Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-39 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

צום ותפילה לשחרור בימינו

(דרשה מספר 3 על תחייה)
PRAYER AND FASTING FOR
DELIVERANCE IN OUR TIME
(SERMON NUMBER 3 ON REVIVAL)
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בערב יום האדון, 3 באוגוסט, 2014
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, August 3, 2014

"וישאלוהו תלמידיו בהיותם לבד איתו, מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו? ויאמר אליהם, המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 28-29).

אם אתם קוראים את הדרשה הזאת, או צופים בה באתר, או ביו טיוב, אני מתפלל שלא תאכזבו אותי כאשר אציג את ההשקפה שלי על המהימנות של המילה האחרונה, "ובצום." למרות שאני רחוק מוודאות, אני כן חש בחזקה שהמילה הזאת אמורה להישאר. סיבה אחת היא שהפסוק איננו הגיוני בלעדיה. התלמידים בוודאי התפללו כאשר הם גירשו את השדים באירועים קודמים. אז משהו אמור להיווסף אחרי תפילה – והנה הוא נמצא ברוב כתבי היד הקדומים, "ובצום." הם התפללו בעבר כאשר גירשו שדים חלשים יותר. אך עתה הם התעמתו עם אחד חזק יותר שלא נכנע לתפילה בלבד. אז ישוע אמר, "המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 29) ועתה אתן לכם סיבה נוספת מדוע אני מאמין שהמילה הזאת צריכה להישאר. אני מאמין זאת בכל ליבי ושכלי! בבקשה אל תאכזבו אותי!

אשתי ואני טיפסנו על הר סיני לפני מספר שנים. כאשר ירדנו מההר, נערך לנו סיור במנזר סנטה קתרינה. הוא ממוקם קרוב למרגלות הר סיני. זוהי כנסיה מזרחית אורתודוקסית חשוכה ומפחידה, שנבנתה במאה ה6. ערמה של גולגולות בגובה של מעל מטר וחצי נמצאת בפינה אחת - גולגולות של נזירים שונים שחיו שם במהלך מאות שנים. שלד שלם של נזיר אחד כבול לדלת הקדמית. במקדש האפלולי, נרות מהבהבים, וביצי יען תלויות מהתקרה. זה נראה כמו מקום שטני שתוכלו לראות בטלוויזיה בווידאו של "שודדי התיבה האבודה." בפינה אחת של בניין חשוך ומפחיד זה יש מדף עם פתק עליו, רשום במספר שפות. בגרסה האנגלית רשום שזה המקום בו כתב היד סינאיטיקוס של הברית החדשה נשמר, "עד שטישנדורף גנב אותו ומכר אותו לבריטים." על בסיס כתב יד מועתק באופן ידני זה, שנגנב מהמקום החשוך והשטני באופן ברור הזה, החליטו שהמילה "ובצום" אינה מופיעה. לאחר מכן נקנה כתב יד זה על ידי הבריטים. אשתי ואני ראינו אותו, בטיול אחר, במוזיאון הבריטי של לונדון. שם שתי כנסיות ליברליות של אנשי דת אנגלים, ברוק ווסטקוט (1825-1901) ופנטון הורט (1828-1892) לקחו את כתב היד סינאיטיקטס של שטישנדורף והשתמשו בו כבר סמכא לגרסת ווסטקוט והורט היוונית של הברית החדשה (1881). למעשה, כל השינויים בגרסהה מבוססים על כתב היד ממנזר סנטה קתרינה. כל התרגומים המודרניים הם מהטקסט היווני של ווסטקוט והורט. לכן, כאשר אתם קוראים תרגום מודרני, אתם קוראים את העותק שהועתק באופן ידני שטישנדורף לקח ממנזר סנטה קתרינה החשוך והשטני. שוכנעתי שנזירים קדומים שהושפעו מהגנוסטיקה, הורידו את המילה "ובצום" כאשר העתיקו ביד את כתב היד סינאיטיקוס. יתרה מכך, אני מאמין שהשטן שמר את כתב היד הזה עד הזמנים המודרניים – ואז שחרר אותו כדי להרעיל את כל התרגומים בכפירת אחרית הימים. אני מאמין שמה שהאוונגליסטים קוראים ממנו בתרגומים המודרניים כיום הוא למעשה "הכתובים של השטן."

אל תטעו לגבי זה! השטן רצה שהמילה "ובצום" תוסר. מדוע? זה פשוט! השטן רצה שהמילה הזו תוסר כיוון ש"המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום"!!! זה פשוט! ד"ר מרטין לויד ג'ונס אמר, "השטן תמיד מחכה לבלבל ולטמטם אותנו. הוא רוצה להרוס את עבודת אלוהים" (ברכה רוחנית, קינגסוואי הוצאה לאור, 1999, עמ' 158).

האם תהיתם אי פעם מדוע אין תחייה לאומית באמריקה מאז 1859? הפסיקו לתהות! המשיחיים הפסיקו לצום אחרי שתרגום הכתובים של ווסטקוט והורט הפך לפופולרי. זו אחת הסיבות המרכזיות מדוע לא הייתה תחייה בארצנו במשך 154 השנים האחרונות! לפני כן הייתה תחייה שנשלחה מאלוהים בכל עשר שנים! חשבו על כך. כל המטיפים במאה ה18 בהתעוררות הגדולה הראשונה, צמו והתפללו, כשהם מתבססים על אותן מילים, "המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום." בהערות על אותה פסקה מקבילה בספר מתי, המבשר הגדול ג'ון ווסלי אמר כך – "איזו עדות יש כאן של היעילות [אפקטיביות] של צום, כאשר מצרפים אותו לתפילה נלהבת!" (ג'ון ווסלי, M.A, הערות מבארות על הברית החדשה, בייקר הוצאה לאור, גרסת 1983, כרך I, הערה על מתי י"ז 21)

עכשיו חשבו על ההתעוררות השנייה. מה לגבי המטיפים הגדולים אז? טימותי דווייט צם. עשהאל נטלטון צם. רוברט מורי אמשיין צם. ג'ון אנג'ל ג'יימס צם. היו להם תחיות גדולות, והם צמו והתפללו עבורן. אך לא היה להם אז את תרגום הכתובים המושחת של ווסטקוט והורטס!

וכפי שאמרתי, ההתעוררות השלישית הגדולה ב1857-59 הייתה לפני שהיו הכתובים של השטן. צום היה כה נפוץ בזמן שאברהם לינקולין קרא ליום לאומי של צום ותפילה בזמן מלחמת האזרחים. והתחייה של 1859 התחילה באסיפת תפילה, היכן שגברים שצמו התכנסו להתפלל. ספרג'ון היה המטיף הגדול ביותר של ההתעוררות הגדולה השלישית. ספרג'ון צם לעיתים קרובות, והטיף דרשות על צום ותפילה! אפילו התחייה הוולשית של 1905 הייתה לפני שהמטיפים בוויילס הפסיקו להשתמש בגרסה הישנה והטובה של הכתובים של המלך ג'יימס (King James). האנשים בוויילס הודרכו לצום ותפילה. דבר זה נכון גם לגבי התחייה של האי של לואיס, שקרוב לחוף של סקוטלנד, ב1949, כאשר שתי גברות מבוגרות ועיוורות צמו והתפללו עד שאלוהים שלח תחייה!

מה לגבי סין? כל האבות המשיחיים הקדומים של סין צמו והתפללו. הם לומדו לעשות זאת על ידי השליח החלוץ ג'יימס הדסון טיילור (1832-1905). המבשר העוצמתי ג'ון סאנג (1901-1944) ראה תחייה אדירה בסין זמן קצר לפני שהקומוניסטים תפסו את השלטון. ד"ר סאנג התפלל וצם באופן קבוע. האב הקדום הסיני וואנג מינגדאו (1900-1991) היה עשרים ושתיים שנים בכלא כיוון שהטיף את הבשורה. גם הוא צם והתפלל באופן קבוע. ד"ר ג'יימס הדסון טיילור השלישי, הנין של הדסון טיילור, אמר על וואנג מינגדאו, "אין מנהיג משיחי במאה העשרים שביטא באופן מובהק יותר את עוצמת הבשורה של ישוע המשיח." (דיוויד אייקמן, ישוע בבייג'ין, רגנרי הוצאה לאור, גרסת 2006, עמ' 56). אלן יואן (1914-2005) היה גם הוא בכלא יותר מ20 שנה כיוון שבישר את הבשורה. הוא צם והתפלל בקביעות. סמואל לאמב (1924-2013), מוזס זי (1918-2011) ואחרים שירתו את האדון בכלא על ידי צום ותפילה. אלוהים שמע אותם ושמר על המשיחיות חיה תוך כדי הזוועות של ה"מהפכה התרבותית" בסין. ואז, בשנות ה80, אלוהים שפך צונאמי של תחייה שממשיך עד ימינו אנו! חברת כתבי הקודש האמריקנית העריכה שיש מעל 700 חוזרים בתשובה בכל שעה, 24 שעות ביום, בסין – בערך 17,000 חוזרים בתשובה למשיח בכל יום! רועי הקהילה הסיניים מעולם לא ראו את הכתובים המושחתים של ווסטקוט והורט. הם עדיין צמים ומתפללים באופן קבוע, ואלוהים עונה להם. ראו את "הצלב" (לחצו כאן כדי להזמין אותו בAmazon.com), סרט שנעשה על ידי הסינים על התחייה, ותרגישו כאילו אתם רואים את ספר מעשי השליחים קם לחיים! רועה הקהילה הסיני המבוגר שלי מזה 23 שנים היה ד"ר טימותי לין. הוא תמיד לקח איתו את הכתובים הסיניים הישנים שהיו לו יותר משישים שנה. הם לא הושפעו על ידי ווסטקוט והורט. המילה לא הוסרה. ד"ר לין צם והתפלל במשך שירותו. ראיתי את הקהילה שלו ממש מתפוצצת בתחייה, עם מאות אנשים צעירים שהקדישו את עצמם לקהילה במספר חודשים בלבד. ד"ר לין האמין בצום ותפילה על מנת לקבל את ברכת אלוהים. אני מצטער לומר שאלו שהלכו אחריו הושפעו פעמים רבות על ידי "חשיבה מערבית" ותרגום הכתובים המושחת של ווסטקוט והורט.

אני יודע שחלק מהאנשים יחשבו שהלכתי רחוק מידי בהשפלת התרגומים המודרניים. אך שאלתי עבורם זהה לזו ששאלו התלמידים את המשיח, "מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו?" (מרקוס ט' 28) ספרג'ון ידע על ההשמטה של "ובצום" בפסוק זה, בגרסה המתוקנת, כאשר נתן את המסר "סוד הכישלון" ב1886 (דוכן משכן המטרופולין, כרך XLII, פילגרם הוצאה לאור, גרסת 1976, עמ' 97-106). אך הוא פסח על כך ואמר, "לתפילה וצום יש כוח עצום...יש סוג של שטן [שד] שלא יצא בתפילה רגילה, חייב להתווסף לתחנונים הללו משהו שדרכו הלהט שלנו יגדל עוד יותר: חייב להיות 'תפילה וצום'. (המקור הנ"ל, עמ' 105).

ספרג'ון גם משתמש בשאלת התלמידים "מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו?" למצב המוחלש של הקהילות. ספרג'ון אמר,

"מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו?" שקהילת אלוהים...תגיד, 'מדוע אלפי האנשים הללו לא באים לשמוע את הבשורה כאשר אנו מטיפים?' יש עדיין זנות ברחובותינו: מדוע קהילת אלוהים לא העלימה אותה? החטא הנתעב ביותר משתולל – חטא שאנו מעדיפים לא לדבר עליו, כי הוא כה נתעב; מדוע לא יכולנו לגרשו? ...מדוע לא יכולנו לגרש את הכוחות הנתעבים הללו?...ורבים, אחרי שנים של הטפות, נותרו ממש כפי שהיו. איזה שטן [שד] הוא זה שנמצא בהם? מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו? (המקור הנ"ל, עמ' 101).

תשובתו של ספרג'ון היא כמו של המשיח, "המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 29)

ד"ר לויד-ג'ונס דיבר גם הוא על השאלה הזאת, "מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו?" והמשיח עונה "המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום." ה"דוקטור" אמר שעלינו לאבחן איזה "מין" פועל היום. הוא אמר,

מהו "המין הזה"? מהי הבעיה אתה אנו מתמודדים כיום? אני חש יותר ויותר, שאם נבחן זאת באמת, נראה שסוג הבעיה שעומדת מולנו היא גם עמוקה יותר וגם מייאשת יותר ממה שהתמודדו עמו המשיחיים במשך מאות רבות של שנים (מרטין לויד-ג'ונס, M.D, תחייה, ספרי קרוסוואי, 1997, עמ' 15).

הוא אמר שנראה שהשיטות שנעשה בהן שימוש בעבר אינן מועילות בטיפול ב"מין הזה" כיום, ואז הוא אמר שיש כמה "שיטות חדשות" שלא עובדות. הוא אמר שהתרגום החדש לא נגע בבעיה. הוא אמר שמסעות הבשורה ומסעות הצלב ההמוניים של האוונגליסטים אינם מביאים את האבודים לקהילותינו. הוא אמר, "אתם חייבים להבין שאתם מתמודדים עם משהו שהוא עמוק מידי לשיטות שלכם" (המקור הנ"ל, עמ' 19)

אני מאמין שהוא צדק לגבי כל הדברים הללו. אנשים אבודים לא רואים את הצורך שלהם בקהילות כיום. הם לא מרגישים שהם חוטאים וזקוקים לסליחה. מהו הדבר שהקהילה יכולה לספק שמשתמש ב"צורך הרגשי" בסיטואציה המודרנית שלנו? לאחר שנים רבות של מחשבה על כך, השתכנעתי שבדידות היא "הצורך הרגשי" הבסיסי שלא מסופק בקהילותינו. ד"ר וויליאם גלסר, פסיכיאטר נודע, נתן את ההצהרה המפתיעה הזאת בספרו חברת הזהות,

כל הסימפטומים, בין אם פסיכולוגיים או פסיכוסומטיים, וכל ההתנהגויות התוקפניות והלא רציונאליות הם תוצרים של בדידות והם בני לוויה לאנשים הבודדים והסובלים שנאבקים למצוא זהות, אך אינם מצליחים (צוטט על ידי ג'יי אוסוולד סנדרס, D.D, מתמודדים עם הבדידות, דיסקברי הוצאה לאור, גרסת 1990, עמ' 46).

דיכאון, התמכרויות שונות, חוסר תקווה – "כל הסימפטומים...וכל ההתנהגויות התוקפניות והלא רציונאליות הם תוצרים של בדידות." אני חושב שד"ר גלסר צדק לגמרי! ל"כל" ה"חטאים הגדולים" בחברה שלנו יש שורשים שנעוצים בבדידות! "המין הזה" הוא ה"בדידות" בתרבות שלנו כיום. אם לא נספק הקלה מהבדידות, לא נוכל לצפות שאנשים אבודים רבים יהיו מעוניינים לבוא לקהילות שלנו!

ד"ר טימותי לין, רועה הקהילה שלי מזה שנים רבות בקהילה הבפטיסטית הסינית, ידע זאת! הוא היה אדם מבוגר מהיבשת של סין, אך הוא היה אדם שבילה זמן רב בצום ותפילה. ואלוהים הראה לו את החשיבות של ריפוי הבדידות כאמצעי להביא אנשים צעירים אבודים לקהילה. הוא אמר לעיתים תכופות, "עלינו לרפא את בדידות הנוער. עלינו להפוך את הקהילה לביתם השני." אני מסכים איתו לחלוטין! בשנות ה60 הקהילה עשתה את מה שד"ר לין אמר, ומאות אנשים צעירים יצאו מהעולם ובאו לקהילה. והקהילה חוותה התעוררות שנשלחה מאלוהים. ישנם אנשים שנוטים לשכוח שכל הדברים הללו התרחשו כאשר ד"ר לין היה בשירות, לא מאוחר יותר!

אך עלי להפסיק ולתת מילת אזהרה. אסור לנו לחשוב שצום ותפילה ייצרו התעוררות באופן אוטומטי – או חזרה בתשובה של אנשים רבים. עלינו להיות זהירים מאד שלא לחשוב על אלוהים כ"יכולת" שאנו יכולים להשפיע עליה. זה מה ששמעון המכשף חשב כאשר הוא אמר, "תנו נא גם לי את היכולת הזאת" (מעשי השליחים ח' 19) אם אנו חושבים על אלוהים כ"יכולת" חסרת אישיות שאנו יכולים להשפיע עליה ו"להשתמש" בה דרך צום ותפילה, נתקרב בצורה מסוכנת ל"כשפים לבנים." ב"כשפים שחורים" הקוסם משתמש במילים מסוימות לשלוט ולהשפיע על רוחות רעות. ב"כשפים לבנים" הקוסם משתמש בלחשים מסוימים או תפילות כדי לשלוט ולהשפיע על מה שנקרא "רוחות טובות" – אפילו האלוהים שלהם, שלו הם קוראים "רוח הקודש." תוך סיכון שלא אובן נכונה, אני משוכנע שבני הין, ועוד כמה מנהיגים "כריזמטיים" למעשה נוגעים קלות ב"כשפים לבנים."

רוח אלוהים האמתית היא אישיות. הוא לא יכול להיות "מופל" או "שיעשה בו שימוש" על ידי אמירת מילים מסוימות – ואפילו לא על ידי צום ותפילה. הוא אישיות, לא "יכולת" חסרת אישיות. הרבה ממה שנקרא "תחייה", כיום הוא למעשה שטני, התוצר של "כשפים לבנים".

לכן, כאשר אנו צמים ומתפללים לאלוהים להביא אנשים לקהילתנו, עלינו להיות זהירים כדי להבין שהוא אלוהים קדוש. הוא אישיות אמתית, ועלינו להתייחס אליו בהרבה כבוד, ויראה. בדרשה אחרת, ספרג'ון אמר,

אינני בטוח אם לא איבדנו ברכה גדולה בקהילה המשיחית בכך שוויתרנו על צום...ישנו חיבור של פוריטני מבוגר, שנקרא, "המוסד מפטם-הנפש של הצום," ובו הוא מספר על חוויה אישית – בזמן צום הוא חש להיטות עזה יותר בנפשו בזמן תפילה מאשר בזמנים אחרים (דוכן משכן המטרופולין, כרך X, הוצאת פילגרם, גרסת 1991, עמ' 35).

ביום שבת הבא יהיה לנו יום צום נוסף, עד 5:00 אחרי הצהריים, ואז נבוא לקהילה לארוחה ותפילה נוספת. נתפלל לאלוהים להביא אנשים לקהילה דרך "הצורך הרגשי" שלהם של בדידות. אך זה לא יגרום להם להישאר כאן זמן רב אם לא יורשעו על חטאיהם וישובו בתשובה למשיח. אז התפללו להתקרבות, וגם לחזרה בתשובה אמיתית.

אם עדיין לא חזרתם בתשובה, אני אומר לכם שישוע אוהב אתכם. הוא מת על הצלב לשלם את העונש על חטאינו. דמו נשפך על הצלב לנקות אותנו מכל חטא. הוא קם באופן גשמי מן המתים על מנת לתת לכם חיים. "האמן באדון ישוע ותיוושע" (מעשי השליחים ט"ז 31). התמקדו בלבכם ומחשבותיכם בישוע בלבד – מדמם וגוסס על הצלב כדי להושיע אתכם! בטחו בו בכל לבבכם. הוא יושיע אתכם מהחטא, ממוות, ומגיהינום! אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

הקריאה מהכתובים לפני הדרשה שבוצעה על ידי מר אייבל פרודהום: מרקוס ט' 23-29.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"גבורת זמנים עברו" (נכתב על ידי פאול ריידר, 1878-1938).

מתאר