Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-39 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

המאפיינים העיקריים של התעוררות אמיתית

(דרשה מס' 9 על התעוררות)
THE MAIN FEATURES OF TRUE REVIVAL
(SERMON NUMBER 9 ON REVIVAL)
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בערב יום אדוני, ה-28 בספטמבר, 2014
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Evening, September 28, 2014

פטרוס נעמד בחג השבועות וציטט מספר יואל,

"והיה באחרית הימים, נאום אלוהים, אשפוך את רוחי על כל בשר; וניבאו בניכם ובנותיכם... וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפוך את רוחי; וניבאו" (מעשי השליחים ב' 17-18).

אלוהים שופך "את" רוחו בעיתות התעוררות. הוא אומר, "בימים ההמה אשפוך את רוחי". כמה מוזר שרב התרגומים המודרניים משמיטים את המילה "את". המילה הזו בהחלט קיימת בטקסט היווני. זה אָפּוֹ ביוונית. בתרגום אולד ג'נבה המילה הזו קיימת, "את רוחי". בתרגום קינג ג'יימס המילה הזו קיימת, "את רוחי". אבל מבין התרגומים המודרניים המילה הזו קיימת רק בתרגום הניו אמריקן סטנדרט ורז'ן ובניו קינג ג'יימס ורז'ן. זו הסיבה שאני לא סומך עליהם. זו הסיבה שאני אומר לכם להשיג תנ"ך בגרסת קינג ג'יימס. על הגרסה הזו אתם יכולים לסמוך! המתרגמים של התרגומים הישנים לא השמיטו מילים או החליפו אותן במילים המכונות "אקוויולנטים דינמיים". "בימים ההמה אשפוך את רוחי". הליברלים אומרים, "זה תרגום השבעים" אני אומר, "שטויות!" זה מה שרוח הקודש כתבה בתרגום היווני של הברית החדשה. – והיא לא משקרת! כאשר רוח הקודש מצטטת את תרגום השבעים, אלה הן המילים היווניות שממש "קופצות החוצה" בהשראת הברית החדשה. "את רוחי". למה זה חשוב? אני אגיד לכם למה. אלוהים לא שופך את כל רוח קודשו. הוא שולח רק את הכמות שאנחנו צריכים! ג'ורג' סמיטון, בשנת 1882, אמר, "יש צל של משמעות לאי-הליכה לאיבוד בתוך המילים 'את רוחי' (אפו) כאשר מבחינים בין המידה [שניתנה] לאדם והרוויה [האינסופית] של מקורות המעיין" (ג'ורג' סמיטון, הדוקטרינה של רוח הקודש, 1882; הודפס מחדש על ידי באנר אוף טרות', 1974, עמוד 28). רוח הקודש צלחה שוב ושוב על קהילות השליחים בגלל שתמיד היה עוד מה לתת! לגבי ה"אפו" (את), ד"ר א. ת. רוברטסון אמר, "בניצחיותה, רוח הקודש נשארת עם אלוהים" (תמונות של מילים בברית החדשה, כרך 3, הוצאת ברודמן, 1930, עמוד 26; הערה על מעשי השליחים ב' 17).

התברכתי באופן בלתי רגיל בתור עד ראיה לשלושה מקרים של התעוררות. אני לגמרי מסכים עם איאן ה. מוריי, שאמר, "עדי ראיה להתעוררות תמיד מדברים על משהו שניתן ולא היה פה לפני כן" (איאן ה. מוריי, שבועות היום? הבסיס התנ"כי להבנת ההתעוררות, הוצאת ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1998, עמוד 22). עד ראיה להתעוררות שהייתה בשנת 1859 בעיר אולסטר שבצפון אירלנד אמר, "אנשים הרגישו כאילו אלוהים נשף עליהם. בהתחלה הם היו תחת השפעה של מורא ופחד – אחר כך הם נשטפו בדמעות – ואז התמלאו באהבה חסרת מילים" (וויליאם גיבסון, שנת החסד, ההיסטוריה של התעוררות אולסטר ב-1859, הוצאת אליוט 1860, עמוד 432). ב-29 בפברואר 1860, רב' ד. ס. ג'ונס אמר, "ביקרו אותנו עם מידות רבות יותר של השפעה רוחנית מהרגיל. זה הגיע 'כרוח סערה אדירה'... בשעה שהקהילות כמעט ולא ציפו לזה" (מוריי, שם, עמוד 25). כך הגיעה ההתעוררות בפעם הראשונה ובפעם השלישית שראיתי אותה. רוח הקודש צלחה בכזו פתאומיות ובכזו הפתעה שלעולם לא אשכח כל עוד אני חי!

בהתעוררות אמיתית, ישנם אירועים מסויימים שהם פריפריאליים, לא מרכזיים. אלה הם אירועים שמתרחשים בחלק מההתעוררויות, ואינם המאפיינים העיקריים של כל התעוררות. אנקוב בחלק מהם. נקודות אלה נלקחו ממספר מקומות בספרו של ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, התעוררות (קרוסווי בוקס, 1987) ומהניסיון ומהתצפיות שלי על התעוררויות שראיתי.

1. לשונות. בהתעוררות הראשונה, בשבועות, מספרים לנו "ויחלו לדבר בלשונות אחרות, כאשר נתנם הרוח להטיף", (מעשי השליחים ב' 4). הרבה מידידינו הפנטקוסטלים לימדו שזה מאפיין מרכזי, שצריך להיכלל בכל התעוררות. אבל יש שתי סיבות עיקריות לדחות את הגישה הזו: (1) ה"לשונות" במעשי השליחים ב' לא היו הברות משולהבות. אלה היו שפות זרות בפועל. זה מאוד ברור במעשי השליחים ב' 6-11. "כי איש איש שומע אותם מדברים בשפת עמו" (מעשי השליחים ב' 6). "ואיך אנחנו שומעים אותם איש כשפת ארץ מולדתנו" (מעשי השליחים ב' 8). ואז מופיעה רשימה ארוכה של קבוצות של לשונות, שמסתיימת במילים, "הנה אנחנו שומעים אותם מספרים בלשונותינו גדולות האלוהים" (מעשי השליחים ב' 11). לכן זה ברור שהם לא דיברו בהברות משולהבות, כפי שעושים הפנטקוסטלים והכריזמטים המודרניים. אני יודע שהם נסמכים על פסוקים אחרים עבור הנוהג הזה. אני לא עוסק בזה כאן. אני פשוט אומר שבחג השבועות דיברו בשפות זרות, "כאשר נתנם הרוח להטיף" (מעשי השליחים ב' 4). אין לי ספק שזה היה פלא. אבל זה לא היווה חלק מרכזי בהתעוררות, בגלל שבהתעוררויות אחרות שמדווחות במעשי השליחים זה לא קרה. (2) הברות משולהבות לא הופיעו בהתעוררויות הפרוטסטנטיות לפני שהחלו ההתעוררויות המזויפות במאה ה-20, ואפילו לא תחת ההפרזות של פיני. בבקשה אל תפסיקו להקשיב. אתם תגלו שאתם מסכימים איתי אם תמשיכו להקשיב למה שיש לי עוד להגיד. התעוררויות מזוייפות כוללות את כל צורות ה"החלטיות", לא רק את הפנטקוסטליזם והתנועה הכריזמטית, שהם רק חלק מאותן "התעוררויות" שוא של זמנינו. שורשי התעוררויות מזוייפות בעידן המודרני נעוצים ב"החלטיות" על כל צורותיה. אני גם מכיר היטב כמה פנטקוסטלים וכריזמטים שנושעו. אבל ללשונות אף פעם לא היה מקום בהתעוררויות הפרוטסטנטיות לאורך ההיסטוריה שעד המאה ה-20, כפי שמודים מספר חוקרים פנטקוסטלים.

2. "לשונות נחלקות ומראיהן כאש" (מעשי השליחים ב' 3). זה היה אירוע חד פעמי. הוא לא מופיע באף אחת מההתעוררויות האחרות שמדווחות בספר מעשי השליחים, או ההיסטוריה המשיחית.

3. שדים צעקו בקול גדול בעת שיצאו מאחוזי שדים (מעשי השליחים ח' 7) וקרו ניסי רפואה רבים (מעשי השליחים ח' 7). אף אחד מהמאפיינים הללו לא הופיע בהתעוררות בחג השבועות! אז, שוב, זה לא המאפיין המרכזי בהתעוררות. הוא לא דווח בהתעוררויות רבות אחרות בספר מעשי השליחים. אני יודע שב"התעוררות הצחוק" (כפי שכונתה) הופכים את הדברים האלה למרכזיים, אבל הם טועים. מאות של התעוררויות התרחשו בהיסטוריה המשיחית מבלי שהאירועים האלה קרו בהן – וגם בהרבה מההתעוררויות בספר מעשי השליחים עצמו.

4. השליחים הושלכו לכלא לאחר שלימדו בהתעוררות הגדולה שמתוארת במעשי השליחים ד' 1-4. אבל כליאה לא ליוותה את כל ההתעוררויות שמתוארות בספר מעשי השליחים. לעיתים זה קרה בהיסטוריה המשיחית, אבל לא תמיד. אז, אנחנו מסיקים שכליאת מטיפים היא לא מאפיין מרכזי של התעוררות.

5. הבית הרועד במעשי השליחים ד' 31. אני יודע שזה קרה גם בתחילתה של ההתעוררות באי לוויס, היכן שדנקן קמפבל לימד בסוף שנות ה-1940. אבל זה לא קרה בשום מקום אחר בספר מעשי השליחים, וגם לא דווח לעיתים קרובות בהיסטוריה של ההתעוררויות. לכן אנחנו מסיקים שהבית הרועד הוא לא מאפיין מרכזי של התעוררות.

6. שריפת הספרים באפסוס במעשי השליחים י"ט 19-20. כן, באפסוס, בזמן ההתעוררות שם, אנשים הביאו ספרי כישוף ושרפו אותם, "ודבר ה' גבר מאוד וילך הלוך וחזק" (מעשי השליחים י"ט 20). ראיתי את זה קורה בכנסיה הבפטיסטית הפונדמנטליסטית בוירג'יניה. אבל במהלך ההתעוררות בכנסיה הסינית הבפטיסטית הראשונה לא שרפו ספרים. זה לא קרה במהלך התעוררויות אחרות שמתוארות בספר מעשי השליחים. אז, אני מסיק שגם זה היה אירוע פריפריאלי, לא מאפיין מרכזי של התעוררות.

7. התוודות גלויה על חטאים. כן, אנשים התוודו באופן גלוי על חטאיהם בציבור במספר התעוררויות. זה קרה לפעמים – בהתעוררות של 1904 בוויילס, בקולג' אסבורי בקנטקי בשנות ה-1960, בכנסיה הסינית הבפטיסטית הראשונה, ובעוד מקומות. אבל הם לא עשו זאת בחג השבועות, וגם לא בהתעוררות הגדולה הראשונה, וגם לא בעוד הרבה התעוררויות. אז, עלינו להסיק שהתוודות גלויה על חטאים, בפני הקהילה, היא מאפיין פריפריאלי, לא מרכזי של התעוררות.

8. צעקות ונפילה על הקרקע. כן, זה קרה פעמים ספורות במהלך ההתעוררות בנורת'המפטון, בכנסית ג'ונתן אדוארד, ובמספר מפגשים בהדרכתו של ד"ר עשהאל נטלטון בהתעוררות הגדולה השניה. אבל זה בדרך כלל לא קרה תחת השירות של ג'ורג' וויטפילד, פרט למספר מפגשים שבהם הוא הטיף במהלך ההתעוררות הגדולה בקמבוסלאנג, סקוטלנד. זה לא היה מאפיין של ההתעוררות השלישית הגדולה תחת צ'. ה. ספורג'ן בלונדון. זה לא קרה בחג השבועות עד כמה שאני יכול להגיד מהתנ"ך. אז, צעקות ונפילה על הקרקע לא מהווים מאפיין מרכזי של התעוררות. זה יכול לקרות, אבל זה לא בהכרח יקרה בהתעוררות. ואנשים ש"נהרגים ברוח" כאשר מבשר כלשהו נוגע להם במצח לא נצפו בהתעוררויות שאני ראיתי, וגם לא נצפו ברב ההתעוררויות בהיסטוריה (עיינו בפרק 6 בספרו של איאן ה. מוריי, שבועות היום? הבסיס התנ"כי להבנת ההתעוררות, הוצאת ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1998, עמוד 134-169).


אני לא אומר שהדברים האלה אף פעם לא קורים, אבל הם בהחלט לא מרכזיים, ולא נכונים לכל התעוררות שהתרחשה במרוצת המאות. אם נחפש אחר הדברים האלה, בדרך כלל נגלה שהטעו אותנו, בין אם על ידי פנאטיות או בין אם על ידי השטן בכבודו ובעצמו! ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר, "אסור להרים עניינים ששייכים לפריפריה למקום ראשוני ומרכזי" (התעוררות, הוצאת קרוסווי בוקס, 1987, עמוד 60). אחד המפגשים המכוערים ביותר שאי פעם נכחתי בהם היה כפי שמכונה "התעוררות הצחוק" בפלורידה, שם חשבו שצחוק הוא מאפיין מרכזי של התעוררות! ערב אחד בפאסאדנה, קליפורניה, ד"ר ארתור ב. הוק ואנוכי ראינו עוד עיוות נוראי של "התעוררות", כאשר אנשים נהמו כמו אריות וצעקו כמו קופים! אני אפילו לא יודע למה הם חשבו שזה יעזור להם! זה נראה כמו כלום חוץ מהיסטרית המונים מהרמה הנמוכה ביותר! איפה היה המשיח בכל זה?

9. אתם לא יכולים "לגרום" להתעוררות להגיע. זה מגיע מתוך "החלטיות". אפילו צום ותפילה לא יכולים להבטיח התעוררות. הלימוד על כך שהתעוררות תלויה במעשיהם של המאמינים לקוח מצ'ארלס ג'. פיני (1792-1875). הוא גרם נזק עצום בגלל שהוא גרם לאנשים לחשוב שהתעוררות תלויה בהם ולא באלוהים. רק אלוהים מחליט מתי להביא התעוררות. אנחנו יכולים וצריכים להתפלל להתעוררות. אבל רק אלוהים מחליט מתי לשלוח לנו התעוררות. אין שום דבר שאנחנו נוכל לעשות כדי להבטיח התעוררות. זה לגמרי בידיים של אלוהים. "כי עוז לאלוהים", תהילים ס"ב 12 (עיינו בספרו של איאן ה. מוריי, שבועות היום? הבסיס התנ"כי להבנת ההתעוררות, הוצאת ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1998, עמוד 8-16).


מה, אם כן, קורה בהתעוררות אמיתית? מה הם המאפיינים המרכזיים של התעוררות אמיתית? ד"ר לויד-ג'ונס מנה מספר דברים שמלווים התעוררות אמיתית. הוא ביסס את הדברים האלה על לימוד בנושא חג השבועות, במאפייניו העיקריים, בספרו המצויין, התעוררות, (שם, עמוד 204-211)

1. אלוהים יורד ונוכח בניהם. כולם מודעים לנוכחותו, לכבודו, לכוחו. זה מה שקורה, במידה מסויימת, ובהיקף מסויים, בכל התעוררות שהקהילה אי פעם הכירה. (אתם לא צריכים שיגידו לכם שאלוהים נמצא שם. אתם יודעים שהוא שם! זה היה הניסיון שלי בהתעוררויות שראיתי. הייתה תחושה של יראת כבוד ופליאה במפגשים. אנשים היו מוכי-יראה, חשים ממש את הנוכחות של אלוהים קדוש.

2. כתוצאה מכך, הקהילה קיבלה ביטחון גדול לגבי לאמת. אנשים לגמרי סמוכים ובטוחים לגבי אמיתות התנ"ך. זו חוויה אוניברסלית בזמנים של התעוררות.

3. הקהילה נמלאת בשמחה גדולה ובאווירה של הלל. אנשים לפתע יודעים שהאדון ירד להיות איתם. "אפשר לראות את זה על הפנים שלהם. הם השתנו. פניהם מקבלות מראה שמיימי, שמבטא את השמחה ואת ההלל... הרוח מקרינה על כל האישיות, ונותנת שמחה 'שלא ניתנת לתיאור במילים, ומלאת הדר'" (לויד-ג'ונס, שם, עמוד 206).

4. כאשר ההתעוררות מגיעה לא צריך להכריח אנשים להגיע לקהילה כדי להלל ולשמוע את המסרים. הם מתעקשים להגיע. הם באים ערב ערב, והם נשארים למשך שעות, כפי שעשו בשבועות.

5. כוח חדש ותעוזה נכנסים לתוך הלימוד. לימוד עוצמתי של הבשורה הוא מאפיין בכל התעוררות אמיתית. חווים כוח חדש בלימוד. האנשים מקשיבים כאילו חייהם תלויים בזה. כאשר מגיעה התעוררות הלימוד עצמו ימשוך המוני אנשים.

6. כאשר מגיעה התעוררות אנשים יגיעו תחת תוכחה של חטא. אנשים אובדים יהיו תחת כזו תוכחת חטא שתגרום להם לשרות ביגון. אני חושב שזו אולי ההוכחה הגדולה ביותר שאלוהים הוא זה ששלח את ההתעוררות לקהילה. אנשים שהיו קרים ואדישים החלו לחוש "זעזוע ומורא" מהחטא שלהם. (לויד-ג'ונס, שם, עמוד 209). זו הוכחה לכך שרוח הקודש הגיעה כדי להוכיח אותם "על דבר החטא, הצדק והמשפט" (יוחנן ט"ז 8). בשבועות הם הרגישו כזו תוכחה על החטא שהם זעקו, "אנשים אחים, מה עלינו לעשות?" (מעשי השליחים ב' 37). זה קורה בכל התעוררות אמיתית. היכן שאין תוכחה על חטא, יש זיוף של התעוררות. חייבת להיות תוכחה חזקה על חטא, וזה נכון לכל ההתעוררויות האמיתיות (לויד-ג'ונס, שם, עמוד 209).

7. אנשים יבטחו במשיח וימצאו סליחת חטאים. לפתע הם יראו שישוע הוא תקוותם היחידה לישועה. הם לא רק "יקבלו החלטות". במקום זה הם יברחו למשיח ו"יקבלו" חיים חדשים, ויעזבו את חייהם הקודמים בגלל שנושעו על ידי ישוע. הם מדברים הרבה על אהבת המשיח ודם המשיח. כפרת הדם של המשיח היא מרכזית בכל ההתעוררויות האמיתיות.

8. הנושעים מצטרפים לקהילה. "האדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 47). אין צורך לעשות "פולו-אפ" בהתעוררות. הנושעים מצטרפים אוטומטית לקהילה – ולא תוכלו להרחיק אותם מהאסיפות של הקהילה! ראיתי את זה קורה בהתעוררות שהראשונה שהייתי עד לה, וגם באחרות. אתם לא צריכים לרדוף אחרי הנושעים. הם נמשכים להתחברות בקהילה על ידי הכוח של אלוהים. ד"ר לויד-ג'ונס אמר, " כאשר רוח הקודש תגיע בעוצמה, בשעה אחת יקרו דברים שלא קרו במשך חמש-עשרה או מאה שנה כתוצאה מ[המאמצים] שלכם ושלי... התפללו לאלוהים עבור חמלה, רחמים, ושישפוך שוב את רוח הקודש עלינו (לויד-ג'ונס, שם, עמוד 210, 211).


חברים יקרים, הקהילה שלנו לא נמצאת עכשיו בזמן של התעוררות, אבל רוח הקודש מושכת אנשים לישוע אפילו היום. אני כל כך מתפלל שתבטחו בישוע בקרוב. ישוע מת על הצלב כדי להושיע אתכם מהחטא. הוא שפך את דמו הנצחי כדי לטהר אתכם מכל חטא. הוא קם מן המתים כדי לתת לכם חיי נצח. אני מתחנן איתכם לבטוח בישוע עכשיו, לפני שההתעוררות מגיעה. ד"ר קאן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: מעשי השליחים ח' 5-8.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בינימין קינקייד גריפית':
"הו נשימת חיים" (מאת בסי פ. הד 1850-1936).