Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-215 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-36 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

הדם – סתמי או יקר?

?THE BLOOD – COMMON OR PRECIOUS
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בוקר יום האדון, 17 בנובמבר, 2013
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Morning, November 17, 2013

הבוקר ברצוני שתסתכלו על שני ביטויים בברית החדשה אשר מתארים את דם המשיח. פנו קודם לעברים י' 29. הביטוי אשר מתאר את הדם מצוי באמצע הפסוק,

"כדבר לא-קדוש" (עברים י' 29).

עכשיו פנו לראשונה לפטרוס א' 19. כאן הדם מתואר לנו כך,

"דמו היקר של משיח" (ראשונה לפטרוס א' 19).

אנא שמרו על המקום הזה בספר.

חשבתי על הדברים האלה לפני כמה לילות. בהגותי בביטויים הללו הבנתי שהעולם כולו יכול להתחלק לשתי קבוצות: (1) אלה אשר חושבים על דם המשיח "כדבר לא-קדוש," (2) וכאלה אשר חושבים על "דמו היקר של משיח." איזה פסוק מתאר את השקפתכם לדם ישוע?

I. ראשית, האם אתם חושבים את דם ישוע "כדבר לא-קדוש"?

אם תקראו את כל הפסקה בעברים י' 26-31 מה שקרא מר פרודהום לפני כמה רגעים, תראו שזה מתייחס לאלה אשר "חוטאים ברצון" והם נתונים לדין האל, כפי שאנו רואים בטקסט שלנו הבוקר, שמגיע שני פסוקים לאחר הביטוי, "כדבר לא-קדוש." הסתכלו בעברים י' 31.

"אכן נורא לנפול ביד אלוהים חיים" (עברים י' 31).

אפשר לשבת.

ד"ר ג' ורנון מקגי אמר על פסוק זה,

...זעם אלוהים צפוי לכל אחד "אשר... ראה בדם הברית... כדבר לא-קדוש..." חברים, אם תשנאו את אשר עשה המשיח בשבילכם בצלב, רק משפט מחכה לכם. אין לכם שום תקוה כלל וכלל (ד"ר ג' ורנון מקגי, דרך המקרא, תומס נלסון מוציאים לאור, 1983, כרך 5, עמ' 578; הערה על עברים י' 31).

מישהו יאמר, "אינני חושב שדם ישוע היה לא-קדוש. פשוט דומני שזה היה כמו דמם של אחרים. אין שום דבר יוצא דופן בדם ישוע." ובכן, אם חושבים אתם כך אתם אשמים – כי ביוונית המילה שמתורגמת אל "לא-קדוש" היא "קוינוס," ופירושה "רגיל" (סטרונג, מספר 2839). ג'יורג' ריקר ברי אומר שפירוש המילה היא "משותף לרבים." זה משמעה של "לא-קדוש." פירושה שדם ישוע משותף לרבים – בדיוק כמו דמם של אנשים אחרים, "משותף לרבים," כפי שניסח ג'יורג' ריקר ברי.

נראה לי שד"ר ג'ון מקארתור מגיע קרוב מאוד לקרוא לדם המשיח "דבר רגיל" כאשר הוא אומר, "לדמו לא היה שום ערך להושיע" (המקרא ללימוד מקארתור, הערה על עברים ט' 14). בסקירה שלו על תיאולוגיה (שם, עמ' 2192) ד"ר מקארתור אומר שהמקרא הוא "מושפע על ידי השראה בכל מילה ומילה." אך המילה היוונית בעברים ט' 14 היא "האימה," ופירושה באופן מילולי הוא "דם." לומר ש"דם" זה מילה מחליפה למוות זה להתכחש לפסוק "מושפע על ידי השראה בכל מילה ומילה." כאשר ד"ר אומר, "לדמו לא היה שום ערך להושיע," זה נראה לי קרוב למדי לקרוא לדם המשיח "דבר רגיל" (עברים י' 29). ועברים י' 29 מוסר אזהרה חזקה נגד זה! אין שום חיים בלימוד כזה. לדעתי זה יבש ומסוכן. ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר,

     אתם תגלו בכל עת של התעוררות, ללא יוצא מן הכלל, היה דגש גדול על דם המשיח. ההמנונים אשר שרו ברור הזמנים האלה, היו המנונים על הדם. אני יכול לצטט לכם במספר שפות. אין שום דבר יותר אופייני מזה. אנו מגלים שהשליח ניסח זאת בקולוסים א' – "...לאחר עשותו שלום..." – איך עשה שלום? "...באמצעות דם הצלב" (פסוק 20).
     כמובן שאני יודע היטב שלומר דברים כאלה זה לא שגרתי ומאוד לא פופולרי היום. ישנם מטיפים נוצרים אשר חושבים שהם מתוחכמים בכך שהם לועגים לתיאולוגיה של הדם. הם בזים לה... ובגלל זה הכנסיה היא כמו שהיא. אך בזמנים של התעוררות, היא מתפארת בצלב, היא מתגאה בדם. כי כמו שניסח מחבר האיגרת אל העברים, יש רק דרך אחת להיכנס בבטחון לקודש הקודשים, זה בדמו של ישוע, ראה עברים י' 19 (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, התעוררות, ספרי קרוסוויי, גרסת 1994, עמ' 48).

אני חייב לומר לכם את האמת. אם דם ישוע לא נראה לכם חשוב, אתם אנשים אבודים, בדרך למקום של עינויים לנצח. אינכם נוצרים אמיתיים בשום פנים.

הנה חלק מעדותה של אישה צעירה בשנות העשרים אשר חברה בכנסיה שלנו. היא אמרה,

התבוססתי בייאוש וחוסר-תקוה. מנטלית ידעתי שאני חוטאת, אבל הייתי עטופה מדי בלרחם על עצמי כדי לדאוג לחטא שלי. לבסוף רוח הקודש הוכיחה אותי על חטאים מן העבר. אלה רדפו אותי ולא יכולתי להשתחרר מזה. התחלתי לתהות, "איך יכולתי לעשות את הדברים האלה? איך יכולתי לשקוע כך בחטא?" רוח הקודש חשפה בפני איך שחטאים אלה נבעו מלב רשע וערמומי, ואת השחיתות גמורה של נפשי. אינני יכולה לתאר במלואה את ההרגשה במבט על השחור והגועל של הלב. כה נגעלתי וכה התביישתי במה שידעתי שאלוהים ידע וראה. הרגשתי כמו ייצור מתועב לפני אל שרואה הכל; אל שידע את מחשבותי וכוונותי אל אשר ידע כל מה שעשיתי, אפילו עבודה בכנסיה, היתה מושרשת באנוכיות. כל פעם שהלכתי לכנסיה הרגשתי כמו מצורעת בין נוצרים טהורים. אך לא בטחתי במשיח. "ישוע" היה רק מילה, דוקטרינה, או מישהו שידעתי שקיים אך המשיך להיות רחוק מאוד. היתה לי סלידה קרה למשיח [לא רציתי את המשיח]. במקום לשאוף [למצוא] את המשיח, חיפשתי הרגשה של ישועה, או סוג של "חוייה" כדי [להוכיח] את אמונתי.

האישה הצעירה הזאת היתה אומללה. היא הסתירה זאת היטב. רבים לא ידעו איזה מאבק קשה היה לה בפנים. אך בתוך תוכה היא היתה במועקה גדולה, כמו ג'ון בניאן.

מעל חמשים שנה אני יועץ לצעירים בגיל בית ספר תיכון ואוניברסיטה. גיליתי שרבים מהם – הרבה מאוד מהם – חשים מתח ופחד ותסכול – ממש כמו הצעירה הזאת. רבים מהם מגיעים לסמים או אלכוהול כדי להקהות את הכאב שבפנים. אחרים משחקים משחקי מחשב עד אין סוף כדי למחוק את המחשבות. חלקם מתמכר לפורנוגרפיה. אם המוח עסוק בלחשוב על מין, זה מונע מהם לחשוב כמה אומללים הם. קראתי לאחרונה שהתאבדויות עלו מהגורם השני אל הגורם הראשון למותם של צעירים בגיל האוניברסיטה. הם נהיים כל כך מוטרדים, כל כך עצובים, שהם הורגים את עצמם. צעיר אחד השאיר פתק התאבדות ובו אמר, "לא יכולתי לחשוב על דרך אחרת לכבות את המוח שלי ולגרום לי לשכוח."

גיליתי שהשנים 15 עד 25 הן הקשות ביותר לרוב הצעירים בעולם של היום. חברים עוזבים. בני-זוג נוטשים. הלימודים קשים, ויש קושי להתרכז. אין שום דרך מילוט נראה לעין!

אלוהים סיפק דרך להיפטר מהחטאים – אך זה לא הגיוני לכם. אלוהים שלח את בנו יחידו למות על הצלב ולשפוך את דמו כדי לרחוץ את חטאיכם. אך זה לא הגיוני לכם. חלקכם חושב, "איך הדם של אדם שחי לפני אלפיים שנה יסיר ממני היום את החטא?" אז ממשיכים בסבל, בכאב כמו האישה הצעירה עליה קראתי זה עתה.

אישה צעירה בכנסיה שלנו מלמדת ארבעה קורסים באוניברסיטה. היא אמרה לאביה שהצעירים בשיעורים שלה יודעים שמשהו לא נכון. היא אמרה שהם יודעים שהפוליטיקאים לא יכולים לתקן דברים. הם יודעים שהעולם דפוק – ושאין תקוה אמיתית. אך מה הם עושים? הם תוקעים את הראש בעוד משחק מחשב, ומקהים את המוח עם סמים ומריחואנה. כמה מהם נהיים מכורים לעבודה, צוללים לשעות הלילה בעבודה כדי לשכוח את הבעיות שלהם. יותר ויותר מהם מתאבדים. איזה בזבוז נוראי! לו רק יכלו לראות שהחטא זה מה שהורס אותם! לו רק היו מאמינים ש"דם ישוע המשיח בנו מטהר אותנו מכל חטא" (ראשונה ליוחנן א' 7). אך כמו רבים בעולם החוטא הזה, הם חושבים שדם ישוע זה רק דבר רגיל – לא מספיק חשוב אפילו לשקול ברצינות. וזה מביא אותנו לנקודה השניה.

II. שנית, האם לדעתכם דם ישוע "יקר"?

פטרוס השליח חשב כך. הוא אמר, "לא בדבר נשחת... נפדיתם... כי אם בדם יקר של המשיח" (ראשונה לפטרוס א' 18, 29). הוא ידע איך זה מרגיש להיות חוטא. הוא ידע איך זה לאבד את כל החברים. הוא ידע איך זה מרגיש להיות לבד עם מצפון טרוד. הוא ידע איך זה מרגיש לאבד אמונה באל. הוא ידע איך זה מרגיש להיות נבגד על ידי החבר הכי טוב, להיות לבד בחושך, לבכות מרוב שלא יכול לעמוד בעצמו. הוא ידע איך זה מרגיש להיות חוטא!

לכן ידע שניתן להיות נפדה ולהיוושע מכאב הלב של החטא – רק על ידי "דם יקר של המשיח" (ראשונה לפטרוס א' 19). "יקר" פירוש הדבר ערך רב! “יקר" פירוש הדבר שזה חשוב יותר מכסף וזהב! יש פזמון שאומר הכל,

שדות יהלומים, הרי זהב,
   נהרות כסף, אבני יוקר עד אין סוף;
כל אלה יחדיו לא יקנו לי ולך
   שלום כשאנו ישנים או מצפון חופשי.
לב נרצה, מוח שלו,
   אלה הם אוצרות שכסף לא יקנה.
אם יש את ישוע, זה יותר עושר בנפש
   משדות של יהלומים או הרים של זהב.
("שדות יהלומים" מאת ארתור סמית, 1959).

או, כפי ששר מר גריפית לפני רגע,

בואו, חוטאים, אובדים וחסרי תקוה,
   דם ישוע יכול לשחררכם;
כי הוא הושיע את הרעים מכם,
   כאשר הושיע אומלל שכמותי.
ואני יודע, כן, אני יודע,
   דם ישוע יכול לעשות את החוטא הרשע ביותר לנקי.
ואני יודע, כן, אני יודע,
   דם ישוע יכול לעשות את החוטא הרשע ביותר לנקי.

ואני יודע, כן, אני יודע,
   דם ישוע יכול לעשות את החוטא הרשע ביותר לנקי.
ואני יודע, כן, אני יודע,
   דם ישוע יכול לעשות את החוטא הרשע ביותר לנקי.
("כן, אני יודע!" מאת אנה ו' ווטרמן, 1920).

האישה הצעירה שציטטי קודם לכן המשיכה לומר את הדברים הבאים,

החטא שלי השתרע כמו אוקיינוס ללא תחתית. לא יכולתי לסבול זאת יותר. הייתי חייבת לקבל את המשיח! הייתי חייבת לקבל את דמו! ירדתי על הברכיים... ובטחתי בישוע, עצמו. [הייתי] חופשית מהאלילים של רגשות, פסיכואנליזה, ורצון להשראה... ויתרתי עליהם ונפלתי בזרועות המושיע... הוא השקה את החטא שלי בדמו היקר; הוא לקח את העול הכבד של החטא שלי! ...התיק שלי נחתם "לא אשמה" בדמו שלו! ...אינני יכולה לבטא במלואה את שביעות הרצון והשלום מזה שחטאי נסלחו וזעם האל נרצה. הלוואי שכל אלה, במיוחד אלה אשר נאבקו כמוני, יכלו לחוות סליחה מישוע! הוא קיבל את האשמה על החטא שלי. הוא שילם על הכל! הבשורה, "החדשות הטובות," שהיתה כה עמומה קודם לכן וחסרת חיים, כעת מחיה את לבי בשמחה ותודה כאשר אני שומעת דרשות על ישוע.

מה אני יכול להוסיף? אם תבואו אל ישוע, כבר לא תחשבו על דמו "כדבר סתמי." הו, לא! אז תדברו בשמחה גדולה והתלהבות על "דם היקר של המשיח" (ראשונה לפטרוס א' 19).

אם תרצו לדבר עמנו על רחיצה מחטא בדם ישוע, אנא קומו ממושבכם ולכו לגב האולם כעת. ד"ר קגן יקח אתכם לחדר אחר שם נוכל לדבר ולהתפלל. אנא לכו לגב האולם עכשיו. ד"ר צ'אן, אנא התפלל שמישהו יבטח בישוע הבוקר. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר אייבל פרודהום: עברים י' 26-31.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"כן, אני יודע!“ (מאת אנה ו' ווטרמן, 1920) .

מתאר

הדם – סתמי או יקר?

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן

"כדבר לא-קדוש" (עברים י' 29).

"הדם היקר של המשיח" (ראשונה לפטרוס א' 19).

I.    ראשית, האם אתם חושבים את דם ישוע "כדבר לא-קדוש"?
עברים י' 31; ראשונה ליוחנן א' 7.

II.  שנית, האם לדעתכם דם ישוע "יקר"? ראשונה לפטרוס א' 18, 19.