Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-46 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

שבירת כבלי הבדידות

BREAKING THE CHAINS OF LONELINESS
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בבוקר יום האדון, 13 ביולי, 2014
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Morning, July 13, 2014

"ואילו [אוי ל]אחד [הנמצא לבדו] שייפול ואין שני להקימו" (קהלת ד' 10).

לפי ד"ר לאונרד זונין, פסיכיאטר מלוס אנג'לס, הבעיה העיקרית של המין האנושי היא בדידות. הפסיכואנליסט אריך פרום אמר, "הצורך העמוק ביותר של האדם הוא הצורך להתגבר על הנפרדות שלו, לעזוב את בית הסוהר של הבדידות." התנ"ך אומר "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב' 18). המשורר האנגלי ג'ון מילטון הזכיר לנו שבדידות היא הדבר הראשון שאלוהים אמר שהיה לא טוב.

ואין מקום בודד יותר מעיר גדולה כמו לוס אנג'לס. הרברט פורסנו אמר, "עיר היא חברה גדולה בה האנשים גלמודים יחד." אימא תרזה, שגרה במשכנות עוני בכלכותה, הודו אמרה, "בדידות היא הסוג הנורא ביותר של עוני." אם זה נכון, האמריקאים הם בין האומות המרוששות ביותר על פני כדור הארץ! מיליוני אנשים בלוס אנג'לס בודדים. מה לגביך? האם אתה מרגיש לעיתים שלאף אחד לא אכפת – שאף אחד לא באמת מבין, או מזדהה אתך?

אני מאמין שהפסיכיאטרים, ד"ר זונין וד"ר פרום, צדקו. אני מאמין שבדידות היא הבעיה העיקרית עמה מתמודדים האנשים היום – במיוחד בלוס אנג'לס – ובכל רחבי העולם. רבים מכם אסורים בכבלי הבדידות הבוקר! ואני הולך לעסוק בנושא הבדידות במסר זה.

I. ראשית, חשבו על הבדידות של התרבות והאומה שלנו.

עם כל ההתקדמות של המדע והטכנולוגיה, אנחנו הרבה יותר בודדים כיום מאשר בדורות הקודמים. ביום הולדתו השישים וחמש סופר המדע הבדיוני ה.ג וולס אמר, "אני בודד, ומעולם לא מצאתי שלום." האדם המבוגר, העצוב והבודד הזה היה אתאיסט ואויב של המשיחיים.

הטכנולוגיה אחראית על הרבה מהבדידות שלנו. קחו את הטלוויזיה, לדוגמה. בעלת הטור אן לנדר אמרה, "הטלוויזיה הוכיחה שאנשים יעדיפו להסתכל על כל דבר מלבד אחד על שני." אנשים מדליקים את הטלוויזיה שעה אחר שעה, או משחקים משחקי וידאו שעות על גבי שעות. אנחנו כבר לא ישבים לאכול יחד כחברים וכמשפחה. כמעט שכחנו כיצד לשוחח. אנחנו עסוקים מידי בלראות טלוויזיה או לעסוק באיי פד בשביל לדבר אחד עם שני – באופן בעל משמעות!

אנשים תוקעים חוט בתוך האוזן שלהם ודוחסים מוזיקה לתוך מוחם. הם אוטמים את עצמם במכוניות. כל אדם במכונית משלו. הם "נכנסים" למחשב – לבד.

טלוויזיה, מחשבים, מכוניות, קסטות – כל הטכנולוגיה הזאת – לא הפכה אותנו לשמחים יותר. היא הפכה אותנו לבודדים יותר. אלברט אינשטיין אמר, "זה הפך ברור להחריד שהטכנולוגיה גברה על האנושיות שלנו." משחקי וידאו יוצרים את הצורה הגרועה ביותר של בדידות לאנשים צעירים רבים היום!

התנ"ך אומר "ואילו [אוי ל]אחד [הנמצא לבדו] שייפול ואין שני להקימו" (קהלת ד' 10). ואני מאמין שזו אחת הסיבות המרכזיות בשלהן אנשים צעירים פונים לסמים. הם בודדים. אחרים פונים לכנופיות – שם הם מנסים למצוא חברה שהם לא מצאו במשפחתם הבלתי מתפקדת. אחרים יוצאים למסיבות בערבי שישי ושבת – מנסים להתגבר על הבדידות שלהם. אך מאיזושהי סיבה זה לא עובד. הכנופיה לא נשארת יחד. המסיבה נגמרת – ואתה הולך הביתה – שוב בודד.

אנוכיות מונעת מאנשים ליצור מערכות יחסים שמחזיקות לאורך זמן. הכתובים אומרים:

"כי באחרית הימים יבואו עיתים קשות: כי יהיו האנשים אוהבי עצמם ואוהבי בצע... חסרי אהבה ובוגדים...ומוסרים והולכים אחרי תענוגים יותר מאחרי אלוהים" (האיגרת השנייה אל טימותאוס ג' 1-4).

קטע זה מהכתובים ניתן כנבואה לזמנים של בדידות – והוא מסביר מדוע אנשים כה רבים בודדים.

"אוהבי עצמם." אינך יכול להיות קרוב לאחר אם יש לך אהבה עצומה לעצמך. "הולכים אחרי תענוגים יותר מאחרי אלוהים." התמודדו עם כך! לרבים ישנה אהבה אנוכית לתענוגות ואין להם אהבה לאלוהים! האם אתה נמצא במצב הזה? האם אתה אנוכי עד העצם? אנוכיות היא המהות של החטא – אתה אוהב את עצמך, לא את אלוהים. באהבתך העצמית, אתה מורד נגד אלוהים. אתה דוחף את אלוהים מחוץ למחשבותייך. ואתה מקולל בבדידות כתוצאה מכך. התנ"ך אומר, "איש רעים להתרועע" (משלי י"ח 24). אם אינך חברותי, לא יהיו לך חברים אמתיים. זהו המצב העגום של האנשים האבודים והבודדים, חסרי האלוהים בזמננו.

זו הסיבה שעליכם לסדר את שעות העבודה שלכם כך שלא יבואו על חשבון הזמן בקהילה. אתם צריכים את אלוהים! אתם צריכים את החברים שתתחברו אליהם בקהילה יותר מכל סכום כסף שתוכלו להרוויח בעבודה בימי ראשון.

דבר לא יכול לרפא את הבדידות שלכם מלבד המשיח וקהילה מקומית! עליכם להיכנע למשיח, ולהתנקות מחטאיכם בדמו! ואז עליכם ללכת לקהילה מקומית וליצור חברויות שמחזיקות לאורך זמן! מדוע להיות בודדים? בואו הביתה – אל הקהילה!

"הכתובים מספרים על המשיחיים הקדומים:

"ויום יום היו שוקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית: ויאכלו מזונם בגילה ובתום לבב וישבחו את האלוהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 46-47).

זו הסיבה שלהיות בקהילה שמר עליהם "בגילה" – ושמר עליהם מהבדידות. הם היו בקהילה בכל פעם שהדלת נפתחה. לכו לפי הדוגמה שלהם! בואו לכאן ביום ראשון הבא! הכנסו עד הסוף לתוך ההתחברות המלאה של הקהילה שלנו! זה ירפא את הבדידות שלכם! המשיח ישבור את כבלי הבדידות שלכם! בואו לקהילה והכניעו ליבכם למשיח!

II. שנית, חישבו על הבדידות של המוות.

התנ"ך מספר לנו שיעקב אמר:

"לא ירד בני עמכם [למצריים]; כי אחיו מת, והוא לבדו..." (בראשית מ"ב 38).

יום אחד קרוב המשפחה שלך גם ימות – ואתה תישאר לבדך.

המוות הוא דבר נורא – והוא פוגע בכל אחד – כולל אותך. והמוות יכול להשאיר אותך בודד מאד ומדוכא מאד. יש סיכוי גדול שתגיע למקום בו תאמר,

"שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג" (תהילים ק"ב 8).

אתה יכול להרגיש בודד כמו ציפור – לבד על גג הבית לבד, ואין לך לאן לפנות!

אלוהים שלח מלאך לשחרר את פטרוס כאשר הוא היה אסור בבית הסוהר. המלאך אמר, "קום מהרה. וייפלו מוסרותיו מעל ידיו" (מעשי השליחים י"ב 7). זה מה שיקרה לך כאשר תבוא למשיח ותחזור בתשובה. הכבלים של שעבוד המוות ייפלו – ותהיה חופשי. המשיח בא

"למען אשר יבטל על ידי המוות את אשר לו ממשלת המוות הוא השטן: ולהתיר את אלה אשר מאימת המוות היו נתונים לעבדות כל ימי חייהם" (האיגרת אל העברים ב' 14-15).

וכפי שצ'רלס ווסלי מציג זאת:

כבלי נפלו, ליבי היה חופשי;
קמתי, יצאתי והלכתי אחרייך.
אהבה מדהימה! איך זה ייתכן
שאתה, אלוהיי, היית צריך למות עבורי?
   ("והאם זה יכול להיות?" נכתב על ידי צ'רלס ווסלי, 1707-1788).

כבלי הבדידות של המוות ייפלו מימך כאשר תבוא למשיח באמת!

III. שלישית, חשבו על הבדידות של הגיהינום.

הכתובים מספרים לנו על אדם עשיר שלא היה משיחי. הוא מת והלך לגיהינום. הכתובים אומרים:

"ובהיותו במכאובות בשאול ויישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק...ויצעק ויאמר אבי אברהם, חנני ושלח נא את לעזר ויטבול את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני, כי עוניתי במוקד הזה" (לוקח ט"ז 23-24).

בגיהינום הייתה לו אובססיה למחשבה על מעט מים לקרר את לשונו הצחיחה. אך הוא היה לבדו בגיהינום. לא היה אף אחד שיעזור לו. הוא זעק למישהו שיביא לו כמה טיפות של מים.

הסבל של האדם הזה בגיהינום מראה את הבדידות המוחלטת של הגיהינום. חברייך, אם יהיו בגיהינום גם הם, לא יוכלו לעזור לך יותר משחבריו לשעבר יכלו לסייע לו להקל את סבלו. הם יהיו נפרדים מימך בעננה, בחושך ובאש. אתה תהיה לבד, כפי שהוא היה, מעונה לנצח בבדידות.

רק ישוע המשיח יכול לקרוע את כבלי הגיהינום מימך! והוא יכול לעשות את זה רק כעת – כל עוד אתה חי. אם תחכה עד שתמות, זה יהיה לנצח מאוחר מידי. בוא למשיח כעת – ותשיר,

אדון, על ידי החבורות שפצעו אותך,
מעקיצתה של אימת המוות שוחרר עבדך,
כדי שנוכל לחיות ולשיר לך. הללויה!
("המלחמה נגמרה", תורגם על ידי פרנסיס פוט, 1832-1909).

המוות לא יכול לשמור על הטרף שלו – ישוע מושיעי!
הוא שבר את הסורגים – ישוע אדוני!
("ישוע קם" נכתב על ידי רוברט לורי, 1826-1899).

כבלי הבדידות של הגיהינום יישברו לנצח אם תפנה לחלוטין לישוע המשיח! בוא אליו! צא מהחטא! בוא לקהילה! כבלי הבדידות בגיהינום יישברו עבורך על ידי ישוע המשיח, בן אלוהים!

IV. עכשיו, רביעית, חשבו על הבדידות של המשיח.

המשיח היה לבדו בזמן השירות שלו על האדמה. הכתובים אומרים:

"ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה:" (מתי י"ד 23).

קהל גדול של אנשים הלכו אחרי ישוע, אך הוא הלך לעיתים קרובות להיות לבד עם אלוהים – רחוק מהקהל. אבל הוא אמר לעיתים קרובות, "האב לא עזבני לבדד" (יוחנן ח' 29). בזמן השירות שלו על הארץ, אלוהים היה תמיד קרוב לישוע. אך הם לקחו אותו, והרביצו לו, שמו כתר קוצים על ראשו, ולעגו לו. הם גררו אותו במעלה הגבעה ומסמרו אותו לצלב. וכאשר הוא גסס על הצלב, אלוהים עזב את בנו יחידו. וישוע זעק:

"אלי, אלי, למה שבקתני? [למה עזבתני?]" (מתי כ"ז 46).

באותו רגע נורא ישוע המשיח, בן אלוהים, נעזב לבדו על הצלב. הוא היה לבד לחלוטין. אלוהים פנה מבנו אהובו – וישוע נשא את כל חטאינו על עצמו – לבד על הצלב. לותר היה תיאולוג דגול, אך גם הוא אמר שהוא לא יכול להבין זאת באופן מלא או להסביר זאת במונחים אנושיים.

אלוהים לא יכול להביט על חטא – אז אלוהים פנה מישוע כאשר "את חטאותינו הוא נשא בגווייתו על העץ [על הצלב]" (האיגרת הראשונה לפטרוס ב' 23) זוהי הסיבה מדוע ישוע הוא היחיד שיכול לשבור את כבלי החטא שקושרים אתכם במצב חוטא, בודד ואבוד. ישוע יכול להציל אותך מהעונש על החטא כיוון שהוא נשא את חטאיך לבד על הצלב!

הוא היה לבדו כאשר ישוע התפלל בגת שמנה החשוכה
לבדו הוא רוקן את הכוס המרה וסבל שם עבורי.
לבד! לבד! הוא נשא הכל לבד.
הוא נתן את עצמו כדי להציל את שלו,
הוא סבל, דימם, ומת לבדו, לבדו.
("לבד, נכתב על ידי בן ה. פרייס, 1914).

ישוע מת לבדו על הצלב כדי להושיע אותך מהבדידות שהחטא מביא לנפש האדם. הוא מת במקומך, לשלם על חטאייך. ישוע יכול לשבור את כבלי החטא כיוון שהוא עבר את המוות על הצלב עבורך! פנה לישוע לחלוטין ותשוחרר מאשמת החטא!

V. אך חמישית, חשבו על הבדידות שבחזרה בתשובה.

לא תשובו למשיח באמצעותי. אני רק כלי – מטיף – שתפקידו להצביע לכם על הכיוון הנכון – לכיוון המשיח – כמו המבשר במסעות ההלך. אך עליכם למצוא את המשיח בעצמכם. עליכם ללכת לישוע לבדכם. איזו תמונה מושלמת יש לנו של הבדידות בחזרתו בתשובה ובחוויית הישועה של יעקב:

"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (בראשית ל"ב 25).

ה"אדם" איתו נאבק יעקב היה המשיח בהתגלמותו בתנ"ך, שבא לחושך של יעקב כאשר היה לבדו.

כמו חלקכם, יעקב לא הכיר את המשיח באופן אישי. בשעת הבדידות הוא נאבק במשיח כל הלילה. ואתם, גם תצטרכו לבוא לישוע בעצמכם. אתם מבינים, אני איני יכול להחזירכם בתשובה. אני איני יכול לגרום לכם להפוך למשיחיים אמתיים. זה ביניכם לבין ישוע בלבד.

"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (בראשית ל"ב 25).

ישוע מת על הצלב כדי לשלם את העונש על חטאיכם. אך עליכם "לוותר" למשיח. עליכם להיכנע למשיח. עליכם לא להקשיב ללבכם הגאה והמרדן. עליכם ליפול לרגלי המשיח כחוטא חסר אונים. עליכם להיכנע לו, ולשים את מבטחכם בו לחלוטין. הוא ישנה את ליבכם! הוא ישבור את כבלי החטא! הוא ירחץ את כל חטאיכם בדמו!

אם תרצו לדבר על להיכנע למשיח ולהפוך למשיחיים אמתיים, בבקשה עזבו את מושבכם ולכו לחלק האחורי של החדר כעת. ד"ר קגן ייקח אתכם לחדר אחר בו נוכל לשוחח. ד"ר קגן, בבקשה התפלל שמישהו יבטח במשיח הבוקר.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני המסר שבוצעה על ידי מר אייבל פרודהום: קהלת ד' 8-12.
שיר הסולו לפני המסר שבוצע על ידי בנימין קינקייד גריפית':
"עשרת אלפים מלאכים" (נכתב על ידי ריי אוברהולט, 1959).

מתאר

שבירת כבלי הבדידות

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן

"ואילו [אוי ל]אחד [הנמצא לבדו] שייפול ואין שני להקימו" (קהלת ד' 10).

(בראשית ב' 18)

I.    ראשית, חשבו על הבדידות של התרבות והאומה שלנו, קהלת ד' 10;
השנייה לטימותאוס ג' 1-4; משלי י"ח 24; מעשי השליחים ב' 46-47.

II.  שנית, חישבו על הבדידות של המוות, בראשית מ"ב 38; תהילים ק"ב 8;
מעשי השליחים י"ב 7; האיגרת אל העברים ב' 14-15.

III. שלישית, חשבו על הבדידות של הגיהינום, לוקס ט"ז 23-24.

IV. רביעית, הבדידות של המשיח, מתי י"ד 23; יוחנן ח' 29; מתי כ"ז 46;
האיגרת הראשונה לפטרוס ב' 23.

V.  חמישית, הבדידות של החזרה בתשובה. בראשית ל"ב 25.