגות לזמזם באופן מלאכותי...[וכך] אלוהים לא יכול להיות שם [איתם]. שאלוהים ירחם עלינו! (ד״ר טימות׳י לין, The Secret of Church Growth, FCBC, 1992, עמ׳ 33).

ד״ר מייקל גרין דיבר על זה בספרו על המאמינים של המאה הראשונה והשניה. ד״ר גרין אמר שהאמונה המשיחית הגיעה לרומאים הפאגאנים, בגלל ה״כוח שהיה לאמינים לאהוב זה את זה״ (ד״ר מייקל גרין, Evangelism in the Early Church, Eerdmans, 2003, עמ׳ 158).

III. דבר שלישי, המילה היוונית ״קוינוניה״.

פירושה הוא התחברות, אירוח חברה, חברה טובה, חברות. התחברות הוא הרחבה של אהבת האגפה לכל אחד בקהילה.

היו מטיפים שאמרו לי שאסור לנו לאפשר ללא-מאמינים להתחבר איתנו. יש היגיון בדבריהם. כתוב בתנ״ך, ״ואל תשתתפו במעשי החושך אשר לא יעשו פרי, כי אם הוכח תוכיחו אותם״ (אפסים ה׳ 11). הפסוק הזה בלבל הרבה אנשים בקהילות אחרות. הם חשבו שפירוש הדבר שעליהם להרחיק את ״ילדי הקהילה״ מהאנשים החדשים. ד״ר ג׳. ורנון מקג׳י העיר על זה הערה נכונה. זה פחות או יותר גם מה שד״ר תומאס הייל אמר, ״שאול אומר שאין לנו מה לקחת חלק [״במעשי החושך״]; הוא לא אומר שאין לנו מה להתחבר [עם אנשים אובדים]... כי אחרי הכל, ישוע עצמו אכל עם חוטאים״ (ד״ר תומאס הייל, The Applied New Testament Commentary, Kingsway Publications, מהדורת 1997, עמ׳ 780; הערה על אפסים ה׳ 11).

אני אוהב את מה שד״ר גרין אומר על הקהילות במאה הראשונה. הוא אמר, ״לא הסתירו ידע מאלה ששאלו; לא מנעו התחברות״ (שם, עמ׳ 218). ״הפאגאנים האובדים הובאו היישר לקהילה, להתחברות, למרות שלא נטבלו במשך שלוש שנים״ (שם).

היום הקהילות הבפטיסטיות שלנו עושות את זה עקום. הן ממהרות להטביל את הצעירים החדשים, אבל לא רוצות שהילדים שלהן יתחברו עימם. הקהילות הראשונות עשו את זה כמו שצריך.

היו לג׳ק היילס שני בניינים. בניין אחד היה עבור הילדים החדשים. הייתה להם אפילו אסיפת הלל נפרדת! אבל הקהילה ה״אמיתית״ נפגשה בבניין המקורי. דאגו להרחיק את ״ילדי הקהילה״ מהילדים החדשים. הם פחדו שהילדים החדשים יקלקלו את הילדים ה״יקרים״ שלהם!

כשהלכתי לקהילה בתור נער, גיליתי שדווקא ילדי הקהילה עשו הכל כדי לקלקל אותי! שמעתי אותם מתכננים לעשות דברים גרועים בהרבה ממה שילדים אובדים בעולם עושים. אז שיטת ההפרדה מהילדים החדשים היא לא לפי התנ״ך, לא כך פעלו הקהילות הראשונות, כשהגיעו למליוני אנשים עבור המשיח!

אני חושב שאנחנו צריכים להיפטר מכמה רעיונות של ״סאנדיי סקול״. הביאו את הילדים הלא-נושעים. תנו להם ארוחה טובה. הזמינו אותם למסיבת יום הולדת. בלו איתם זמן איכות – ״כי אחרי הכל, ישוע עצמו אכל עם חוטאים״ (תומאס הייל, שם). שירו איתי את הפזמון של ״הביאו אותם״!

הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו אותם משדות החטא;
הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו את התועים אל ישוע.
("הביאו אותם" מאת אלכסינה תומאס, המאה ה-19).

המנהיגים הדתיים הזקנים והנרגנים חיפשו פגמים בישוע. מתי היה מוכס. ישוע קרא לו, והוא הלך אחריו. ואז מתי ערך משתה גדול בביתו. ישוע ושני עשר תלמידיו היו שם. מוכסים וחוטאים רבים באו לאכול עם ישוע. המנהיגים הדתיים חשבו שישוע טעה. הם אמרו, ״מדוע יאכל רבכם עם המוכסים והחוטאים?״ ישוע ענה, ״לא באתי לקרוא את הצדיקים, כי אם את החוטאים [לתשובה]״ (מתי ט׳ 13).

המטיפים שחוששים שיהיו אצלם יותר מדי חוטאים צריכים לחשוב על זה! אני אומר, ״הביאו את החוטאים! הביאו ככל שתמצאו! כל המרבה הרי זה משובח!״ הביאו אותם היישר לתוך ההתחברות, כפי שעשה ישוע, כפי שעשתה הקהילה הראשונה! ״הביאו אותם״. שירו את הפזמון!

הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו אותם משדות החטא;
הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו את התועים אל ישוע.

ראו את הקהילה החיה והעוצמתית של המאה הראשונה,

״ויהיו שוקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות [קוינוניה!] והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים״ (מעשי השליחים ב׳ 42, 47).

ג׳ק היילס, בנו הנואף וחתנו הנואף עם בחורה – הם אלה שצריכים להיות בבניין ה״אחר״. הרחיקו אותם כי הם עלולים להזיק לילדים החדשים שעדיין לא נושעו! הרחיקו את ״כלבי״ השירות האלה מהצעירים האובדים! והביאו את הצעירים האובדים ישר לקהילה המרכזית. כן כן, הביאו את האובדים – הרחיקו את הפרושים הבפטיסטים הנואפים ואת הילדים הרעים המקולקלים ב״סנדיי סקול״ שלהם! הביאו את הילדים האובדים, נאכל יחד ארוחת ערב ונחגוג יום הולדת – ונצפה בסרטי פופאי ישנים! אמן! תשמעו את המטיף הזקן הזה, תשירו כמה שירים, תמחאו כפיים ותצעקו ״אמן״ – ותבלו זמן נהדר!

המילים היווניות האלה מעידות בפנינו על קהילה חיה ועצמתית! ״קיריוס״ – אדון – המשיח הוא האדון שלנו! הוא האדון שלנו! בואו לדעת את המשיח, ללכת אחריו המשיח ולאהוב את המשיח בכל לבכם! ״אגפה״ – אהבה משיחית! בואו, אנחנו נאהב אתכם. אנחנו מאוד רוצים שתאהבו אותנו. ההיפים דיברו על ״קומונה של אהבה״. הם כינו את וודסטוק ״קומונה של אהבה״. ה״קומונה של אהבה״ האמתית נמצאת כאן בקהילה! בואו לקומונה האוהבת שלנו! וודסטוק תחוויר ביחס אלינו ותיראה כמו פיקניק של ״סנדיי סקול״! יש גם את המילה ״קיונוניה״. פירושה התחברות, ידידות, חברות, חברה טובה! קיונוניה היא התחברות. התחברות היא בעצם ״אגפה״ בקהילה המקומית!

אנחנו פה! אנחנו מחכים לכם! בואו בבוקר יום ראשון הבא! בואו בליל יום ראשון הבא! תחזרו בשבת בערב! בואו לעזור לנו להביא עוד אנשים! בואו לעזור לנו להפוך את הקהילה הזו למקום שבו צעירים יוכלו למצוא חברים טובים; למקום שבו צעירים יוכלו להנות; למקום שאליו צעירים יוכלו לבוא ולהיות תלמידים של המשיח – וחיילי הצלב! אמן! בואו נשיר את שיר מספר שמונה –

כוח המשיח הלאה מתקדם;
   צבא אויביו יבריח ובעוז יכם!
קריאת הלל חיל שטן תרעיד;
   ועזוז הרוח שאול אותו יוריד!
חיילי ישוע, לחזית צאו,
   דגל המושיע לפניכם שאו.

ד״ר צ׳אן, אנא הדרך אותנו בתפילה.


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה ע״י מק בנג׳ימין קינקייד גריפית׳:
״היסוד היחיד של הקהילה״ (מאת סמואל ג׳. סטון, 1839-1900).

מתאר

הסוד של הקהילה הראשונה
מסתכם בשלוש מילים!

THREE WORDS GIVE THE SECRET
OF THE EARLY CHURCH!

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, ג׳וניור

״ויום יום היו שוקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית, ויאכלו מזונם בגילה ובתום לבב, וישבחו את האלוהים, וימצאו חן בעיני כל העם. והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים״ (מעשי השליחים ב׳ 46, 47).

I.    דבר ראשון, המילה היוונית ״קיריוס״, מעשי השליחים י׳ 36;
הראשונה לקורינתים א׳ 23; ב׳ 2; יוחנן י׳ 28; מתי ט״ז 24.

II.   דבר שני, המילה היוונית ״אגפה״, יוחנן י״ג 34, 35.

III.  דבר שלישי, המילה היוונית ״קוינוניה״, אפסים ה׳ 11; מתי ט׳ 13;
מעשי השליחים ב׳ 42, 47.