Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-39 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.

למה אנשים אינם נכנעים למשיח

WHY MEN DO NOT YIELD TO CHRIST
(Hebrew)

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
מוצאי יום האדון, 26 למאי, 2013
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Evening, May 26, 2013

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ח' 7).

מתיו הנרי אמר,

הנפש של הבשר זו נפש מתה, מתה ככל שאפשר. [כמו כן] זה שנאה כלפי אלוהים, וזה הרבה יותר גרוע מהקודם. הקודם מדבר על החוטא בבשר כאיש מת, שזה רע; אבל זה [פסוק 7] מדבר עליו כאיש שטן. זה לא רק אויב אלא עצם העוינות. לא רק ניכור הנפש מאלוהים, אלא התנגדות הנפש לאלוהים; זו מורדת בסמכותו, מעוותת את יצירו, מתנגדת לסדר יום שלו, יורקת בפניו, בזה לקרביו [ודוחה את אהבתו]. היש עוינות יותר גדולה מזה? ...אלה אשר במצב בשריות ללא חרטה, תחת כוחו השלט של החטא, לא יכולים לעשות דברים אשר מרצים את אלוהים (הפרשנות של מתיו הנרי על המקרא כולו, הנדריקסון מוציאים לאור, דפוס חדש 1996, כרך 6, עמ' 335).

"הנפש של הבשר זו נפש מתה, מתה ככל שאפשר.“ "זה לא רק אויב אלא העוינות עצמה." זה תיאור האיש או האישה אשר טרם הומרו, "במצב של בשריות ללא חרטה, תחת כוחו השלט של החטא.“

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ח' 7).

המקרא של ג'נבה משנת 1599 מתרגמם את "הבשר" – ואומר, "לפי הבשר איש יהיה ללא חרטה," זה איש במצב לא מומר ואבוד. וספרג'אן אמר,

המתרגמים הישנים קראו את הפסקה הזאת כך: "שכל הבשר זה עוינות נגד אלוהים," כלומר, השכל הטבעי, הנפש אשר אנו יורשים מאבותינו, זו אשר נולדה עמה...השכל הבשרי, [כך בטקסט המקורי ביוונית] זהו פרונמא סרקוס...התרחק מאלוהים ונהיה עוינות כלפיו... ראו כמה חזק מבטא זאת השליח. "השכל הבשרי," הוא אומר, "זה עוינות כלפי אלוהים." הוא משתמש בשם עצם, ולא שם תואר. הוא לא אומר שזה מנוגד לאלוהים ותו לא, אלא שזה העוינות הפוזיטיבית. זה לא שחור אלא השחור; לא עוין אלא עצם העוינות; לא מרדנות, אלא מרד; זה לא רשע אלא עצם הרשעות...זה לא עוין, זה עצם העוינות (צ"ה ספרג'אן, "עוינות השכל הבשרי נגד אלוהים,“ בימת ניו פרק סטריט, הוצאות פילגרים, דפוס חדש 1981, כרך 1, עמ' 150).

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ח' 7).

"עוינות" זו מילת המפתח. ביוונית המילה היא "איחתרא" – "עוינות,“ "התנגדות" (הקונקורדנציה המקיפה של סטרונג, מספר 2190). ספרי מקרא מסוימים מתרגמים את "איחתרא" בתור "עוינת," אך זו טעות. הדרך הנכונה לתרגם זאת היא,

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ח' 7).

כפי שרייניקר מציין (פ' רייניקר, מפתח לשוני לברית החדשה ביוונית, בית הוצאה זונדרבן, 1980, עמ' 365). רס"ה לנסקי, פרשן לותרני נאמן ללותר, גם אמר,

כל המחשבה [של אדם אבוד], פאולוס אומר, זו [איחתרא], שפירושה עוינות אישית...שנאה, והתנגדות כלפי אלוהים (רס"ה לנסקי, פרשנות פאולוס הקדוש לאיגרת אל הרומים, בית הוצאה זונדרבן, דפוס חדש 1961, עמ' 506).

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות [התנגדות, שנאה] לאלוהים היא"
       (רומים ח' 7).

מהטקסט הזה ניתן ללמוד כמה נקודות בעלות חשיבות גדולה מאוד, שאפשר להשתמש בהן להראות לחוטאים אבודים למה הם לא נכנעים אל המשיח; למה הם מסרבים למשיח ומעדיפים להיוותר בלתי-מומרים,

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ח' 7).

I. ראשית, עוינות לאלוהים היא אוניברסלית.

אני יודע שהבן אדם הממוצע היום לא מאמין בזה היום. הושפענו מהפסיכולוגיה של המאה העשרים. אנחנו חושבים שישנם אנשים "טובים" ואחרים שהם "רעים." פעם שאלתי בחור צעיר למה הוא חשב שאחיו הומר ואילו הוא לא. הוא אמר שלאחיו יש "לב טוב." זאת פסיכולוגיה מודרניות "פופולרית.“

אבל, כפי שאתם רואים, זה לא במקרא. המקרא מלמד שהאנושות כולה כשלה עם אדם. המקרא מלמד שהרי

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ג' 23).

המקרא אומר,

"אין צדיק, אין, אף לא אחד" (רומים ג' 10).

המקרא אומר,

"וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם" (קהלת ט' 3).

"וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום"
       (בראשית ו' 5).

בגלל זה נכון לכולם שהרי,

"וכמסתר פנים ממנו" (ישעיה נ"ג 3),

וגם

"אין אף אחד שמבקש את אלוהים" (רומים ג' 11).

למה?

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא". (רומים ח' 7).

ד"ר גיל אמר,

העוינות הזאת היא אוניברסלית, 'בכל אדם בלי חרטה, באופן ישיר או עקיף, נסתר או גלוי...זה טבעי ומושרש בשכל, ובלתי ניתן לפיוס ללא כוחו וחסדו של אלוהים (ד"ר ג'ון גיל, פרשנות לברית החדשה, המוכ"ז הבפטיסטי הסטנדרטי, דפוס חדש 1989, כרך 2, עמ' 483).

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא". (רומים ח' 7).

II. שנית, עוינות לאלוהים מתגלמת בדרכים שונות.

המקרא אומר,

"עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים" (קהלת ז' 29).

פירושו של דבר שלאנשים יש דרכים שונות לבטא את התנגדותם כלפי אלוהים. הנביא ישעיהו אמר,

"איש לדרכו פנינו" (ישעיה נ"ג 6).

עוינות לאלוהים מצויה בצורות שונות באנושות, וזו אוניברסלית.

לפעמים העוינות הזאת מתגלמת כלפי חוץ כמרד. יש אנשים בעולם הזה אשר שונאים את ישוע המשיח. ישנם אנשים אשר עושים דברים נוראיים אל נוצרים, במקומות רבים בעולם, כדי להראות כלפי חוץ את שנאתם והתנגדותם אל המשיח. איש סיני פעם הרחיק אותי מהמכולת שלו, בהיותו מנסה להכות בי בראש עם מטאטא, משום שאני באתי לאסוף את הילדים שלו לכנסיה. אני יכול לצחוק על זה עכשיו, אבל אז זה היה מאוד מפחיד. הפרושים תכננו להרוג את המשיח והגויים ניסו לסקול את פאולוס עד מוות. לפעמים עוינותו של אדם כלפי אלוהים נראית על ידי מרד כזה.

לפעמים אנשים מראים את התנגדותם לאלוהים על ידי אדישות קרה. זאת ההפך הגמור למרד החיצוני – אבל זה נובע מאותו מקור. הילד אשר יושב בדרשה אחר דרשה, בלי שום מחשבות על נפשו, הוא מתנגד למשיח כמו שמוסלמי הרוצח נוצרי. האדישות הפנימית הקרה בלבו מגלה שגם הוא אויב נוסף לאלוהים, לא שונה מרבבות העיר.

הדוגמה הגדולה של אדישות קרה היא המושל, פונטיוס פילטוס. הוא לא מחה נגד המשיח. הוא לא הביע עמדה נגדו. הוא פשוט רחץ את ידיו והלך – בניכור ושוויון נפש. אך על ידי האדישות שלו הראה את ההתנגדות הפנימית,

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא". (רומים ח' 7).

III. שלישית, עוינות לאלוהים נכבשת על ידי חסד אלוהים במשיח בלבד.

בני אדם כה מושחתים מאז אדם ראשון, על ידי הנפילה לחטא, כך שהם נותרים אומללים ובמצב עוין כלפי אלוהים, מושחתים לגמרי, מנוכרים מכל שותפות עם אלוהים, בלב מנוגד לחלוטין ביחס לבורא. מעבר לכך, האדם במצב הזה של חטא, אין לו רצון, ולא יכולת לתרום דבר לישועתו. ד"ר לנסקי אמר,

על ידי המחשבה שעשה לעצמו השכל הבשרי [הבלתי-מומר] האדם חותך את עצמו מהחיים והשלום בגלל כל מחשבתו (וכך כל מעשיו) לכדי עוינות [התנגדות] כלפי אלוהים, המקור היחידי לחיים ושלום. מה נותר לו חוץ מהמוות? בעוינותו [התנגדותו] בעל מחשבת הבשר [בוחר] במוות [בשביל] עצמו (רס"ה לנסקי, שם, עמ' 506).

הודאת האמונה הבפטיסטית בלונדון של 1689 אומרת,

מהשחיתות המקורית הזאת [שנמסרה מאדם בחטא ראשון] כולנו לחלוטין דחויים, מנועים ומנוגדים לכל טוב, ולגמרי נוטים לכל רשע (הודאת האמונה הבפטיסטית בלונדון של 1689, ספריית צ'אפל, עמ' 11).

האם זה לא הצהרת הטקסט שלנו, על ידי אבותינו הבפטיסטים בשנת 1689?

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא". (רומים ח' 7).

הודאת הבפטיסטים בלונדון אומרת שהאדם הבלתי-מומר הינו 'לחלוטין דחוי, מנוע ומנוגד לכל טוב, ולגמרי נוטה לכל רשע' (שם). במילים האלה אבותינו הבפטיסטים הסבירו את הטקסט שלנו,

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ח' 7).

איך יכולה נפש אבודה להינצל ממצב כה אומלל וגוסס בתנגדות ועוינות לאלוהים? רק על ידי התערבותו של חסד אלוהים במשיח ישוע.

אבל איך החסד יתערב וישנה את מצבו של אדם חוטא אשר מנוגד לאלוהים בעומקי לבו? לותר מסר תיאור טוב איך החסד של אלוהים יכול להמיר נפש אשר בטבעה מנוגדת לאלוהים. לגבי מה שמתרחש בנפש האדם בזמן המרתו, לותר אמר,

זה הכרחי, אם תרצה להיות מומר, שתהיה [מוטרד], כלומר, שהמצפון שלך יהיה מבוהל ומזועזע. אז, מאחר שהמצב הזה נוצר בך, עליך לאחוז בנחמה שבאה לא על ידי כל מעשה שלך אלא בגלל מלאכת אלוהים. הוא שלח את בנו ישוע לתוך העולם הזה כדי להכריז לחוטאים מבוהלים את רחמי אלוהים. זאת דרך ההמרה. כל הדרכים האחרות הינן כוזבות (ד"ר מטרין לותר, מה לותר אומר, בית הוצאה קונקורדיה, דפוס חדש 1994, מספר 1014, עמ' 343).

אני מסכים לחלוטין עם לותר,

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא". (רומים ח' 7).

אין דרך אחרת למרדן חוטא להשתנות ולהיות נוצרי אמיתי. עלינו לעבור דרך ההמרה שעליה דיבר לותר. "כל הדרכים האחרות הינן כוזבות." אני מסכים עם לותר בלבביות סביב נקודה זו. אין דרך אחרת לאדם אבוד ומנוגד לאלוהים להיוושע מלבד דרך המרה רדיקלית כזאת למשיח ישוע, אשר אמר,

"אם לא תשובו... לא תבואו אל מלכות השמים" (מתי י"ח 3).

לכן אני מפרק את ההסבר של לותר להמרה לכמה נקודות.

1.  ההצהרה של לותר מבוססת על העובדה שהחוטא האבוד חי את חייו ללא מחשבה על אלוהים בצורה אמיתית. אלוהים לא במחשבותיו, אפילו לא בהיותו בכנסיה. לא היתה לו שום חוויה אמיתית של אלוהים.

2.  אבל, כעת, החסד של אלוהים בא אליו ומטרידה אותו בנוגע למצבו האבוד. הוא פשוט עבר מיום ליום. אבל עכשיו הוא רואה את הנצח! הוא רואה הרשעה! הוא רואה את מותו! הוא רואה את עצמו עומד לפני אלוהים שבוער במשפט האחרון. הוא ירא מאלוהים. הרגשה זאת נוצרת רק על ידי חסד אלוהים.

3.  הוא אינו רואה שהוא העליב את אלוהים, שהוא הזניח את אלוהים, שהוא לא אוהב את אלוהים, שהוא דחק את אלוהים מחוץ למוחו וחייו.

4.  הוא רואה שהוא לא יוכל לעשות כל דבר טוב לחפות על חטאו. הוא מבין ששום דבר שהוא אומר ולומד לא יכול להשוות את החטא שחטא בו, בגלל שלימוד המקרא ותפילה אינם יכולים להסיר חטא. רק ישוע יכול לעשות זאת.

5.  לבסוף, לאחר שכל הנסיונות להתמחק כשלו, הוא יפנה אל ישוע – כי כל דבר אחר נכשל. שימו לב שחוטאים עוינים לא יפנו לישוע אלא אם כן הם חייבים לעשות זאת בגלל רוח אלוהים. אף אחד לא באמת יבוא אל ישוע אלא אם כן הוכרח לעשות כן על ידי אלוהים. ד"ר קגן אמר, "אני נאבקתי לילות חסרי שינה רבים למשך חודשים רבים לאחר שאלוהים נהיה אמיתי בשבילי. נמשכתי בדרך אחת ואז לכיוון אחר בזמן הזה של...מאבק פנימי...אך המשכתי להילחם בפנים נגד ישוע. לא רציתי [את ישוע] כי הרגשתי שהוא מעלי ונשגב ממני. הייתי גאה מדי [לבוא] אליו (ד"ר ס"ל קגן, מדרווין אל עיצוב, בית וויטאקר, 2006, עמ' 41, 19).

לבו המרדני של ד"ר קגן נשבר על ידי החוק, ואז הוכרח להיות מומר על ידי ישוע, בן האלוהים. השיר הזה ששר מר גריפית מתאר בצורה מושלמת את מה שהרגיש ד"ר קגן. תשיר את זה שוב, מר גריפית.

לא מה שעשו ידיים אלה
   יכול להושיע נפש זאת באשמתה;
לא מה שהבשר העמל הזה הוליד
   יכול להשלים את רוחי.

לא מה שאני מרגיש או עושה
   יכול לתת לי שלום עם אלוהים;
לא כל תפילותיי ואנחותיי ודמעותיי
   ישאו את משאי הנורא.

פועלך בלבד, הו משיח,
   יקל את העול הזה של חטא;
דמך בלבד, הו שה האלוהים,
   יעניק לי שלום בפנים.
("לא מה שעשו ידיים אלה" מאת הורטיוס בונר, 1808-1889).

אף אחד מלבד ישוע לא יכול להושיע חוטא אבוד מדין האל החזק מכל. אני מפציר בכם לבוא אל ישוע ולהיוושע!

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרודהום: רומים ח' 5-9.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד:
"לא מה שעשו ידיים אלה" (מאת הורטיוס בונר, 1808-1889).

מתאר

למה אנשים אינם נכנעים למשיח

מאת ד"ר ר"ל היימרס, הבן.

"מפני שמחשבת הבשר רק עוינות לאלוהים היא" (רומים ח' 7).

I.   ראשית, עוינות לאלוהים היא אוניברסלית,
רומים ג' 23, 10; קהלת ט' 3; בראשית ו' 5; ישעיה נ"ג 3; רומים ג' 11.

II.  שנית עוינות לאלוהים מתגלמת בדרכים שונות,
קהלת ז' 29; ישעיה נ"ג 6.

III. שלישית, עוינות לאלוהים נכבשת רק על ידי חסד אלוהים במשיח,
רומים ח' 7; מתי י"ח 3.