Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-215 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-36 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


חמש דרשות שעזרו למבשר צעיר להיוושע

FIVE SERMONS USED IN THE CONVERSION
OF A YOUNG EVANGELIST
(Hebrew)

מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בערב יום אדוני, ה-9 באוקטובר, 2016
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, October 9, 2016

״איך ישמעו ואין מגיד?״ (רומים י׳ 14).

ביוני 2009 נתתי, ככל הנראה, את הדרשות הכי חשובות שאי פעם נתתי. אלוהים השתמש בחמש הדרשות האלה בישועה של הבחור הצעיר ששמעתם אותו מלמד היום בבוקר. היו אלה חמש הדרשות ששמע ג׳ון סמואל קייגן ממש לפני שנושע. בגלל שאני בטוח שג׳ון יהיה מטיף גדול מאוד, חמש הדרשות שעזרו לו להיוושע הן ככל הנראה הדרשות הכי חשובות שאתן אי פעם. היום, לימוד שמביא לישועה זה דבר נדיר. אבל לימוד הוא האמצעי העיקרי שנתן אלוהים כדי להושיע את החוטאים. כתוב בתנ״ך, ״איך ישמעו ואין מגיד?״ (רומים י׳ 14). ג׳ון קייגן שמע את חמש הדרשות הבאות רגע לפני שנושע. בסוף המסר אקריא את עדותו במלואה. אבל קודם כל אתן לכם תקציר של חמש הדרשות שג׳ון שמע ממש לפני הישועה שלו. הנקודות שאדבר עליהן הערב הן הכותרות של חמש הדרשות האלה.

I. דרשה ראשונה, ״דברי עידוד לאלה שאינם רחוקים מהישועה״ (ניתנה בבוקר יום ראשון, ה-7 ביוני, 2009).

הפסוק המרכזי בדרשה הזו היה ״לא רחוק אתה ממלכות האלוהים״ (מרקוס י״ב 34). אין ספק שרוח הקודש פעלה בליבו של האדם הזה, כי רק רוח אלוהים יכולה לשבור את התנגדותו של האדם לאלוהים ואת דחייתו את המשיח. האדם הלא-נושע נמצא במצב של מרד באלוהים והוא אויבו של המשיח. סיפרתי לכם על בחור צעיר אחד ששאל אותי, ״למה ישוע היה חייב למות על הצלב?״ הבחור הזה שמע אותי אומר, ״המשיח מת על הצלב כדי לשלם את המחיר על החטא שלנו״. הוא שמע אותי חוזר על זה שוב ושוב במשך שנים, אבל זה אף פעם לא נקלט במוחו העיוור. אתם צריכים לחשוב על המילים האלה לעומק, ״המשיח מת על הצלב כדי לשלם את המחיר על החטא שלנו״. מה מונע מכם לבוא למשיח? האם אתם מפחדים ממה שאחרים יגידו? שכחו ממה שהם אומרים. המילים שלהם בכלל לא תשננה כשתהיו בגיהנום. שובו מחטאיכם ובואו למשיח. אין דרך אחרת להימלט מהגיהנום.

II. דרשה שניה, ״קלוויניזם מודרני וחזרה אמיתית בתשובה״ (ניתנה בערב יום ראשון, ה-7 ביוני, 2009).

הפסוק המרכזי בדרשה הזו היה ״לכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא, הראשונות עברו הנה, (הכל) נעשו חדשות (השניה לקורינתים ה׳ 17). לא דיברתי נגד הלימוד של הקלוויניסטים. אבל כן אמרתי שאמונה בלימוד שלהם לא תושיע אתכם. אפילו אמונה בלימוד הנכון לא תושיע אתכם. אמרתי שהסתמכות על הלימוד הנכון אף פעם לא תושיע אתכם. אתם צריכים לקבל תוכחה על החטא שלכם. אתם צריכים להתוודות על החטא שלכם. אתם מוכרחים לבוא לישוע עצמו, אחרת תלכו לגיהנום. כאשר יימאס לכם מהחטא של עצמכם – אז, ורק אז – תוכלו לראות כמה אתם צריכים את המשיח כדי שיושיע אתכם. אם אתם לא רוצים שהמשיח ישנה את ליבכם הרע, לעולם לא תוכלו לחזור בתשובה. מה, אתם לא מתביישים בחטא שבלבכם? זה לא מפריע לכם? זה צריך להפריע לכם אם אי פעם תקוו להיוושע. רק כשיימאס לכם מלבכם החוטא, הטהרה בדם ישוע תהיה חשובה לכם. ספורג׳ן אמר, ״חייב להיות שינוי אמיתי בלב, כזה שישפיע על החיים כולם״. חזרה אמיתית בתשובה תתרחש ברגע שחוטא אובד מרגיש מוכח על חטאיו ושונא אותם.

בדרשה ההיא ציטטתי קטע מדרשה של ספורג׳ן, ״האם חזרה בתשובה היא הכרחית?״ ספורג׳ן אמר,

בכל החזרות האמתיות בתשובה יש ארבעה מאפיינים בסיסיים: חייב להיות וידוי על חטאים שמלווה בחרטה, ציפיה מישוע לסלוח עליהם, חייב להיות שינוי אמיתי בלב, כזה שישפיע על החיים כולם, וכאשר המאפיינים האלה אינם, זו לא חזרה אמתיתית בתשובה (צ׳. ה. ספורג׳ן, ״האם חזרה בתשובה היא הכרחית?״, דוכן המשכן המטרופוליטני, פילגרים פובליקיישנס, 1971, כרך xx, עמ׳ 398)

III. דרשה שלישית, ״רק בתפילה ובצום״ (ניתנה בבוקר יום ראשון, ה-14 ביוני, 2009).

הפסוק המרכזי בדרשה זו היה ״המין הזה יצוא לא יצא, כי אם בתפילה ובצום״ (מרקוס ט׳ 29). אני אמרתי שהמילה ״ובצום״ הושמטו בגלל שני כתבי יד עתיקים, אשר הועתקו על ידי כופרים גנוסטיים, שהוציאו את המילה הזו מהטקסט, ובכך החלישו את הקהילות שמשתמשות בתנ״כים מודרניים. ועדיין, באופן מפתיע, המילה ״ובצום״ כלולה במרבית כתבי היד העתיקים. המילה הזו נמצאת בתנ״כים שיש בסין. זו אחת הסיבות לכך שיש להם תחיה מתמשכת, בשעה שאלה במערב שמשתמשים בתנ״כים עם התרגום המודרני, כמעט ולא חווים תחיה קלאסית אמיתית. אנחנו צריכים לצום ולהתפלל עבור ישועתם של צעירים רבים שנמצאים בקהילות שלנו. אנחנו צריכים לצום ולהתפלל שהם ירגישו את החטא שלהם, יתוודו, יפגשו את מושיעם הצלוב שקם לתחיה ויטוהרו בדמו היקר. הדרשה הסתיימה בקטע מהשיר ״לבן משלג״. הקטע הולך ככה, ״אדון ישוע, ראית שאני ממתין בסבלנות, בוא עכשיו, וברא בתוכי לב חדש״. בשעה שמשיחיים בקהילה שלנו צמו והתפללו, ג׳ון קייגן התרעם על עניין הצום. זה גרם לו לכעוס – ולמרות זאת זמן קצר לאחר מכן הוא נושע בעת שהוריו צמו והתפללו לישועתו!

IV. דרשה רביעית, ״מצפון וחזרה בתשובה״ (ניתנה בערב יום ראשון, ה-14 ביוני, 2009).

הפסוק המרכזי בדרשה זו היה, ״דעתם מעידה בהם, ומחשבותיהם בקרבם מחייבות זאת את זאת או מזכות״ (רומים ב׳ 15). המצפון הוא כוח מובנה שנועד להביא עלינו משפט ודין וחשבון מוסרי, לחובת או לזכות מעשינו, מחשבותינו ותוכניותינו, אשר אומר לנו שמה שעשינו היה רע, ושמגיע לנו לסבול בגלל זה. אדם חטא, מצפונו הושחת, ולכן הוא סיפק כמה תירוצים לחטא שלו. ההוכחה לכך שהשחתת מצפונם עברה בתורשה למין האנושי באה לידי ביטוי בבנם הראשון קין שרצח את אחיו, ללא שום נקיפות מצפון או צער על חטאו. ככל שירבה האדם לחטוא, כן יתקהה ויושחת מצפונו. ככל שהאנשים חוטאים עוד ועוד, הם מקהים את מצפונם, ומדברים ״דברי שקר בחנופה ונכווים במדעם״ (הראשונה לטימותיוס ד׳ 2). אמרתי לצעירים בקהילה שלנו שהם הקהו את מצפונם בעת ששיקרו לאימהות שלהם, בעת שהעתיקו בבית-הספר, בעת שגנבו דברים, וכעת מקהים את מצפונם עוד ועוד עם חטאים גדולים עוד יותר – חטאים שלא אפרט עליהם כאן בקהילה. אתם יודעים באיזה חטאים מדובר. אתם יודעים שהסיכוי לכך שתרגישו עכשיו אשמים הוא קלוש – בגלל שחטאתם שוב ושוב, צחקתם על אלוהים בשעה שהוספתם לחטוא וכך השחתתם את מצפונכם. מה אני יכול לעשות כדי לעזור לכם? מי ששרף את המצפון שלכם עד לבלי-הכר זה אתם. אני יכול רק לרחם עליכם – בתור בריאה הרוסה בלי עתיד ותקווה. אני יכול רק לרחם עליכם. אני לא יכול לעזור לכם, בגלל שדינכם כבר נגזר. ישוע אמר, ״אשר לא יאמין בו כבר נידון״ (יוחנן ג׳ 18). אתם בודאות תלכו לגיהנום, כאשר למעשה כבר הייתם שם. לא יעזור לכם שום דבר ממה שאומר או אעשה. רק אלוהים יוכל להוכיח אתכם על חטאיכם. אם הוא נתן לכם תוכחת חטא מסויימת בעבר, אין ערובה לכך שהוא אי-פעם יוכיח אתכם פעם נוספת. במקרים רבים, אלה שחוו תוכחת חטא לעולם לא יזכו לביקור נוסף של רוח אלוהים. אחרי כל הלעג ומעשי הסכלות שעשיתם, לא מגיע לכם אפילו רגע אחד של תוכחה. אם תאבדו את תוכחת החטא שלכם, יכול להיות שאלוהים אף פעם לא יחזיר לכם אותה. בואו לפני אלוהים כמו קבצנים! בואו עטופים בענוה, בידיעה שאלוהים הגדול לא חייב לכם כלום. בתוך ליבכם ירקתם בפרצופו כל אותן השנים. כל מה שהוא חייב לכם זה חרון-אף, עונש ואש גיהנום. אולי רק עכשיו אתם מתחילים לחשוב, ״נכון – אלוהים לא חייב לי כלום מלבד אש הגיהנום. לא מגיע לי שום דבר אחר״. ואז, אם זה מה שאתם מרגישים, אני מפציר בכם לבוא לישוע כמו האישה שבאה אליו ונישקה את רגליו. בואו, כמו התולעים המסכנות שאתם באמת. בואו אליו בבכי ובזעקה, כפי שעשה ג׳ון בוניאן; כפי שעשה ווייטפילד – הם בכו וזעקו לרחמים. אולי הוא ירחם עליכם. ואני אומר רק ״אולי״ – כי ייתכן שההזדמנות שלכם להיוושע כבר חלפה. יכול להיות שחטאתם את עצמכם לדעת, ופספסתם לעד את יום החסד. בואו למשיח בבכי – ואולי הוא ייתן לכם עוד הזדמנות – ובמקרה שלכם אני בכלל לא בטוח שתהיה כזו. בואו ורדו במקום לפני הדוכן. כרעו ברך והתחננו לרחמים. אולי המשיח ישמע אתכם ויתן לכם הזדמנות נוספת להיטהר בדמו הקדוש. רק דמו יוכל ״לטהר לבכם ממעשי מוות לעבוד את אלוהים חיים״ (עברים ט׳ 14).

V. דרשה חמישית, ״בקעת העצמות היבשות״ (נתתי אותה בבוקר שבו ג׳ון קייגן נושע, ה-21 ביוני, 2009).

הפסוק המרכזי בדרשה זו היה, ״כה אמר אדוני ה׳ לעצמות האלה: ׳הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׳״ (יחזקאל ל״ז 5). אני לא חושב שג׳ון נושע דרך הדרשה הזו. האמת שאני לא חושב שהוא הקשיב לה בכלל. אני חושב שארבע הדרשות הקודמות הן אלו שעזרו לו להיוושע. אתם תשמעו את זה בעדותו של ג׳ון, שאקריא עוד מעט – הוא בז לי. האמת היא שג׳ון אפילו שנא אותי. אפילו בשעה שנתתי את הדרשה הזו, ג׳ון אמר, ״הגאווה שלי ניסתה לדחות אותה באופן נואש, לא להקשיב... ספרתי את השניות עד לסיום המשוער של הדרשה, אבל רועה הקהילה המשיך לדבר״. בגלל זה הוא לא הזכיר בעדותו שום דבר ממה שלימדתי באותו בוקר. אף לא מילה. ג׳ון אמר, ״אפילו כשניתנה ההזמנה, התנגדתי״. והוא גם אמר, ״רועה הקהילה ייעץ לי, ואמר לי לבוא למשיח, אבל לא באתי״.

זה חשוב. זה חשוב בגלל שככה חלק מכם מרגישים ממש עכשיו. אתם בזים לי. אתם לא אוהבים אותי. אתם לא רוצים להקשיב לי.

אבל באותו בוקר קרה לג׳ון קייגן משהו נוסף. אני חושב שהוא היה נושע גם אם הייתי מקריא כמה עמודים מספר הטלפונים. למה אני אומר את זה? בגלל שארבע הדרשות הקודמות פילחו את ליבו הקשה, ובמיוחד הדרשה שלי על המצפון. אתם רואים, אלוהים עצמו השתמש בדרשה הזו ובשלוש האחרות כדי לגרום לו לחשוב על החטא שלו. הוא הבין שהמאבק שלו לא היה איתי. הוא הבין שהמאבק שלו היה עם אלוהים. עכשיו תשמעו את העדות שלו ותראו שלא ממש היה לי חלק בחזרה בתשובה של ג׳ון. אלוהים הוא זה שהשתמש בארבע הדרשות הראשונות כדי להביא את ג׳ון תחת תוכחת חטא. אלוהים הוא זה שהשתמש במילים הרפות שלי להביא את הנער בן ה-15 הזה תחת תוכחת חטא. אלוהים הוא זה ״ש[משך אותו] למשיח בעוצמה שכזו״. זה בכלל לא הייתי אני. ״איך ישמעו ואין מגיד?״ זה נכון. אבל אלוהים הוא זה שמשתמש בדרשות של המטיפים כדי להושיע את החוטאים. כפי שאמר יונה הנביא, ״ישועתה לה׳״ (יונה ב׳ 10). עכשיו תחשבו על זה בזמן שאני מקריא את העדות המלאה על ישועתו של ג׳ון סמואל קייגן.

העדות שלי
ה-21 ביוני 2009
מאת ג׳ון סמואל קייגן

      אני זוכר את הרגע של ישועתי באופן כל כך בהיר ואינטימי, שמילים פשוט אינן מספיקות כדי לתאר את השינוי הגדול שהמשיח עשה. לפני החזרה שלי בתשובה, הייתי מלא בכעס ובשנאה. התגאיתי בחטאיי, נהניתי לגרום כאב לאנשים, וראיתי את עצמי נמנה עם אלה ששונאים את אלוהים; בשבילי, החטא לא היה איזושהי ״טעות״ שצריך להצטער עליה. זה היה משהו שעשיתי בכוונה תחילה. אלוהים התחיל לפעול בי בדרכים שמעולם לא ציפיתי, בשעה שהעולם סביבי החל להתפורר. השבועות שקדמו לישועה שלי הרגישו כמו גסיסה: לא ישנתי, לא יכולתי לחייך, לא הצלחתי למצוא שלום בשום צורה. הקהילה שלנו קיימה אסיפות בישור ואני זוכר בבירור איך לעגתי להם ובזתי לרועה הקהילה שלי ולאבא שלי.
      באותו הזמן רוח הקודש התחילה להוכיח אותי בבירור על חטאיי, אבל בכל מאודי דחיתי את כל המחשבות שהיו לי על אלוהים ועל חזרה בתשובה. לא רציתי לחשוב על זה, אבל לא הצלחתי להפסיק להרגיש מעונה כל כך. בבוקר יום ראשון של ה-21 ביוני 2009 הרגשתי מותש לגמרי. הייתי כבר עייף מכל זה. התחלתי לשנוא את עצמי, לשנוא את החטא שלי ולשנוא את איך שהוא גרם לי להרגיש.
      בזמן שד״ר היימרס נתן דרשה, הגאווה שלי ניסתה לדחות אותה באופן נואש, לא להקשיב, אבל ככל שהוא המשיך ללמד, ממש יכולתי להרגיש את כל החטא שרבץ על נשמתי. ספרתי את השניות עד לסיום המשוער של הדרשה, אבל רועה הקהילה המשיך לדבר, וכל החטאים שלי נראו גרועים יותר ויותר. כבר לא יכולתי לבעוט בדורבנות, הייתי חייב להיוושע! אפילו כשניתנה ההזמנה, התנגדתי, אבל לא יכולתי לשאת את זה יותר. ידעתי שהייתי החוטא הכי גמור שיכולתי להיות ושאלוהים בצדק הרשיע אותי וגזר עלי ללכת לגיהנום. הייתי כל כך עייף מהמאבק, הייתי כל כך עייף מכל מה שהייתי. רועה הקהילה ייעץ לי, ואמר לי לבוא למשיח, אבל לא באתי. אפילו שכל חטאיי עמדו תלויים נגדי, עדיין לא היה לי את ישוע. הרגעים האלה, שבהם הרגשתי שאני לא יכול להיוושע ושנגזר עלי ללכת לגיהנום, היו הרגעים הגרועים ביותר בחיי. ״ניסיתי״ להיוושע, ו״ניסיתי״ לבטוח במשיח, אבל לא הצלחתי, פשוט לא הצלחתי לבוא למשיח בכוח הרצון, וזה גרם לי להרגיש כל כך חסר אונים. יכולתי להרגיש את החטא שלי דוחף אותי מטה לגיהנום, ולמרות זאת עדיין יכולתי גם להרגיש את העיקשות שלי, שעצרה בעד דמעותיי. הייתי תקוע בקונפליקט הזה.
      ואז לפתע באו למוחי מילים מדרשה ששמעתי לפני הרבה שנים, ״היכנעו למשיח! היכנעו למשיח!״ המחשבה שאני צריך להיכנע למשיח כל כך דכדכה אותי, שלמשך פרק זמן שנראה בעיני כנצח לא הצלחתי לעשות את זה. ישוע נתן את חייו בעדי. ישוע האמיתי הלך להיצלב עבורי בשעה שהייתי אויבו ולא נכנעתי לו. המחשבה הזו שברה אותי; הייתי חייב לשחרר הכל. פשוט לא יכולתי יותר להחזיק בעצמי, הייתי חייב את ישוע! ברגע ההוא נכנעתי לו ובאתי לישוע באמונה. ברגע ההוא נראה היה כאילו נתתי לעצמי למות, ואז המשיח נתן לי חיים! לא הייתה מצדי שום פעולה או רצון מתוך מחשבה, אלא רק עם ליבי, פשוט מתוך מנוחה במשיח, הוא הושיע אותי! הוא מחה בדמו את כל חטאיי! ברגע האחד ההוא הפסקתי להתנגד למשיח. זה היה כל כך ברור שכל מה שהייתי צריך לעשות זה לבטוח בו; אני יכול להצביע על הרגע המדויק שבו זה הפסיק להיות אני והיה רק המשיח. הייתי צריך להיכנע! ברגע ההוא לא הייתה שום הרגשה פיזית או אור מסנוור, לא הייתי צריך שום הרגשה, היה לי את המשיח! וכאשר בטחתי במשיח, זה הרגיש כאילו משא החטא שלי ירד ממני. עזבתי את החטא שלי, והסתכלתי על ישוע לבדו! ישוע הושיע אותי.
      כמה שישוע היה צריך לאהוב אותי כדי לסלוח לחוטא הכי לא-ראוי, שגדל בקהילה טובה ועדיין פנה נגדו! נראה שקצרו המילים לתאר את חווית הישועה שלי ואת האהבה שאני חש כלפי המשיח. המשיח נתן את חייו בעדי, ועבור זה אני נותן לו את כל כולי. ישוע ויתר בשבילי על כס מלכותו תמורת צלב, בשעה שאני ירקתי על הקהילה שלו ולעגתי לישועה שלו; אי אוכל אי-פעם להכריז את אהבתו ורחמיו? ישוע לקח ממני את השנאה והכעס ובמקומם נתן לי אהבה. הוא נתן לי יותר מסתם התחלה חדשה – הוא נתן לי חיים חדשים. רק מתוך אמונה אני יודע שישוע מחה את כל חטאיי. אני מוצא את עצמי תוהה איך אוכל לדעת את זה בהיעדר ראיה מדעית, אבל אז אני תמיד מזכיר לעצמי ש״אמונה היא הוכחת הדברים הבלתי-נראים״ ואני מוצא מנוחה בידיעה שאחרי הכל, האמונה שלי נשענת על ישוע. ישוע הוא התשובה היחידה שלי.
      אני כל כך אסיר תודה על החסד שאלוהים נתן לי, על ההזדמנויות הרבות שהוא נתן לי, ועל כך שמשך אותי בחוזקה לבנו, בגלל שלעולם לא הייתי בא לישוע בעצמי. אלה רק מילים, אבל אמונתי נשענת על ישוע, בגלל שהוא שינה אותי. הוא תמיד היה שם, המושיע שלי, המשענת שלי והגואל שלי. אהבתי אליו נראית כל כך קטנה ביחס לאהבתו אלי. לעולם לא אוכל לחיות למענו מספיק זמן או מספיק ברצינות, לעולם לא אוכל לעשות יותר מדי עבור המשיח. לשרת את ישוע זו השמחה שלי! הוא נתן לי חיים ושלום, אחרי שכל מה שידעתי זה איך לשנוא. ישוע הוא הרצון והכיוון שלי. אני לא בוטח בעצמי, אלא שם את מבטחי רק בו, בגלל שהוא אף פעם לא אכזב אותי. המשיח בא בשבילי, ובגלל זה לא אעזוב אותו.


אתה חוטא גמור כמו שג׳ון קייגן היה. אני יכול רק לומר לך את מה שאמרתי לג׳ון בסוף הדרשה שבמהלכה הוא נושע, ״אתה חוטא. אתה אובד. אף אחד לא יוכל להושיע אותך, חוץ מישוע. בגלל זה הוא מת על הצלב כדי לשלם על החטא שלך – ולמחות אותו בדמו. בזמן שאנחנו שרים, קום מהכסא שלך ובוא לכאן! ׳אני אובד! הו, ישוע, מחה את חטאיי בדם ששפכת על הצלב!׳ בוא לכאן בזמן שאנחנו שרים את הבית הראשון של ׳על יד הצלב׳״. זה היה שיר ההזמנה ששרנו בעת שג׳ון קייגן נושע. רובכם מכירים אותו. בואו נשיר אותו. בזמן שכולם שרים, בואו לדוכן ובטחו בישוע.

ישוע, שמרני על יד הצלב, שם מבוע יקר
   חינם לכל, נחלי רפואה שזורמים שהר הגולגולתא.
בצלב, בצלב, תהיה תפארתי לעד;
   עד שנפשי תילקח ותמצא מנוחה מעבר לנהר.
(״על יד הצלב״, מאת פאני ג׳. קרוסבי, 1820-1915).


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net . (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר ארון יאנסי: רומים י׳ 9-14.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית׳:
״על יד הצלב״ (מאת פאני ג׳. קרוסבי, 1820-1915).

מתאר

חמש דרשות שעזרו למבשר צעיר להיוושע

FIVE SERMONS USED IN THE CONVERSION
OF A YOUNG EVANGELIST

מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן

״איך ישמעו ואין מגיד?״ (רומים י׳ 14).

I.    דרשה ראשונה, ״דברי עידוד לאלה שאינם רחוקים מהישועה״ (ניתנה בבוקר יום
ראשון, ה-7 ביוני, 2009), מרקוס י״ב 34.

II.   דרשה שניה, ״קלוויניזם מודרני וחזרה אמיתית בתשובה״ (ניתנה בערב יום ראשון,
ה-7 ביוני, 2009), השניה לקורינתים ה׳ 17.

III.  דרשה שלישית, ״רק בתפילה ובצום״ (ניתנה בבוקר יום ראשון, ה-14 ביוני,
2009), מרקוס ט׳ 29.

IV.  דרשה רביעית, ״מצפון וחזרה בתשובה״ (ניתנה בערב יום ראשון, ה-14 ביוני,
2009), רומים ב׳ 15; הראשונה לטימותיוס ד׳ 2; יוחנן ג׳ 18; עברים ט׳ 14.

V.   דרשה חמישית, ״בקעת העצמות היבשות״ (נתתי אותה בבוקר שבו ג׳ון קייגן נושע,
ה-21 ביוני, 2009), יחזקאל ל״ז 5; יונה ב׳ 10.