הבשורה במשפט אחד

מאז ה-13 ביולי דיברתי מספר פעמים על בדידות. דיברתי על הנושא בימי ראשון במשך שבעה שבועות ברציפות. דיברתי על הבדידות שהרבה צעירים מרגישים כיום. אמרתי שוב ושוב: "למה להיות בודד? בוא הביתה – לקהילה". והצעתי את הקהילה שלנו כמזור לבדידות. המסרים הללו הם מסרים על הקהילה – על מה שהתיאולוגים מכנים "אקלזיאולוגיה". הראיתי שוב ושוב שקהילה אוהבת יכולה להיות לעזר רב עבור צעירים בגילאי התיכון והקולג'. קהילה חיה ותוססת יכולה לעזור לכם להתגבר על תחושות של ניכור ובדידות. רבים מכם התחילו לבוא לקהילה שלנו בזמן שנתתי את המסרים האלה. אבל ברור שהגיע הזמן שאעבור לנושא אחר. הנושא הבא יתמקד בדבר השני שאמרתי שוב ושוב במהלך שבעת ימי הראשון האחרונים. "למה להיות אובד? בוא הביתה לישוע – בן האלוהים! והמשפט הזה מוביל אותנו לטקסט שלנו הבוקר הזה. בואו נעמוד בזמן שאקריא בקול רם מראשונה לטימותיאוס ב' 15. זה בעמוד 1724 של תנ"ך הסקופילד סטאדי.

"נאמן הדבר וראוי להתקבל על כל, כי המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים, אשר אנוכי הגדול בהם." (ראשונה לטימותיוס א' 15)

אפשר לשבת.

רב ההכשרה הבסיסית שלי הגיעה מרועה הקהילה שלי בכנסיה הבפטיסטית הסינית, ד"ר טימות'י לין, ומד"ר ג'. ורנון מקג'י, מורה התנ"ך הדגול, שנהגתי להאזין לתכניותיו ברדיו מידי יום במשך שנים רבות. לגבי הטקסט שלנו, ד"ר מקג'י אמר,

זה פסוק מאוד חשוב בכתובים, בגלל שהוא מאשר ש"המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החוטאים". הוא לא בא להיות המורה הטוב ביותר שהעולם אי פעם הכיר, אף כי בפועל היה גם כזה. הוא לא בא [רק] כדי להוות דוגמא מוסרית, אבל גם עשה זאת. הוא בא לעולם כדי להושיע את החוטאים; "אשר אנוכי הגדול בהם" (ג'. ורנון מקג'י, ד"ר בתיאולוגיה, דרך התנ"ך, כרך ה', הוצאת תומאס נלסון, 1983, עמוד 434; הערה על ראשונה לטימותיוס א' 15)

"נאמן הדבר". כוונת השליח היא שזהו דבר אמין, דבר שניתן להאמין לו ולסמוך עליו. זהו דבר ש"ראוי להתקבל על הכל". דבר זה ראוי שיתקבל בגלל שזהו דבר אמיתי. מה זה הדבר הזה שאתה יכול לסמוך עליו ולקבל אותו? זהו – "המשיח ישוע [ש]בא לעולם להושיע את החוטאים, אשר אנוכי הגדול בהם". אתם יכולים להאמין לזה. אתם יכולים לסמוך על זה. ואתם צריכים לקבל את זה בתור האמת! "המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החוטאים, אשר אנוכי הגדול בהם" אתם צריכים לקבל את ההצהרה הזו בגלל שזו האמת – האמת המוחלטת – "המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החוטאים"! אנחנו למדים על שלוש אמיתות נהדרות מהפסוק הזה.

I. אנחנו למדים על המשיח כאדם.

המשיח ישוע בא לעולם". הוא "בא". הוא לא נברא כפי שאנחנו נבראנו. אנחנו לא באנו לעולם. אנחנו נבראנו כאן, בתוך העולם הזה. אבל המשיח "בא לעולם". מאיפה הוא הגיע? הוא הגיע מגן עדן לחיות בינינו. בשורת יוחנן אומרת,

"בראשית היה הדבר, והדבר היה את האלוהים, ואלוהים היה הדבר... והדבר נהיה בשר, וישכון בתוכנו..." (יוחנן א' 1,14).

המשיח היה למעלה בגן עדן עם אלוהים האב. הוא ירד למטה, נהיה לבשר, ושכן בתוכנו! זה מה שנקרא "התגשמות". זאת אומרת שהוא בעצם אלוהים "בבשר". זה מה שצ'ארלס ווזלי (1707-1788) אמר בהמנון הנוצרי היפה שלו, "עטופת בשר את השכינה רואה; ברוכה הבאה האלוהות שהתגשמה, אדם בשכינתו עם בני האדם בירכנו, ישוע הוא העמנואל שלנו; שמעו כולם, שר המלאך המבשר, תפארת למלך הנולד" ("שמעו כולם, שר המלאך המבשר", מאת צ'ארלס ווזלי, 1707-1788). או איך שאמילי אליוט אמרה את זה, "אתה עזבת את כיסאך ואת כתר מלכותך כשבאת לארץ בשבילי" ("אתה עזבת את כסאך" מאת אמילי א. ס. אליוט, 1836-1897).

אבל למה הוא עזב את גן עדן ובא לארץ הזאת? למה הוא נכנס לרחמה של מרים הבתולה? למה הוא חי בינינו? למה הוא סבל כל כך צער וכאב? למה הוא הלך לצלב ונתן שימסמרו את ידיו ורגליו לעץ? למה האלוהים הגשמי, אלוהים בדמות בשר, סבל על הצלב בשבילנו? הטקסט שלנו אומר, ש"המשיח ישוע בא לעולם", אבל למה הוא בא לעולם? זה מוביל אותנו לנקודה הבאה.

II. אנחנו למדים על המטרה של משיח.

בנקודה הראשונה אמרתי לכם מי היה זה שבא לעולם – זה היה אלוהים הגשמי – האישיות השניה של השילוש הקדוש. עכשיו אנחנו נראה למה הוא בא עולם,

כי המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים." (ראשונה לטימותיוס א' 15)

מטרת בואו לעולם הזה הייתה להושיע את החוטאים. אמרנו בפשטות שהמשיח, "עונה פעם אחת על חטאתינו, הצדיק בעד הרשעים, לקרב אותנו אל האלוהים" (ראשונה לפטרוס ג' 18). ובפעם נוספת, פטרוס השליח אמר שהמשיח "את חטאתינו הוא נשא בגויתו על העץ" (ראשונה לפטרוס ב' 23). ושאול השליח אמר, "המשיח מת בעד חטאתינו" (ראשונה לקורינתיים ט"ו 3). המשיח הלך לצלב מרצונו, כדי לסבול במקומכם, כדי לשלם את המחיר על החטא שלכם, כדי לנקות אכם מחטא על ידי דמו, כדי לאפשר לאלוהים לקבל אתכם לגן עדן. המשיח בא לעולם כדי להושיע את החוטאים מהאשמה של החטא, כדי לקחת את החטא שלכם, כדי ש"יטהרנו מכל חטא" (ראשונה ליוחנן א' 7). המשיח עצמו אמר, "כי לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיע את העולם" (יוחנן י"ב 47). הנביא ישעיה הפך את זה לברור מאוד כשאמר,

"והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו... ובחבורתו נרפא לנו." (ישעיה נ"ג 5)

דמו של המשיח מסוגל להושיע את החוטא הגרוע ביותר מחטאיו. בדמו של המשיח יש את הכוח בגלל שהוא אדם כזה גדול!

ספורג'ן אמר שהמשיח היה חייב לרדת מגן עדן כדי להושיע את החוטאים. ספורג'ן אמר,

     ישוע המשיח לא יכול היה להושיע בני אדם אם היה נשאר בגן עדן. הוא "בא לעולם" כדי להושיע את החוטאים. המפלה הייתה כל כך חמורה שהוא היה מוכרח לרדת היישר לתוך ההריסות שלנו... הוא לא יכל לשבת בגן עדן ולהציל את החוטאים; הוא [היה מוכרח ל]הגיע לעולם כדי לעשות את זה; הבורא בכבודו ובעצמו היה חייב לרדת למטה אל הבריאה המזוהמת שלו... הוא לא יכול להושיע חוטאים, מה גדול חורבנם, אלא אם ילבש בשר, ויקח על עצמו את הטבע שלנו... וגם אחרי שהיה כאן... הוא לא יכול [לחזור לגן עדן ו]לומר "זה נגמר", עד אשר ימות קודם כל. ראשו [שלו] חייב להיות עטור בעטרת קוצים, עיניו [שלו] חייבות להיות עצומות בחשכת הקבר... [לפני ש]אדם יוכל להיוושע... הו חוטא, אתה אבוד נורא, אובד לנצח, בגלל שהמושיע הנצחי צריך לתת את גופו ככפרה כדי להושיע את החוטאים מחטאם. (צ'. ה. ספורג'ן, "הדבר הנאמן", בימת המטרופוליטן טאברנאקל, כרך כ"ד, הוצאת פילגרים, מהדורת 1972, עמוד 304)

III. אנחנו למדים על כוחו של המשיח.

"נאמן הדבר וראוי להתקבל על כל, כי המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים, אשר אנוכי הגדול בהם." (ראשונה לטימותיוס א' 15)

שאול השליח אומר שהוא היה החוטא "הגדול" – החוטא הגרוע מכולם. שאול דיבר רבות וקשות נגד המשיח. שאול היה אחראי להרג של מאמינים רבים. שאול היווה דוגמא קיצונית לחוטא. כל החוטאים יכולים לראות, מהדוגמא של שאול, שהחוטא הגדול ביותר יכול להפוך להיות המאמין הגדול ביותר. אויבו הגדול ביותר של המשיח יכול להפוך להיות משרתו הטוב ביותר. זה מה שקרה לשאול – וזה יכול לקרות לכם. כוחו של המשיח יכול לשנות אתכם מחוטא לקדוש! "המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים, אשר אנוכי הגדול בהם".

לקחו אותי לכנסיה בפטיסטית לראשונה כשהייתי כבר נער, הייתי בן 13. השכנים שגרו מול הדלת שלנו לקחו אותי לכנסיה הבפטיסטית. לא ידעתי שהמשיח בא לעולם כדי להושיע חוטא כמוני. נטבלתי בלי לדעת את זה. חשבתי על ישוע בתור איזושהי דמות טראגית שמוסמרה לצלב בטעות. אני בטוח שבטח שמעתי דרשות על ישועה דרך האמונה במשיח. אבל לא הבנתי את הדרשות האלה. שאול השליח אמר,

"וגם כי נעלמה בשורתנו, נעלמה היא מן האובדים" (שניה לקורינתיים ד' 3).

בהחלט הייתי אובד! ובהחלט הבשורה נסתרה ממני!

שיחקתי אפילו בתפקיד של יהודה איש-קריות במחזה של חג האיסטר בכנסיה. יהודה איש-קריות היה התלמיד שבגד בישוע. אני למעשה שיחקתי בתפקיד יהודה איש-קריות ב-3 שנים שונות. אבל עדיין הייתי עיוור. עדיין לא הבנתי שישוע סבל ומת כדי להושיע אותי מהחטא שלי. בשלב כלשהו במחזה של חג האיסטר, צעקתי את המילים של יהודה איש-קריות,

"חטאתי כי דם נקי הסגרתי" (מתי כ"ז 4).

זה גרם לי לחשוב על החטא שלי. חטא הפך להיות דבר נורא בשבילי. הרגשתי כאילו אני בגדתי במשיח, מה שהיה נכון כמובן. כל חוטא בוגד במשיח.

אבל הרגשתי שהדרך היחידה שבה אוכל להיות מאמין אמיתי היא לעשות יותר מעשים "טובים". הרגשתי שאני חייב להיות ממש טוב, אחרת לא אוכל להיות מאמין. בערך בשנת 1958 או 1959 קראתי במגזין לייף סיפור על ד"ר אלברט שוויצר. שוויצר היה מיסיונר-רפואי באפריקה. מגזין לייף הרעיף עליו שבחים בתור רופא-מיסיונר הומניטרי, נדיב וטוב לב באפריקה. התחלתי לחשוב על להפוך להיות מיסיונר בעצמי. חשבתי שזה מה שיעשה אותי להיות מאמין אמיתי. שמעתי על ד"ר תום דולי, מיסיונר בוייטנאם ובקמבודיה. ואז קראתי על ד"ר ג'יימס האדסון טיילור, שהיה מיסיונר רפואי בסין במאה ה-19. חשבתי, "זה מה שאעשה. אהיה מיסיונר בסין. אז אהיה מאמין אמיתי ולא אהיה חוטא כמו יהודה איש-קריות." אז הצטרפתי לכנסיה הבפטיסטית הסינית הראשונה. היתי אז בן 19. בסתיו ההוא הלכתי לקולג' ביולה כדי ללמוד לקראת השירות, כדי שאוכל להיות מיסיונר. חשבתי שזה מה שיושיע אותי.

במהלך סדרת האסיפות בקולג' ביולה, שרנו שיר שנכתב ע"י צארלס ווזלי (1707-1788) בתחילת כל אסיפה. מעולם לא שמעתי את השיר הזה לפני כן. הוא הותיר בי רושם עצום. ביום השני ששרנו אותו, השיר הזה גרם לשיער ראשי לסמור! זה הרגיש כאילו שוק חשמלי עבר דרך כל גופי כששרנו אותו בכל בוקר.

האם ייתכן שאוכל להשיג
   עניין בדמו של המושיע?
מת עבורי, שגרם לכאבו?
   עבורי, שעד מוות אותו רדפתי?
אהבה מדהימה! כיצד ייתכן,
   שאתה, אלוהיי, צריך למות עבורי?
אהבה מדהימה! כיצד ייתכן,
   שאתה, אלוהיי, צריך למות עבורי.

הוא השאיר את כסא אביו מעל,
   כל כך חינם, כל כך אינסופי חסדו;
רוקן את עצמו מהכל חוץ מאהבה,
   ודימם בשביל למען המין חסר הישע של אדם;
חסדו עצום וניתן בחינם
   ולכן, אלוהים, הוא מצא אותי!
אהבה מדהימה! כיצד ייתכן,
   שאתה, אלוהיי, צריך למות עבורי..
("איך זה ייתכן שאוכל להשיג?" מאת צ'ארלס ווזלי, 1707-1788).

שרתי את השיר הזה עוד ועוד. רשמתי את המילים על פיסת נייר ושרתי אותן שוב ושוב. "אהבה מדהימה! כיצד ייתכן, שאתה, אלוהיי, צריך למות עבורי." ד"ר צ'ארלס ג'. וודברידג' (1902-1995) היה הדובר בכל יום. הוא הטיף מהשניה לפטרוס. עד סוף השבוע ההוא כבר נושעתי! שרתי כל הדרך הביתה, "אהבה מדהימה! כיצד ייתכן, שאתה, אלוהיי, צריך למות עבורי."

"נאמן הדבר וראוי להתקבל על כל, כי המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים, אשר אנוכי הגדול בהם." (ראשונה לטימותיוס א' 15)

אני מתפלל עבורכם! אני מתפלל שתבטחו בישוע המשיח – ושתיוושעו על ידו מהחטא שלכם. אני מתפלל שתיוושעו מהחטא באמצעות המשיח – ושתוכלו לשיר בכל ליבכם, " אהבה מדהימה! כיצד ייתכן, שאתה, אלוהיי, צריך למות עבורי." ואם אתם לא לגמרי מבינים את כל זה, אל תדאגו. אדבר על זה שוב. חיזרו לשמוע עוד! אמן. ד"ר קאן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: ראשונה לטימותיוס א' 12-16.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בינימין קינקייד גריפית':
"עכשיו אני שייך לישוע" (מאת נורמן ג'. קלייטון, 1903-1992).