Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-215 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-36 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

מצבטי הבשורה

THE GOSPEL VISE
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
מוצאי יום האדון, 14 ביולי, 2013
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, July 14, 2013

”ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 40).

זה מה שישוע אמר ליהודים שלא האמינו אז. היתה להם דת, אך לא היתה להם את ישוע. הוא נתן להם די והותר ממצאים להוכיח שהוא המשיח שלוח האל. אך דחו אותו בכל זאת.

אם אתם קוראים את הפרק החמישי של יוחנן בבית, תראו שהמשיח הזכיר להם שהוא קיבל את עדותו של יוחנן המטביל. וכל פשוטי העם האמינו שיוחנן הוא נביא. יוחנן העיד על המשיח כאשר אמר, "הנה שה האלוהים, הנושא חטאת העולם" (יוחנן א' 29). ואילו קבוצה זאת של לא-מאמינים דחתה את עדות יוחנן.

אחר כך, ישוע אמר שהנסים שחולל ומעשים אחרים הוכיחו שהוא המשיח. הוא אמר, "המעשים שאבי נתן לי לסיים, אותם מעשים שאני עושה, מעידים עלי, שהאב שלחני" (יוחנן ה' 36). הנסים של המשיח, והפלאות שחולל, מראים בברור שהוא היה המשיח.

יתרה מכך, ישוע אמר, "האב עצמו, אשר שלחני, העיד עלי" (יוחנן ה' 37). למרות שהאנשים אליהם דיבר לא שמעו את קול אלוהים, אחרים אשר הכירו שמעו את אלוהים אומר, "אתה בני אהובי, בך חפצתי" (לוקס ג' 22). ודאי רצו שמועות על כך, וכל אלה אשר שמעו את קול אלוהים מכריז שישוע זה בנו המשיכו לדבר על זה.

אז ישוע הזכיר להם שהיתה עדות רביעית שמספרת להם שהוא המשיח נשלח להושיעם. העדות הרביעית הזאת היא המקרא, כתבי הברית הישנה, שאותם הם למדו שעה אחרי שעה, ושחלקם ידעו בעל פה. ישוע אמר להם שהם "דורשים בכתובים...ואלה המעידים עלי. אך אינכם באים אלי, שיהיו לכם חיים" (יוחנן ה' 39, 40).

אנא תבינו שזאת לא אמירה אנטישמית. בתור דיספנסיישנליסטים, אנו מאמינים שלאלוהים עדיין יש ברית גשמית עם ישראל. לכן אנו מגנים כל אנטישמיות. אנו תומכים במדינת ישראל. אנו תומכים בעם היהודי. הם לא "אבודים" יותר מגויים אשר מסרבים לבוא אל המושיע. אבל איננו מתביישים בבשורת המשיח "שהיא כוח אלוהים להושיע את כל המאמין, ליהודי בראשונה וגם ליווני" (רומים א' 16). ישוע בא להושיע כל אחד אשר בוטח בו, בין אם זה יהודי או גוי. אך גם אם לא בטחו בו, אנחנו עדיין עומדים עם ישראל והיהודים, נגד הרשע של אנטישמיות.

כעת נעבור מאותם יהודים חסרי אמונה אשר אליהם דיבר ישוע באותו יום. במקום זאת נפנה אליכם הערב אשר הנכם גויים לא מאמינים. לכם כאן הערב יש את אותם ממצאים שישוע המשיח, המושיע אשר נשלח מאלוהים. יש לכם את עדות יוחנן המטביל. יש לכם את עדות הנסים של המשיח. יש לכם את עדות קול אלוהים משמיים. ויש לכם את עדות כתבי הקודש. כל העדויות האלה מספרות שישוע מנצרת הוא הגואל המובטח, המושיע הבלעדי לחוטאים.

הדבר הנורא מכל לגבי אותם יהודים אליהם דיבר ישוע באותו יום זה עצם זה שהיו להם את כל העדויות האלה ועדיין סרבו לבוא אל ישוע לחיי נצח! ולכן אמר להם,

"דרשו בכתבים אשר תאמרו שיש לכם חיי עולם בהם והם המעידים עלי, ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 39, 40).

לו הייתם חיים במדינה אתאיסטית כמו ברית המועצות לשעבר, אז אולי היה לכם תירוץ כלשהו. אבל אני קורא על פסטור ריצ'ארד וורמברנד, אשר היה יהודי מאמין בישוע. וורמברנד היה כומר לותרני אשר שהה ארבע עשרה שנים בבית כלא קומוניסטי ברומניה בגלל הטפת הבשורה. פסטור וורמברנד סיפר על צייר צעיר מסיביר אשר פגש לפני שהוכלא. וורמברנד דיבר רוסית שוטף בנוסף לרומנית. כאשר דיברו, הרוסי הצעיר אמר לו,

     "ידעתי רק את מה שלימדו אותנו בבתי הספר, שדת זאת כלי של אימפריאליזם, וכדומה. אבל הייתי הולך בבית קברות ישן, קרוב לביתי, שם יכולתי להיות לבד. לפעמים הלכתי לבית קטן ומוזנח בין הקברים" (וורמברנד אמר, 'אני מבין שזה היה חדר התפילה האורתודוקסי של אותו בית קברות.' הצעיר המשיך.
     "על הקיר היתה תמונה של איש צלוב. חשבתי, 'הוא כנראה היה פושע גדול אם כך נענש.' אבל אם היה פושע, למה עשו תמונה כזאת לשם כבודו – כאילו שהוא מרקס או לנין? החלטתי שבתחילה חשבו שהוא פושע, ואחר כך מצאו שהוא היה תמים, ולכן תלו את התמונה שלו בצער וחרטה."
     [וורמברנד אמר] אמרתי לצייר, 'אתה מחצית הדרך אל האמת.' כאשר הגענו אל ייעודנו לאחר מספר שעות, הוא ידע את כל מה שיכולתי לומר לו על ישוע. כאשר נפרדנו, הוא אמר, 'אני תכננתי לגנוב משהו הלילה, כמו שכולנו עושים. כעת איך אוכל? אני מאמין במשיח.' (ד"ר ריצ'ארד וורמברנד, במחטרת של אלוהים, ספרי קרבן חי, גרסת 2004, עמ' 25, 26).

שמענו על סוג כזה של תגובה פעמים רבות בין רוסים צעירים מיד לאחר נפילת ברית המועצות. באופן מוזר, אנו רואים תגובה כזאת בין יותר ויותר צעירים באיראן. הכמות הגדולה ביותר של המרות למשיח ב-600 שנים האחרונות מתרחשת ממש עכשיו באיראן ובמדינות ערב. וכמובן אנו יודעים על מיליונים של צעירים בסין, הודו, ואפריקה אשר פונים בלב שלם אל ישוע ממש עכשיו, בזמננו. והמומרים החדשים האלה אומרים, ביחד עם הצייר הרוסי הצעיר, "איך אוכל כעת לחטוא בדברים האלה? אני מאמין במשיח."

האם אנו רואים תגובה כזאת באמריקה? לא, איננו רואים. היתה תקופה בה ראינו, אבל זו הסתיימה. "תנועת ישוע" החלה באמצע שנות הששים. אמש מר גריפית סיפר לי מתי זו הגיעה לקיצה. הוא אמר שזו הסתיימה עם הרוב המוסרי, כאשר ג'רי פלוול סרסר לפחדים של אמריקאים לבנים באמצע חייהם והוא הפנה אותם נגד הצעירים אשר יכלו לכבוש במסר חיובי של הבשורה. מר גריפית אמר שג'רי פלוול הרג את תנועת ישוע. יכול להיות שזאת קצת הגזמה, אבל אני חושב שיש בזה צדק. ג'ק היילס גם לא עזר. הוא הטיף נגד משקפיים עם מסגרת מתכת (כי ג'ון לנון לבש כאלה) כאשר בנו השתולל עם הבנות בכנסיה שלו. היילס, פלוול, ומטיפים כאלה הבריחו את הצעירים מהכנסיות שלנו. הם הרגישו שעליהם להגן על הילדים בכנסיות שלהם על ידי הטפה נגד הילדים בעולם. אך זאת גישה מנוגדת לכתובים. זה לא מה שעשתה הכנסיה הקדומה, ולא שום מטיף של הבשורה בזמנים של התעוררות. כתוצאה, הם איבדו לא רק את הילדים בעולם אלא גם 88% מהילדים שלהם בכנסיה, אשר אלה עזבו את הכנסיות שלהם "ולעולם לא חזרו," כך לפי עורך הסקרים ג'ורג' ברנא.

עכשיו הם רוצים להשיג את הצעירים האלה, אבל זה מאוחר מדי. עכשיו אלוהים "לא ימצאו" (הושע ה' 6). חווים מהלך של אלוהים כמו "תנועת ישוע" רק פעם אחת בכל דור, אם בכלל. כעת בפטיסטים "פרוגרסיביים" מנסים למשוך צעירים עם אורות מהבהבים, מוסיקה מוזרה ובנות גו-גו "נוצריות"! זה מאוחר מדי! שום דבר לא "עובד!" כעת אלוהים אומר,

"אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני..." (הושע ה' 15).

אישית, אינני חושב שיהיה עוד מהלך כזה מצד אלוהים בין הצעירים שלנו עד שאמריקה תיפול. הו כן, אמריקה תיפול, אתם יודעים! אינני חושב שאלוהים ישלח עוד התעוררות בין הצעירים שלנו עד אחרי נפילתה. יכול להיות שאני טועה, אבל לא נראה לי. רק אז נבין איזה נזק עשו אנשים כמו ג'ק היילס וג'רי פלוול לצעירים של אמריקה בסוף שנות השבעים ושנות השמונים. אנא תבינו שאינני מתנגד לגמרי לד"ר פלוול, אך הוא עשה כמה דברים לא חכמים אז.

זה מה שקרה בזמנו של המשיח. צעירים יהודים רבים באו אל ישוע להיוושע. אך המנהיגים הדתיים תקפו את התנועה מרוב פחד שיאבדו את העם (יוחנן י"א 48). מאחר שדחו את המשיח, הם אבדו את העם בכל מקרה – בדיוק כמו שאמריקאים מאבדים את האומה היום!

לכן, אם אתה צעיר בצפון אמריקה, או בכל מקום אחר במערב, זה לא סביר שתיוושע. זה די בלתי-סביר שתבוא אל ישוע כמו הצייר הרוסי הצעיר. אלוהים איננו פועל בכוח היום באמריקה ובכלל במערב. כי "לא ימצאו" (הושע ה' 6). וישוע אומר אליכם הערב,

"אתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 40).

הידעתם שלא ניתן לבוא אל ישוע אלא אם כן אלוהים מושך אתכם? ישוע בעצמו הבהיר זאת כאשר אמר,

"לא יכול אדם לבוא אלי, אלא אם האב אשר שלחני ימשוך אותו..." (יוחנן ו' 44).

ואלוהים מושך מעט מאוד צעירים לישוע בזמן הזה באמריקה ובמערב. זה יהיה נס כדי שתבואו אל ישוע. כן, צריך נס כדי שתיוושעו בזמן הרשע הזה.

על ידי נס הכוכבים הושמו בשמיים,
   על ידי נס כדור הארץ נתלה ביקום;
אך כאשר הושיע את נפשי, טיהר והשלים אותי,
   זה היה על ידי נס אהבה וחסד!
("על ידי נס" מאת ג'ון ו' פטרסון, 1921-2006).

אני רואה את חלקכם כושלים בחדר החקירות. אתם נכנסים ויוצאים – כמו זומביים – כמו המתים החיים (אפסים ב' 1, 5). אבל אינכם מתקדמים בכלל לעבר ישוע – בכלל לא! בכלל לא! למה זה? ישוע אמר,

"לא יכול אדם לבוא אלי, אלא אם האב אשר שלחני ימשוך אותו..." (יוחנן ו' 44).

אבל כעת "לא ימצאו" (הושע ה' 6).

כמה קל זה נראה לצעירים לבוא אל ישוע בסין! מאות מהם באים אליו כל יום! אך ברגע שהסטודנטים הסינים באים לאמריקה זה לא קורה. למה? כי הם עזבו את אזור ברכת אלוהים בסין, והיגרו לכאן, לאזור שבו "לא ימצאו". אנו רואים ממש עשרות אלפים באים אל ישוע בדמעות, ומוצאים ישועה עם שמחה – בסין! אבל רק בסין! איננו מכירים שום תנועה של אלוהים בין סטודנטים סינים כאשר הם באים לאמריקה.

ד"ר קנת קונולי למד את תנועות ההתעוררות ההיסטוריות. דבר אחד שד"ר קונולי ראה זה שהתעוררות תמיד "סלקטיבית." בכך התכוון שזו נוגעת רק לקבוצה מסוימת של אנשים. וזה בדיוק מה שאנחנו רואים בין הצעירים הסינים. בסין, יותר מ-700 צעירים באים אל ישוע כל שעה – ביום ובליל – באחת ההתעוררויות הגדולות ביותר של העת המודרנית. אך כאשר סטודנטים סינים מגיעים לכאן הם נושעים רק לעתים רחוקות! טרם ראינו סטודנט סיני אחד מגיע לכאן ונושע בכנסיה שלנו – אף לא אחד! הם עברו אל מחוץ לאזור ברכת אלוהים אל תוך אזור מוות רוחני של ארה"ב ואירופה. ומעט מאוד צעירים מכל קבוצה אתנית נושעים באמריקה ובמערב בזמן הרשע הזה. אחת הסיבות היא הדוקטרינה השקרית "החלטתיות." ד"ר צ'ארלס הודג' ציין שהטעות הגדולה של הדוקטרינה הזאת היא,

אין דוקטרינה יותר הרסנית לנפשות מאשר זו שחוטאים יכולים לחזק את עצמם מחד, לחזור בתשובה ולהאמין כאשר מתחשק להם. אלה אשר באמת מאמצים דוקטרינה כזאת אף פעם לא יהיו קשורים למקור הבלעדי כאשר ניתן יהיה להשיג את הברכות האלה (ד"ר צ'ארלס הודג', תיאולוגיה סיסטמטית, הנדרקיסון מוציאים לאור, גרסת 1999, כרך 2, עמ' 277).

עכשיו, לענייננו. האם אתם רואים קונפליקט בין שני הפסוקים האלה?

"אתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 40).

והפסוק

"לא יכול אדם לבוא אלי, אלא אם האב אשר שלחני ימשוך אותו..." (יוחנן ו'44).

לא אנסה להקל עליכם כאן. יש קונפליקט! במציאות יש לבוא אל ישוע כדי להיוושע – אבל אי אפשר לבוא אליו אלא אם כן האב מושך אותך. איפה זה משאיר אותך? זה משאיר אותך במצב אבוד! זה פירוש הדבר להיות אבוד! חייבים לבוא אל ישוע להיוושע – אבל אי אפשר לבוא אליו אלא אם כן אלוהים מושך. זה יוצר קונפליקט אמיתי! זה מראה לך מה זה להיות אבוד! אם מישהו חושב שאפשר להיוושע על ידי לימוד או על ידי לעשות משהו בכוחות עצמך, לעולם לא תיוושע. כפי שד"ר הודג' אמר, "אלה אשר באמת מאמצים דוקטרינה כזאת [שאפשר ללמוד משהו או לעשות משהו כדי להיוושע] לעולם לא יצטרכו את המקור הבלעדי כאשר ניתן יהיה להשיג את הברכות האלה."

חייבים לבוא אל המשיח – אבל אי אפשר לבוא אל המשיח! לזה קוראים "מצבטי הבשורה." אני מקוה שאינכם חושבים שאתם הראשונים להילחץ "במצבטי הבשורה." ג'ון בוניאן (1628-1688) נכנס למצבטיים האלה למשך 18 חודשים. ספרג'אן הצעיר היה באלה למשך שבע שנים לפחות. אלוהים מכניס אתכם לתוך "המצבטיים" האלה. "אני לא מסוגל, אבל אני חייב!" זאת העמדה שלכם. אלוהים שם אתכם במצבטיים בגלל סיבה מסוימת.

מצבטיים מחוברים לשולחן עבודה. יש בזה זוג מלקחים ממתכת שנדבקים על ידי ידית או בורג. משתמשים בזה כדי ללחוץ משהו בין שני המלקחיים ממתכת. "מצבטי הבשורה" זה כאשר אלוהים לוחץ עליכם בין "אני לא מסוגל, אבל אני חייב!" אם הלחץ קשה מנשוא, יכול להיות שתזעקו, "הו אדם אומלל שכמותי! מי יצילני מגוף המוות הזה?" (רומים ז' 24). כאשר תרגישו כך אתם מתעוררים, וזה בדרך כלל לא הרבה זמן עד שתזעקו לישוע, "אדון, הושיעני!" בדרך זאת מתרחשת המרה קלאסית. בדרך זו אוגוסטינוס, לותר, ווסלי ווויטפילד הומרו. כל מה שתעשו לפניכן זה רק הכנה במקרה הטוב, ובמקרה הרע זה שטות. אלוהים מסב את הידית של המצבטיים. האם אתם מרגישים את הלחץ? האם אתם מרגישים נלחצים?

אתם חייבים לבוא אל ישוע לקבל חיים. אך אינכם יכולים לבוא אליו בכוח שלכם. אתם חייבים – אבל לא יכולים! אתם אבודים! תזעקו אל ישוע! רק הוא יכול להושיע אתכם! רק הוא יכול לסלוח לחטאיכם! רק הוא יכול לתת לכם חיי נצח! רק הוא יכול להושיע אתכם מתחושת הלחץ של מצבטי הבשורה! תזעקו אל ישוע! פולו על רחמיו! הוא מת בצלב לשלם על חטאיכם. הוא קם מן המתים לתת לכם חיים! אני מפציר בכך הלילה – בואו אל ישוע ועשו זאת עכשיו! השליכו עצמכם על בן האלוהים! הקשיבו לד"ר אייזק וואטס,

תולעת אשמה, חלשה וחסרת אונים,
   על זרועות המשיח אני נופל;
הוא כוחי וצדקתי,
   הישוע שלי, וכל כולי.
"כמה עצוב מצב הטבע שלנו!" מאת ד"ר אייזק וואטס, 1674-1748.)

אם מישהו מכם רוצה לדבר איתנו על להיוושע על ידי ישוע, אנא קומו ממקום מושבכם כעת ולכו לגב האולם. ד"ר קגן ייקח אתכם למקום שקט שם נוכל לדבר ולהתפלל. ד"ר צ'אן, בבקשה תבוא להתפלל עבור מישהו להיוושע הלילה. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרודהום: יוחנן ה' 31-40.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"בואו אלי" מאת צ'ארלס פ' ג'ונס, 1865-1949).